‏הצגת רשומות עם תוויות הומור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הומור. הצג את כל הרשומות

11/24/2018

אנקדוטה של בוני וקלייד

סיפור עם מוסר השכל:
במהלך שוד הבנק הראשון של צמד שודדי הבנקים בוני וקלייד הם נכנסו לבנק באקדחים שלופים אך בלי מסכות.
וקלייד צעק: "כולם לשכב עם הפנים מטה, הכסף שייך לבנק - החיים שייכים לכם". 
תוך שלוש דקות הם נמלטו עם ארבעה שקי עור מלאים בשטרות.

מנהל הבנק דיווח לבעל הבנק: "בוני וקלייד שדדו אותנו לפני חמש דקות נאלצתי לתת להם 50 אלף דולר".
בעל הבנק: "תוסיף לסכום השוד את החצי מיליון שמשכתי לפני שבוע ותגיד שגם אותם גנבו"
למחרת דיווחו בעיתונות שהסכום שנשדד מהבנק היה 600 אלף דולר. בוני ספרה את הכסף שלוש פעמים וסה"כ המלקוח היה 25 אלף דולר.
בוני:"אנו מסתכנים עבור עשרים אלף דולר בו בזמן שהנהלת הבנק שדדה חצי מיליון דולר בלי להזיע".
קלייד: "אחרי שנשדוד חצי מיליון דולר גם אנחנו נפתח בנק ונשדוד את כולם עם חיוך"
בוני:"תן לבן אדם אקדח, והוא יוכל לשדוד בנק. תן לבן אדם בנק, והוא יוכל לשדוד את כולם".

ודודי נאג'י למד אותי שפעם אבו עלי היה שודד את נוסעי הדיליז'נסים עם שאבריה ואקדח, היום האינטליגנטים שודדים אותנו עם עט זהב ומחשב.

10/13/2018

איך גומרים את החודש

  ביום ראשון אתם מגיעים לעבודה עייפים בלי חשק לעשות כלום. דבר ראשון, מכינים לעצמכם כוס קפה ומדליקים את המחשב. בתיבת האימייל ממתינות לכם כ 180 הודעות חדשות. ראשית אתם עוברים על המיילים של טליק. ששולח לכם מצגות של מקומות נפלאים בעולם. לאחר המצגת השלישית, הגיע הזמן לנגוס בפלפל ובגזר. לפתע צלצול טלפון ובעברו השני של הקו חיים, שמבקש בנימוס שתחתמו לו על הדו"ח הרבעוני. אתם חוזרים ועונים לשניים שלושה פונים ואז נכנס לחדרכם הבוס ומפיל עליכם, להכין את המצגת עבור ישיבת הדירקטוריון שתתקיים בשבוע הבא. מיד עם צאתו אתם מרימים כמה טלפונים למנהלי האגפים שיעבירו לכם את הנתונים הדרושים לכם להכנת המצגת. כעת אתם פנויים לצפות בסדרת הטלוויזיה תמונות יפואיות המבוססת על סיפורי מנחם תלמי אותם קראתם לפני כארבעים שנה כשפורסמו מדי שבוע בגיליון שישבת בעיתון מעריב. את ההפנייה לסדרה קבלתם משמעון. 
תמונות יפואיות פרק 1 - הפרוטקשן הגדול

תמונות יפואיות פרק 2 - איך הפסיק לוי להיות סורנבול

תמונות יפואיות פרק 3 - המלאך המוות של יפו

בא לכם להמשיך לצפות בפרק 4, אמממה השעה כבר שתיים והגיע הזמן לסגור את המשרד וללכת הביתה.
  למחרת יום שני, אתם מגיעים לעבודה ומתכוונים לצפות בפרק 4 אך בדיוק נכנס למשרדכם שלמה וחופר לכם על הטיול האחרון שלו. כשסופסוף הוא עוזב אתכם לבד, בעוד אתם מחפשים את פרק 4 מצלצל אליכם שמעון ורוגז על כך שלא טפלתם בנושאים שלו. טוב אתם מבטיחים לו, עוד יומיים שלושה נסגור. וכעת קדימה לפרק 4

תמונות יפואיות פרק 4 - חיים פצע

תמונות יפואיות פרק 5 - תעלומת שני היהלומים א'

תמונות יפואיות פרק 5 - תעלומת שני היהלומים ב'

תמונות יפואיות פרק 6 - תעלומת שני היהלומים ג'

תמונות יפואיות פרק 6 - תעלומת שני היהלומים ד'

תמונות יפואיות פרק 7 - למה אין מפתח בבית של חצ'ורה

אחר ארוחת הצהריים, אתם בודקים בתיבת האימיילים ומגלים שאף אחד ממנהלי האגפים טרם שלח לכם את הנתונים. ומיד אתם מוציאים אימייל תזכורת בתפוצה נרחבת, המפרט את הסעיפים שנדרשים לכם לצורך הכנת המצגת לישיבת הדירקטוריון. הארוחה הכבדה שאכלתם, מפילה עליכם תנומה קלה, שאחריה אתם מסדרים את שולחן העבודה ויוצאים הביתה. 

   למחרת יום שלישי, אתם פותחים את היום בפתירת שני התשבצים שבעיתון וטופחים לעצמכם על השכם כיון שפתרתם את התשבצים מבלי להעזר בגוגל למעט הערך של 7 מאונך. כעת אתם מוציאים צלחת חד פעמית מקלפים את המלפפון והגזר ונוגסים בהם לסירוגין ביסים קטנים ומקפידים לספור עד 36 בין ביס אחד למשנהו. בסיומה של ארוחת עשר, כעת סופסוף אתם מתחילים לעבוד על המצגת. אתם מושכים את המצגת הקודמת, מתקנים את התאריכים, מסמנים לעצמכם אילו שקפים דורשים עדכון ואתם חשים הקלה. כמו בכל רבעון המצגת שלכם תהיה מוכנה בזמן. לאחר שעשיתם את היומית שלכם, כלומר הרווחתם את הקופון של ארוחת הצהריים. אתם ממשיכים לבלות בצפייה בסדרה פרק 8

תמונות יפואיות פרק 8 - היאכטה של פאפויו

תמונות יפואיות פרק 9 - המכונית הממולכדת של חזוקה

תמונות יפואיות פרק 10 - הנקמה המתוקה של חצ'ורה


אחרי ארוחת הצהריים כל המחלקה יוצאת ליום כייף בפארק המים.

  למחרת יום רביעי ואתם נאלצים לשבת עד הצהריים, בחדר ההדרכה שם אתם אמורים ללמוד לתפעל את התוכנה החדשה שמוטמעת בארגון. אחר הצהריים אתם סובלים מכאב ראש נוראי ואתם יוצאים הביתה לנוח.
סופסוף מגיע יום חמישי שהוא המלך של השבוע. בכל יום חמישי בהגיע השעה שתיים, אתם חשים התרוממות רוח כמי שיוצאים מעבדות לחירות. לאחר הקפה של הבקר, אתם ניגשים לנוחיות אך כל התאים תפוסים. בתא הימני אתם שומעים רשרוש של דפי עיתון ואתם יודעים שזהו שמעון שקורא את עיתון הארץ מדי יום עד השעה תשע. אתם חוזרים למשרדכם ומתחילים לכתוב את הפוסט לקפה דה מרקר, אך מעיכם משדרים לכם תזכורת כואבת ואתם מוצאים תא פנוי ונאנחים בהקלה. אתם שבים למשרדכם, מוחקים את כל 80 המיילים הישנים מבלי לפתוח אותם. את הכלל של זריקת כל הדואר הנערם במגש "דואר נכנס" לפח הזבל, הרי למדתם מהבוס הראשון שלכם. מי ששלח לכם מכתב חשוב שאינו זוכה לתגובתכם, יצלצל אליכם ויברר מדוע לא טפלתם בנושא. אך אם אף אחד אינו מתעניין, כנראה שהמכתב מיותר ולמה לבזבז זמן יקר על שטויות. עוד מעט מחכה לכם ארוחת צהריים מחלקתית שאותה ארגן שמוליק שידוע במנות הדליקטסים והבירות שהוא מגיש. בינתיים נותרה לכם כשעה פנויה אותה כדאי לנצל בכדי לצפות בפרקים 11 ו12 של הסדרה.

תמונות יפואיות פרק 11 - הכיסא הריק של פרוספר

תמונות יפואיות פרק 12 - עסקת חליפין

נ.ב את הפוסט הזה אני מקדיש למר משה כחלון שאולי היטיב עם העם, בהורדת הברונים השודדים (חברות הסלולר) מהוורידים שלנו. אך יחד עם זאת גרם לכל העם להתמכר לצפייה בסמארטפון שהגלישה בו כמעט בחינם.

6/08/2018

סיפור מהמוסך

הבקר הכנסתי את מכוניתי למוסך לטיפול מונע. בעודי ממתין לתום הטיפול, שמעתי כמה צ'יזבאטים טיפוסיים של נהגי המוניות. ואז שמעתי אולי בפעם המאה את סיפורו של החסכן שניסה לתקן את מכוניתו בעצמו. הוא רכש חלפים ב 400 ש"ח התלכלך, הזיע  וגילה שהוא זקוק לחלפים נוספים. למחרת הפסיד חצי יום עבודה נסע למחסן החלפים רכש עוד חלק ב 200 ש"ח המשיך לעבוד ומה לעשות, לא הצליח לתקן. בלית ברירה הגיע עם מכוניתו למוסך. בן שיחו המנוסה אמר לו "מניסיון אישי קמצן משלם תמיד כפול אך לעיתים גם פי שלוש". אחד הנהגים רוסי במוצאו, הצטחק ותרם לי סיפור לשבת.
  מטוס רוסי התרסק בים בקרבת אי. שלושת הניצולים היחידים היו: יהודי, רוסי ופולני שהצליחו לעלות לחוף. באי הזעיר שלטה כנופיית עבריינים שמיד אסרו את הניצולים והביאו אותם למנהיגם. המנהיג הציע להם שלוש אפשרויות:
שלמו 100 דולר או תאכלו קילו מלח או סקס עם אנשיו.
היהודי שלף 100 דולר שילם, קיבל סירה והפליג מהאי. הרוסי אמר שאין לו כסף והוא מוכן לאכול את המלח. איכשהו הצליח במשימה, קיבל סירה והפליג מהאי. כעת הפולני טען שאין לו כסף והתחיל לאכול את המלח. לאחר שאכל מספר כפות, הוא נשבר והסכים לסקס עם אנשי החבורה. לאחר הפעם הרביעית, הוא שלף את המאה דולר ועזב את האי.
בגירסת חז"ל הסיפור נשמע "אכל את הדגים הבאושים, הולקה וגורש מהעיר".

אזהרה חמורה - נא לא לנסות להמר על אכילת מלח!!!. 
גם אכילת כף מלח אחת מסכנת את בריאותכם. 

12/29/2017

כל שתבקש לו יהי שנת 2018

   כמדי שנה הנהלת הקפה הטילה עלי משימה להביא לידיעת הקוראים מה מאחלים לעצמם אזרחי ישראל לשנה הבאה 2018. 
הגשש החיוור לו יהי

  התלבטתי במי להתחיל ביאיר לפיד או במשה כחלון. לכן זמנתי את שניהם לקפה וכך תוך ניגוב שאריות אבקת הסוכר מזווית פיהם. אמרו השניים כאיש אחד "לגרוף 23 מנדטים בבחירות שתתקיימנה במאי". "מי יבחר בכם?" שאלתי "הבטחתם דירות בחצי חינם ונכשלתם".

משה כחלון:"צוות הפרסומאים שלי יפזר שלטים בכל תחנות האוטובוסים ועל כל דוכני מפעל הפיס. בבחירות הקודמות הצביעו עבורי העשירים, בבחירות הבאות יצביעו עבורי העניים וגם הערבים"

יאיר לפיד:"כל הבוחרות הפעם יצביעו עבורי, אני נראה כמו כוכב קולנוע מזדקן".

  בפגישה הבאה ראיינתי את פאינה קירשנבאום, את אריה דרעי, את חביתן, כמה ראשי ערים ועוד חבורת חתולי צמרת שהכניסו את כפותיהם לשמנת. הזמנתי את כולם לכוס תה פושר וביציות עין קרות ולאחר שקינחו בלחמניה מרוחה בריבת תות שאלתי "מה תבקשו לשנת 2018".

מקהלת חתולי הצמרת: "אנו סומכים על חוקרי להב 804 (צ"ל 433) שיפתחו את השנה בגילויים חדשים, כמה יותר פרשיות שחיתות הרי זה משובח". כולם הראו לי את כפותיהם הנקיות ושכנעו אותי שזה לא מענינו של הציבור לדעת מי ליקק את השמנת.


את האופוזיציונר הכי מוכר במדינת ישראל מר יצחק הרצוג ראיינתי בשיחה טלפונית. "מה המשאלה שלך לשנת 2018" הרצוג ג'וניור השיב "להתמנות לנשיא המדינה". אבל מר ריבלין יכהן בתפקיד עד שנת 2021, "אז אולי אציע לו הצעה שלא יוכל לסרב לה" השיב לי הרצוג. כאן נדלקתי על הרעיון וברשותכם אחלוק אותו עמכם.

הרצוג:"אציע לו לרוץ לראשות ממשלת ישראל בראש הליכוד". "אבל בליכוד וברחוב אוהבים את מר נתניהו ואין צ'אנס שהוא יפרוש או ידיח את עצמו".


לבסוף ראיינתי את מארגן ההפגנות נגד השחיתות מר אלדד יניב ושאלתי מה הוא מבקש לעצמו לשנת 2018 "אני אוהב לראות את עצמי בטלוויזיה, אז די לי אם ימשיכו להזמין אותי לאולפנים פעמיים שלוש בשבוע"
סקופ - השר לביטחון פנים ידרוש ממשטרת ישראל לפתוח בחקירת "החמוצים". משטרת ישראל תבדוק ב 2018 כמה פעמים נסעו משתתפי ההפגנות הסמולנים לחו"ל בשנתיים האחרונות.


כמובן שאתם סקרנים לדעת מה אני מאחל לעצמי לשנת 2018


My wish for this year is
a big fat bank account
                                                       and a slim figure.
      Please write it in your lists.
Please don't mix these two up           
  like you did last year !!!!


נ.ב פעם לפני כעשר שנים שאלתי את ברונקה (גיסתה של חמותי) מה היא מבקשת לשנת 2008
ברונקה:"הלוואי שיורק (יורם) בנה של זושה אחותי, יכשל בבחינת לשכת עורכי הדין".

12/15/2017

אין כניסה

מה ההבדל בין מותר לאסור בכפר הגלובלי שלנו? הבוס הראשון שלי שהיה "יקה פוץ" מכר לי לפני כמה עשרות שנים את התיאוריה על ההבדלים בין מותר לאסור.
בגרמניה מה שאינו מותר בפירוש - אסור!

באנגליה מה שאינו אסור בפירוש - מותר!

בישראל מה שאסור בפירוש - מותר! 

אין לי ספק שהזלזול בחוק מתקיים בגלל ה DNA היהודי, שאינו מפנים עדיין שזוהי מדינתנו מזה שבעים שנה וכבר לא צריך לרמות את הפריץ. "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" (שופטים כ"א, כ"ה).
אתמול יצאתי לדוג דגים לשבת הגעתי לכאן ונתקלתי בשטח מגודר עם שלטים מאירי עיניים.

מבט מרפרף על דייגי המרינה הכחולה - אשדוד

שאלתי עובר אורח, שהגיע עם תיק חכות והתאכזב למראה הגדר שמנעה ממנו יום דיג. ומיהם הדייגים שבכל זאת דגים כאן, פרט לשני המצולמים היו מפוזרים עוד כחמישה דייגים, "אלה, מאפיונרים".

דייגים במרינה - אשדוד

איני מבין לשם מה בכלל תולים שלטים האוסרים משהו כמו "אל תדרוך על הדשא" אם אין כוונה לפקח עליהם? אוקצור עזבתי את המקום מאוכזב, שלא הצלחתי להוכיח לעצמי שאצליח לדוג שלושה דגים לשבת. נכנסתי למרכול קניתי לי שלושה דגים ושבתי הביתה לצפות בערוץ נשיונל גיאוגרפיק, על דייגים אמיתים שדגים דגי ענק.

לסיום הבאתי את אחת הסצינות הנפלאות עם לואי ד'פינה ששזוכה בתחרות דיג של יום א' - אל תחמיצו.


לואי ד'פינה ובורביל  באזור אסור לדיג......

טוב לדעת שישנן גם נשים דייגות


זושה יצאה לדוג הטילה את החכה והתיישבה לקרוא ספר.
עד מהרה הופיע במקום שוטר ממשמר החופים, "בוקר טוב גברת. מה את עושה?"
"קוראת", אמרה זושה, "אתה לא רואה?"
השוטר: "את נמצאת באזור אסור לדיג".
זושה:, "אני לא דגה אני קוראת ספר?"
שוטר: "כן, אבל יש איתך את כל הציוד הדרוש לדיג, אאלץ לקחת אותך לתחנה ולקנוס אותך."
זושה: "אם תעשה זאת, אתבע אותך על ניסיון לאונס!"
"אבל אפילו לא נגעתי בך!", ענה השוטר בתדהמה.
זושה:"את זה תספר לשופט, יש לך את כל הציוד הדרוש…"

אישה שעולה לאוטובוס עם כלבה והנהג אומר לה: "מותר אסור, אסור מותר".

10/14/2017

סיפור על מס הכנסה

הקדמה (מותר לדלג לפיסקה הבאה החלום)
   לפני כחמש שנים התחלתי לפרסם כאן רשימות עם תקוות גדולות. שמעתי על בלוגרים שיש להם אלפי כניסות יומיות ומעריצים וכך הם מסודרים בחיים. הם קמים מדי יום בצהריים מתעדכנים בנעשה בכפר הגלובלי באמצעות העיתונים והטוויטר. מתיישבים לכתוב רשימה, מגיבים לתגובות הקוראים, לפעמים מצ'וטטים עם הקוראים, מתעסקים בהפצת הרשימה ועוקבים אחר מונה הצפיות. בסה"כ פרסמתי במהלך השנים כ 250 רשומות. את מרביתן הבאתי ע"מ להתחלק עמכם בזכרונות וברעיונות, אך כתבתי מדי פעם על אקטואליה, בקיצור עטי בכל וכך גם המקלדת והעכבר אשר בשניות נשמעים לפלאי הטכניקה ואני מצליח להטליא סיפור עם סרטונים. כפי שהינכם כבר יודעים אני משקיען ומרבית הרשומות שלי גוזלות בין שעה לשעתיים מזמני. לו הייתי עובד כסדרן בתחנת מוניות הייתי מכניס לחשבון הבנק סכום של פי מאה עבור זמן האיכות שלי מול מסך המחשב.
   בתוכנית העסקית שלי משהו כנראה השתבש, ציפיתי לראות כיצד חלק מהפוסטים שלי פורץ ויוצא מחוץ לקפה. כלומר מעבר לקוראים המנויים הנאמנים, רשימותי העסיסיות מופצות אל החברים של החברים ומשם מועברות למעגלים נוספים. אך גם הקוראים שאולי טורחים להעביר את הקישור לרשימותי אל חבריהם, אינם מצליחים לעורר את מונה הצפיות וכך בממוצע כל רשימה מרשימותי נחשפת ל 500 קוראים.

החלום 
   הבקר נעורתי משנתי, שטוף זיעה. בתיבת הדואר שלי מצאתי שש מעטפות ממע"מ ושש מעטפות מאגף הגבייה של מס הכנסה. תביעה לתשלום חובי לשנה האחרונה לרשות המיסים עבור מע"מ בסך 123,456.67 ש"ח בתוספת ריבית וקנסות בסך 61,299 ש"ח ופקיד שומה שלח דרישה לתשלום מס הכנסה בתוספת ריבית וקנסות פיגורים בסך חצי מיליון ש"ח . כמובן שמיד חיפשתי את ידידי רו"ח איציק וספרתי לו את הסיפור. איציק שעבד בעבר במשרדי מס הכנסה הכיר את הנפשות הפועלות והפנה אותי אל אדי פקיד השומה האחראי על תיקי. הגעתי למשרדו עם הניירת ועם מחשבי האישי וניסיתי להבין איפה הכסף? האמנם, הנהלת קפה דה מרקר החלה לשלם כסף אמיתי לבלוגרים?. אדי סובב אלי את צג מחשבו ובו ראיתי שיש אצלי בבלוג תנועה יומית של מאות אלפי כניסות ולפי הנהלת החשבונות של דה מרקר עלי לשלם את הסכומים כפי שנתבעתי לשלם. "היי אדון אדי , איני מבין מה קרה? לדעתי אתם במס הכנסה ובמע"מ מפעילים בוטים שנכנסים לאתר קפה דה מרקר ומקפיצים את מונה הצפיות בכדי שאאלץ לשלם לכם" מה גם שקפה דה מרקר אינו משלם פרוטה לבלוגרים שלו ובטח שלא לי. הפקיד אדי לא התייחס לטיעוני ואמר "שלם את מה שהושת עליך, אחרת זה יגמר ברע, יש לנו את הניסיון והאמצעים לטפל בנישומים כמוך". לבי החסיר פעימה כשהראה לי את פרטי חשבון הטוויטר שלי, בו מופיעים כ 30 מיליון מעריצים. "אנו עורכים חקירה בינלאומית אחרי הכנסותיך ועדיף לך להגיע עמנו להסדר פשרה" הפקיד אדי קרץ לי ואמר שאפשר יהיה לסגור את העיסקה במשרדו של הרו"ח איציק בחדר האטום. התקשרתי מיד להנהלת קפה דה מרקר והם אישרו שאכן הבלוג שלי עם הכניסות המרובות, הפיל להם את האתר מספר פעמים והם עומדים לתבוע אותי, עבור ההוצאות הבלתי צפויות שגרמתי להם. קבעתי פגישה במשרדי קפה דה מרקר ודרשתי לקבל תשלום עבור הלידים. "אוקיי אז כמה מגיע לי מכם?" שאלתי, חשב הכספים אמר שתיקי נמצא בבדיקה והנהלת החשבונות יצטרכו להשקיע שני חודשי אדם לבדיקת הנושא.
  בצאתי ממשרדי דה מרקר, פוגש אני את ידידי מהפלוגה את צארום הגדול וזאת לידיעתכם אצלנו בפלוגה היו שני לוחמים בשם צארום, אז את צארום התימני כינינו צארום הקטן ואת צארום הגרמני (גם כן תימני אך התחתן עם גרמניה) כינינו צארום הגדול. צארום ידידי מזמין אותי למשרדו בבית הדפוס ותוך שתיית כוס קפה לבן אני שב ומגלגל את סיפורי. לאחר שסיימתי לספר לו אודות שודדי המע"מ ומס הכנסה, מרגיע אותי צארום הגדול "יהיה בסדר, אם אתה אתי אתה מסודר". נו אקצר הפעם את עלילות צארום ואספר לכם בסוד שאני מסודר, עד שאקבל את הכספים מדה מרקר ומגוגל אוכל לשלם למע"מ ולמס ההכנסה בלי לבכות. צארום הכניסני לחדר האטום שעל דלתו יש שילוט אזהרה בשלוש שפות "חומרים מסוכנים" עברנו בין חביות דיו גלילי נייר עד שהגענו לחבית סתמית שהפכה לפתע למכונת דפוס משוכללת. "כמה להדפיס לך" שאל צארום, "מאה אלף ש"ח, בשלב ראשון" השבתי לצארום, תוך מחצית השעה החזקתי בידי חמש חבילות של שטרות, חייכתי לצארום בתודה והבטחתי לו שאאזכיר את שמו ברשומה.

אגדה אורבנית
   כשהתעוררתי הבנתי מאין בא לי החלום. זהו סיפור ישן של כמעט חמישים שנה. אצלנו בשכונה מר קלמן ניצול שואה היה חנווני בחנות מכולת. כבר אז בתור ילדים הכרנו את פקיד מס ההכנסה שהסתובב בעיר ומר קלמן שילם לנו הילדים במצופים וסוכריות על מקל עבור ידיעות מהשטח. "כאשר תראו את הפקיד של המס הכנסה, תבואו אלי מיד בריצה". אז מר קלמן מיד העביר את הנקניקים והגבינות הצהובות לחדר האחורי מעינו בישא של החוקר. אך לא לעולם חוסן, יום אחד הגיע צוות של שני פקידים והגיחו לחנות המכולת בלא התרעה מוקדמת. הפקידים ראו את הדליקטסים ומיד קבעו "מר קלמן אתה מעלים מאיתנו הכנסות, אתה חייב לנו משנות הצנע בהם מכרת ביצים ובשר חמישים אלף לירות (מחירה של דירת פאר באותן שנים)".
מר קלמן חייך בבישנות והציע לפקידים להגיע למחרת והם יקבלו ת'כסף. למחרת שני הפקידים הגיעו ואדון קלמן העביר אליהם שקית בד שהכילה חמישים אלף לירות.




בשנה הבאה באותו מועד שוב התייצבו שני פקידי המס ובשיא החוצפה הטילו עליו מס של מאה אלף לירות (שתי דירות פאר). אדון קלמן התחיל להתמקח, אך פקידי המס היו החלטים,  כדאי לך לשלם, אחרת נשלח לך חוליה. אדון קלמן ביקש מהם יומיים זמן לארגן ת'כסף ושוב הפקידים שבו והפעם קיבלו במזוודת קרטון ישנה את הכסף.
''

   בשנה השלישית, הגיעו החצופים והטילו עליו תשלום של חצי מיליון לירות. אדון קלמן ביקש מהם להמתין עד שהלקוחה תצא מהחנות. הוא נעל את החנות, תלה את השלט סגור ובקש משני הפקידים להצטרף אליו ולהכנס למחסן מאחור. הם ירדו לקומת המרתף שם בין חביות הדגים המלוחים וחביות הזיתים והמלפפונים עמדה מכונת היידלברג ישנה. אדון קלמן הראה לאחד הפקידים את ידית המנואלה וציווה עליו לסובבה. שטרות של "הרצלים" נפלטו ממכונת הדפוס.

''
  


אדון קלמן אמר לשני הפקידים, "כעת אתם כבר לא זקוקים לי, תגמרו להדפיס, תכבו את האור ותעלו אלי אני אכין לכם בינתיים סנדביצ'ים וכוס תה, כמה כפיות סוכר לשים לכם?"

                                         מכונת הדפסת כסף קומפקטית


אפילוג

פקידי מס הכנסה אינם יודעים כיצד להתמודד מול העוסקים שמקבלים ביטקויינים תמורת שירותיהם. לפני כשנה ערכו של הביטקוין היה כ 700דולר וכיום כ 5000 דולר ובמחצית הראשונה של שנת 2018 התחזית היא, שערכו ירד לאלף דולר לביטקוין.



לכן שרוצר חלפון הנחה את פקידיו להתייחס למטבע הביטקוין כערכו ההיסטורי, שעמד על 25 דולר לביטקוין.
אי לכך ובהתאם אנשי עסקים שעובדים בשחור, החלו לדרוש את התשלום בביטקוינים וכך הם יכולים להעלים מיליוני דולרים בנבכי הרשת.

שמעתי שמועות שכל אחד יכול ל"כרות" את מטבע הביטקוין, אך עליו להפעיל לשם כך "ציוד חפירה" (כאלף מחשבים אישים מדור 7 ומעלה) דא עקא, עלויות צריכת החשמל לכרייתו כרגע הינן כאלפיים דולר לביטקוין. מקורותי מסרו לי, כי כמה עובדי חברת החשמל שעלו במדגם נמצאים בראש צמרת כורי הביטקוין בעולם.

8/19/2017

גם כך משחדים

לכל אחד מאיתנו יש מחיר, אפשר לקנות אתכם בשְמִיר (מריחה) או בפָּאַץ' (סטירה). דודי נאג'י סיפר לי בדיחה עירקית עם זקן. הוא הראה לי את כף ידו עם האגודל והאצבע המורה בתצורת אקדח פעם האקדח מופנה כלפי מעלה ופעם קדימה (תתרגלו זאת אח"כ). ולימד אותי את האקסיומה הבאה שידועה לכל ברחבי המזרח התיכון. "אצל הגבוהים זה קצר - לנמוכים יש גדול"
מצאתי ברשת את תמונותיה של מנהיגת גרמניה אנג'לה מרקל שכנראה מכירה גם כן את הבדיחה העירקית.
''
אנג'לה מסבירה לדייוויד קמרון רה"מ האנגלי את שני מצבי ה"אקדח".
''
הבנת את זה ברוך (דייוויד)?
וגם בשיחת נשים שקיימה עם הילארי היא הסבירה לה זאת ברחל בתך הקטנה.
''

להילארי לקח הרבה זמן עד שנפל לה האסימון. היא נזכרה בסכסופון של ביל ופרצה בצחוק פרוע.
''
לו אני יועץ התקשורת של הילארי הייתי גורם לה לספר את הבדיחה העירקית בעימות הטלוויזיוני שלה מול דונאלד טראמפ......על בטוח היתה נבחרת כנשיאת ארה"ב!!!

   ביום שישי אחד לפני שנות דור, סיימנו אימון חורף, בצאלים. הריטואל היה כדלהלן: מזדכים על הציוד באפסנאות ובנשקיה, מזדכים על כלי הרכב שיחת סיכום והיידה הביתה. החלק הקשה ביותר בתהליך השחרור היה להפטר מהרכבים. כמדי שנה קצין הרכב ואנשיו היו מתעללים בנו. כלי הרכב שלנו היו וותיקים בצה"ל ואנו העבדנו אותם קשה מדי. בוחני הרכבים היו רושמים דף תקלות והנהגים יחד עם החיילים והקצינים התרוצצו בכדי להשביע את רצון הבוחנים. תמיד בדקה התשעים הבוחנים "גילו" עוד משהו. "תחליף פה חוליות, הרכב מלוכלך תרחץ שוב פעם, תחליף נורות, תחתום על טופס אובדן ועוד".
   הפעם הזו אני הייתי האחראי על סגירת הזדכות הרכבים. השעה כבר כמעט 12 והחיילים עדיין מתעסקים עם הרכבים. נגשתי לקצין הרכב רס"ר גוץ וניסיתי לסגור עמו את נושא ההחזרה. שום כלום, הגבר כנראה נשאר קצין תורן בשבת והחליט ל"פרפר" אותנו. אז הראיתי לו את ידי בתצורת האקדח בשני המצבים והדגשתי את העובדה שלקצרים חייב להיות ארוך.
  גוצי וכל חבורת מלחכי הפנכה שמסביבו חייכו חיוך רב משמעות וכך סגרתי עם גוצי ששני חיילים מהגדוד, יגיעו ביום ראשון ויסגרו את כל התקלות לשביעות רצונם של בוחני הכלים. מאז מדי שנה כשהיינו נפגשים בבסיס הוא היה מחייך אלי ומראה לי את ידו בתצורת אקדח.
 Bless them All - The Long and Short and the Tall
הארוך השמן והגוץ - להקת גייסות השריון

בדיחה עירקית: "למה לכורדים יש מצח גבוה ושטוח הא?"
שואלים כורדי: "למה לעירקים יש "זנב" ארוך?"
כורדי:"אנא עארף?!"
מסבירים לו בגלל שהעירקים, יושבים כל היום ומפצחים גרעינים ומסלקים את הקליפות שצונחות להם על 'החנות'.
הכורדי חובט בכף ידו על המצח ואומר:"אוף איך לא חשבתי על זה!"

בדיחה פולנית
הסטנדאפיסט דז'יגאן הופיע ערב אחת בפני הקהל כשמטרוניתה שישבה בשורה הראשונה העירה לו ביידיש.
"'החנות' שלך פתוחה."
דז'יגאן:"גבירתי יש לך טעות, זו אינה 'חנות' זוהי מעדניה" 

בסרטון דלהלן הסטנדאפיסט היידי שמעון דז'יגאן, משחק בדמויות שונות ומארח חברים - תרגום לעברית.

 

6/29/2017

120 שניות על אלימות כלכלית

  בדירת הפנטהאוז בקומה השביעית שמעלינו. התגוררו שושי ויוני עם שלושת ילדיהם. יוני היה איש עסקים נמרץ שהרבה בנסיעות עסקים. לאחר כל נסיעה, חדר האשפה התמלא באריזות קרטון של צעצועים ונעליים. שוש היתה עקרת בית צנועה שהרבתה להתרועע עם שתי שכנות איתן העבירה את הזמן בעישון סיגרילות ושתיית ספלי קפה בכוסות נייר בחזית הבנין.
   הימים היו תחילת שנות השמונים, להזכירכם הכלכלה הישראלית באותם ימים היתה חולה מאד. אינפלציה של עשרות ומאות אחוזים ניהלה את אורח החיים הישראלי. כולנו נמצאנו אז במרוץ מטורף אחר המחירים. איך נהגו הסוחרים אז לומר לי כשהייתי מתמקח עמם על המחיר "אני צריך להוציא עכשו כסף מכיסי בכדי לקנות את אותו מוצר" או "לי זה יעלה יותר". באותם ימים, החלו עגלות המרכולים לגדול לאורך לרוחב ולעומק, בכדי לאפשר לקונים לבצע קניות גדולות ולאחסן את המלאי בבית ובכך ל"חסוך" כסף, כי הרי מחר מחרתיים הם ישלמו לפחות 10-20% יותר על אותם מוצרים. מרבית עם ישראל בנו מזווים בכל פינה בבית ובמרפסות. קנו דיפ-פריזרים זוללי חשמל, שתיים ואף שלוש דלתות אך כולם יצאו מחוייכים לאחר שקנו ודפקו את השיטה. גם יוני ושושי שעמד לרשותם שטח נדל"ני נרחב, ניצלו את המצב ובנו חדר מזווה על המרפסת הנרחבת שם אוחסנו כל המצרכים. את הקניות ערך נהגו של יוני אחת לשבוע והיה מעלה את המצרכים לדירה.
''
*הצילום לאילוסטרציה בלבד רמי לוי, סניף קניון איילון צילם: דניאל בר און

  מירי שהיתה אחת משלישיית הנשים שנהגו לרכל בחזית הבנין, גילתה יום אחד לאשתי שניתן לרכוש חומרי ניקוי בחצי מחיר אצל שושי שמוכרת את המוצרים במזומן בלבד. נו אשתי כמו יתר נשות הבנין החלו לרכוש מדי פעם קצת חומרי ניקוי, קצת חבילות בשר קפוא, עופות, בשמים יוקרתיים וכיו"ב.
   "מה קורה שם?" שאלתי את אשתי "האם יש להם בפנטהאוז מפעל לחומרי ניקוי מזויפים?, האם זו סחורה גנובה?" "לא" השיבה לי אשתי. "הסיפור שם הוא שיוני הינו גבר קנאי, שאסר על שושי לצאת לעבוד ומאידך קמץ את ידו בנושא הכספי, מדי יום הקציב לה עשרה שקלים לקניית לחם חלב ועיתון, את יתר המצרכים הוא קנה והביא הביתה".
  כשביקשה שוש ממנו כסף לחוגים ושיעורי עזר לבנים היה עונה לה "אני בקושי סיימתי כיתה ח' ותראי אותי אני מצליחן, חבל על הכסף לחוגים ולשיעורים הפרטים, הבנים יעבדו אצלי בעסק" כמובן שגם כסף לבגדים לא העניק לה, ניתן היה לראות אותה כל השבוע באותו חלוק מהוה או באותה חצאית ג'ינס שיצאה מהאופנה.
  אך כאמור שושי מצאה את הדרך להתפרנס, היא החלה למכור סחורה מהמלאי במחסניה במחירים תחרותים, מעניין שכל הבנין ידע על הסידור למעט יוני שהמשיך לסבסד אותנו. אך לאחר כל מוצ"ש מגיע יום ראשון. ביום שני הגיעו שתי משאיות העמיסו את תכולת הפנטהאוז והפליגו לנחלה שרכש יוני באיזה מושב בשרון. החגיגה שלנו נגמרה.

מהו הלקח שאני מנסה להבהיר לגברים? נשים שונאות גברים קמצנים, תנו לאישתכם לבזבז במידה, זה ישתלם לכם.


נ.ב.  בירושולים מתגוררת משפחה ידועה שאת שמה אסור לי לאמר. הרכילאים אומרים שחייטו של הבעל תפר את כיסי מכנסיו והאישה כמו כל אישה זקוקה לתכשיטים, הרימה טלפון לאלמוני ולפלמוני והם פינקו אותה בתכשיטים. הבעל יש לציין שאינו קנאי והוא שמח בשמחתה. מאחורי כל גבר קמצן עומדת אישה יצירתית.

*שמות גיבורי הסיפור בדויים ושמורים במערכת.

6/10/2017

בחינות מיון

מבוא 
  בתקופת תרפפ"ו בכדי להתקבל לעבודה מכובדת, הייתם חייבים להיות בוגרי שתי שנות גימנסיה(בוגרי שישית) עם תעודת בגרות "מוקדמות". עם תעודת בגרות לאחר ארבע שנות גימנסיה (שמינית) היו ממנים אתכם למנהלי סניף בנק.  כמובן שהיו גם אז כמה חריגים. כמו סיפורו של דודי תומש, שעלה ארצה בשנת 1938 עם תואר מהנדס חשמל זרם חזק וניסה להתקבל לעבודה בחברת החשמל כמהנדס. דודי תומש נדחה מהסיבה שחברת החשמל לא העסיקה אז מהנדסים אלא רק מפא"יניקים ודודי תומש היה חבר בית"ר באוניברסיטת וילנה. הלך תומש וניסה להתקבל למפעל האשלג בים המלח. הציג את תעודותיו מבלי להזכיר את סניף בית"ר בוילנה, אמרו לו שהוא יותר מדי חכמולוג יענו יו אר אובר קואוליפייט. תומש נאלץ להתחיל לעבוד כעוזר חשמלאי וכך עבד שם מספר שנים.
  לאחר קום המדינה העובדים התחלקו לבעלי צווארון לבן ולבעלי צווארון כחול. כאשר עבודות צווארון לבן אפשר היה לקבל רק ע"י המלצה אישית בצורת צאטעלה (פתק) מחבר מפלגת מפא"י ששלח את המוכ"ז להיות מנהל חשבונות/פקיד/עוזר מנהל ב"משביר", בתנובה, בהסתדרות וכיו"ב.
   מלחמת ששת הימים יצרה כאן בום כלכלי שהגיע בעקבות השתלטות צה"ל על שטחי סיני ויו"ש. התעשייה הישראלית התעוררה ויצרה מקומות עבודה בעיקר עקב תחילת עליית יהדות ברה"מ שהחלו להגיע בשנות ה 70. המעסיק הגדול במשק באותה תקופה היו המפעלים הביטחוניים והמפעלים ההסתדרותים. כל עובד נשלח לתהליך מיון בחברת השמה שם עברו העובדים יום מבחנים עמוס ובסופו כנראה מרבית הנבחנים התקבלו לעבודה.

הקדמה.
   לפני כעשרים וחמש שנה החל תחום ההייטק לקלוט עובדים. כעת השתנו כללי המשחק. מרבית העובדים גויסו בשיטת "חבר מביא חבר". כאשר בכירי העובדים היו יוצאי צה"ל ששרתו ביחידות המחשוב והמודיעין שם הם למדו להתגלח ע"ח צה"ל ועל חשיפתם לטכנולוגיות אמריקענריות.

כתב החידה.  
''
  בשנה האחרונה החלו הארגונים לנקוט בגישה של מיקרוסופט וגוגל. רק מועמדים שהצליחו לפצח את כתבי החידה הקשים שפירסמו החברות הצליחו להגיע לשלב הראיון האישי עם מנהל המחלקה שאמור להעסיקם. אני מניח שהליך זה יצור ביקוש למכונים שיכינו את המועמדים ללמוד לפצח את החידות או אפילו למכור להם שירותי פיצוח חידות.
דוגמאות בבקשה:
1. חידת שב"כ: 60 אלף ניסו לפתור, רק 6 הצליחו
מאז יום חמישי ניסו רבבות ישראלים לפתור את החידה שפרסם שירות הביטחון הכללי במסגרת קמפיין לגיוס גאוני סייבר מקור
2. חידת המוסד: אחרי השב"כ: גם למוסד יש חידה עבורכם
ארגון הביון פרסם מודעה ובה כתב חידה למעוניינים לעבוד באגף הסייבר. גם ערב יום העצמאות בשנה שעברה פורסמה חידה ששברה את שיא הגיוס לארגון. נסו את מזלכם. מקור

3. חברת צ'ק פוינט.
  גיל שויד מייסד ענקית אבטחת המידע הישראלית צ'ק פויינט הקים מכללה חדשה ובמסגרתה הוא מחפש יורש. הטריק הוא שכדי להתקבל עליכם לפתור מספר חידות כמעט בלתי אפשריות מקור
אתמול צפיתי בכתבה על גיל שוויד וחברת צ'ק פוינט שמחפשים את מחליפו של גיל שוויד.
חברת צ'ק פוינט פרסמה כתב חידה אשר רק יחידי סגולה יצליחו לפצחו והם יתקבלו לאקדמיית צ'ק פוינט ומשם הדרך לפסגה תהיה מטאורית לגאונים.

חלום ליל קיץ - התקבלתי לחברת החשמל.
   חברת החשמל נהגה להעסיק במשך שנים עובדים בשיטת הנאפוטיזם. דהיינו האב/האם או החותן/נת היו מבקשים ממנהל משאבי אנוש שיעסיק את בנם/בתם/חתנם/כלתם ובהתאם לדרג היו מצליחים לסדר את הויטמינים בהמשך הדרך. לאחר שיו"ר הועד יורם אוברקוביץ' ז"ל הוחלף, אפשרו גם קבלת עובדים חדשים, למשרות צווארון לבן אפילו לאלו שאינם מקורבים לקליקה.

הבקר הקצתי משינה מתוקה, התקבלתי לתפקיד המשנה למנכ"ל בחברת החשמל. דעו לכם זה לא הולך ברגל להתקבל לחברת החשמל לתפקיד ניהולי בכיר. בבחינות היו יחד עמי, שני תתי אלופים, חבר מרכז הליכוד וחבר הסתדרות ממקורביו של המזכ"ל המיתולוגי ישראל קיסר ז"ל.
הבחינה התחלקה לשלוש משימות:
1. משימה א' - נדרשנו לתקוע תריסר תקעים בתריסר שקעים בחדר חושך מצרים, תוך שלוש דקות.
2. משימה ב' - לתקוע תקע USB בשקע בניסיון אחד, החדר היה חשוך.
3. משימה ג' - הורדת השאלטר הראשי של תחנת הכח שנמצא בגובה 2.5 מטר בלי להשתמש בסולם.

מה אתם אומרים על כך שהתקבלתי?

אלא מה, מחר יש לי גם בחינה בנמל אשדוד ושם הן השכר והן התנאים הינם טובים יותר מאשר בחברת החשמל. השכן של חמותי עובד בנמל במשאבי אנוש. הוא העניק לי רמזים לגבי סוג כתבי החידות. כך שאני מתאמן בפתרון חידות "צוללות" ובפתרון חידות לוגיסטיות. בעיקר חידות של פריקה וסידור אוניות ומכולות סוקובן SOKOBAN



נספח א' - שאלון עלי בבא
1. סוחר תפוחים נוסע מבוסטון לסיאטל, עם שלושה שקים המכילים 30 תפוחים כ"א. בדרכו הוא חוצה 30 מדינות והשריף בכל מדינה, מקבל תפוח אחד מכל שק. כמה תפוחים יצליח הסוחר להעביר לסיאטל.

2. בתמונה הרצ"ב מצא את ערכו של ?





נספח ב' - שאלון אפל
1. בחרו שלושה כדורים כך שסכומם ישווה ל 30



2. מנשה ואפרים הינם תאומים. אפרים נפטר בגיל 69 בשנת 2006 ואילו למנשה מלאו 64 בשנת 2011 כיצד זה יתכן?

6/06/2017

בר היין של הרשל'ה

  הרשל'ה ואשתו שרה-ביילה היגרו מפולין לארה"ב בתקופת היובש. הרשל'ה הוציא מהקניפ (צרור כסף במטפחת) עשרה דולר וקנה חבית יין. הוא התמקם במרתף, ברחוב היהודים במנהטן והמתין ללקוחות. חלפו שעות אחה"צ, הגיע הערב ועדיין רגלו של אף לקוח טרם דרכה בבר של הרשל'ה. לאחר שהתפלל מנחה וערבית, קיווה הרשל שמזלו ישתפר ואלוהים ישלח לו מעט פרנסה. נו באמת, לאלוהים יש זמן בשביל צרותיו של הרשל'ה.
''
*התמונה לאילוסטרציה בלבד
  לאחר שעה אמרה שרה-ביילה להרשל'ה "הגרון שלי יבש כמו עץ, מזוג לי כוס יין" הרשל'ה ענה לה "אין אצלי מתנות, שלמי דולר ותקבלי כוס יין". פשפשה שרה-ביילה בבבגדיה ושלפה שטר של דולר מקופל מגרביה והושיטה להרשל'ה. הרשל'ה טמן את הכסף בכיסו ומזג לאשתו כוס יין. ברכה שרה-ביילה על היין וגמעה את היין בהנאה מרובה, אה, אה, אה. ראה זאת הרשל'ה ואף אותו תקף הצימאון הושיט את כוסו לברז היין. אך חטף סטירה משרה-ביילה "הרשל'ה, זכור אין מתנות שלם דולר ותקבל כוס יין" הרשל'ה נאנח, שלף את הדולר מכיסו הושיטו לשרה-ביילה שקיפלה אותו ותחבה לגרבה. הרשל'ה מזג לעצמו את היין ושיהק בהנאה, היק, היק, היק.
  חלפו להן השעות, לקוחות אין (במלרע) והרשל'ה ואשתו דופקים כוסת יין כששטר הדולר נודד מהגרביים לכיסים וחו"ח. הבקר בא, הרשל'ה ואשתו שתו את כל תכולת החבית והם מאושרים. מחר יהיה בסדר. איך אמרו על כך הבדחנים לא חשוב הרווח, העיקר המחזור.

יענקל'ה גיסו של הרשל'ה יעץ לו לעבור לפריס ולמכור קלבדוס, אך מה לעשות גם בפריס עסקיו של הרשל'ה חלשים.

מן העיתונות.
                                                             מקור ידיעות אחרונות 6/6/17   
   את הסיפור הידוע לכל חובבי הרשל'ה הבאתי בכדי להמשיל את מצבה של הכלכלה הישראלית. ממשלת ישראל והסקטור הציבורי (האיש השמן) מעסיקים כמחצית מכח העבודה במשק. העובדים המאושרים, רוכשים מוצרים שעליהם הממשלה גובה מיסים שבאמצעותם היא מצליחה בחודש הבא לשלם את משכורתם של העובדים וחו"ח. אך שרה-ביילה רוצה להחליף את דירתה הצנועה בפנטהאוז. "מה הבעייה?" עונה לה נציג הבנק "אנו נשמח להלוות לך את הכסף בכדי להעלות את רמת חייך". את הרשל'ה ואשתו אסור לפטר, כי אם יפטרו אותם, כיצד ישיבו לבנקים את ההלוואות? נהפוך הוא, חייבים להגדיל את שכרם בכדי שיוכלו להחזיר את ההלוואות ולהמשיך לצרוך. אחרת גם עובדי הסקטור הפרטי שמוכרים דירות, מכוניות, נופשונים, פיננסים יאבדו את מקומות עבודתם ואף הם יפסיקו להחזיר את ההלוואות ויפסיקו לצרוך. בינתיים ממשלת ישראל מצליחה בדרך מסתורית למלא מחדש את חבית היין בכדי שהרשל'ה ושרה-ביילה יוכלו להמשיך להנות משתיית יין (על מוצרי אלכוהול מוטל מס כ 50%) והסנפת בנזין.

  לכל אלו מהקוראים ששכחו בשנת 1983 התמוטטו הבנקים לאחר שיצרו חביות של כסף עבור האלפיון העליון וניירות מסטיק לכלל הציבור. ממשלת ישראל נטלה על עצמה את התחייבויות הבנקים. בשנת 2003 אחד הבנקים הגדולים כמעט התמוטט ושוב ממשלת ישראל הצילה את המשק מהתמוטטות, אלא שהפעם נוהל המשבר בשקט תקשורתי. בנק ישראל מכין לעצמו שמיכה שבה יוכל להתכסות, במידה ויפרוץ המשבר הבא.

4/01/2017

אחד באפריל 2017

  נשיא ארה"ב דונלד טראמפ הרים הבקר טלפון לבנימין נתניהו והציע לו להיות שר החוץ בקבינט שלו. רה"מ קרא לשרה ושאל לדעתה, שרה אישרה לו ונתניהו צלצל לליברמן לבשר לו את הבשורה.
''
בצירוף מקרים, גם ולדימיר פוטין נשיא רוסיה, הרים טלפון לאביגדור ליברמן והציע לו את תפקיד שר ההגנה בממשלתו. ליברמן צלצל לביבי והתייעץ עמו במה לבחור ראש ממשלת היהודים או המשנה לצאר הרוסי. ביבי אישר שהג'וב הרוסי עדיף.
''
כמובן שהן נתניהו והן ליברמן הודו לנשיאי ארה"ב ורוסיה והסכימו לקבל עליהם את התפקידים הנחשקים.

הבקר הזמין נתניהו את יהיר לפיד למשחק גולף בקיסריה ושטח בפניו את ההצעה הבאה. "אני עייפתי כבר ממדינת ישראל ומהחתרנים שאוכלים לי את הכבד, אני מציע לך לאחד את הליכוד עם 'יש עתיד' אני אתפטר ואתה תהיה רה"מ הבא".

יאיר לפיד החטיא מרוב התרגשות את הגומה הראשונה ושאל "ביבי ואיך יגיב על כך ליברמן?" רה"מ קרץ בעינו השמאלית וגילה לו שליברמן אמור לקבל קידום ברוסיה. יאיר לפיד מיד תקע כף והסכים ל'סידור'

  לפיד כינס מיידית את חברי מפלגתו שהגיעו לקיסריה והודיע להם על הקידום. כל הח"כים החלו לקפץ ולרקוד משמחה ומיד החלו להתחנן ליאיר לפיד "תן לי תיק בממשלה -מגיע לי להיות שר". לפתע נזכר לפיד שמרוב שמחה שכח לבשר את הבשורה לרעייתו.
"היי ליהיא, תזמיני ליום ראשון חברת הובלות, אנו עוברים דירה"
ליהיא: "יאיר מה פתאום? נח לי במעוני, לאן חשבת לעבור?"
לפיד: "לרח' בלפור 10 בירושולים, ביבי מתפטר והציע לי להחליפו בתפקיד" 
ליהיא:"יוהו איך ביבי הצליח לעבוד עליך, אחד באפריל, אחד באפריל"

הגעלת כלים חינם
כל המעונין בהכשרת כלים לקראת חג הפסח מוזמן להרשם אצלי, כל הפונים יענו. לרשותי ל"ו אברכים המתמחים בהגעלת כלים בברכת המרן. השירות ינתן בכל איזורי הארץ.
''

הוצאה שלישית 2/4/17 התנצלות
אני מחויב להתנצל בשמו של נתניהו ששכח להציע את תפקיד רה"מ לאהוד ברק הקולגה מהסיירת שמגיעה לו זכות סירוב ראשונה ומיהר להציע את תפקיד רה"מ למר יהיר לפיד שאינו בכלל מהליגה של המטכ"ליסטים.

2/04/2017

שיעור בצרפתית


  ידידתי הפרסומאית שלחה לי את הסרטון עם הכותרת "לחמור מראים חצי עבודה" לא לכסות את העינים ואפשר ליד הילדים.


לאחר שסיימתי לצפות יוטיוב המליצו לי לצפות בסרטון הנפלא הבא, להנאתכם.


   הסרטון הזכיר לי את סיפורו של עייזר וייצמן על הטייס דני שפירא שהתאמן על מטוסי המיראז' בצרפת. המהנדסים הצרפתים הינם מהטובים שבעולם, אך הנדסת האנוש שלהם שואפת לבנקטים. וכאן הגיעו הטייסים הישראלים והצליחו להביס את הטייסים הצרפתים. את המטוסים מטיסים עם מוט היגוי (סטיק) שטייס הקרב מחזיק בידו הימנית וידו השמאלית עסוקה בהפעלת המפסקים והמצערת. במטוס המיראז' התקינו הצרפתים עוד מוט היגוי שבאמצעותו הטייס אמור להטיס את טיל האויר שרודף אחר קורבנו. אלא מאי, מוחו של האדם בד"כ אינו מסוגל למשוך את מוט ההיגוי של המטוס ימינה ולאחור בעוד ידו השנייה צריכה לנסות לעקוב אחר המטוס המתחמק ולדחוף את מוט ההיגוי נאמר בו בזמן שמאלה וקדימה. אם יש לכם בבית שני סטיקים תנסו לתרגל את מוחכם. כעת מגיע סיפורו של עייזר לפאנץ' ליין. ארבעת הטייסים מהטובים של חיל האויר הצרפתי נכשלו בהפעלת הטיל והחטיאו את המטרות (לטיל קראו מאטרה). לעומתם ארבעת בחורינו הנפלאים הצליחו לפגוע במטרות. לעייזר גילה דני שפירא שהישראלים נהגו הפוך, ביד שמאל החזיקו את מוט ההיגוי של המטוס וביד ימין את מוט ההיגוי של הטיל כאשר את כל האנרגיה השקיעו בהטסת הטיל. נו בהמשך הטילו את ניווט הטיל על המחשב ולא על מוחותיהם העייפים של הטייסים.
*בעקבות תגובתה של בשמת הוספתי כאן פעם נוספת את הסרטון 90 לדני שפירא. מומלץ לראות ולהתגאות בבחורינו הטובים.
ציטוט "הסרט על דני שפירא מהמם. הזלתי דמעות רגשניות על יופיו של האיש. בזכות הרומנטיקה דני שפירא למד לטוס. תחי הרומנטיקה." דני שפירא יומולדת 90



שיעורים בצרפתית
אימי נרשמה בגיל 81 ללימודי צרפתית בקונסוליה. שאלה אותה הפקידה מה הסיבה שהיא מעונינת ללמוד צרפתית? אמי השיבה לה "ידוע לי כי בגן העדן השפה הרשמית היא צרפתית"
הפקידה "ומה יקרה אם ינווטו אותך לגיהנום?"
אמי:"הו פולנית היא שפת האם שלי".

זובי זובי - מילות השיר
אחד השירים הצרפתים שהושמעו בשנות השישים אצלנו נון סטופ במסגרת אמוץ תרבות צרפת. לנו הילדים זה נשמע כמו זובי........ביחוד כשסופיה לורן שרה אותו. אם תלחצו על הקישור תוכלו ללמוד את כל מילות השיר וכן תרגום לאנגלית.



Zou bisou bisou
Zou bisou bisou, mon Dieu qu'ils sont doux
Zou bisou bisou (x3)
Zou bisou bisou, le bruit des bisous
Dans les buissons sous le ciel du mois d'août
Les amoureux glissent à pas de loup
Comme les oiseaux ils ont rendez-vous
On l'entend partout
Zou bisou bisou
Zou bisou bisou,
mon Dieu qu'ils sont doux

חידה צרפתית
חידה זו הינה דוגמא לחשיבה מחוץ לקופסא, בעיות מסוג זה נלמדות כבר בבתי הספר היסודים בצרפת החל מכיתה ה'.  אם הינכם מורים תביאו את החידות מסוג זה לתלמידיכם או לילדיכם, שיפרדו לחצי שעה מהסמרטפון והפייסבוק ושיחשבו קצת.
רכבת א' יוצאת מת"א לחיפה בשעה 07:00 ומהירותה 120 קמ"ש.
רכבת ב' יוצאת מת"א לחיפה בשעה 07:20 ומהירותה 150 קמ"ש.
מה המרחק בין הרכבות בשעה 08:00
את הפתרון נא לא לשלוח בתגובות אלא אלי במסר, בכדי לא לפגום בהנאת יתר הקוראים.

1/27/2017

בית הטבק והסיגרים

 פרק א' - סיפור הקמת בית העסק לטבק וסיגרים
  אבי קיבל מתנה תיבת סיגרים מונטה כריסטו ליום הולדת החמישים מדודי נאג'י. למחרת, סחבתי סיגר מהתיבה ועישנתיו סטייל מרלון ברנדו. כבר אז החלטתי שאני אפתח חנות טבק וסיגרים לאחר שחרורי מצה"ל. בסוף שנות השישים מצב הכלכלה הישראלית היה על הקרשים והבנתי שמחנות טבק, אי אפשר יהיה להתקיים בכבוד. וכך חלום חנות הסיגרים אופסן באחת המגירות באונה הימנית.
''
מקור

   השנים חלפו מהר מדי ויום אחד הציע לי בני לממש את החלום ולפתוח חנות טבק וסיגרים בתל אביב. "שמע בן" אמרתי "אין אצלנו קליינטורה לסיגרים, כל הטייקונים והפוליטיקאים, הפסיקו לעשן סיגרים ומקטרות". בני שכנע אותי באומרו שההיסטוריה תמיד חוזרת וכעת הנובורישים יתחילו לעשן מקטרות וסיגרים וזה הזמן להכנס לשוק. 
  אוקיי השתכנעתי פתחתי תוכנית חיסכון והענקתי לבני את הממון. לפני כשנתיים הוזמנתי לפתיחת החנות ואיחלתי לו בהצלחה. לאחר שלושה חודשים שאלתיו "נו, איך הביזנס?" "חלשים" השיב לי בני. לאחר חצי שנה שוב בארוחת ליל שישי שאלתיו "איך הביזנס?", "חלשים, היחידים שנכנסים לחנות הינם הקבצנים". לפני שבוע שאלתיו "איך הביזנס?" והוא ענה לי "עדיין חלשים, אבל שמע אני כיום מאוד אופטימי".
אני: "מנין האופטימיות שקפצה עליך פתאום לאחר שנתיים חלשות?"
הבן: "שמעתי שבנו של רה"מ עומד לפתוח חנות סיגרים ממול"
יאיר לפיד במרכז הסצנה.
''
התמונה לאילוסטרציה בלבד, מר לפיד אינו נמנה על חוג לקוחותי. מקור
''
אורן חזן מבקש מאביו להצטלם סלפי עם סיגר. מקור


מר נתניהו מתרגל עישון סיגרים.

שרה נתניהו צופה בבעלה בנימין מצית סיגר במעון רה"מ בירושלים. 1997 (צילום: AP)



פרק ב' - חלום בלהות .
   הקצתי משנתי הבקר בשעה 03:30 אוף איזה חלום בלהות חוויתי. ישבתי בכלא מעשיהו עם שלושת ראשי ממשלת ישראל וכולנו עישנו סיגרים ושיחקנו ברמי. מיד עם הכנסי לתא, הצעתי להם להעביר את הזמן במשחק פוקר. אולמרט וברק נענו בהתלהבות, אך נתניהו אמר שאינו מסוגל לשחק פוקר, הוא אינו מסוגל לבלף יען כי תנועות ידיו מסגירות אותו. בסוף הערב הרווחתי מכל אחד מהם סיגר. לפתע נכנס לתא הסוהר ליברמן והחרים לי את שלושת הסיגרים שהרווחתי ביושר.

פרק ג' - שבע פי שלוש
  בכל בקר אספתי את בדלי הסיגרים שהותירו שלושת ראשי הממשלה לשעבר וכך לאחר יומיים היו לי ששה בדלים. אך בכדי לעשן סיגר אני זקוק לשבעה בדלים.
חידה: לאחר כמה ימים אצליח לעשן את הסיגר השני שלי בכלא.
פרק ד' - קוהיביבי
  בקרוב יוכלו המעשנים להנות מסיגרים קוהיביבי.


11/06/2016

קניות מיותרות

   רשימת הקניות המיותרות נכתבה על ידי, בכדי למנוע מחלק מהקוראים להוציא כסף טוב, על מוצרים מיותרים. האם קניית סמארטפון מדגם פרימיום היא קנייה מיותרת לעבד עברי?
אתחיל בקנייה הראשונה שלי, יצירת האמנות "טוני הבוכה".
   את ירח הדבש בילינו באיטליה, בלי מדריך מישלן ובלי מדריך לפיד (שהיה מדריך פופולרי, אף שהיה גרוע) ככה סתם משוטטים ברחובות בכייף. אני קורא לטיולים מסוג זה ללכת בעקבות האף. ברומא נמשכנו לתוך אחת הגלריות בגלל תמונתו של הילד הבוכה. אשתי נדלקה על היצירה וקרצה לי שבלי טוני הבוכה, אנו לא עוזבים את הגלריה. שאלנו למחירה והמוכרת זרקה לי סכום של כשלוש מיליון לירטות (באיטלקית זה נשמע נפלא). באותם ימים לא הסתובבו הישראלים עם מחשבונים אך בחישוב מקורב הבנתי שמדובר בסכום של כאלפיים דולר. בחנתי את התמונה ושאלתיה מדוע היא דורשת כ"כ מעט עבור התמונה והמדונה הסבירה לי שזו רפרודוקציה שממנה הודפסו רק מאה תמונות והראתה לי מאחור שזוהי תמונה מס' 90 מתוך המאה ועלינו למהר פן המלאי יגמר.
'' מקור
לאחר מקח וממכר ארוך ומתיש הסכימה המדונה למכור לי אותה ב300 דולר שערכם בשוק השחור בלינלנבלום היה אז כ 1800 לירות, כשלוש משכורות חודשיות (של סרן שמועתי) בישראל של שנות השבעים!!.
הגענו ארצה עם התמונה היקרה כולל המסגרת האיטלקית המקורית ותלינו אותה אצלנו בסלון. כל המשפחה והחברים הזילו דמעה למראה טוני הבוכה. יום אחד מצלצלת לי אשתי שתמונת טוני הבוכה נמכרת ב 50 לירות בתחנה המרכזית. פתאום לכל בית שהגענו ניבט אלינו טוני הבוכה. הסאקרים שקנו את הרפרודוקציה באיטליה במחיר מופקע החלו להזיל דמעות. אך מסתבר שמחיר התמונה בשווקים הלך וצנח ל 40 לירות (כשכר של שני ימי עבודה) ולבסוף קניתי עוד תמונה אחת בעשר לירות והיו לי שני בכיינים בסלון.
גילוי נאות - איני שולל קניית דברי אמנות. כפי שנאמר אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים את דעתו של אדם. כל צייר חובב מסוגל להעתיק את יצירותיהם של גדולי הציירים שזכו ותמונותיהם נמכרות בעשרות מיליוני דולרים. העתק התמונה או התמונות או רפרודוקציות שנרכשות בחנויות המוזיאונים בחו"ל וגם בארץ יעשירו את ביתכם למרות שכולם ידעו שאין זה המקור.
מכונת תפירה.
וואנס אפון א טיים, כשהסינים עדיין ספרו גרגרי אורז וקראו את ספרי מאו, חנויות הבדים בנחלת בנימין ובדרך פתח תקווה מכרו קילומטרים של בדים. הנערות הישראליות חלמו לעצב ולתפור לעצמן את הבגדים. "אני צריכה מכונת תפירה" אמרה ערב אחד האשה. נו עם נשים לא מתווכחים, קנינו מכונת תפירה משוכללת שאף רוקמת. אצלנו אולי מכונת התפירה היתה פעילה ביחוד בתקופת ההריונות אך עם השנים למי יש חשק להתרוצץ לבחור בדים, רוכסנים, כפתורים שמחירם כפול מאשר המוצר המוגמר. תאמרו לי יש כיום בארצנו זוגות שהאשה זורקת לבעלה שהיא צריכה מכונת תפירה. 
אקדח.
   יום אחד הגעתי לאימון שנתי וגידי השוויץ עם האקדח הענק שהקנה לו מראה של בוקר. גידי היה מין הברון מינכהאוזן. היה אחד מהחבר'ה אך נהנה לנקר לכולנו את העיניים. היו לו "סיפורים" על טרקטורים בנגב, על משאיות שנסעו בין גרמניה לאיטליה ועוד סיפורים. כמובן שכולנו זכינו לירות באקדח הקולט ארוך הקנה ובתום האימון מרביתנו חלמנו למהר לחנות הנשק ולהגשים את החלום. בתעסוקה הבאה מחצית חיילי הפלוגה הגיעו והציגו את אקדחיהם בגאווה. נו מה אתם אומרים, היתה לי ברירה, גם אני הגשתי בקשה לרישיון נשק וקניתי לי אקדח. בתחילה הייתי נושא אותו עמי לכל טיול בארץ כביכול שישמש אותי במקרה מצוקה. אך במשך השנים הפסקנו אפילו להגיע עם הנשק למילואים. נו מי צריך בארץ אקדח? מילא היו נותנים רישיון למאג. 
מקפיא.
   בשנות השמונים השתוללה כאן אינפלציה שרק נס מנע את התמוטטותה של כלכלת ישראל. ביום ראשון מחיר העוף היה 20 לירות לקילו וביום חמישי 22 לירות לאחר כחודש מחירו האמיר ל 30 לירות לקילו. אשתי הציעה שננהג כמו העדר נקנה מקפיא נמלא אותו במצרכים וכך נרוויח. נו אתם יודעים כבר שעם נשים אין מתווכחים אך במקום לקנות מקפיא אלף קוב הסתפקנו במקפיא 400 קוב. כמובן שמאז ימי המקפיאים נפחן של עגלות המרכולים הלך ותפח. העגלות שהכילו פעם 100 קוב גדלו ל300 קוב. יום אחד שבק המקפיא חיים ואשתי הזמינה טכנאי שקבע שצריך להחליף את יחידת הקרור וזה יעלה לי ככה וככה. אשתי צלצלה לשאול בעצתי פסקתי שתשלח אותו ככה וככה. קבלן העיריה אסף את המקפיא למחרת וכנראה שופץ בחינם ומשרת את תושבי מ.פ ג'בלייה. שכנעתי את אשתי שאיננו גרים בפיזדיולוך עלית והמקפיא של הסופר ישמור לנו על המצרכים שנחוצים לנו במהלך השבוע בחינם.
נו אז תאמרו לי מי זקוק כיום למקפיא? לדעתי רק הציידים שצדים חזירי בר ודורבנים. 
אופה לחם.
   לא אשכח את יום הבחירות של שנת 1996 לאחר השלכת המעטפות בקלפי יצאנו ליום קניות ושבנו הביתה עם אופה לחם (שנמכר במבצע לרגל הבחירות בשליש מחיר). איזה כייף היה לשחק מדי ערב במאפייה צרפתית, בחוברת המצורפת היו מתכונים נפלאים. הרובוט שלנו בחש, לש, אפה והשכם בבקר חיכה לנו הלחם המיוחד חם ומזמין. שתי פרוסות לחם בצל/זיתים/צימוקים עם חמאת בוטנים או קונפיטורת משמש ואתם מסודרים עד הערב. ממש לחם בריאות, הכל נקי בלי המקקים הענקים שמטיילים במאפיות. היתרון העיקרי היה שאת אופה הלחם למעשה לא היה צריך לנקות. אממה במשך השנים בכל קרן רחוב נפתחו חנויות לחם, שמכרו לחמניות ולחמים טריים כך שכיום לדעתי כבר אין ביקוש לאופי הלחם. מישהו מתכונן לקנות כעת אופה לחם.
סודה סטרים.

בשנות השישים כמעט בכל בית ישראלי היה סיפולוקס שהיה מייצר סודה ממים ומבקבוקון דו תחמוצת הפחמן CO2. כנראה שחדירת בקבוקי הקולה המשפחתים גרמה ליצרן סיפולוקס לחסל את עסקיו. בינינו הסודה היתה תמיד חלשה לאחר השפריץ הראשון.
'' מקור
לאחר שנים הגיע דור ב' של מכשירי הסודה שנקראו כמדומני בשם סודה קלאב שהכילו מיכל גז ענק, אך למרות זאת אף הם היו מספקים סודה חלשה. אותה גברת בשינוי אדרת נקראת כיום בשם סודה סטרים שאת תפוקתו לא ניסיתי. גילוי נאות למעט הסיפולוקס המיתולוגי לא התפתתי לרכוש מכשירי סודה נוספים.
'' מקור


מכונת אספרסו ומסחטת מיצים קשים. - כתבתי על כך יזהר הקונה מכונות אספרסו


שואב אבק רובוטי
   מוצר זה הינו אחד הפלופים הרצינים שלנו. קלינאית הניקיון שלנו החווירה וכמעט התעלפה כשראתה את הדיסקה השחורה נטענת מתחת למיטה. זהו אתם כבר אינכם זקוקים לי? שאלה.
''
הרגענו אותה שכל עוד הרובוטים לא ירימו לבדם חפצים וישיבום למקומם, אנו נמשיך להזדקק לשירותיה. כשרכשנו את המכשיר חקרנו שמא יש גם רובוט שוטף, מזלנו שלא רכשנו גם רובוט שוטף.
כל שואבי האבק הרובוטים שאמורים לנקות לכם את הדירה יעילים לדירות ריקות, אחרת עליכם לסלק את כל המכשולים כגון פסלים, עציצים, קופסאות בגדים וגם שטיחים עבים ושעירים. הרובוט טוב לבעלי כלבים שמייצרים ימבה לכלוך שדורש ניקוי על בסיס יומי. המלצה אל תרכשו מכשיר כזה, זוהי קנייה מיותרת והפיכת כסף טוב לאבק.

מכשירי כושר.
למה כן? משמשים כפסלים דינמים, ניתן להפעילם ע"י חשמל כך שישמיעו קולות של תנועה.
למה לא? אפקטיבי יותר להירשם למכון כושר שם אף אחד לא יראה את הביזיון.

הימורים חוקיים.
אם יש לכם חלומות להתעשר מהימורים יומיים שבועיים בתוכנית הפיס לוטו או טוטו תמשיכו לחלום. הסיכוי שלכם לזכייה גדולה אפסי. אל תאמינו לפרסומת שאריאלה או זרגיאלה יצלצלו אליכם. מגיל 30 עד גיל 70 אם תחסכו מדי חודש את 500 הש"ח שאתם זורקים למאפיונרים הממשלתים תגלו אוצר קטן של חצי מיליון ש"ח.


9/10/2016

כסף זרוק על הרצפה

   "באמריקה הכסף זרוק על הרצפה, צריך רק להתכופף ולהרימו". זו היתה אחת התובנות שדודי נאג'י העביר לי חינם אין כסף. אבל הוא מיהר להוסיף "אבל בד"כ שוברים את הגב כשמזדקפים חזרה". "יא איבני" אמר דודי נאג'י "צריך להזיע הרבה בשביל הכסף, גם באמריקה".  דודי אדי מכר את דירת השיכון שלו בפרדס כץ ונסע לארה"ב. היה זה מיד לאחר מבצע סיני ולאחר שניצל בנס ממתקפת מטוסי מיסטר שתקפו בטעות את מחלקת הטנקים שלו. אדי החל את עבודתו כעוזר חשמלאי זוטר בעיריית ניו יורק ולאחר כמה שנות עבודה פרש והפך למתווך נדל"ן.
   כמובן שלאחר השחרור מצה"ל נסעתי אליו לניו יורק לבדוק אפשרויות בארץ שבה הכסף זרוק על הקרקע. מיד לאחר הנחיתה בדרכי לאסוף את תרמילי ראיתי על הרצפה סטיפה ששמי היה רשום עליה. דרכתי על הסטיפה, התכופפתי חפנתי ושלשלתי לכיסי. מהרתי לשירותים לבדוק את השלל לא להאמין 300 דולר בשטרות של חמישיות ועשיריות. בשנות השבעים גם בארה"ב זו היתה בוחטה מכובדת אם כי גם כיום לא הייתי מתנגד להתכופף ולהרים סטיפות בנמלי התעופה. כשהגעתי סופסוף לביתו של אדי ספרתי לו על מזלי הטוב והזכרתי לו שאחיו נאג'י כנראה פתח לי את המזל. למחרת אדי לקח אותי לזירת מירוצי הסוסים ביונקרס ושם בעצתו של אדי שלשתי את כספי. התאהבתי מיד באמריקה שהציעה לאזרחיה ותייריה שפע מוצרים טובים וזולים. אדי סידר לי עבודה מצוינת בכמה בתי כנסת שם התנהלו משחקי בינגו בימות השבוע ובימי שישי ערבי פוקר ובלק ג'ק. לשאלתי ענה אדי שאמנם ההימורים אסורים בארה"ב אך אלו נחשבים לערבי התרמה למוסדות דת.
   הכל היה נפלא, עד שבסוף אוקטובר החל השלג הראשון והקור שאליו לא הייתי מורגל, נפרדתי לשלום מאדי ומשפחתו ושבתי לארץ. אין ספק שבארה"ב הכסף זרוק על הקרקע וביחוד בענף הנדלן. אך דא עקא אשתו של אדי חלתה במחלה קשה ובאותם ימים ביטוחי הבריאות כנראה היו גרועים ואדי הפסיד את כל רכושו בהימור על חיי אשתו. כעת הבנתי למה התכוון דודי נאג'י בחלקו השני של האיזם שלו "אבל בד"כ שוברים את הגב כשמזדקפים חזרה". 

    בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, היזמים החלו לפתח את רעננה וכ"ס וניסו למשוך זוגות צעירים לשם תוך פיתוי של 'דירה במרחק סיגריה מת"א' ו'קנו דירה ברעננה ותקבלו מכונית פיאט 600'. החל משנות השמונים הנדל"ן הפך לבוננזה. עקרו פרדסים וחממות, חיסלו לולים ורפתות ובנו שכונות 'סביון לתפרנים'. ידידי שוקי הציע לי יום אחד, להשתתף עמו ברכישת אדמה חקלאית במרכז הארץ. שוקי שהיה חבר במפלגת שינוי כנראה היה בסוד הענינים והסביר לי שזהו הימור בטוח, אך אני פקפקתי ושמטתי את כרטיס הזכייה. שוקי רמז לי "הכסף זרוק על הקרקע, צריך רק להרימו" המקורבים שיש להם מידע עשו לביתם מבלי להזיע הם פשוט לקחו הלוואות ורכשו קרקע או תפסו את חברם יוסי קבלן הבנין וקיבלו ממנו דירה בהנחה ואולי גם בחינם.

    כנגד חלק מראשי הערים בישראל נפתחו חקירות בחשד של שחיתות בד"כ על רקע של סחר נדל"ן. איני יודע מדוע החקירות לא הניבו תוצאות של 100% כיוון שהפיתוי גדול וכך גם הכסף הסיכוי שאיש ציבור ישליך הזדמנות של "לעשות לביתי" קטנה ביותר. על אנשי הציבור ומקורביהם להציג מדי שלוש שנים, הצהרות הון ולספק הסברים על הגידול ברכוש. את הצהרות ההון הללו יש לדרוש מהעסקנים במשך עשור שנים לאחר שפרשו מהשרות הציבורי. קרקעות חקלאיות או קרקעות לתעשייה ומלאכה שעוברות שינוי יעוד מניבות עשרות מיליוני דולרים לבעליהן או לרוכשים בעלי המידע מבפנים. עובדי הציבור שתורמים להשבחה זו מן הסתם תובעים "מעשר". אז נשאלת השאלה האם בגלל "המעשר" מגיע להם "מאסר". בישראל 99% מהנובורישים היו עובדי ציבור שחתכו לעצמם חתיכה מכובדת מהעוגה ובכך תרמו לייקור הנדל"ן. 

   לסיום כהרגלי אעניק לקוראי הנאמנים, טיפ שיעזור לכם להרים את הכסף מהקרקע. כנסו לחנות אופטיקה מובחרת ובקשו מבעל העסק למכור לכם "משקפיים ורודות" אלו הם משקפיים שבאמצעותן תראו את מיליוני הדולרים שמתגלגלים על הקרקע. אבל המשקפיים לא יספיקו לכם. בכדי לאסוף את הכסף שמתגלגל על הקרקע, אתם זקוקים לחבר שיעניק לכם רמז. כמובן שזה לא סתם חבר אלא חבר באחת המועצות העירוניות שמצוי בתחום המקרקעין.

8/28/2016

מוזמנים להצטרף לקבוצת הוואטסאפ

מיד עם צאת השבת שמעתי את צליל הפינג המשכר מכוון הסלולרי ואחריו עוד שני פינגים. פתחתי את ההודעות ועברתי לדום. רה"מ ירום הודו מזמינני להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלו ומבטיח לי וכמובן גם לכולכם לחלוק עמנו סירטונים ותמונות מהרחפנים שמלווים אותו י"ח שעות ביממה. רה"מ גם יאפשר לי לשלוח לו רעיונות ובקשות והוא ואנשיו ידאגו לטפל בהם בנוהל מזורז.

 עברתי להודעה הבאה והנה גם ביז'ו שלח אלי הצעה דומה, אבל ביז'ו הינו כולה ראש האופוזיציה. ורק לעיתים רחוקות הוא עשוי לעניין אותי.

  תאמינו לי, שלא הייתי מביא זאת לידיעתכם. לולא קיבלתי הודעה נוספת והפעם משר הביטחון שמזמין אותי להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלו בשפה העברית. גם הוא מוכן יהיה לקבל את עזרתי ותמיכתי תמורת רישום כחבר למפלגת הבית.

  לאיזו קבוצת וואטסאפ אתם ממליצים לי להצטרף? תמתינו בסבלנות אוטוטו עד לראשון לספטמברה גם אתם עשויים לקבל הצעות להצטרף ולהתפקד למפלגות.

שימו לב: 
*   על המעונינים להתקבל לקבוצת הוואטסאפ של רה"מ, חייבים להציג אישור חברות במפלגת הליכוד (עלות 64 ש"ח לשנה, בתקופת המבצע עד החגים 14 ש"ח)להצטרפות כאן
**  על המעונינים להתקבל לקבוצת הוואטסאפ של המחנה הציוני (שם זמני), חייבים להציג אישור חברות ב"מחנה" (עלות 55 ש"ח לשנה).  להרשמה
*** על המעונינים  להתקבל לקבוצת הוואטסאפ של ליברמן, חייבים להציג אישור חברות במפלגת "ביתי" (עלות 72 ש"ח לשנה, הנחות לסטודנטים ועולים חדשים מבצע 24 ש"ח לשנה) להרשמה

@ - גילוי נאות, לכשתקום מפלגת מפא"י כמו בימי ד.בן גוריון אתפקד בה כחבר.

אולי כדאי לכם לברוח מהוואטסאפ ? לפני שכל הפוליטיקאים ישלחו לכם פינגים.

איך לעקוף את הפרסומות של וואטסאפ - או שאולי כדאי למצוא לה מחליפה? קישור

5/22/2016

אשת הדייג - הגירסה הירושלמית

כולנו מכירים את האגדה הדייג ואשתו סיפור עממי לילדים שמהווה חלק מאסופת אגדות האחים גרים. במקרה נתקלתי בעיבוד למבוגרים של  הדייג ודג הזהב מאת אלכסנדר פושקין. לנו כיום יש דוגמא מצוינת של נתניהו ואשתו שדגו את קולותיכם ודגי הזהב הפכו אותם למלכים. קחו את סיפורו של פושקין ותחליפו את הדייג בביבי ואת אשת הדייג בשרה והרי לכם אגדת עם שתוכלו לספר לנכדיכם. 
 
לפני שנים רבות גרו בבקתה דלה, על חופו של ים המים, דייג עני עם אשתו הענייה. כל בוקר היה הדייג יורד אל חוף הים, פורש את הרשת ונפשו מבקשת:
מה קשים הם חיי הדייג; יום ולילה רק ידאג. מי ייתן ויזרח לי יום חג ואצליח לדוג סוף סוף דג.
והנה, יום אחד נתמלאה תפילתו של הדייג. כאשר העלה הדייג את הרשת והציץ אל תוכה, ראה  דג זהב!  ביקש הדייג לקחת את דג הזהב לביתו, אך פתאום פתח הדג את פיו ואמר:
אנא, דייג טוב עיניים,
החזר נא אותי אל המים.
אם זאת תעשה וחסדך תגלה
כל אשר תבקש אמלא!
הקשיב הדייג לבקשתו של הדג ולא ידע מה לעשות: דג זהב נפלא כל כך! חבל לוותר עליו. אך מאחר שהיה אדם טוב לב, הוציא לבסוף את הדג מתוך הרשת, החזירו למים ולא ביקש דבר.
ובפתח הבקתה ישבה אשת הדייג וחיכתה לבעלה, כי ישוב מן הים.  
והנה הופיע הדייג, הרשת ריקה, ובפיו הסיפור:
דג זהב העליתי, אך הוא ביקש כי אחזירו למים, והבטיח כי ימלא כל אשר אבקש ממנו.
ומה ביקשת ממנו?
דבר לא ביקשתי, אמר הדייג.
למשמע הדברים האלה נתמלא לבה של האישה זעם והיא קראה:
אבוי, איזה בעל תמים. התבונן ותראה איך אנחנו גרים בבקתה עלובה, המלאה עכברים.
''
''

שוב לים ואמור לדג בזה הלשון: אשתי מבקשת לגור בארמון".
מה נבהל הדייג, אבל
הרם רגליך! צוותה האישה על בעלה בקול צעקה.
מה יכול היה הדייג המסכן לעשות? הסתובב וחזר אל החוף. הגיע לים וקרא בקול:
דג זהב, דג פלאים אנא בואה אלי, ידידי הנעים.
לא עבר רגע והנה נראה ראשו של הדג מציץ מן המים ופונה אל הדייג בקול פעמונים:
הנני, דייג טוב עיניים, שמעתי קולך על המים. אם תרצה משהו לי גלה: כל אשר תבקש אמלא.
אני איני מבקש דבר, אמר הדייג, אבל אשתי היא כועסת עלי ורותחת. אותי מגרשת, הימה שולחת. אנא סלח לה. אך בפיה כזה מין פזמון היא מבקשת לגור בארמון.
רגע קט שררה דממה על החוף ואחר כך נשמע קולו של הדג:
לך לשלום, ידידי הדייג. בקשת אשתך תתמלא במהרה!
שב הדייג לביתו, ולפתע נעצר במקומו. במקום אשר בו עמדה הבקתה העלובה ראה ארמון רב פאר ונוצץ בשמש. ובפתח הארמון ישבה אשתו לבושה שמלה הדורה.
ובכן, רעיתי, האם עכשיו מרוצה את? פנה אליה הדייג.
מרוצה? לא ולא! אם בקשת ארמון באותה הדקה גם יכולת לדרוש את שרביט המלכה. לך לדג ובקש שייתן לי גם כתר, שרביט מלכות, משרתים וכל היתר.
מה יכול היה הדייג לעשות? הסתובב לאחור ועלה על השביל המוליך אל הים. בא הדייג לחוף, נכנס לים, עלה על סלע וקרא:
דג זהב, דג פלאים, אנא, בואה אלי!
לא עבר רגע והנה נראה ראשו של הדג מציץ מעל המים. והדייג פתח ואמר בקול, שיש בו בושה ותחינה:
אשתי אנא סלח לה אבל דעתה נסתלקה: מבקשת היא להיות ל מ ל כ ה.
אחר כך נשמע קולו של דג הזהב:
שמעתי, הבנתי ואל תתפלא: בקשת אשתך חיש מהר תתמלא.
עלה הדייג בשביל, ובהיכנסו לארמון ראה את אשתו יושבת על כיסא מלכות, כתר לראשה ומשרתים מימינה ומשמאלה.
ובכן, רעיתי, האם עכשיו את מרוצה? אמר לה הדייג.
אך אשתו ענתה בקול נרגז:
עד מתי תרוץ כל פעם לבקש? לך, תפוס את הדג, תשים אותו בכד – וכל דבר שנבקש – הוא יעשה מייד!
עד כאן הסיפור תואם את האגדה, את המערכה השישית אנו טרם חווינו אז אולי הפעם אשת הדייג תנצח אותנו?
אשת הדייג בקשה מטוס עם חדר שינה מלכותי עם מזרון מים שיזכיר לה את הים.
'' 
"לך לדג תבקש ממנו מטוס מפנק, לא ישנתי טוב בלילה, כולי שבורה"
הלך הדייג לשפת הים, כמו שצוותה אשתו, אבל הדג לא בא כלל. פשוט צלל ונעלם.
חזר הדייג אל ביתו ומה ראה? במקום ארמון – רק בית דל וגג דולף. הכל כבתחילה. ובפתח עומדת אשתו בשמלה ישנה, והיא בוכייה. והדמעות מעיניה זולגות טיף-טוף טיף-טוף... וזה הסוף.
''

האם ארמון שכזה יספק את אשת הדייג?