משפרי דיור

   בראש השנה אשתי הביעה משאלה להגשים חלום ילדות ולרכוש פסנתר כנף, אמרתי לה מילא הפסנתר לא בעייה, אבל הסלון שלנו קצת קטן. לכן החלטנו להצטרף לעדר משפרי הדיור. בסוכות שוטטנו לנו בין משרדי מכירות נדל"ן. מהר מאד הבנתי שבניגוד להצהרות הרשמיות, כל הפרוייקטים באזור המרכז מכרו בשנתיים האחרונות, אלפי דירות במחירים מופקעים. היכן שלא תניחו את האצבע על מפת אזור המרכז, כבר לא תמצאו דירת ארבעה חדרים בפחות מאשר שני מיליון ש"ח ועבור דירות גדולות יותר תצטרכו להביא שלושה מיליון ש"ח. נו אז כמובן פרוייקט פסנתר הכנף מאלץ אותנו לרכוש נדל"ן במינימום שלושה מיליון ש"ח.
  המורה שלי למתמטיקה לימד אותי לחשוב בגדול, כך שהבנתי שאזדקק למשכנתא נוספת בכדי למלא את דרישותיהם של שר האוצר חפלון ושר העל פטפטניהו. אז מס הרכישה יעלה לי 240 אלף ש"ח, מס השבח על החלפת דירתי הצנועה יעלה לי עוד 120 אלף ש"ח ואם אדחה את הקנייה לינואר 2018 ושני הגאונים הללו ישארו במקומם מס השבח שלי יעלה לי בעוד 130 אלף ש"ח פלוס מינוס 30 אלף ש"ח. כמובן שסך המע"מ על העיסקה כחצי מיליון ש"ח כמחירה של דירת ששה חדרים בבית"ר עילית.
  אמרתי לאשתי "שמעי איני מתכוון לשלם עוד 370 אלף ש"ח כמס מקרקעין" ועוד 500 אלף ש"ח כמע"מ, את מבינה שאני עומד לתרום לחרדים ולמתנחלים 870 אלף ש"ח. אם רק אלף משפרי דיור כמוני עושים עסקה מסוג כזה לשנה לממשלה יש עוד מיליארד ש"ח בקופה הקטנה לבזבוזים, איני מתכוון לתרום להם.

"נו ומה עם הפסנתר כנף שאני כ"כ צריכה?" היא שואלת. תוך שעה מצאתי בביי צ'יינה (רחוב הרצל של סין) שולחן אוכל ל30 סועדים שהינו דו תכליתי הוא משמש כפסנתר כנף והן כשולחן אוכל וכך פתרתי את הבעיה בשני מהלכים. הפסנתר כנף השולחני יגיע אלינו תוך 120 ימי עבודה בגלל שבחרתי צבע לבן מבריק עמיד נגד שריטות.

                              *מקור 
  את הפוסט כתבתי כמובן כאנקדוטה, מטרת הפוסט הינה להציג את דעתי, על גביית המיסים הדרקונית בישראל. האוצר מנסה כביכול להוזיל את מחירי הדירות ובכך לעזור לציבור. אך הטלת מיסים וגזירות שנעשות בשליפה, יגרמו לקריסת ענף הנדל"ן בארץ. אם אני כמשקיע צריך לשלם עוד 80 אלף ש"ח מס רכישה על דירה בשווי של מיליון ש"ח (דירה שנייה/שלישית/רביעית וכו'.....) אזי אני אסתלק משוק הדירות. בטוחני שעוד עשרות אלפי משקיעים או משפרי דיור ישקלו האם שווה להם להיות בשוק הנדל"ן. פטפטניהו את חפלון עומדים לגרום כאן מיתון כפי שהיה בשנת 1965 על כל המשתמע.

   מה שבאמת מרגיז בשוק הנדל"ן הוא שמדינת ישראל מספסרת במחירי הקרקע שבזמנו היוותה כ 33% ממחיר הדירה וכיום מחיר הקרקע והמיסים מהווים כ 70% ממחיר הדירה. הצעתי היא להפריד את מחיר הקרקע ממחיר הדירה, ואת המיסים לגבות רק על עלויות הבנייה.

כסף זרוק על הרצפה

   "באמריקה הכסף זרוק על הרצפה, צריך רק להתכופף ולהרימו". זו היתה אחת התובנות שדודי נאג'י העביר לי חינם אין כסף. אבל הוא מיהר להוסיף "אבל בד"כ שוברים את הגב כשמזדקפים חזרה". "יא איבני" אמר דודי נאג'י "צריך להזיע הרבה בשביל הכסף, גם באמריקה".  דודי אדי מכר את דירת השיכון שלו בפרדס כץ ונסע לארה"ב. היה זה מיד לאחר מבצע סיני ולאחר שניצל בנס ממתקפת מטוסי מיסטר שתקפו בטעות את מחלקת הטנקים שלו. אדי החל את עבודתו כעוזר חשמלאי זוטר בעיריית ניו יורק ולאחר כמה שנות עבודה פרש והפך למתווך נדל"ן.
   כמובן שלאחר השחרור מצה"ל נסעתי אליו לניו יורק לבדוק אפשרויות בארץ שבה הכסף זרוק על הקרקע. מיד לאחר הנחיתה בדרכי לאסוף את תרמילי ראיתי על הרצפה סטיפה ששמי היה רשום עליה. דרכתי על הסטיפה, התכופפתי חפנתי ושלשלתי לכיסי. מהרתי לשירותים לבדוק את השלל לא להאמין 300 דולר בשטרות של חמישיות ועשיריות. בשנות השבעים גם בארה"ב זו היתה בוחטה מכובדת אם כי גם כיום לא הייתי מתנגד להתכופף ולהרים סטיפות בנמלי התעופה. כשהגעתי סופסוף לביתו של אדי ספרתי לו על מזלי הטוב והזכרתי לו שאחיו נאג'י כנראה פתח לי את המזל. למחרת אדי לקח אותי לזירת מירוצי הסוסים ביונקרס ושם בעצתו של אדי שלשתי את כספי. התאהבתי מיד באמריקה שהציעה לאזרחיה ותייריה שפע מוצרים טובים וזולים. אדי סידר לי עבודה מצוינת בכמה בתי כנסת שם התנהלו משחקי בינגו בימות השבוע ובימי שישי ערבי פוקר ובלק ג'ק. לשאלתי ענה אדי שאמנם ההימורים אסורים בארה"ב אך אלו נחשבים לערבי התרמה למוסדות דת.
   הכל היה נפלא, עד שבסוף אוקטובר החל השלג הראשון והקור שאליו לא הייתי מורגל, נפרדתי לשלום מאדי ומשפחתו ושבתי לארץ. אין ספק שבארה"ב הכסף זרוק על הקרקע וביחוד בענף הנדלן. אך דא עקא אשתו של אדי חלתה במחלה קשה ובאותם ימים ביטוחי הבריאות כנראה היו גרועים ואדי הפסיד את כל רכושו בהימור על חיי אשתו. כעת הבנתי למה התכוון דודי נאג'י בחלקו השני של האיזם שלו "אבל בד"כ שוברים את הגב כשמזדקפים חזרה". 

    בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, היזמים החלו לפתח את רעננה וכ"ס וניסו למשוך זוגות צעירים לשם תוך פיתוי של 'דירה במרחק סיגריה מת"א' ו'קנו דירה ברעננה ותקבלו מכונית פיאט 600'. החל משנות השמונים הנדל"ן הפך לבוננזה. עקרו פרדסים וחממות, חיסלו לולים ורפתות ובנו שכונות 'סביון לתפרנים'. ידידי שוקי הציע לי יום אחד, להשתתף עמו ברכישת אדמה חקלאית במרכז הארץ. שוקי שהיה חבר במפלגת שינוי כנראה היה בסוד הענינים והסביר לי שזהו הימור בטוח, אך אני פקפקתי ושמטתי את כרטיס הזכייה. שוקי רמז לי "הכסף זרוק על הקרקע, צריך רק להרימו" המקורבים שיש להם מידע עשו לביתם מבלי להזיע הם פשוט לקחו הלוואות ורכשו קרקע או תפסו את חברם יוסי קבלן הבנין וקיבלו ממנו דירה בהנחה ואולי גם בחינם.

    כנגד חלק מראשי הערים בישראל נפתחו חקירות בחשד של שחיתות בד"כ על רקע של סחר נדל"ן. איני יודע מדוע החקירות לא הניבו תוצאות של 100% כיוון שהפיתוי גדול וכך גם הכסף הסיכוי שאיש ציבור ישליך הזדמנות של "לעשות לביתי" קטנה ביותר. על אנשי הציבור ומקורביהם להציג מדי שלוש שנים, הצהרות הון ולספק הסברים על הגידול ברכוש. את הצהרות ההון הללו יש לדרוש מהעסקנים במשך עשור שנים לאחר שפרשו מהשרות הציבורי. קרקעות חקלאיות או קרקעות לתעשייה ומלאכה שעוברות שינוי יעוד מניבות עשרות מיליוני דולרים לבעליהן או לרוכשים בעלי המידע מבפנים. עובדי הציבור שתורמים להשבחה זו מן הסתם תובעים "מעשר". אז נשאלת השאלה האם בגלל "המעשר" מגיע להם "מאסר". בישראל 99% מהנובורישים היו עובדי ציבור שחתכו לעצמם חתיכה מכובדת מהעוגה ובכך תרמו לייקור הנדל"ן. 

   לסיום כהרגלי אעניק לקוראי הנאמנים, טיפ שיעזור לכם להרים את הכסף מהקרקע. כנסו לחנות אופטיקה מובחרת ובקשו מבעל העסק למכור לכם "משקפיים ורודות" אלו הם משקפיים שבאמצעותן תראו את מיליוני הדולרים שמתגלגלים על הקרקע. אבל המשקפיים לא יספיקו לכם. בכדי לאסוף את הכסף שמתגלגל על הקרקע, אתם זקוקים לחבר שיעניק לכם רמז. כמובן שזה לא סתם חבר אלא חבר באחת המועצות העירוניות שמצוי בתחום המקרקעין.

ביטוח חובה לדירות

  אחת לשנה בתקופת אוקטובר נובמבר, מופיעים האותות והמופתים על רעידות אדמה. חלקם של האזרחים נבהל ורץ לסוכן הביטוח שלו ע"מ לרכוש כיסוי  ביטוחי לרכושו בד"כ דירה/ות כנגד רעידת אדמה (ר"א).

  אם אתם בעלי דירה/ות ואין לכם הון עתק דעו לכם, גם אם יש לכם ביטוח רכוש פלוס כיסוי ר"א במקרה והבנין שלכם יפגע אתם בצרה. תשאלו למה?
* רק לחלק מההשכנים שלכם יש ביטוח דומה או/ו בוכטות כסף.
** הכיסוי הביטוחי שלכם הינו גג שליש ממחיר הדירה!!!!, כיסוי מלא הינו יקר פי כמה וכמה וחברות הביטוח גם אינן מעונינות למכור אותו.
*** ממשלת ישראל לא תעזור לכם אלא אם תחטפו את ילדיהם של חברי הממשלה.

   הסבר ברחל בתך הקטנה, לבעלי הדירות והרכוש. נניח שיש לכם דירה ממוצעת של כ- 100 מ"ר בבנין של שבע קומות עם עוד 27 דיירים. שוויה לצורך הענין הוא  1-1.4 מיליון ש"ח. הביטוח מעריך את המבנה ב 4000 ש"ח למ"ר כך שבמקרה הטוב תקבלו מהביטוח 400 אלף ש"ח ומה תעשו עם סכום זה?
   אם כל הדיירים רכשו ביטוח שכזה, אתם עוד איכשהו מסודרים, אחרת אתם בצרה במקרה של קטסטרופה. ואם אתם בעלי דירות באיזורים מבוקשים כגון בת"א, ר"ג, רעננה, כ"ס, הרצליה, הוד השרון ופ"ת. מחיר דירה דומה לשלכם בממוצע 2.5-3 מיליון ש"ח ואתם תקבלו רק 400 אלף ש"ח, כך שאם חלק מהשכנים אינם מבוטחים, איך תממשו את רכושכם? בשנייה אחת התדרדרתם לעשירון התחתון.

ביטוח חובה לדירות
ממשלת ישראל חייבת לבטח ביטוח חובה את כל אזרחי המדינה, בתשלום כנגד קטסטרופות. דירה תמורת דירה.
ביטוח קולקטיבי שכזה יעלה לכל משפחה עשירית מהמחיר שחברות הביטוח גובות על טוטאל לוסט של המבנים ויתן פתרון כולל למשפחות המתגוררות בבתים שנפגעו.
זוכרים לפני כשנה את מתקפת הטילים שבה נהרס בית בראשון לציון, למיטב ידיעתי הדיירים צרחו "שמע ישראל" ומשרד האוצר מטרטר אותם בעוד שמגיע להם שיפוי מלא על רכושם.

הינכם מתבקשים להפיץ מסר זה בקרב חבריכם, אולי אחד החלמאים יאמץ אותו לטובתנו.