הקדמה (מותר לדלג לפיסקה הבאה החלום)
לפני כחמש שנים התחלתי לפרסם כאן רשימות עם תקוות גדולות. שמעתי על בלוגרים שיש להם אלפי כניסות יומיות ומעריצים וכך הם מסודרים בחיים. הם קמים מדי יום בצהריים מתעדכנים בנעשה בכפר הגלובלי באמצעות העיתונים והטוויטר. מתיישבים לכתוב רשימה, מגיבים לתגובות הקוראים, לפעמים מצ'וטטים עם הקוראים, מתעסקים בהפצת הרשימה ועוקבים אחר מונה הצפיות. בסה"כ פרסמתי במהלך השנים כ 250 רשומות. את מרביתן הבאתי ע"מ להתחלק עמכם בזכרונות וברעיונות, אך כתבתי מדי פעם על אקטואליה, בקיצור עטי בכל וכך גם המקלדת והעכבר אשר בשניות נשמעים לפלאי הטכניקה ואני מצליח להטליא סיפור עם סרטונים. כפי שהינכם כבר יודעים אני משקיען ומרבית הרשומות שלי גוזלות בין שעה לשעתיים מזמני. לו הייתי עובד כסדרן בתחנת מוניות הייתי מכניס לחשבון הבנק סכום של פי מאה עבור זמן האיכות שלי מול מסך המחשב.
בתוכנית העסקית שלי משהו כנראה השתבש, ציפיתי לראות כיצד חלק מהפוסטים שלי פורץ ויוצא מחוץ לקפה. כלומר מעבר לקוראים המנויים הנאמנים, רשימותי העסיסיות מופצות אל החברים של החברים ומשם מועברות למעגלים נוספים. אך גם הקוראים שאולי טורחים להעביר את הקישור לרשימותי אל חבריהם, אינם מצליחים לעורר את מונה הצפיות וכך בממוצע כל רשימה מרשימותי נחשפת ל 500 קוראים.
החלום
הבקר נעורתי משנתי, שטוף זיעה. בתיבת הדואר שלי מצאתי שש מעטפות ממע"מ ושש מעטפות מאגף הגבייה של מס הכנסה. תביעה לתשלום חובי לשנה האחרונה לרשות המיסים עבור מע"מ בסך 123,456.67 ש"ח בתוספת ריבית וקנסות בסך 61,299 ש"ח ופקיד שומה שלח דרישה לתשלום מס הכנסה בתוספת ריבית וקנסות פיגורים בסך חצי מיליון ש"ח . כמובן שמיד חיפשתי את ידידי רו"ח איציק וספרתי לו את הסיפור. איציק שעבד בעבר במשרדי מס הכנסה הכיר את הנפשות הפועלות והפנה אותי אל אדי פקיד השומה האחראי על תיקי. הגעתי למשרדו עם הניירת ועם מחשבי האישי וניסיתי להבין איפה הכסף? האמנם, הנהלת קפה דה מרקר החלה לשלם כסף אמיתי לבלוגרים?. אדי סובב אלי את צג מחשבו ובו ראיתי שיש אצלי בבלוג תנועה יומית של מאות אלפי כניסות ולפי הנהלת החשבונות של דה מרקר עלי לשלם את הסכומים כפי שנתבעתי לשלם. "היי אדון אדי , איני מבין מה קרה? לדעתי אתם במס הכנסה ובמע"מ מפעילים בוטים שנכנסים לאתר קפה דה מרקר ומקפיצים את מונה הצפיות בכדי שאאלץ לשלם לכם" מה גם שקפה דה מרקר אינו משלם פרוטה לבלוגרים שלו ובטח שלא לי. הפקיד אדי לא התייחס לטיעוני ואמר "שלם את מה שהושת עליך, אחרת זה יגמר ברע, יש לנו את הניסיון והאמצעים לטפל בנישומים כמוך". לבי החסיר פעימה כשהראה לי את פרטי חשבון הטוויטר שלי, בו מופיעים כ 30 מיליון מעריצים. "אנו עורכים חקירה בינלאומית אחרי הכנסותיך ועדיף לך להגיע עמנו להסדר פשרה" הפקיד אדי קרץ לי ואמר שאפשר יהיה לסגור את העיסקה במשרדו של הרו"ח איציק בחדר האטום. התקשרתי מיד להנהלת קפה דה מרקר והם אישרו שאכן הבלוג שלי עם הכניסות המרובות, הפיל להם את האתר מספר פעמים והם עומדים לתבוע אותי, עבור ההוצאות הבלתי צפויות שגרמתי להם. קבעתי פגישה במשרדי קפה דה מרקר ודרשתי לקבל תשלום עבור הלידים. "אוקיי אז כמה מגיע לי מכם?" שאלתי, חשב הכספים אמר שתיקי נמצא בבדיקה והנהלת החשבונות יצטרכו להשקיע שני חודשי אדם לבדיקת הנושא.
בצאתי ממשרדי דה מרקר, פוגש אני את ידידי מהפלוגה את צארום הגדול וזאת לידיעתכם אצלנו בפלוגה היו שני לוחמים בשם צארום, אז את צארום התימני כינינו צארום הקטן ואת צארום הגרמני (גם כן תימני אך התחתן עם גרמניה) כינינו צארום הגדול. צארום ידידי מזמין אותי למשרדו בבית הדפוס ותוך שתיית כוס קפה לבן אני שב ומגלגל את סיפורי. לאחר שסיימתי לספר לו אודות שודדי המע"מ ומס הכנסה, מרגיע אותי צארום הגדול "יהיה בסדר, אם אתה אתי אתה מסודר". נו אקצר הפעם את עלילות צארום ואספר לכם בסוד שאני מסודר, עד שאקבל את הכספים מדה מרקר ומגוגל אוכל לשלם למע"מ ולמס ההכנסה בלי לבכות. צארום הכניסני לחדר האטום שעל דלתו יש שילוט אזהרה בשלוש שפות "חומרים מסוכנים" עברנו בין חביות דיו גלילי נייר עד שהגענו לחבית סתמית שהפכה לפתע למכונת דפוס משוכללת. "כמה להדפיס לך" שאל צארום, "מאה אלף ש"ח, בשלב ראשון" השבתי לצארום, תוך מחצית השעה החזקתי בידי חמש חבילות של שטרות, חייכתי לצארום בתודה והבטחתי לו שאאזכיר את שמו ברשומה.
אגדה אורבנית
כשהתעוררתי הבנתי מאין בא לי החלום. זהו סיפור ישן של כמעט חמישים שנה. אצלנו בשכונה מר קלמן ניצול שואה היה חנווני בחנות מכולת. כבר אז בתור ילדים הכרנו את פקיד מס ההכנסה שהסתובב בעיר ומר קלמן שילם לנו הילדים במצופים וסוכריות על מקל עבור ידיעות מהשטח. "כאשר תראו את הפקיד של המס הכנסה, תבואו אלי מיד בריצה". אז מר קלמן מיד העביר את הנקניקים והגבינות הצהובות לחדר האחורי מעינו בישא של החוקר. אך לא לעולם חוסן, יום אחד הגיע צוות של שני פקידים והגיחו לחנות המכולת בלא התרעה מוקדמת. הפקידים ראו את הדליקטסים ומיד קבעו "מר קלמן אתה מעלים מאיתנו הכנסות, אתה חייב לנו משנות הצנע בהם מכרת ביצים ובשר חמישים אלף לירות (מחירה של דירת פאר באותן שנים)".
מר קלמן חייך בבישנות והציע לפקידים להגיע למחרת והם יקבלו ת'כסף. למחרת שני הפקידים הגיעו ואדון קלמן העביר אליהם שקית בד שהכילה חמישים אלף לירות.
בשנה הבאה באותו מועד שוב התייצבו שני פקידי המס ובשיא החוצפה הטילו עליו מס של מאה אלף לירות (שתי דירות פאר). אדון קלמן התחיל להתמקח, אך פקידי המס היו החלטים, כדאי לך לשלם, אחרת נשלח לך חוליה. אדון קלמן ביקש מהם יומיים זמן לארגן ת'כסף ושוב הפקידים שבו והפעם קיבלו במזוודת קרטון ישנה את הכסף.
בשנה השלישית, הגיעו החצופים והטילו עליו תשלום של חצי מיליון לירות. אדון קלמן ביקש מהם להמתין עד שהלקוחה תצא מהחנות. הוא נעל את החנות, תלה את השלט סגור ובקש משני הפקידים להצטרף אליו ולהכנס למחסן מאחור. הם ירדו לקומת המרתף שם בין חביות הדגים המלוחים וחביות הזיתים והמלפפונים עמדה מכונת היידלברג ישנה. אדון קלמן הראה לאחד הפקידים את ידית המנואלה וציווה עליו לסובבה. שטרות של "הרצלים" נפלטו ממכונת הדפוס.
אדון קלמן אמר לשני הפקידים, "כעת אתם כבר לא זקוקים לי, תגמרו להדפיס, תכבו את האור ותעלו אלי אני אכין לכם בינתיים סנדביצ'ים וכוס תה, כמה כפיות סוכר לשים לכם?"
מכונת הדפסת כסף קומפקטית
אפילוג
פקידי מס הכנסה אינם יודעים כיצד להתמודד מול העוסקים שמקבלים ביטקויינים תמורת שירותיהם. לפני כשנה ערכו של הביטקוין היה כ 700דולר וכיום כ 5000 דולר ובמחצית הראשונה של שנת 2018 התחזית היא, שערכו ירד לאלף דולר לביטקוין.
לכן שרוצר חלפון הנחה את פקידיו להתייחס למטבע הביטקוין כערכו ההיסטורי, שעמד על 25 דולר לביטקוין.
אי לכך ובהתאם אנשי עסקים שעובדים בשחור, החלו לדרוש את התשלום בביטקוינים וכך הם יכולים להעלים מיליוני דולרים בנבכי הרשת.
שמעתי שמועות שכל אחד יכול ל"כרות" את מטבע הביטקוין, אך עליו להפעיל לשם כך "ציוד חפירה" (כאלף מחשבים אישים מדור 7 ומעלה) דא עקא, עלויות צריכת החשמל לכרייתו כרגע הינן כאלפיים דולר לביטקוין. מקורותי מסרו לי, כי כמה עובדי חברת החשמל שעלו במדגם נמצאים בראש צמרת כורי הביטקוין בעולם.
לפני כחמש שנים התחלתי לפרסם כאן רשימות עם תקוות גדולות. שמעתי על בלוגרים שיש להם אלפי כניסות יומיות ומעריצים וכך הם מסודרים בחיים. הם קמים מדי יום בצהריים מתעדכנים בנעשה בכפר הגלובלי באמצעות העיתונים והטוויטר. מתיישבים לכתוב רשימה, מגיבים לתגובות הקוראים, לפעמים מצ'וטטים עם הקוראים, מתעסקים בהפצת הרשימה ועוקבים אחר מונה הצפיות. בסה"כ פרסמתי במהלך השנים כ 250 רשומות. את מרביתן הבאתי ע"מ להתחלק עמכם בזכרונות וברעיונות, אך כתבתי מדי פעם על אקטואליה, בקיצור עטי בכל וכך גם המקלדת והעכבר אשר בשניות נשמעים לפלאי הטכניקה ואני מצליח להטליא סיפור עם סרטונים. כפי שהינכם כבר יודעים אני משקיען ומרבית הרשומות שלי גוזלות בין שעה לשעתיים מזמני. לו הייתי עובד כסדרן בתחנת מוניות הייתי מכניס לחשבון הבנק סכום של פי מאה עבור זמן האיכות שלי מול מסך המחשב.
בתוכנית העסקית שלי משהו כנראה השתבש, ציפיתי לראות כיצד חלק מהפוסטים שלי פורץ ויוצא מחוץ לקפה. כלומר מעבר לקוראים המנויים הנאמנים, רשימותי העסיסיות מופצות אל החברים של החברים ומשם מועברות למעגלים נוספים. אך גם הקוראים שאולי טורחים להעביר את הקישור לרשימותי אל חבריהם, אינם מצליחים לעורר את מונה הצפיות וכך בממוצע כל רשימה מרשימותי נחשפת ל 500 קוראים.
החלום
הבקר נעורתי משנתי, שטוף זיעה. בתיבת הדואר שלי מצאתי שש מעטפות ממע"מ ושש מעטפות מאגף הגבייה של מס הכנסה. תביעה לתשלום חובי לשנה האחרונה לרשות המיסים עבור מע"מ בסך 123,456.67 ש"ח בתוספת ריבית וקנסות בסך 61,299 ש"ח ופקיד שומה שלח דרישה לתשלום מס הכנסה בתוספת ריבית וקנסות פיגורים בסך חצי מיליון ש"ח . כמובן שמיד חיפשתי את ידידי רו"ח איציק וספרתי לו את הסיפור. איציק שעבד בעבר במשרדי מס הכנסה הכיר את הנפשות הפועלות והפנה אותי אל אדי פקיד השומה האחראי על תיקי. הגעתי למשרדו עם הניירת ועם מחשבי האישי וניסיתי להבין איפה הכסף? האמנם, הנהלת קפה דה מרקר החלה לשלם כסף אמיתי לבלוגרים?. אדי סובב אלי את צג מחשבו ובו ראיתי שיש אצלי בבלוג תנועה יומית של מאות אלפי כניסות ולפי הנהלת החשבונות של דה מרקר עלי לשלם את הסכומים כפי שנתבעתי לשלם. "היי אדון אדי , איני מבין מה קרה? לדעתי אתם במס הכנסה ובמע"מ מפעילים בוטים שנכנסים לאתר קפה דה מרקר ומקפיצים את מונה הצפיות בכדי שאאלץ לשלם לכם" מה גם שקפה דה מרקר אינו משלם פרוטה לבלוגרים שלו ובטח שלא לי. הפקיד אדי לא התייחס לטיעוני ואמר "שלם את מה שהושת עליך, אחרת זה יגמר ברע, יש לנו את הניסיון והאמצעים לטפל בנישומים כמוך". לבי החסיר פעימה כשהראה לי את פרטי חשבון הטוויטר שלי, בו מופיעים כ 30 מיליון מעריצים. "אנו עורכים חקירה בינלאומית אחרי הכנסותיך ועדיף לך להגיע עמנו להסדר פשרה" הפקיד אדי קרץ לי ואמר שאפשר יהיה לסגור את העיסקה במשרדו של הרו"ח איציק בחדר האטום. התקשרתי מיד להנהלת קפה דה מרקר והם אישרו שאכן הבלוג שלי עם הכניסות המרובות, הפיל להם את האתר מספר פעמים והם עומדים לתבוע אותי, עבור ההוצאות הבלתי צפויות שגרמתי להם. קבעתי פגישה במשרדי קפה דה מרקר ודרשתי לקבל תשלום עבור הלידים. "אוקיי אז כמה מגיע לי מכם?" שאלתי, חשב הכספים אמר שתיקי נמצא בבדיקה והנהלת החשבונות יצטרכו להשקיע שני חודשי אדם לבדיקת הנושא.
בצאתי ממשרדי דה מרקר, פוגש אני את ידידי מהפלוגה את צארום הגדול וזאת לידיעתכם אצלנו בפלוגה היו שני לוחמים בשם צארום, אז את צארום התימני כינינו צארום הקטן ואת צארום הגרמני (גם כן תימני אך התחתן עם גרמניה) כינינו צארום הגדול. צארום ידידי מזמין אותי למשרדו בבית הדפוס ותוך שתיית כוס קפה לבן אני שב ומגלגל את סיפורי. לאחר שסיימתי לספר לו אודות שודדי המע"מ ומס הכנסה, מרגיע אותי צארום הגדול "יהיה בסדר, אם אתה אתי אתה מסודר". נו אקצר הפעם את עלילות צארום ואספר לכם בסוד שאני מסודר, עד שאקבל את הכספים מדה מרקר ומגוגל אוכל לשלם למע"מ ולמס ההכנסה בלי לבכות. צארום הכניסני לחדר האטום שעל דלתו יש שילוט אזהרה בשלוש שפות "חומרים מסוכנים" עברנו בין חביות דיו גלילי נייר עד שהגענו לחבית סתמית שהפכה לפתע למכונת דפוס משוכללת. "כמה להדפיס לך" שאל צארום, "מאה אלף ש"ח, בשלב ראשון" השבתי לצארום, תוך מחצית השעה החזקתי בידי חמש חבילות של שטרות, חייכתי לצארום בתודה והבטחתי לו שאאזכיר את שמו ברשומה.
אגדה אורבנית
כשהתעוררתי הבנתי מאין בא לי החלום. זהו סיפור ישן של כמעט חמישים שנה. אצלנו בשכונה מר קלמן ניצול שואה היה חנווני בחנות מכולת. כבר אז בתור ילדים הכרנו את פקיד מס ההכנסה שהסתובב בעיר ומר קלמן שילם לנו הילדים במצופים וסוכריות על מקל עבור ידיעות מהשטח. "כאשר תראו את הפקיד של המס הכנסה, תבואו אלי מיד בריצה". אז מר קלמן מיד העביר את הנקניקים והגבינות הצהובות לחדר האחורי מעינו בישא של החוקר. אך לא לעולם חוסן, יום אחד הגיע צוות של שני פקידים והגיחו לחנות המכולת בלא התרעה מוקדמת. הפקידים ראו את הדליקטסים ומיד קבעו "מר קלמן אתה מעלים מאיתנו הכנסות, אתה חייב לנו משנות הצנע בהם מכרת ביצים ובשר חמישים אלף לירות (מחירה של דירת פאר באותן שנים)".
מר קלמן חייך בבישנות והציע לפקידים להגיע למחרת והם יקבלו ת'כסף. למחרת שני הפקידים הגיעו ואדון קלמן העביר אליהם שקית בד שהכילה חמישים אלף לירות.
בשנה הבאה באותו מועד שוב התייצבו שני פקידי המס ובשיא החוצפה הטילו עליו מס של מאה אלף לירות (שתי דירות פאר). אדון קלמן התחיל להתמקח, אך פקידי המס היו החלטים, כדאי לך לשלם, אחרת נשלח לך חוליה. אדון קלמן ביקש מהם יומיים זמן לארגן ת'כסף ושוב הפקידים שבו והפעם קיבלו במזוודת קרטון ישנה את הכסף.
בשנה השלישית, הגיעו החצופים והטילו עליו תשלום של חצי מיליון לירות. אדון קלמן ביקש מהם להמתין עד שהלקוחה תצא מהחנות. הוא נעל את החנות, תלה את השלט סגור ובקש משני הפקידים להצטרף אליו ולהכנס למחסן מאחור. הם ירדו לקומת המרתף שם בין חביות הדגים המלוחים וחביות הזיתים והמלפפונים עמדה מכונת היידלברג ישנה. אדון קלמן הראה לאחד הפקידים את ידית המנואלה וציווה עליו לסובבה. שטרות של "הרצלים" נפלטו ממכונת הדפוס.
אדון קלמן אמר לשני הפקידים, "כעת אתם כבר לא זקוקים לי, תגמרו להדפיס, תכבו את האור ותעלו אלי אני אכין לכם בינתיים סנדביצ'ים וכוס תה, כמה כפיות סוכר לשים לכם?"
מכונת הדפסת כסף קומפקטית
אפילוג
פקידי מס הכנסה אינם יודעים כיצד להתמודד מול העוסקים שמקבלים ביטקויינים תמורת שירותיהם. לפני כשנה ערכו של הביטקוין היה כ 700דולר וכיום כ 5000 דולר ובמחצית הראשונה של שנת 2018 התחזית היא, שערכו ירד לאלף דולר לביטקוין.
לכן שרוצר חלפון הנחה את פקידיו להתייחס למטבע הביטקוין כערכו ההיסטורי, שעמד על 25 דולר לביטקוין.
אי לכך ובהתאם אנשי עסקים שעובדים בשחור, החלו לדרוש את התשלום בביטקוינים וכך הם יכולים להעלים מיליוני דולרים בנבכי הרשת.
שמעתי שמועות שכל אחד יכול ל"כרות" את מטבע הביטקוין, אך עליו להפעיל לשם כך "ציוד חפירה" (כאלף מחשבים אישים מדור 7 ומעלה) דא עקא, עלויות צריכת החשמל לכרייתו כרגע הינן כאלפיים דולר לביטקוין. מקורותי מסרו לי, כי כמה עובדי חברת החשמל שעלו במדגם נמצאים בראש צמרת כורי הביטקוין בעולם.
