רשימת הקניות המיותרות נכתבה על ידי, בכדי למנוע מחלק מהקוראים להוציא
כסף טוב, על מוצרים מיותרים. האם קניית סמארטפון מדגם פרימיום היא קנייה
מיותרת לעבד עברי?
אתחיל בקנייה הראשונה שלי, יצירת האמנות "טוני הבוכה".
את ירח הדבש בילינו באיטליה, בלי מדריך מישלן ובלי מדריך לפיד (שהיה מדריך פופולרי, אף שהיה גרוע) ככה סתם משוטטים ברחובות בכייף. אני קורא לטיולים מסוג זה ללכת בעקבות האף. ברומא נמשכנו לתוך אחת הגלריות בגלל תמונתו של הילד הבוכה. אשתי נדלקה על היצירה וקרצה לי שבלי טוני הבוכה, אנו לא עוזבים את הגלריה. שאלנו למחירה והמוכרת זרקה לי סכום של כשלוש מיליון לירטות (באיטלקית זה נשמע נפלא). באותם ימים לא הסתובבו הישראלים עם מחשבונים אך בחישוב מקורב הבנתי שמדובר בסכום של כאלפיים דולר. בחנתי את התמונה ושאלתיה מדוע היא דורשת כ"כ מעט עבור התמונה והמדונה הסבירה לי שזו רפרודוקציה שממנה הודפסו רק מאה תמונות והראתה לי מאחור שזוהי תמונה מס' 90 מתוך המאה ועלינו למהר פן המלאי יגמר.
מקור
לאחר מקח וממכר ארוך ומתיש הסכימה המדונה למכור לי אותה ב300 דולר שערכם בשוק השחור בלינלנבלום היה אז כ 1800 לירות, כשלוש משכורות חודשיות (של סרן שמועתי) בישראל של שנות השבעים!!.
הגענו ארצה עם התמונה היקרה כולל המסגרת האיטלקית המקורית ותלינו אותה אצלנו בסלון. כל המשפחה והחברים הזילו דמעה למראה טוני הבוכה. יום אחד מצלצלת לי אשתי שתמונת טוני הבוכה נמכרת ב 50 לירות בתחנה המרכזית. פתאום לכל בית שהגענו ניבט אלינו טוני הבוכה. הסאקרים שקנו את הרפרודוקציה באיטליה במחיר מופקע החלו להזיל דמעות. אך מסתבר שמחיר התמונה בשווקים הלך וצנח ל 40 לירות (כשכר של שני ימי עבודה) ולבסוף קניתי עוד תמונה אחת בעשר לירות והיו לי שני בכיינים בסלון.
גילוי נאות - איני שולל קניית דברי אמנות. כפי שנאמר אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים את דעתו של אדם. כל צייר חובב מסוגל להעתיק את יצירותיהם של גדולי הציירים שזכו ותמונותיהם נמכרות בעשרות מיליוני דולרים. העתק התמונה או התמונות או רפרודוקציות שנרכשות בחנויות המוזיאונים בחו"ל וגם בארץ יעשירו את ביתכם למרות שכולם ידעו שאין זה המקור.
מכונת תפירה.
וואנס אפון א טיים, כשהסינים עדיין ספרו גרגרי אורז וקראו את ספרי מאו, חנויות הבדים בנחלת בנימין ובדרך פתח תקווה מכרו קילומטרים של בדים. הנערות הישראליות חלמו לעצב ולתפור לעצמן את הבגדים. "אני צריכה מכונת תפירה" אמרה ערב אחד האשה. נו עם נשים לא מתווכחים, קנינו מכונת תפירה משוכללת שאף רוקמת. אצלנו אולי מכונת התפירה היתה פעילה ביחוד בתקופת ההריונות אך עם השנים למי יש חשק להתרוצץ לבחור בדים, רוכסנים, כפתורים שמחירם כפול מאשר המוצר המוגמר. תאמרו לי יש כיום בארצנו זוגות שהאשה זורקת לבעלה שהיא צריכה מכונת תפירה.
אקדח.
יום אחד הגעתי לאימון שנתי וגידי השוויץ עם האקדח הענק שהקנה לו מראה של בוקר. גידי היה מין הברון מינכהאוזן. היה אחד מהחבר'ה אך נהנה לנקר לכולנו את העיניים. היו לו "סיפורים" על טרקטורים בנגב, על משאיות שנסעו בין גרמניה לאיטליה ועוד סיפורים. כמובן שכולנו זכינו לירות באקדח הקולט ארוך הקנה ובתום האימון מרביתנו חלמנו למהר לחנות הנשק ולהגשים את החלום. בתעסוקה הבאה מחצית חיילי הפלוגה הגיעו והציגו את אקדחיהם בגאווה. נו מה אתם אומרים, היתה לי ברירה, גם אני הגשתי בקשה לרישיון נשק וקניתי לי אקדח. בתחילה הייתי נושא אותו עמי לכל טיול בארץ כביכול שישמש אותי במקרה מצוקה. אך במשך השנים הפסקנו אפילו להגיע עם הנשק למילואים. נו מי צריך בארץ אקדח? מילא היו נותנים רישיון למאג.
מקפיא.
בשנות השמונים השתוללה כאן אינפלציה שרק נס מנע את התמוטטותה של כלכלת ישראל. ביום ראשון מחיר העוף היה 20 לירות לקילו וביום חמישי 22 לירות לאחר כחודש מחירו האמיר ל 30 לירות לקילו. אשתי הציעה שננהג כמו העדר נקנה מקפיא נמלא אותו במצרכים וכך נרוויח. נו אתם יודעים כבר שעם נשים אין מתווכחים אך במקום לקנות מקפיא אלף קוב הסתפקנו במקפיא 400 קוב. כמובן שמאז ימי המקפיאים נפחן של עגלות המרכולים הלך ותפח. העגלות שהכילו פעם 100 קוב גדלו ל300 קוב. יום אחד שבק המקפיא חיים ואשתי הזמינה טכנאי שקבע שצריך להחליף את יחידת הקרור וזה יעלה לי ככה וככה. אשתי צלצלה לשאול בעצתי פסקתי שתשלח אותו ככה וככה. קבלן העיריה אסף את המקפיא למחרת וכנראה שופץ בחינם ומשרת את תושבי מ.פ ג'בלייה. שכנעתי את אשתי שאיננו גרים בפיזדיולוך עלית והמקפיא של הסופר ישמור לנו על המצרכים שנחוצים לנו במהלך השבוע בחינם.
נו אז תאמרו לי מי זקוק כיום למקפיא? לדעתי רק הציידים שצדים חזירי בר ודורבנים.
אופה לחם.
לא אשכח את יום הבחירות של שנת 1996 לאחר השלכת המעטפות בקלפי יצאנו ליום קניות ושבנו הביתה עם אופה לחם (שנמכר במבצע לרגל הבחירות בשליש מחיר). איזה כייף היה לשחק מדי ערב במאפייה צרפתית, בחוברת המצורפת היו מתכונים נפלאים. הרובוט שלנו בחש, לש, אפה והשכם בבקר חיכה לנו הלחם המיוחד חם ומזמין. שתי פרוסות לחם בצל/זיתים/צימוקים עם חמאת בוטנים או קונפיטורת משמש ואתם מסודרים עד הערב. ממש לחם בריאות, הכל נקי בלי המקקים הענקים שמטיילים במאפיות. היתרון העיקרי היה שאת אופה הלחם למעשה לא היה צריך לנקות. אממה במשך השנים בכל קרן רחוב נפתחו חנויות לחם, שמכרו לחמניות ולחמים טריים כך שכיום לדעתי כבר אין ביקוש לאופי הלחם. מישהו מתכונן לקנות כעת אופה לחם.
סודה סטרים.
בשנות השישים כמעט בכל בית ישראלי היה סיפולוקס שהיה מייצר סודה ממים ומבקבוקון דו תחמוצת הפחמן CO2. כנראה שחדירת בקבוקי הקולה המשפחתים גרמה ליצרן סיפולוקס לחסל את עסקיו. בינינו הסודה היתה תמיד חלשה לאחר השפריץ הראשון.
מקור
לאחר שנים הגיע דור ב' של מכשירי הסודה שנקראו כמדומני בשם סודה קלאב שהכילו מיכל גז ענק, אך למרות זאת אף הם היו מספקים סודה חלשה. אותה גברת בשינוי אדרת נקראת כיום בשם סודה סטרים שאת תפוקתו לא ניסיתי. גילוי נאות למעט הסיפולוקס המיתולוגי לא התפתתי לרכוש מכשירי סודה נוספים.
מקור
מכונת אספרסו ומסחטת מיצים קשים. - כתבתי על כך יזהר הקונה מכונות אספרסו
שואב אבק רובוטי
מוצר זה הינו אחד הפלופים הרצינים שלנו. קלינאית הניקיון שלנו החווירה וכמעט התעלפה כשראתה את הדיסקה השחורה נטענת מתחת למיטה. זהו אתם כבר אינכם זקוקים לי? שאלה.
הרגענו אותה שכל עוד הרובוטים לא ירימו לבדם חפצים וישיבום למקומם, אנו נמשיך להזדקק לשירותיה. כשרכשנו את המכשיר חקרנו שמא יש גם רובוט שוטף, מזלנו שלא רכשנו גם רובוט שוטף.
כל שואבי האבק הרובוטים שאמורים לנקות לכם את הדירה יעילים לדירות ריקות, אחרת עליכם לסלק את כל המכשולים כגון פסלים, עציצים, קופסאות בגדים וגם שטיחים עבים ושעירים. הרובוט טוב לבעלי כלבים שמייצרים ימבה לכלוך שדורש ניקוי על בסיס יומי. המלצה אל תרכשו מכשיר כזה, זוהי קנייה מיותרת והפיכת כסף טוב לאבק.
מכשירי כושר.
למה כן? משמשים כפסלים דינמים, ניתן להפעילם ע"י חשמל כך שישמיעו קולות של תנועה.
למה לא? אפקטיבי יותר להירשם למכון כושר שם אף אחד לא יראה את הביזיון.
הימורים חוקיים.
אם יש לכם חלומות להתעשר מהימורים יומיים שבועיים בתוכנית הפיס לוטו או טוטו תמשיכו לחלום. הסיכוי שלכם לזכייה גדולה אפסי. אל תאמינו לפרסומת שאריאלה או זרגיאלה יצלצלו אליכם. מגיל 30 עד גיל 70 אם תחסכו מדי חודש את 500 הש"ח שאתם זורקים למאפיונרים הממשלתים תגלו אוצר קטן של חצי מיליון ש"ח.
אתחיל בקנייה הראשונה שלי, יצירת האמנות "טוני הבוכה".
את ירח הדבש בילינו באיטליה, בלי מדריך מישלן ובלי מדריך לפיד (שהיה מדריך פופולרי, אף שהיה גרוע) ככה סתם משוטטים ברחובות בכייף. אני קורא לטיולים מסוג זה ללכת בעקבות האף. ברומא נמשכנו לתוך אחת הגלריות בגלל תמונתו של הילד הבוכה. אשתי נדלקה על היצירה וקרצה לי שבלי טוני הבוכה, אנו לא עוזבים את הגלריה. שאלנו למחירה והמוכרת זרקה לי סכום של כשלוש מיליון לירטות (באיטלקית זה נשמע נפלא). באותם ימים לא הסתובבו הישראלים עם מחשבונים אך בחישוב מקורב הבנתי שמדובר בסכום של כאלפיים דולר. בחנתי את התמונה ושאלתיה מדוע היא דורשת כ"כ מעט עבור התמונה והמדונה הסבירה לי שזו רפרודוקציה שממנה הודפסו רק מאה תמונות והראתה לי מאחור שזוהי תמונה מס' 90 מתוך המאה ועלינו למהר פן המלאי יגמר.
מקורלאחר מקח וממכר ארוך ומתיש הסכימה המדונה למכור לי אותה ב300 דולר שערכם בשוק השחור בלינלנבלום היה אז כ 1800 לירות, כשלוש משכורות חודשיות (של סרן שמועתי) בישראל של שנות השבעים!!.
הגענו ארצה עם התמונה היקרה כולל המסגרת האיטלקית המקורית ותלינו אותה אצלנו בסלון. כל המשפחה והחברים הזילו דמעה למראה טוני הבוכה. יום אחד מצלצלת לי אשתי שתמונת טוני הבוכה נמכרת ב 50 לירות בתחנה המרכזית. פתאום לכל בית שהגענו ניבט אלינו טוני הבוכה. הסאקרים שקנו את הרפרודוקציה באיטליה במחיר מופקע החלו להזיל דמעות. אך מסתבר שמחיר התמונה בשווקים הלך וצנח ל 40 לירות (כשכר של שני ימי עבודה) ולבסוף קניתי עוד תמונה אחת בעשר לירות והיו לי שני בכיינים בסלון.
גילוי נאות - איני שולל קניית דברי אמנות. כפי שנאמר אישה נאה, דירה נאה וכלים נאים מרחיבים את דעתו של אדם. כל צייר חובב מסוגל להעתיק את יצירותיהם של גדולי הציירים שזכו ותמונותיהם נמכרות בעשרות מיליוני דולרים. העתק התמונה או התמונות או רפרודוקציות שנרכשות בחנויות המוזיאונים בחו"ל וגם בארץ יעשירו את ביתכם למרות שכולם ידעו שאין זה המקור.
מכונת תפירה.
וואנס אפון א טיים, כשהסינים עדיין ספרו גרגרי אורז וקראו את ספרי מאו, חנויות הבדים בנחלת בנימין ובדרך פתח תקווה מכרו קילומטרים של בדים. הנערות הישראליות חלמו לעצב ולתפור לעצמן את הבגדים. "אני צריכה מכונת תפירה" אמרה ערב אחד האשה. נו עם נשים לא מתווכחים, קנינו מכונת תפירה משוכללת שאף רוקמת. אצלנו אולי מכונת התפירה היתה פעילה ביחוד בתקופת ההריונות אך עם השנים למי יש חשק להתרוצץ לבחור בדים, רוכסנים, כפתורים שמחירם כפול מאשר המוצר המוגמר. תאמרו לי יש כיום בארצנו זוגות שהאשה זורקת לבעלה שהיא צריכה מכונת תפירה.
אקדח.
יום אחד הגעתי לאימון שנתי וגידי השוויץ עם האקדח הענק שהקנה לו מראה של בוקר. גידי היה מין הברון מינכהאוזן. היה אחד מהחבר'ה אך נהנה לנקר לכולנו את העיניים. היו לו "סיפורים" על טרקטורים בנגב, על משאיות שנסעו בין גרמניה לאיטליה ועוד סיפורים. כמובן שכולנו זכינו לירות באקדח הקולט ארוך הקנה ובתום האימון מרביתנו חלמנו למהר לחנות הנשק ולהגשים את החלום. בתעסוקה הבאה מחצית חיילי הפלוגה הגיעו והציגו את אקדחיהם בגאווה. נו מה אתם אומרים, היתה לי ברירה, גם אני הגשתי בקשה לרישיון נשק וקניתי לי אקדח. בתחילה הייתי נושא אותו עמי לכל טיול בארץ כביכול שישמש אותי במקרה מצוקה. אך במשך השנים הפסקנו אפילו להגיע עם הנשק למילואים. נו מי צריך בארץ אקדח? מילא היו נותנים רישיון למאג.
מקפיא.
בשנות השמונים השתוללה כאן אינפלציה שרק נס מנע את התמוטטותה של כלכלת ישראל. ביום ראשון מחיר העוף היה 20 לירות לקילו וביום חמישי 22 לירות לאחר כחודש מחירו האמיר ל 30 לירות לקילו. אשתי הציעה שננהג כמו העדר נקנה מקפיא נמלא אותו במצרכים וכך נרוויח. נו אתם יודעים כבר שעם נשים אין מתווכחים אך במקום לקנות מקפיא אלף קוב הסתפקנו במקפיא 400 קוב. כמובן שמאז ימי המקפיאים נפחן של עגלות המרכולים הלך ותפח. העגלות שהכילו פעם 100 קוב גדלו ל300 קוב. יום אחד שבק המקפיא חיים ואשתי הזמינה טכנאי שקבע שצריך להחליף את יחידת הקרור וזה יעלה לי ככה וככה. אשתי צלצלה לשאול בעצתי פסקתי שתשלח אותו ככה וככה. קבלן העיריה אסף את המקפיא למחרת וכנראה שופץ בחינם ומשרת את תושבי מ.פ ג'בלייה. שכנעתי את אשתי שאיננו גרים בפיזדיולוך עלית והמקפיא של הסופר ישמור לנו על המצרכים שנחוצים לנו במהלך השבוע בחינם.
נו אז תאמרו לי מי זקוק כיום למקפיא? לדעתי רק הציידים שצדים חזירי בר ודורבנים.
אופה לחם.
לא אשכח את יום הבחירות של שנת 1996 לאחר השלכת המעטפות בקלפי יצאנו ליום קניות ושבנו הביתה עם אופה לחם (שנמכר במבצע לרגל הבחירות בשליש מחיר). איזה כייף היה לשחק מדי ערב במאפייה צרפתית, בחוברת המצורפת היו מתכונים נפלאים. הרובוט שלנו בחש, לש, אפה והשכם בבקר חיכה לנו הלחם המיוחד חם ומזמין. שתי פרוסות לחם בצל/זיתים/צימוקים עם חמאת בוטנים או קונפיטורת משמש ואתם מסודרים עד הערב. ממש לחם בריאות, הכל נקי בלי המקקים הענקים שמטיילים במאפיות. היתרון העיקרי היה שאת אופה הלחם למעשה לא היה צריך לנקות. אממה במשך השנים בכל קרן רחוב נפתחו חנויות לחם, שמכרו לחמניות ולחמים טריים כך שכיום לדעתי כבר אין ביקוש לאופי הלחם. מישהו מתכונן לקנות כעת אופה לחם.
סודה סטרים.
בשנות השישים כמעט בכל בית ישראלי היה סיפולוקס שהיה מייצר סודה ממים ומבקבוקון דו תחמוצת הפחמן CO2. כנראה שחדירת בקבוקי הקולה המשפחתים גרמה ליצרן סיפולוקס לחסל את עסקיו. בינינו הסודה היתה תמיד חלשה לאחר השפריץ הראשון.
מקורלאחר שנים הגיע דור ב' של מכשירי הסודה שנקראו כמדומני בשם סודה קלאב שהכילו מיכל גז ענק, אך למרות זאת אף הם היו מספקים סודה חלשה. אותה גברת בשינוי אדרת נקראת כיום בשם סודה סטרים שאת תפוקתו לא ניסיתי. גילוי נאות למעט הסיפולוקס המיתולוגי לא התפתתי לרכוש מכשירי סודה נוספים.
מקורמכונת אספרסו ומסחטת מיצים קשים. - כתבתי על כך יזהר הקונה מכונות אספרסו
שואב אבק רובוטי
מוצר זה הינו אחד הפלופים הרצינים שלנו. קלינאית הניקיון שלנו החווירה וכמעט התעלפה כשראתה את הדיסקה השחורה נטענת מתחת למיטה. זהו אתם כבר אינכם זקוקים לי? שאלה.
הרגענו אותה שכל עוד הרובוטים לא ירימו לבדם חפצים וישיבום למקומם, אנו נמשיך להזדקק לשירותיה. כשרכשנו את המכשיר חקרנו שמא יש גם רובוט שוטף, מזלנו שלא רכשנו גם רובוט שוטף.
כל שואבי האבק הרובוטים שאמורים לנקות לכם את הדירה יעילים לדירות ריקות, אחרת עליכם לסלק את כל המכשולים כגון פסלים, עציצים, קופסאות בגדים וגם שטיחים עבים ושעירים. הרובוט טוב לבעלי כלבים שמייצרים ימבה לכלוך שדורש ניקוי על בסיס יומי. המלצה אל תרכשו מכשיר כזה, זוהי קנייה מיותרת והפיכת כסף טוב לאבק.
מכשירי כושר.
למה כן? משמשים כפסלים דינמים, ניתן להפעילם ע"י חשמל כך שישמיעו קולות של תנועה.
למה לא? אפקטיבי יותר להירשם למכון כושר שם אף אחד לא יראה את הביזיון.
הימורים חוקיים.
אם יש לכם חלומות להתעשר מהימורים יומיים שבועיים בתוכנית הפיס לוטו או טוטו תמשיכו לחלום. הסיכוי שלכם לזכייה גדולה אפסי. אל תאמינו לפרסומת שאריאלה או זרגיאלה יצלצלו אליכם. מגיל 30 עד גיל 70 אם תחסכו מדי חודש את 500 הש"ח שאתם זורקים למאפיונרים הממשלתים תגלו אוצר קטן של חצי מיליון ש"ח.
