ארוחת חג השבועות

   שנים רבות חגגנו את חג השבועות בארוחת ערב צנועה על בסיס מוצרי חלב. איני יודע מי ומתי הכניסו לישראלים לראש, שארוחת ערב חג השבועות חייבת להיות חלבית. התפריט אצלנו תמיד הורכב משלושה סוגי בלינצ'ס: מילוי תפו"א, מילוי בצל ופטריות, מילוי גבינה וצימוקים. בנוסף הוגשו לסועדים מבחר גבינות קשות וחצי קשות וכמובן קערות מטבלים על בסיס שמנת ויוגורט. כי כידוע הבלינצ'ס חייבים לצלול בתוך מטבל בכדי לקררם.

  השנה קיבלה אשתי כמה חוברות כרומו שחולקו חינם ע"י המחלבות שאת שמן כמובן לא אסגיר. החוברות יש להודות הכילו עשרות מרשמים מצולמים ומעוררי תיאבון לחג השבועות. אך דא עקא בכדי להכינם יש צורך לרכוש עשרות סוגי ירקות ועשבי תיבול בנוסף למוצרי החלב שהמחלבות דחפו לפתיים. הגענו למרכול עם רשימת ירקות, עשבי תיבול ורשימת החומרים החלביים. מסביבנו כל הקונים אחזו ברשימות ארוכות כמו שלנו משמע גם הם נלכדו בפיתיונות שפזרו המחלבות. עובדי המרכול הובילו עגלות מלאות בשמנת להקצפה ושמנת לבישול שתכולתן נבלעה בתוך דקות בעגלותיהן של הקונים. "משה, תביא לי שמונה שמנת לבישול" אוקצור טרחנו ללקט את כל נתחי הגבינה שהומלצו, לקטנו את כל מיכלי השמנת, היוגורט, על הביצים הודבקו פתקים "תוצרת ספרד" (לדעתי הן יובאו מתורכיה). מעניין התור* בקופות היה קצר ומהיר. אוף הכנת כל מנה גוזלת זמן ולבסוף 20 שעות עבודה שהושקעו בליקוט, בחיתוך, בתיבול ובהגשה מסתיימים ב 20 שניות של מחמאות לאשת החיל שטרחה והכינה מנות לא שגרתיות, נו מור וואר!!!.

  לקינוח התנפלנו על עוגת גבינה הונגרית משודרגת. זוהי עוגת גבינה קרה שאינה מצריכה אפייה.

את בסיס העוגה הכי מומלץ לקנות מוכן, אך אפשר להכינו מביסקוויטים או לאפותו מבצק על בסיס חמאה.

את גג העוגה, מכסים עם ביסקוויטים מרוסקים או מבסיס נוסף על בסיס חמאה.

חומרים למילוי:

4 קופסאות גבינת מסקרפונה 40%

2 מיכלי שמנת להקצפה 38%

1 מיכל שמנת של פעם.

1/2 כוס חלב 3%.

2/3 כוס סוכר.

1 חב' אינסטנט פודינג.

1 שקית סוכר וניל.

1 צנצנת קונפיטורת אוכמניות.

עדיף לקרר את העוגה לפחות שש שעות לפני ההגשה.

   בשנה הבאה יאכלו אצלי בלינצ'ס ממולאים בכבד קצוץ, בנקניק ופלטות של בשרים קרים ונקניקים מעובדים. צריך לפרנס גם את ארגון יצרני מעדני הבשר לא כן.

*אנקדוטה על תורת התורים - לפני למעלה משלושים שנה עמדנו בתור באחד המרכולים לפני חג השבועות ולפנינו כ 8-10 עגלות עמוסות. לאחר המתנה של כמחצית השעה וקיצור התור בעגלה אחת או מכס' שתיים עשיתי חושבים ומצאתי שאם כעת השעה 22:33 אזי אנו נצא מעבר לדלת רק בשעה 00:56 הבטתי מסביבי וכל התורים התקדמו בעצלתיים. עזבתי את העגלה המלאה ושבתי למחרת בבקר והפעם הייתי הראשון בקופה.
**אנקדוטה על תיקון ליל שבועות - בנו של שכני חזר בתשובה, התחתן עם צדיקה ומאז לא הגיע לבקר את הוריו. שנים חלפו והנה לפני שנה הילד מגיע בחג שבועות לבקר את הוריו סולו יענו בלי הצדיקה והצדיקונים. שאלתיו "מדוע אינך נשאר ולאן אתה ממהר?" ענה לי הצדיק (שהינו טכנאי מזגנים מדופלם) "אני ממהר לתיקון" גילגלתי את עיני בתימהון "מותר לך לתקן מזגן בחג?"

הזמנה לארוחת בקר

   ביום שישי יצאתי לדוג ומזלי שיחק לי, דגתי על הסובאח שלושה דגים. את דג הטונה איבדתי, הוא משך חזק שמאלה והסתלק, מילא. את הזיתונים החלפתי במלפפון הכבוש שהכינה אשתי המשועממת, יצא אליפות. כל מלפפון מלמיליאן. בשנה הבאה המלפפונים של אשתי יבחרו להדליק את הלפיד בחג לבטן. האמינו לי, זיתים אכלתי עד כה, יותר מאשר עשרה יוונים. איני אוהב את הזיתים היוונים, אני מעדיף זיתים תורכים ואת הלקרדה התורכית, שניתן היה לדוג אותה בזמנו בחיפה. כשעוסקים בתורכיה ואוכל, מישהו יודע היכן ניתן להשיג בארץ,את דג משה רבינו שאמי היתה נוהגת לטגנו בסוף תקופת הצנע עד שנות ה - 60 ואח"כ הפסיקו למוכרו בחנויות הדגים. טעמו של הדג עדיין מצוי בפי למרות 60 השנים.

השבוע החלטתי לעשות טיול קולינרי בין מדינות העולם. מדי יום השבוע, אכין לעצמי ארוחת בקר בריאותית בסגנון מדינות העולם. פתחתי את יום ראשון של השבוע הנפלא בארוחת בקר סלוניקאית.

יום א' - ארוחת בקר יוונית

יום ב' - ארוחת בקר אנגלית
מקור
אממה אשתי הזהירה אותי כי הביצים שמיובאות מהגדה והרצועה נגועות בסלמונלה לכן שלא אעז להכין ביציית עין. אני מחוסן מסלמונלה עוד משנת 48

יום ג' - ארוחת בקר רוסית 
ברוסיה אוכלים בבקר דייסת דוחן, אך אני הסתפקתי בדייסת קוואקר (שיבולת שועל). מכיוון שאיני צורך חלב, הכנתי את הדייסה על בסיס מים. שש כפות קוואקר+כוס מים, מכניסים למיקרו למשך 60 שניות, מוסיפים כפית דבש או כפית קונפיטורה וארוחה זו תתדלק אתכם עד לשעת הצהריים.

יום ד'- ארוחת בקר ספרדית.


זהו אומלט בשם תפוחי האדמה של אמא. האומלט מורכב מצ'יפס מטוגנים וביצים. אפשר להוסיף מעט אנשובי. מנה זו מוגשת בספרד גם בצהריים. מנה מומלצת לצמחונים.

לאלו מכם שאינם סופרים קלוריות, מומלץ לשתות כוס ספל קקאו סמיך שמעולם לא הצלחתי להכינו כפי שטעמתי בבתי הקפה בספרד וצרפת. אם גופכם עדיין זקוק לסוכר תזמינו צ'ורוס קון שוקולטה

אחרי ארוחת בקר שכזו חובה לנוח עד הצהריים.

יום ה' - ארוחת בקר גרמנית.

פרעצל חם ונקניקיות לבנות (ככה קוראים לה Weisswurst) מבושלות. מקלפים את העטיפה, טובלים בחרדל מתוק ואוכלים.

יום שישי - ארוחת בקר מצרית.

ביום שישי מצווה גדולה להזכר בידידינו המצרים שגרשו אותנו מארץ השום והבצל. באמת שאין על ארוחת בקר מצרית, פוּל מֵדָמֵס فول مدمس אך אני נוהג להכין את המנה בביתי כך:
מחממים במיקרו את תוכנה של קופסת שימורים של פול מצרי, ביצה קשה, פטרוזיליה קצוצה, שני בצלים קצוצים לפלחים עם חצי פיתה. מועכים את הפול במזלג יוצקים כף טחינה גולמית (המצרים יוצקים שמן קוקוס), מערבבים את ה"יציקה" ומתדלקים. בצהריים הולכים היהודים למקווה ונהנים מג'קוזי.

לפני כחמסין שנה התחלתי לבקר במצרים כמעט מדי שנה. התוודעתי אז לראשונה לפאלאפל המצרי העשוי פול. מוכר הפלאפל שאל אותי "לאחם?" עניתי לו שדי לי בפיתות שלו, מדוע אני צריך לחם? עד שעזרי הזביר לי שלאחם זה במסרית בשר, תודה לא.

יום שבת - ארוחת בקר יאמנית (תימנית).



אפשר לנגוס ג'חנון במסעדות, אך אין על הכנת סיר ג'חנון הנאפה על פלטת שבת או בתנור האפייה על 100 מעלות כל הלילה. תשקיעו בסיר ג'חנון, תקנו שתי חבילות ג'חנון לאפייה (הג'חנון לחימום פשוט גרוע) תכניסו לסיר עם ביצים קשות, בשבת בבקר תתעוררו אולי בחמש בבקר כשריחו המיוחד של הג'חנון קורא לכם לנגוס, עדיין לא מוכן? לכו לישון בשעה שמונה אפשר להתחיל לאכול.


*האם תצליחו לנחש איזו ארוחת בוקר מגישים בכל מדינה? - כניסה חינמית

ארוחת ליל הסדר

  בעשור האחרון, כל בני ישראל הפכו לשפים, בזכות תוכניות הבישול שמשודרות נון סטופ בערוצי הטלוויזיה. השנה, בני הצעיר הזמין אותנו לקרוא בהגדה ולטעום את יינות הארץ. שתינו ארבע כוסות יין בהסבה לצד שמאל, בהסבה לצד ימין ואח"כ טעמנו עוד יינות ויי"ש שהוספו לתבשילים. 
  למנה הראשונה השנה קבלו הצמחונים שלושה סוגי סלטים ואז הגיעה מנת פטה כבד בנוסח אלזס.

פטה כבד שיכור מקוניאק.

בזכות הצמחונים קבלו הלקקנים שתי מנות. בקציצות הדג הקנויות, אף אחד לא נגע.

עברנו למרק הקניידלעך המסורתי צמחוני למהדרין שהכינה אשתי. האוהדים שהריעו ראשונים, קיבלו משלוח מנות של קניידלעך. את הקניידלעך מומלץ לאכול למחרת  כשהם מטוגנים עם בצל קצוץ.
תהליך בישול הקניידלעך

לידיעתכם, תהליך בישול הקניידלעך הינו תהליך בישול מולקולרי.

למנה העיקרית הוגש לנו צלי בקר. בשר הבקר, שתה בקבוק יין והכיל ירקות שורש, פעם ראשונה שאכלתי קולורבי ושומר אפוים, מומלץ.
לאחר מנוחה קצרה של שרירי הלעיסה, הרשנו לעצמנו לזמר בשתי קולות את מזמורי הפסח ורגע לפני שנחר גרוננו הגיעה המנה האחרונה......אגס אדום ביין.

השנה אצלנו, אף אחד לא העלים את האפיקומן אולי בגלל היין שהרדים את המסובים.
*  מתכון יחודי לפסח מצה רטובה אופגעפרישטע מצה
**בשנה הבאה אני מזמין מקומות במסעדה הבידואית האותנטית לאכילת מנת מחשי ג'מל

מצוות ארבעת הכוסות
כעת מותר לגלות אילו יינות שתינו במהלך הסדר, אני אהבתי את הבלק טוליפ.
* יער יתיר 2012

* רקאנטי ספיישל רזרב 2013

* בלק טוליפ 2011

* המערה 2012

עשרת המנות שבההגדה לפסח

אל תאכילו אותי בלוקשן

  הכל החל בתקופת הצנע, התפריט השבועי היה מבוסס בעיקר על לוקשן (איטריות) ואורז. את השבוע היו פותחים ביום א' עם השאריות של שבת. לוקשן עם מרק עוף וקציצות כרובית או פלפל ממולא עם אורז ובשר.
מרק עוף מכובס עם לוקשן

  ביום ב' קערת לוקשן עם חלב, ביום ג' דייסת אורז בחלב עם קורט קינמון. ביום ד' פשטידת לוקשן שהיו בה אולי שתי ביצים. ביום ה' לוקשן עם גבינה לבנה חצי קשה שאימי הכינה במו ידיה. בשישי שבת אוכלים קצת בשר בקר, קצת בשר עוף מכובס מהמרק וכמובן לוקשן. לנו היתה דודה בחדרה שהיו לה לולים ומדי פעם היינו קונים ממנה ביצים ועופות ופקחי הממשלה היו מחרימים לעיתים את הסלים ואז בשבוע הבא התפריט היה בעיקר לוקשן ואורז.
הקצבת מצרכי המזון תוכננה מן הסתם ע"י צמחוני/טבעוני. אתם יכולים לתאר לעצמכם איך מסתדרים עם 75 גר' בשר לחודש לאדם. באותם ימים אכלנו קציצות "בשר" שהיו תרכובת של מעט בשר פלוס לחם שחור פלוס חלה עשויות ברוטב סמיך. כמובן שהממשלה שלחה את אזרחיה לרכוש בשר ועופות בשוק השחור אותו נהלו ספסרים שרובם היו מקורביהם של המפא"יניקים. דודתי מחדרה הפכה למיליונרית באותן שנים בזכות הצנע וכמוה עוד כמה מאות מושבניקים. 

ישראל יצחקי -השוק השחור 

מנת אטריות בחלב עם הרבה סוכר שיחליק בגרון

  מדוע בעצם נזכרתי בימים הרחוקים הללו, השבוע ישבנו אני ואחד הספקים שלי לארוחת צהריים וגלגלנו דאחקות על המנות שטעמנו במהלך השנים. ולפתע הסתבר ששנינו מתעבים את מנות הלוקשן למיניהן. אינני מסוגל להסתכל על צלחת ספגטי לעיתים אוחזת בי תחושת קבס למראה צלחת ספגטי עמוסה ברוטב גבינות ושמנת.
בינינו איני מצליח להבין כיצד המסעדות האיטלקיות בארץ מצליחות להגיש מנות של לוקשן בצורה זו או אחרת. מנת ספגטי ברוטב עגבניות עושה לי עור ברווז, איך אפשר להכניס לפה מנה שגורמת לצרבת בקיבה.

   בשר אוכלים עם תפו"א. דגים אוכלים עם ירקות מאודים או עם תפו"א, דג חריימה או גפילטע פיש אוכלים עם חלה. בממולאים לעולם לא תמצאו לוקשן. מבחינתי את הלוקשן תשאירו לאיטלקים.
המנה היחידה מהמטבח האיטלקי הנסבלת מבחינתי הינה לזניה בשרית עם שכבות חצילים.

בבתי הכנסת בשבתות בד"כ מגישים לאחר תפילות הבקר קצת אוכל ושתייה כשנער חוגג בר מצווה. והמתפללים ממלאים את כרסם בקוגל איטריות שאיני מצליח להבין איך אוכלים את זה. נו אחרי כמה כוסיות ברנדי 777 או ברנדי מדיצינל צריך לרפד את הקיבה. ישנם קוגלים מתוקים עם צימוקים שהם בד"כ עם אטריות קשות שמסוגלות לשבור שן וישנם קוגלים מפולפלים מהם אני מסוגל לאכול קוביה.
לוקשן קיגל (קוגל) פשטידת אטריות מתוקה.

קוגל עם תפוחים ואגוזים (צילום: דניאל לילה, מתוך הספר ''עוד סיר לשבת'' בהוצאת מודן) מקור

כמובן שגם אתם אינכם אוהבים שיאכילו אתכם בלוקשן, אך ממשלות ישראל לדורותיהן מפחידות אתכם ומוכרות לכם לוקשן במחירים מופקעים. תעברו לאכול תפו"א עם קליפה אפויים בתנור עם מנסרת חמאה ואז אי אפשר יהיה להאכיל אתכם בלוקשן. 

  
  אחד מהריטואלים שמזכירים את שנות החמישים היה טקס שתיית שמן הדגים, שהתקיים מדי ערב כמעט בכל בית בישראל. אבא היה מעמיד בשורה את הילדים יוצק כף שמן דגים סמיכה כמו גליצרין, האמא היתה סותמת לילד את האף ביד אחת ובשנייה היתה פותחת לילד את הפה וכך בלענו מדי ערב כף שמן דגים לבריאותנו. איזה יבואן עשה קומבינה עם משרד הבריאות וכל ההורים השקו את ילדיהם בכף שמן דגים. באותם ימים הילדים הרוויחו את דמי הכיס שלהם מההסכמה לשתות כף שמן תמורת 10 פרוטות (גרוש אחד).

ומדוע קראו למוצר שמן דגים? כי רק הדגים התפתו לשתות אותו. אין ספק שהיבואן העברי קנה חבית שמן דגים ומהל אותה בבריכה של שמן לבישול. גם כיום כל הכמוסות של אומגה 3 מיועדות לסאקרים.

רטטוי על טורטיה

  בילדותי אכלנו בבית גיבטש (גיבץ') שהיה מבוסס על בסיס בצל מטוגן, פלפלים ירוקים (לא היו אז אדומים),גזר, קישואים, חציל ועגבניות. זה הלך מעולה עם לחם לבן חם מהמאפייה. בתום תקופת הצנע הוסיפה אמי גם ביצים. אלא מה הגיבץ' נשמע מאכל מעפן לעומת הרטטוי(איזו מלודיה נעימה רה-טה-טוי) הצרפתי ששכנתנו הטוניסאית בשלה. כולו שני הסירים הכילו את אותם המרכיבים, אך הטוניסאית הוסיפה אריסה ואולי גם שני פלפלי אש. כמובן שבאותם ימים בשלו הנשים על פתיליות נפט שאף הן הוסיפו מעט ארומה למנה.

  כשעדר הגברים החליט להשתלט על המטבח, והנשים החלו לצפות בערוצי הטלנובלות. אף אני התחלתי להכין מנות ראשונות שאינן מסובכות מדי. וכך הפכתי לאחד השפים המובילים בארץ להכנת אנטיפסטי ורטטוי.
מתכון רטטוי משודרג (שש מנות)
מצרכים
שני בצלים בינונים,
שני גזרים גדולים,
פלפל ירוק + פלפל אדום,
תפו"א גדול (או שניים בינונים),
שני זוקיני גדולים, אפשר קישואים (אך הטעם והמרקם, ידידי שונים לחלוטין),
חציל בלאדי גדול,
שלוש עגבניות,
פלפל אש (מומלץ חצי),
שמן זית, פלפל גרוס גס, מלח גרוס גס, שלושה עד ארבעה עלי בזיליקום.
הכנה (כולל קיצוץ וטיגון גג שעה עבודה).
קוצצים דק את הבצלים, והגזרים.
קוצצים לקוביות קטנות את שאר הירקות,
משחימים את הבצל, מכניסים את הגזר אח"כ את הפלפלים,אח"כ את תפו"א. בודקים אם הגזר ותפו"א רכים,
מוסיפים את הזוקיני רק לאחר שהוא מתרכך מוסיפים את החצילים ואת העגבניות לבסוף כשהחצילים משנים צבע.
מפלפלים וממליחים בהתאם. מוסיפים את עלי הבזיליקום.
הגשה
הגשה דיאטטית - בצלחת.
הגשה מומלצת - בתוך טורטיה, תנסו ותתמכרו.

מחממים מעט את הטורטיה במיקרו 15-20 שניות ומפזרים כמות אינטליגנטית של הרטטוי שחומם אף הוא מעט. מגלגלים סוגרים קצה אחד ובתאבון.

*אפשר להוסיף גם ארבע ביצים ולקבל שקשוקה נוסח מולדובה.
**הזוקיני עולה כמעט פי שניים מהקישוא בלי כל סיבה, אולי שר החקלאות יורה לחקלאינו להגדיל את מכסות הייצור של הזוקיני שהינו גידול אורגני לחלוטין ואינו זקוק לריסוסים.
& - מתכון לסנדביץ פולני קל להכנה - קישור
&& - מתכון לפשטידת הרינג רוסית - קישור


המלצה על הסרט רטטוי יש מי שלא ראה?

שימו לב שהרטטוי ------>הינו טורטיה בערבול אותיות, לכן הם מתאימים כמו הכפפה לכף היד.

זכרונות ממזנון ביה"ס

  בתקופת לימודי בביה"ס היסודי, כל התלמידים אכלו את הכריכים המצוינים , שאמהותיהם הכינו להם בכל בקר באהבה. יום אחד החלבן שלנו מוטק'ה עשה הסבה ופתח קיוסק ממול לשער ביה"ס. בעיקר קנינו ממנו מסטיק בזוקה, שקיות מצופים שהכילו דגלים, תמונות וכיוב'. בחורף קנינו גלידה חמה (השם התחלף לקרמבן) או רחת לוקום שהיה ארוז במין קופסת קרטון בגודל של קופסת גפרורים. הוצאתם את הקוביה ליקקתם את הממתק והדבקתם לקופסה וכך במשך השעה הבאה לקקתם בהחבא את הממתק שהעביר את השיעור המשעמם בחקלאות או בתנ"ך.

   יום אחד אחת התלמידות הגיעה לחצר עם מין מאפה שהריח טוב וכולנו הזלנו ריר. "מה זה" שאלנו אותה. "זהו סנדביץ' פולני, קניתי אצל מוטק'ה" השיבה הילדה. תוך שלוש שניות זנחנו את הכדורים, החבלים ויתר משחקי החצר ורצנו לעבר הקיוסק. שם כמו חיילים ממושמעים הסתדרנו בתור לפני הדלפק. אמרנו למוטק'ה פה אחד, תכין לנו סנדביץ' פולני.
סנדביץ פולני מתכון
פיתה עירקית,
כף מיונז, מותר גם שניים. אך מוטק'ה הסתדר עם כף אחת.
שלוש כפות כרוב כבוש חמוץ,
כף פרוסות מלפפונים חמוצים בחומץ (אפשר גם במלח)
הכנה - מורחים יפה את המיונז על הפיתה, מפזרים את הכרוב הכבוש ועליו את פרוסות המלפפונים. מגלגלים כמו לאפה.
  
  הסנדביץ הפולני הפך אצלנו בביה"ס ללהיט, מאפיית הפיתות של מוכתר כמעט קרסה, עד שעדינה אשתו של מוטק'ה לימדה אותנו לאכול פיתה עם חומוס (מרחו לנו אולי חצי כף) ומלפפון חמוץ וכמובן הסנדביץ הפולני נשכח. מעדינה וחברותיה כל האמהות של פעם למדו להכין את סנדביץ' הפיתה/חומוס לימי ההולדת של ילדיהן.

   נזכרתי בסיפורו של מזנון ביה"ס, כשעמדתי במרכול מול ערמת שקיות חמות שמכילות פיתות עירקיות. בלוטות הריר שלי החלו לשלוח קריאות אס.אמ.אס לכוון כף ידי השמאלית שחפנה את שקית הפיתות. כמובן שמהרתי וקניתי שתי קופסאות שימורים. האחת של מלפפונים בחומץ והשנייה של כרוב כבוש וכמובן צנצנת מיונז.

אחת שתיים שלוש דג מלוח

  פעם בתקופת הילדות נהגנו לשחק בתופסת, לכשהתעייפנו עברנו לשחק באחת שתיים שלוש דג מלוח. למי שאינו מכיר אזכיר את חוקי המשחק. 
1. אחד המשתתפים מתנדב לתפקיד "דג מלוח".
2. הדג המלוח עומד צמוד לקיר או עץ. שאר המשתתפים עומדים במרחק כ-10 מטר ממנו, מאחורי קו קבוע מראש. ה"דג המלוח" מסתובב עם הגב למשתתפים, עוצם עיניים, קורא "אחת,שתיים,שלוש, דג מלוח".
3. בזמן שהוא קורא, יתר המשתתפים מתקדמים לעברו. כאשר הוא פוקח עיניים הם קופאים במקום. אם הדג המלוח רואה מישהו זז, הוא פוקד עליו לחזור לקו התחלה. מטרתם של המשתתפים להגיע אל הדג המלוח ולגעת בו, או, בגרסה אחרת של המשחק, לגעת בקיר לידו הוא עומד.
4. השחקן שנשאר אחרון נבחר בתור הבא להיות ה"דג מלוח"
הנה סרטון מצוין המדגים את המשחק אחת, שתיים,שלוש, דג מלוח

 בחו"ל המשחק נקרא רד לייט - גרין לייט RED LIGHT-GREEN LIGHT
הכללים זהים למעט הגירסא של ספירה עד עשר ולא עד שלוש.

   ממשחקי ילדות נעבור לאכילת דג מלוח או הרינג. יהודי מזרח אירופה האמינו שאכילת דג מלוח מפתחת את המח והמאכל הוא שגורם לחריפות השכל של אוכליו. פעם אחת לפני הרבה שנים נסעו כומר ורב ברכבת מיהופיץ (קייב, אוקראינה) לורשה. לאחר שעתיים שלף הרב מילקוטו זנב של הרינג וחתיכת לחם שחור קשה משלשום, פרס אותם על מפיתו והחל מברך את ברכת המזון. הכומר שבלוטות הריר החלו לפעול אצלו במרץ למראה ארוחתו הדלה של הרב, מיהר לשלוף מילקוטו את ארוחת הצהריים שלו. רבע לחם שחור, קופסת חמאה, שליש נקניק דם, נתח קדל חזיר מעושן, שתי לביבות תפו"א, שני בלינצ'ס גבינה ושני בלינצ'ס דובדבנים ובקבוק יין אדום. הכומר לעג לרב באומרו "אומרים שאתם היהודים עולים על הנוצרים בחוכמתם, האם תוכל להסביר לי את מקור החוכמה שלכם?" הרב השיב לו "הסתפקות במועט ואכילת זנבות של דג מלוח". הכומר הציע לו להחליף ביניהם את ארוחות הצהריים שלהם. הרב הסכים ללא היסוס ומיד ניגש למלאכת הלעיסה והבליעה מבלי להתפלל על המזון. הכומר נגס בהרינג ירק כמה עצמות כוסס את הלחם הקשה ואמר לרב "אוי אתה עבדת עלי" הרב השיב לו "נו אתה רואה איך אכילת ההרינג השפיעה כבר עליך לטובה".

  פעם בקרתי בהולנד באחד מכפרי הדייגים, על שפת המזח היה דוכן למכירת הרינגים ומאכלי ים אחרים כגון מנות צלופחים ועוד מיני דליקטסים שלא תמצאו גם במסעדות יוקרה. שני ה"דייגים" חתכו וניקו את ההרינגים והכינו מהם פילטים ארוכים, נקיים מעצמות והניחו אותם על מצע בצל מקוצץ מונח על פיסת קרטון. טור ארוך של הולנדים ואולי גם תיירים עמדו ובלעו את ההרינגים שלמים לתוך הלוע כמו שקנאים. עד אז הייתי משוכנע שרק היהודים אוכלים הרינגים ולכן אנו כ"כ חכמים ומסדרים את הגויים. אך בהולנד הבנתי שבכל צפון אירופה ההרינגים הינם אוכל הרחוב המקובל, המהדרים גם מסריחים למרחקים מהבצל הקצוץ שעליו הונחו פילטי ההרינג.
מה דעתכם על הזאטוט החכם?

היפני הזה מזכיר לי את המז"פניק מסוקה מהסדרה דקסטר, חמוד הא?

  קלינאית הניקיון שלנו הציעה לי אתמול להכין עבורנו כמה מעדנים מהמטבח האוקראיני והציעה לנו תפריט מעניין אבל הוא מתאים לימי החרף הקרים, אז בתור התחלה היא הציעה להכין סלט שובה שהוא אחד מכרטיסי הבקור של המטבח הרוסי/אוקראיני. "דאוואי" אמרתי לה, "מה המצרכים שאת זקוקה להם?"
סלט שובה אוקראיני
מצרכים - בצל בינוני, שני תפוחי אדמה, ארבעה גזרים, שני סלקים בינונים, שני הרינגים (עדיף שלמים, אפשר ארבעה פילטים) מיונז (עדיף מיונז רוסי אמיתי, אפשר אמריקנסקי ואפילו לייט). האוקראינים אינם משתמשים בתבלינים למעט מלח ופלפל ובמנה זו אין אפילו קורט מלח ואפילו לא גרגר פלפל.

סט-אפ - מבשלים את הסלק, תפו"א והגזר בסיר,  לאחר הבישול מגרדים על פומפיה גסה, לתוך שלוש קערות את הירקות. קוצצים את הבצל דק דק, מנקים את ההרינגים מהעצמות וקוצצים לקוביות קטנות, את נתח הביצים (קוויאר פולני) קוצצים גם כן.
הכנה - בתבנית מלבנית עדיף פיירקס, מניחים בשכבה התחתונה את הבצל הקצוץ, מעליו מורחים כף גדושה של מיונז. בשכבה השנייה מניחים את ההרינג הקצוץ ומעליו שוב כף גדושה של מיונז. כעת מגיע תורו של הגזר ומעליו כף גדושה של מיונז, כעת מגיע תורם של תפוחי האדמה ושוב כף מיונז שמחליקה את תפוחי האדמה. ובשכבה העליונה הסלק המגורד שמחליקים עליו  כף שטוחה של מיונז. נותנים למנה ל"התבשל" בטמפ' החדר מחצית השעה, לכסות בנייר כסף ולהכניס למקרר למשך שעתיים לפחות.
תוספות - ברוסיה נוהגים לגרד שני חלמוני ביצה לפני ההגשה ניתן גם לפזר בצל ירוק קצוץ גס על הגג.
                                      סלט שובה

תראו איזה יופי של מנה ראשונה או נשנוש בשביל להוריד קצת יי"ש.

  אין פלא שהרוסים/אוקראינים הינם אלופי העולם בשח-מט הרי הם אוכלים את המאכל היהודי הרינג. תתחילו לאכול הרינגים ומבטיחכם שתחושו שיפור משמעותי במח. תתבוננו בפוטין תראו את האינטליגנציה נשפכת לו מהפרצוף, לעומתו אובמה נראה כמו שוטה הכפר. בדף הפייסבוק של פוטין הוא מספר לעמו שהוא נוהג לאכול 30 גר' קאוויאר בלוגה ליום, זה מקנה לו יתרון על פני יריביו. אוליגרכים רוסים גם הם מורחים קאוויאר בלוגה על רסק חלמוני הביצים, תנסו לפחות פעם אחת (כסף זה לא הכל בחיים).

הקונדיטוריה שלי

מישהו מכם יודע היכן מצויה הקונדיטוריה הכי הטובה בארץ? האמת היא שיש הרבה, כמעט בכל מקום בארץ. אך איני מתכוון להמליץ לכם על קונדיטוריות המגישות עוגות, עוגיות ושאר מאפים, כי אם לקונדיטוריות המאפשרות לכם לקבל עוגות חינם. נו והיכן מצויות הקונדיטוריות הללו תשאלו?. אגלה לכם שהן נמצאות כמעט בכל משרד ממשלתי, חברה ממשלתית, עיריות, חברות עירוניות ובגופי הסמך של ממשלת ישראל. בקונדיטוריות הללו מכינים את העוגות מחומרי הגלם המשובחים ביותר, אף אחד לא חוסך כשמדובר בעוגות שיתדלקו וימלאו את תאוותיהם של יקירי העם.

   הפעם נסקר שלושה סוגי עוגות שהן הבסיסיות וניתן לקשטן עם מעט פירות אקזוטים, עם אגוזים ובעיקר עם קצפת והרבה קצפת. האם יש מישהו שאינו אוהב קצפת.

עוגת השכר - איני יודע למי ליחס את המצאת העוגה הזו. אך מרכיביה העיקרים הם ביצים וקצפת. הקונדיטור הראשי עסוק כל היום, בניהול העסק והוא מבקש מאחד השוליות לערוך את הקניות עבורו ולשלם עבור הקוניאקים, הסיגרים וסיורי הקונדיטוריות בחו"ל. השוליה משלם, אבל הקונדיטור הרי לא אוהב לשלם את חובותיו, אז כיצד יאכיל השוליה את משפחתו? תסמכו על הקונדיטור. הוא מבקש ממנהל כ"א של הקונדיטוריה להעלות את השוליה בדרגה וכך הוא משלם לו את חובו. השוליה הפך לשוליה בכיר, מנהל כ"א הפך באותה הזדמנות למנהל משאבי אנוש והוא יודע שסגנו שמונה למנהל כ"א גם יקודם בדרגה ובשכר. והקונדיטור כבר מתכנן את העוגה הבאה.

עוגת הסקס - אייחס את המצאת עוגה זו לדוד המלך שהעניק את העוגה הזו לכל הגיבורים של עם ישראל. הקונדיטור הסקסי אוהב נשים ומעניק להן את הקרואסון שלו ברגע שהוא יוצא מהתנור חמים וטעים. אבל הנשים כידוע שומרות דיאטה. אז קונדיטורנו משכנע אותן שהוא יקדמן ממעמד מלצריות מהשורה למעמד מארחות כמובן שאת השכר מאשר שוב מנהל כ"א שהקונדיטור מקדם אותו למנהל משאבי אנוש ואת ההמשך אתם מבינים.

עוגה משפחתית* - כאן אשתף אתכם באחת הקומבינות בקונדיטוריות הציבוריות. בקונדיטוריות גדולות ניתן להעסיק את כל בני משפחתם של מנהלי כ"א, חברי ועד המלצריות, חברי ועד עוזרי הקונדיטור ולפעמים גם את בני משפחתם של בני משפחתם. לעוגה הזו קוראים נפוטיזם. והיא אחת העוגות הנפוצות בארץ.

*עוגה משפחתית ערבית - עוגה זו הינה שדרוג של העוגה המשפחתית הידועה בשם נפוטיזם. בקונדיטוריות הערביות הקונדיטור מעסיק את כל החמולה שלו והם מעניקים לו משוב מעולה ביום הבוחר. הקונדיטוריות הערביות אינן מתענינות בכבישים המוליכים אליהן, אינן מאירות את הרחובות באזור ואינם מתחזקים את הסביבה העיקר שכל החמולה תשוב הביתה עם נתח מהעוגה המשפחתית. לעיתים מכיוון שאין לקונדיטוריה הכנסות. הקונדיטור מורה למנהל משאבי אנוש להלין את שכרם של מקורביו. העובדים המסכנים פונים לבית הדין לעבודה שפוסק לשלם להם את שכרם בתוספת קנס (עוד דובדבן לנתח העוגה) מאין יביא הגזבר את הכסף? הוא נוסע לירושולים מדבר עם אחד משרי האופים מבטיח לו שיעזור לו ביום הבוחר והשר מורה לעוזרו להעביר לקונדיטוריה שקים של מזומנים.

איני יודע כיצד מתנהלים עסקי הקונדיטוריות ובתי הקפה בארצות אחרות, אך דבר אחד אוכל לאמר לזכותן, שם המלצרים מנומסים יותר.

מהמסטינג לצלחת

  פרולוג - כיון שחג הפסח אוטוטוטוטו קרב ובמרכולים על מרבית המוצרים  כבר תמצאו את החותמת כשר לפסח באותיות קידוש לבנה. אבל מדוע על חומרי הניקוי, חייבת להמצא החותמת כשר לפסח? 
   המסטינג או בשמו העברי פינכה שימש את חיילי השדה ככלי אוכל. הוא היה מורכב משתי פינכות עשויות אלומיניום שנכנסו האחת לתוך השניה והסכו"ם נכנס לתוכן. את המסטינג בצורה דומה הכרתי מסביבתי הקרובה בה פועלי הבנין העברים נהגו להביא את ארוחותיהם במסטינג רב שכבתי שנקרא 'מנשקה' וכונה גם בשם 'קונפייטר'.
   כשהתגייסתי לצה"ל בשנות השישים, קיבלתי את המסטינג בתוך שק החפצים (הקיטבג) ולא הבנתי את העומד לקרות. מהר מאד הגיעה שעת הצהריים ואנו הטירונים הורצנו לחדר האוכל. בכניסה לחדר האוכל היה כלי מעורר תיאבון, מתח שכל טירון נאלץ להניף את עצמו עשר הנפות אחרת לא היה נכנס לחדר האוכל. בפנים עמדו בשורה ששה עוזרי טבח  ולפניהם סירי ענק. בראשון פרוסות לחם, בשני מרק, בשלישי מנות בשריות, ברביעי תוספות, בחמישי ליפתן לקינוח או פרי ובשישי שתייה. החיילים נדחפו קדימה הושיטו את המסטינגים שמולאו בידי הטבחים.

   את הארוחה היינו מסיימים גג בשבע דקות, בכדי לפנות את השולחנות לחיילים רעבים מהפלוגה השלישית. סיימת לאכול, כעת התחיל הענין, אין יותר אמא שמנקה אחריכם את הכלים, הכל עליך. נגשים לברזיות המיועדות לניקוי בתקווה למצוא ליפה או צמר פלדה וסבון, אין מצב. אך חברי לאוהל שהכיר את סיפורי הצבא מאחיו הבכור הנחה אותי כיצד להסתדר. מחתיכת חוט קשירה שפורמים אותו לסיביו ומכדררים את הסיבים עד שמתקבלת ליפה לתפארת. במקום סבון משתמשים בחול שצה"ל מנפק בשפע. משפשפים ומקרצפים ולאחר מכן שוטפים  וממהרים לאימון, אוי למאחרים.
   אני זוכר את עצמי, שכבר למחרת הגעתי לחדר האוכל רק עם הסכו"ם, המם-כף (מ"כ) שקלט שאין לי מסטינג, פקד עלי "חייל, 20 שניות, רוץ תביא ת'מסטינג", עניתי לו שגנבו לי את המסטינג. אם כך, נתרצה הסמל ונבח על הטירון שעמד מאחורי להשאיל לי את המסטינג מרקיה שלו. לאחר שעברנו את הפתח החזרתי לחברי את המסטינג ונגשתי לעמדת החלוקה בידיים ריקות. אספתי שתי פרוסות לחם, על הראשונה בקשתי מעוזר הטבח להניח לי את מנת הפירה, על השניה הניחו לי שלוש חתיכות גולש והיידה אוכלים, על המרק והליפתן ויתרתי. עם סיום הארוחה, כמובן שהייתי פטור מהעונש לנקות את המסטינג. במשך שנים התרגלתי לאכול בצה"ל בצורה שכזו כולל בשרות המילואים.
מזכיר לי את השיר "טוב להם בצבא"

 

  כשבוע לפני חג הפסח הכשירו את המטבחים הצה"לים כולל את הברזיות שליד חדרי האוכל. כאמור החיילים ניקו את המסטינגים שלהם בחול או בבוץ בקרבת הברזיות. אך לפתע הופיעו סמל הדת ומשגיח הכשרות ואסרו על החיילים להשתמש בחול שליד הברזיות. לשאלתנו הם ענו "כי החול כאן אינו כשר לפסח!!!!" החיילים נאלצו לאסוף חול מאזור מרוחק ומגודר, שבו החול הוכשר ע"י משגיחי הכשרות.

מענין לענין באותו עניין בהודו הם קוראים ל'מנשקות'  דאבבוואלאס DABBAWALAS

כ 200,000 מעובדי מומבאי מקבלים את ארוחת הצהריים שמגיעה אליהם בהפסקת הצהריים שלהם בדייקנות שוויצרית (מדהים). הארוחות בנות 4-6 מנות מוכנסות למיכלי המסטינגים ע"י הנשים בבית, נמסרות לחברת שליחויות שמפעילה אלפי עובדים שמשנעים את הארוחות במגה כרך. מרבית עובדי חברת השליחויות אינם יודעים קרוא וכתוב אך הפלא ופלא כל הארוחות מגיעות להודים הרעבים בזמן עם אפס תקלות.

DabbaWalas - Amazing Meal Delivery in India (Dabbawalas)

 

 אפילוג - כמדומני לאחר מלחמת יום הכיפורים גם חיילי השדה החלו לאכול בצלחות פלסטיק שכמובן גם אותן היו החיילים צריכים לנקות. צה"ל המשיך לנפק מסטינגים במשך שנים רבות בעת החיול למרות שלא היה להם שימוש. כך היוו המסטינגים חלק מהציוד בקיטבגים שאופסנו בימ"חים ליום פקודה.

הו ברצלונה ברצלונה

  אחד הקוראים הותיקים שלי בילה בברצלונה בשבוע שעבר ושלח לי את התמונות הנפלאות מהברים של ברצלונה. המסר שלו:"בברצלונה אין לכם סיכוי ליפול בנושא האוכל". הכנסו לברים, כמעט בכולם מגישים טאפאס, תהנו ממנות נדיבות וזולות רובן אינן מוכרות לישראלים. הקטלונים הינם מסבירי פנים ויעזרו לכם להנות מהאוכל. כמובן שלברצלונה מגיעים התיירים בכדי להנות מהמונומנטים של גאודי, מהכדורגל, אך בעיקר בכדי להנות מהשיטוט לאורך הרמבלס. 
  בשבילי ברצלונה היא בירת הפולפו (תמנון), אל תחליפו אותו עם הקאלמרי (דיונון), בשרו של הפולפו רך יותר משל הקאלמרי ובהכנה נכונה טעמו דומה לטעמם של סרטני הנחלים. לראשונה טעמתי את מנות הפולפו בברצלונה בזכות ידידי רפא, שלמדני שעור במעדני הפולפו. המנה הטובה ביותר הינה נתחי פולפו במרינד. תתיעצו עם המלצר ותטעמו לפחות שני סוגי מנות פולפו בכדי שתכירו את ההבדלים. גם כאן כמו בכל ערי הקיט שלחופי אגן הים התיכון תקבלו מנות קאלמרי בנוסח מטוגן, טבול בבלילה בצורת טבעות בצל. אך המלצתי לכם, בברצלונה תזמינו פולפו, גמבאס (מין שרימפ ענק), צדפות ופאייה. ממליץ שלא להזמין פאייה שחורה (צבעה השחור מתקבל מהדיו שבשק הדיו של הדיונונים).
  קראתי את כל האזהרות למטיילים שיפחידו אתכם מפני מלכודות תיירים בברצלונה, מנסיון אישי אין מלכודות בברים. כנסו לכל טאפאס בר תזמינו מה שבא לכם, מבטיחכם שתקבלו מנות משובחות מחומרים טריים ואיכותיים במחירים זולים. בואו תזילו מעט ריר כמוני כשתרפרפו בין הצילומים.

הוילה של גאודי

                                  

בנין המכס בנמל ברצלונה ההסטורי.

שוק בוקריה - ברצלונה

            

                          
ככה סתם נזכרתי בזמר והפייטן ג'ו עמר שכתב את השיר הו ברצלונה ברצלונה.

תואם גאודי מחוט תיל

                            

 את סיבוב הבקר שלנו נתחיל עם המשקאות. בברצלונה אתם חייבים לשתות ספל קקאו סמיך וסנגרייה. הם מכינים אותה בנוסח שונה מאשר אנו רגילים לו. היין משובח והפירות מיוחדים ואיכותים, כך סיפר לי פעם פדרו הברמן. בדרך כלל תקבלו קנקן (קרף) סנגרייה, אך אני ממליץ תזמינו בכוסות.

                      מגלה לי פדרו, הסוד בסנגרייה שלי, הוא בהוספת טיפונת קוניאק משובח.

לגמנו את הסנגריה וקבלנו מנת בייבי שרימפס

מנת בייבי שרימפס ברוטב שום ופלפלים חריפים אש.

                          

פילטים אנשובי עשויים בשמן זית.

                                   

מנת אספרגוס, רק כאן הבנתי מדוע האספרגוס נחשב למעדן. נחוצה מומחיות להכנתו, אך ישנה חשיבות לטיבם של חומרי הגלם.

קאלמרי (קאלמריטוס) דומה למנות המוגשות אצלנו.

 לא, לא כל הקערה בשבילכם. בוחרים את הגמבאס טרי, טרי הגיע הבקר מהנמל.

לחם עגבניות, מוגש עם כל דבר. אך תזמינו מנת גבינת פרמזן זהו מעדן.

מנת חמון סראנו

מנת חמון סראנו (דומה לפרושוטו האיטלקי) מנת חמון שמתמוססת על הלשון, מעדן. את פרוסות החמון jamón פורסים לנגד עיניכם ומגישים אותו בצורה אסטטית ביותר, בכל בר תצליחו לקבל את המיטב של נקניקי ספרד. מומלץ.

ברחבי ספרד תמצאו אינסוף מוזיאונים לחמון, שהינם בעצם חנויות לממכר חמון ונקניקים. תוכלו להתרשם מעשרות סוגי שוקי חנזיר (חזיר) נקניקים ונקניקיות.

מוזיאון החמון

 בקרנו באחד ה"מוזיאונים" חמון סרנו, זוהי שיטת עבוד יחודית של המלחת הבשר וקרורו בבתי קרור טבעיים בהרי ספרד. החמון דומה לפרושוטו האיטלקי, אך בניגוד לפרושוטו הצמיגי, החמון נימוח בפה, מעדן. סוגי החמון הטובים ביותר הינם אלו מאיי טנריף, תשאלו ותתנסו.

בארוחת הבקר אחת המנות היחודיות למטבח הספרדי הינן מנות הצ'ורוס, עליהם אני ממליץ ביותר. זהו מאכל תאווה ספרדי שנהוג לאוכלו כמנה עיקרית בארוחת הבקר. אך אנו נאכל אותו כקינוח מתוק. את הצ'ורוס החמים (אל תגעו בקרים) טובלים במטבל שוקולד או סירופ אחר ומקנחים עם ספל שוקולד סמיך. אך גם עם ספל אספרסו כפול תהנו מהצ'ורוס. אך אם אין ארוחת בקר במלון תכנסו לאחד מבתי הקפה הסמוכים שיגישו לכם דיל מעולה, צ'ורוס עם ספל שוקולד. תקנו לכם למזכרת שקית אבקת שוקולד, תוצרת וואלור. אם תקפידו על ההוראות, תשתמשו בחלב 3.6% תוכלו להנות בביתכם מספל שוקולד מצוין.

                            פנצ'ו הסכים לתת לי את המתכון לצ'ורוס של קטלוניה.

צ'ורוס וספל שוקולדה סמיך

 קחו לכם שניים ואח"כ תסחבו עוד שניים תאכלו חם, יאמי יאם.

סיימנו את ארוחת הבקר הנפלאה, טעמם של הצ'ורוס ילוו אתכם כל הבקר על הלשון. נכנסים לרובע הגותי, מאתיים מטר מהמלון. במאמר מוסגר, קחו ממני עצה בחינם. אם אתם מגיעים לברצלונה לגיחה קצרה של שלוש לילות, אל תתפתו למבצעים שימקמו אתכם במלון בקצה העולם. תזכרו את הכלל "פור מי דה בסט, אנד פורגט דה רסט". תתגוררו במלון בתוך העיר, אז הדיל יעלה לכם עוד 300 יורו.
אוקיי כאן ברובע הגותי תנקטו זהירות, אמנם המשטרה נקתה והעיפה את כנופיות הכייסים, בעיקר צועניות. אך עדיין תפקחו עיניים לעולם אל תכנסו למצב של דוחק בתוך קהל. אם אתם בקבוצה מאורגנת המתקהלת מסביב למדריך, תביטו סביבכם.
  בביקורי האחרון בברצלונה לפני כעשר שנים, העיר שרצה כייסים, טיילנו שלוש משפחות ישראליות ולפתע סגרו עלינו כתריסר צועניות ובנותיהן. מזכיר לכם את אוליבר טוויסט ופייגין הזקן (כמעט כתבתי פייגלין). הצוענית מתחננות לנדבות אך הן גם מסוגלות ל"קלף" אותכם בשניות. במקרה כזה תתחילו לצעוק או לשרוק והן תסתלקנה לעבר הקורבן הבא. נגשתי לז'נדארם ספרדי שעמד בפינה והראיתי לו על הכנופיה שהתלבשה על הקורבן הבא, אך הוא כמו שוטר עברי גחך, "אתה רוצה להתלונן תבוא עמי לתחנת המשטרה בפינה". יש לגנבים כמה תרגילים שהם מפעילים על תיירים תמימים. הם נגשים ומראים לכם שרשרת זהב וטוענים כביכול שזה שייך לכם. אתם דוחים אותם או בודקים את עצמכם ולרגע זה הם ממתינים, הם גונבים מכם מה שניתן. תרגיל נוסף הוא "תרגיל בשלוש ידיים" הצועניה מחזיקה תינוקת בזרועותיה ומניקה אותה, היא נגשת אליכם לבקש נדבה וידה השלישית מחטטת לכם בתיקים או בכיסים. כמובן שישנם התרגילים של החלפת כספים או כרטיסים למופעים, זהירות מונעת צרות.
   מטיילים, מצלמים ומה לעשות הגיעה שעת הצהריים. אני ממליץ כעת לנסות עוד מעדן ספרדי טורטייה דה פאטאטס שבתרגום חופשי משמעותו עוגת תפו"א. אך בברצלונה נתקלתי בכמה מסעדות וברים שקראו למנה "הפאטאטס של האמא" זוהי חביתת בריאות המורכבת מצ'יפסים מעולים ונתחי נקניק ספרדי. תוכלו לבקש שיכינו לכם, בלי נקניק, כפי שאני נוהג להזמין. מנת הפאטאטס תעזור לכם לתפוס סייסטה בשעות הצהריים, אחר הצהריים תלכו לכנסייה הבלתי גמורה של גאודי, ממליץ לבקר בה בשעות החשכה, התאורה הופכת את המציאות לאגדה.

טורטייה דה פאטאטס

הנה הבאתי גם סרטון מעולה בספרדית שילמד אתכם להכין את המנה.

הסתובבתם התעייפתם, כעת הגיע הזמן להכנס לאחד הברים ולהנות ממנות חדשות שטרם בדקתם.

בר זה הוא אחד החמודים שפגשנו כמובן שישנם עוד כ300 מקומות מעולים ובכולם תזכו למנות איכותיות ומחירים עממים. בר זה משמש כמקום מפגש של צעירי ברצלונה וכאן גם פגשנו את פדרו הברמן. תשתו סנגרייה על הבר ותנשנשו גמבאס או צלחת נקניקים. למתקדמים מומלץ להנות ממעדני המקום.

כאן ממלאים את הצלחת ממבחר הטאפאס שעל הבר ומשלמים בהתאם לכמות המנות.

מתלבטים מה לבחור, תתיעצו עם החבר'ה המקומים.
תקחו לכם חטיף גמבאס, עדיף להמתין למנה השפודים שיוצאת חם מהמחבת.....תבחרו לכם עוד מהמנות המגוונות, תאמינו לי תמיד ישנה הפעם הראשונה. מרבית החטיפים והמנות הקצרות מחירם 1.8 יורו כתשעה ש"ח, אממה היאמי יאמי שווה מאה ש"ח. אתם בברצלונה אף אחד לא מביט עליכם אתם בווקאנט אז תנגסו, תהנו ותספרו לי.

זה הזמן לעשות הכרה עם הפאייה, כידוע הפאייה הינה תבשיל אורז ששוחים בו נתחי עוף ופרות ים בעיקר בייבי שרימפס ומעט קאלמריטוס. אל תתביישו, תשאלו מה מכילה הפאייה. אל תתפתו לתמונות תסתכלו במנות של הסועדים מסביבכם ותתיעצו עמם. הפאייה הקלאסית תכיל גם מחיונס Mejillones (מולים) וצדפות Ostras , אל תתפתו לפאייות בצבע שחור, הן מכילות דיו של הדיונון. הספרדים משום מה מאמינים בחומר השחור. 

                             פאייה אישית, אך זו מנה לזוג ואפילו שלישיה.

פאייה מסורתית נוסח קטלוניה.

                            

מנת פולפו בסגנון קטלוניה.

גאמבאס טמפורה.

                                            

קרוקטים עשויים מדג קוד, זהו הפאלפל של הקטלונים.

                           

כיכר פרמזן

כיכר פרמזן תוגש לשולחנכם המלצר יחתוך לכם מספר נתחים גסים.

מנת לחם עגבניות עם צלחת גבינת פרמזן, כולה 1.8 יורו. מנה משביעה ומעולה.

סלט מוצרלה, עליי רוקט, מלון, עגבניות שרי ורוטב בלסמי, מנה חלומית.

מיקס פירות ים

במרתף היין

סיור במרתף היינות, אם תתנהגו יפה עם המלצר חבייר Javier  הוא יעשה לכם סיור במרתף היינות ויציג לכם את המיטב שביינות ספרד.

 לסיום הבאתי לכם סרטון המדגים הכנת צ'ורוס, כולל מתכון בוואריאנט של פיסטוקים.