באין חזון יפרע עם

  המלחמה הבאה תהיה מלחמת קלצ'ניקובים ורימונים ולא "מלחמת כוכבים". את פרוייקט כיפת ברזל צריך למכור לאמריקאים, חובה עלינו  לחזור לימי צה"ל שמפתיע ויוזם. לשם כך צריך לתת גיבוי מלא לקצינים וללוחמים, הממשלה חייבת לתת פקודה ברורה ולהעניק גיבוי לחיילי צה"ל ולמג"ב. רק כך נצליח להשיב לעצמנו את כושר ההרתעה.

  כמה פעמים צריך לכתוב את הכתובת על הקיר "צה"ל כיום אינו כבר אותו צה"ל". את ההוכחה לכך קבלנו במלחמת לבנון השנייה. חיל האוויר הכחול, ככל שיהיה חזק ומשוכלל, אינו תחליף לצבא הירוקים. כלומר הלוחמים הם הם שעומדים בינינו לבין אויבינו. את הרשומה הזו אני מעלה בעקבות פרסום מכתבם של המג"דים, - קישור מניח אני שכולכם קראתם את המכתב הנוקב שמחולק לשניים. פרוט המחדלים של תחזוקת אמצעי הלחימה ואימון הכוחות והחלק השני דן בשוויון הנטל ובתנאי השרות של הנושאים בעול.

מכתב המג"דים במיל': אנחנו לא חיות מחמד - קישור

לפני הדיון היום בכנסת לרגל "יום מערך המילואים", שלחו 15 מג"דים במיל' מכתב לראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל ובו הזהירו מפני קריסת מערך המילואים: "אנחנו מגזר שיכול כמוכם להקטין ראש". המכתב מתפרסם ב"ידיעות אחרונות"

חידת טריוויה, מי אמר את האימרה "באין חזון יפרע עם", נכון קלי קלות גם מי שאינו זוכר כמוני, מי אמר זאת מפעיל את המחשב או הסמארטפון ופונה לגוגל "יש לי רק שאלה בלי תור בבקשה" ומקלידים "באין חזון...." אין צורך לרשום את מלוא המשפט "באין חזון יפרע עם" גוגל כל כך חכם שהוא מבין אתכם מעולה ואז מסתבר שלראשונה מכתם זה הועלה על הכתב בעברית בספר משלי פרק כ"ט ע"י שלמה המלך (או אחד מיחצנ"יו) לצערנו מאז תום מלחמת ששת הימים אבדנו את החזון. את הכל עשינו בשיטת הפארטאץ'.

  מערכת ההדרכה של צה"ל מיושנת ומאוננת, חיילי מילואים מגיעים כביכול לאימונים אך את מרבית היום הם מעבירים בבטלה. כולם יודעים זאת וכולם שותקים, גם מכתבם של המג"דים יגנז בארונית צה"לית. אין גבר אחד במערכת שמעז לפתוח פה. אין תקציב זהו מלך התרוצים, תנו לנו עוד תקציב. רבותי שרי הצבא תקטינו תקציבים בסעיפים אחרים ותאמנו לנו את הצבא. "אין שעות מנוע" גם זהו צ'יזבאט של 30 שנה, עד מלחמת יום הכיפורים חיילי צה"ל התאמנו למזלנו, אחרת היינו פליטים באוגנדה!!!

   לספינולוגים מאז ומעולם היו צ'יזבאטים עבורנו בכדי לתרץ את מחדליהם. פעם הפחידו את עם ישראל עם לוחמה כימית וטילים וכיום מפחידים אותנו עם פצצות אטום.
זהו סיפור ישן ומוכר, מאז ומעולם שרלטנים חלקי לשון מוליכים אותנו שולל, אך אנו נמצאים כעת בשעה חמישה לשתיים עשרה עלינו לקום ולהתעשת ולחפש מנהיג אמיץ שאינו מחפש לעשות לביתו. אתם רוצים להאמין בדוקטרינה שאם ניתן לערבים את כף ידינו השמאלית הם יניחו לנו, שאפו!!! בואו ניתן להם. נשיב להם את הגדה כי את חבל עזה מר ביטחון (אריאל שרון) הגיש לאויבינו בלא תמורה ומה קבלנו? קיצור טווח לתל אביב. אוקיי נחזיר את הגדה (נפנה את אריאל ואת יתר הישובים) ואז בלילה אפל חוליה של ועד ההורים של השאהידים ירו מטח קטיושות מקלקיליה על רעננה מה אתם מציעים לעשות? לרשום בפנקס ולמחרת ללכת לאכול ארוחת בקר ישראלית דשנה בקניון ג'י?. האם תל אביב תהיה בטוחה? כי הטרור ישמור את נשק יום הדין לנוק אאוט הסופי.

   הרי תושבי תל אביב הפחדנים ברחו מהעיר כמו עכברושים כאשר הרודן העירקי סאדם חוסיין ירה 43 עמודי ברזל על תל אביב ובנותיה. האם אתם חולמים לחזור לימי הפאניקה? איזו תשובה יש לגדולי הממשלה שיחרבנו בנחת במקלט האטומי שבנייתו עלתה 12 מיליארד דולר. התשובה שלי היא "רבי עוד מעט הכבשים כולם ימותו" כלומר כל התפילות של הצדיקים אינן מגיעות למקלט האטומי של אלוהים שמתחבא מאימת השטן. האם כאשר יפלו טילים מעזה ושכם על תל אביב תברחו מכאן? כנראה שכן עם ישראל איבד את רצון החיים ביום שנפתחו בארץ הקניונים ותוכניות הריאליטי. הבאתי לכם מאמר בנושא של הפרשן הצבאי והעיתונאי אלכס פישמן ממליץ לקרוא ולדרוש את התפטרות כל הדרג הצבאי והמדיני. חובה היה לטהר את הצבא במהלך מלחמת לבנון השנייה. קציני צה"ל הינם מדושני עונג השכר הגבוה, התנאים הנלווים ומחסן התירוצים אינם תמריץ לצבא קטן חכם ואינטליגנטי. תקציב הבטחון מעביר כספים לקופסאות שחורות במקום לחיילים קרביים.

  פרויקט בניית הגדר לאורך הגבול המצרי היא בחינת כוסות רוח למת. עשרות אלפי המסתננים ימשיכו לחדור את הגבול אם חיילינו ימשיכו לסייר עם כלי רכב פגומים, עם לוחמים שיחששו להפעיל אש חיה כנגד המסתננים.

  יאללה ברק יא חביב תתפטר, מזל שר"מ ישראל אהוד אולמרט בחר בעמיר פרץ לשר הבטחון (כן זה שלעגו לו עם המשקפת) שניהם יחד עם הרמטכ"ל דן חלוץ פתחו במלחמת לבנון השנייה. מלחמה זו חשפה את עומק המחדל של צה"ל שאתה, והרמטכל"ים אחריך נכנעו לדוקטרינה של "מלחמת הכוכבים" וכן דוקטרינת צי"ד (צבא יבשתי דיגיטלי). קציני צה"ל משחקים כל היום בלפטופ בסוליטר ושולחים זה לזה אימיילים ע"מ לכסות את עכוזם השמן, במקום לרוץ בג'בלאות.
אני קורא לכולכם לדרוש טהור של משרד הבטחון מהיסמנים ולקקני הפנכה. העם דורש טהור של צמרת צה"ל שאינה מספקת לנו בטחון רק מצגות ותרוצים.

ביריונות בכבישים

  מדי יום ביומו אנו נתקלים מסביבנו בנהגים שמנסים להגדיל בכח את מספר תאונות הדרכים. כל אלו הם פועל יוצא של הבריונות בכבישים. נכון ב 80% אשמות התשתיות הגרועות של ארצנו, כבישים מלאי מהמורות, שילוט מטעה הגורם לנהגים לעשות שטויות. אך אותם 5% של בריונים, כן כל אחד מ19 הנהגים שמסביבכם הינו בריון/נית מגודל שמנפנף עם הידים ומנסה להוכיח לכם מי כאן הגבר. נהגים בריונים אלו עשויים להפוך אתכם לקורבן הבא שלהם.
   לקטתי כאן במצעד עשרת הגדולים את עברות התנועה שהשוטרים אינם רואים וגם אינם מוכנים לשמוע. לצערנו השוטרים חייבים להביא תפוקה, אז תזהרו בשלושת הימים האחרונים של כל חודש. השוטרים מגבירים את אכיפת המהירות (קלי קלות) כולנו טסים בדרכים מעל המהירות המותרת נכון?. כמו כן השוטרים מניחים מלכודות בצמתים על אי מתן זכות קדימה להולכי רגל. אם נמתין כמו בזמן הטסט שהכביש יהיה פנוי נגרום לתור מתל אביב עד ירושלים. אז אנחנו עוברים מטר מהולך הרגל החצוף, שחוצה במעבר החצייה בהליכה איטית כמו צב ים עם הטלפון הלוויני שלו ומוכר וקונה מניות בבורסות העולם.
   ריכזתי כאן את 26 סוגי בריונות הכביש. כל אחד מהם הינו רוצח בפוטנציה!! לאחר מעשה לצערנו, עורכי הדין שלהם ובתי המשפט מציגים אותם כמי שנקלעו עקב חוסר מזל לסיטואציה הזו. אתם רואים אותם יום יום על הכבישים אז תתחילו להעיר להם, בדיבורים, בצפירות מחאה, תרשמו את מספר הרכב שלהם, אל תחששו, מי שיכול לצלם שיצלם, אך הכי חשוב תנו דוגמא אישית לילדיכם ומשפחותיכם ולקרובים לכם,  אל תתפארו ביכולות הנהיגה שלכם, תעבירו את המסר עוד ועוד, זה חשוב.

1. בריון בלי רישיון - את הבריונים שנוהגים בתקופת שלילה קשה לזהות!!!, אך בכבישי הצפון והדרום הפרועים מחוץ למדינת ת"א נוהגים אלפי בריונים ללא רישיון נהיגה!! אלו בריונים שהמדינה חייבת לאתר אותם רק באמצעות מלשינון. כן פרסים כספיים גבוהים למלשינים (המלשינים יצחקו כל הדרך אל הבנק!!!) יורידו מהכביש רוצחים.

2.בריון חולני - ישנם עשרות אלפי נהגים שמצהירים הצהרות שוא על מצב בריאותם ונעזרים לשם כך ברופאים תאבי בצע שמעניקים להם אישור לרצוח בכביש. נהגים שכאלה מסכנים את עצמם וזולתם ונוהגים בחוסר אחריות. נכון אין אפשרות אכיפה אך חינוך והסברה יורידו את הנהגים הללו מהכבישים. הליקוי החמור ביותר הינו נהגים שסובלים מעיוורון לילה, נהגים כאלו נוהגים בשעות החשכה בכבישים החשוכים במהירות אפס כאילו הם נוהגים בשדה מוקשים, אוי לו להולך הרגל שיחצה את דרכם!!! שוב הצעתי שמשרד התחבורה יעודד הלשנה על נהגים שמצב בריאותם ירוד. במקום העבודה שלכם או בשכנותכם תגלו את הנהגים הללו ותעזרו להורידם מהכבישים.

3. בריון עסוק - הוא קורא עיתונים תוך כדי נהיגה, נכון בדרך כלל תוך כדי נסיעה איטית כשטורי המכוניות משתרכים בכניסה לערים. נהגים שמתגלחים ביד אחת ובשנייה מחייגים בסלולר. נהגות שלא הספיקו להתאפר בבית והן חייבות להתאפר תוך נהיגה. נהגי משלוחים חצופים שעובדים תוך נהיגה. ידם האחת עם הפלפון והיד השניה מחזיקה את גליון סידור העבודה. בשורה התחתונה, זמן התגובה שלהם גדל פי שניים והם יפגשו אותך על בטוח!!

4. בריון כבד משקל - משאיות כבדות העמוסות בעודף מטען של 50% דוהרות בכבישים במהירויות גבוהות, נהגי רכב כבד עמוס מעל המותר חייבים לנהוג מכס' 80קמ"ש אך לא אחת תתקשו לעקוף אותם גם ב120 קמ"ש נהג כזה חייבים להוריד מהכביש ולהסב את מקצועו לאח או סניטר. מטען עודף ומהירות גבוהה גורמים למרחק בלימה כפול שמשמעותו תאונה מחרידה. בכל העולם ישנן תחנות שקילה למשאיות עם עונשים לנהג ולחברת התובלה. אך אצלנו יש הרבה תירוצים ומעט עשייה מבחינת האכיפה.

5. בריון "קצר רואי" - הנהגים הישראלים הינםם סקרנים מטבעם הם חייבים להיות מעודכנים ולכן הם מתקרבים כמעט עד הפגוש של הרכב שלפניהם, הם חייבים לספר לחבר'ה על הסטיקרים החדשים. או שמא הם מחפשים ריגוש מיני כאשר הם מתקרבים לאחוריכם ומריחים לכם את האגזוז? אחרת איני מצליח להבין מדוע הם סוגרים מרחק. יתכן ואי שמירת המרחק נובעת מכך שאין נהג ישראלי פראייר שיתן לרכב מאחוריו לעוקפו ולהדחק לפניו.

6. בריון הפקקים - נוהג על השוליים מימין או משמאל וגונב כל מטר כביש. כל אותם אלפי הנהגים שמחכים בסבלנות במחלפים העמוסים רואים את אותם העבריינים שכמובן זמנם יקר יותר מזמנם של הפראיירים הממושמעים. עקב שיטת כל דאלים גבר. ההתקדמות על השוליים והעקיפה מימין מאריכה את משך העמידה של הנהגים הממושמעים שכל הזמן ה"חכמולוגים" נדחפים לפניהם. משרד התחבורה חייב ליזום תיקון לחוק העונשין, נהיגה על השוליים דינה, שלילת רשיון נהיגה וחיוב בטסט מחדש. אולי רק זה יפחית את הבריונות היומיומית. בתי המשפט והמשטרה חייבים יהיו לאכוף את החוק למען ראה וקדש.

7.בריון מקושר- אלו הם הנהגים/ות שחייבים לחייג ולדבר בסלולרי, הוא זמנו יקר עושה עסקים שאינם סובלים דיחוי אך מפריע לתנועה בנסיעה איטית בנתיב אמצעי או שמאלי. כולנו מכירים את התופעה של נתיב אמצעי בכביש מהיר שנהג עסוק בסלולר שלו מפחית את מהירות מזגזג ונוהג בצורה מסוכנת עקב היותו עסוק בשיחה ארוכה ולעזאזל הבטיחות בכביש.

8.בריון מנקר - בדרך כלל נהגים צעירים ונהגים מקצועים שמרשים לעצמם לעצום לשנייה אחת את עיניהם, נו הם לא עייפים, אין להם זמן לרדת מהדרך ולנוח הם יגרמו לכם ולהם לנוח בקבר!!! העייפות, השעמום, האקלים אך בעיקר חוסר אחריות גורמים לאסונות. לכל נהג שנוהג שעות רבות ליום חשוב להצטייד במכשור שיתריע לנהג שהוא מנקר, קרוב לרכב שלפניו, סוטה בחדות מקו הנסיעה (הנהג אבד את השליטה על ריכבו וירד לתעלה) אך בעיקר חשובה המשמעת לעצור ולנוח לפני שממשיכים.

9.בריון שיכור - איך אומר ידידי בוריס, "אצלנו אין שיכורים, אצלנו ישנם כאלה שמשתינים וודקה!!!" הנהג הישראלי תמיד יאמר לך בזלזול טיפוסי "שתיתי כולה צ'ייסר אחד" הנהגים שנוהגים לאחר ליטר בירה מגבירים את מהירותם ב20 קמ"ש וערנותם פוחתת ב 20% שני ליטר יגרמו לו לאובדן ערנות של 60% קחו מהם מרחק בימי חמישי ושישי בשעות המועדות לפורענות.

10.בריון דו גלגלי - הבריונים החצופים מתפתלים בחוסר אחריות בין המכוניות למען הדאווין והאדרנלין. הבריון הדו גלגלי רוכב על מדרכות, מסכן את הולכי הרגל ובדרך כלל נוהג נגד כוון הנסיעה ברחובות חד סטריים.

11.בריון רעשן -  נהגים צעירים שנוהגים בפול ווליום 115 דציבל מינימום, תשאלו כל מומחה שיאמר לכם שזה שקול לשתיית שני ליטר בירה. נהגים שנוהגים עם מוסיקה רעשנית מאבדים את יכולת השיפוט שלהם. נכון קשה למדוד את זה ולאכוף את זה, אך חייבים להלחם בתופעה זו. 

 

12. בריון חוקר - הנהג הישראלי הוא חיה סקרנית הוא חייב לקבל ערך מוסף מהנהיגה בכבישים. לעולם ימהר לעבודה, לפגישה, הביתה אך תראו לו איזו תאונה בצד הדרך או סתם התקהלות של שתי מכוניות של סוחרי סמים או דוסים מתפללים והופ הוא אינו ממהר. הנהג עובר למוד של חוקר. מה הנזק יש הרוגים פצועים? כמובן שזו הפרעה לתנועה. הנהגים בראש הטור שמאטים למהירות החקירה גורמים עד מהרה לפקק תנועה מאחור. נו אז אלו שממהרים מתחילים לנהוג על השוליים מתפתלים בין המכוניות ואולי גורמים לעוד כמה תאונות קטנות. תתכנתו את עצמכם לחלוף על פני הארועים הללו בלי לחקור אותם.

13. בריון אדום - הבריון האדום הוא אחד הרוצחים השקטים הוא צופר וכועס על הנהג שלפניו שההין לעצור ברמזור באור צהוב, אצלו אין אור אדום אצלו זה לעולם "ירוק בורדו" כששוטר עוצר אותו הוא תמיד בחוצפתו יבטיח לו שנכנס בירוק לצומת. לאן אתה ממהר יא רוצח את הזמן שאתה "חוסך" תבזבז או בבית המשפט או בבתי החולים. חציית רמזור באור אדום היא רשלנות פושעת מצד הבריון. תראו את הסרטון.


14. בריון פורע חוק - בריון שאינו מציית לתמרורים, שלט עצור בשבילו אינו קיים, פס לבן? מי זה המטומטם שצבע כאן את הסימון, רמזור אדום כבר אמרנו, מעבר חצייה הוא לא רואה ממטר, נהיגה במהירות מופרזת בעיקר בשטח בנוי. אי חגירת חגורות בטיחות היא עבירה שבה הנהג אמנם אינו מזיק לכם אך אם קרתה תאונה תוצאותיה חמורות.

15. בריון חסכן - נהגים רבים חוסכים כסף על טיפולים במכוניתם. החיסכון באי החלפת הצמיגים ושיפוץ מערכת ההגה והבלמים. "תעשה לי תיקון חפיף" הם אומרים למכונאים "בטיפול הבא אני אחליף!!!" אתם מבינים כ 50% מכלי הרכב מסביבכם אינם בטיחותיים. ישנם נהגים שמחליפים גלגלים לקראת הטסט וממשיכים אח"כ לנהוג עם צמיגים ישנים.  בחברות תובלה שמנהלות צי של משאיות חסכון בהחלפת צמיגים עלול לעלות לרבים מאיתנו בחיים. כל יום אני רואה משאיות שנוסעות עם גלגלים שחוקים ולעיתים קרועים. זה אקדח המונח על השולחן.

16. בריון רקדן - הוא למד לרקוד טנגו או סלסה? ואת הפרקטיקה הוא עושה בכביש. רקדן וירטואוז גם אם הנתיבים חסומים הוא  מתפתל בין המכוניות ומכריח את כולם לאפשר לו להדחק אחרת הוא ידרוך לכם על הרגליים. אין לו זמן לאותת או להסתכל במראה הוא הרי רוקד אז תהנו ממנו. כשאני רואה את הרקדנים בכבישים, אני שתמיד נוהג רק בימין, מאט כדי לאפשר לרקדן לגלות כישורים. בכדי להוריד את הרקדנים מהכבישים חייבים להראות להם את עצמם איך הם נראים.

17. בריון "אוי טעיתי" - בריון זה בד"כ עושה תרגיל של פנייה שמאלה מנתיב המורה לו לנהוג ישר. הוא נדחק בפראות למסלול השמאלי לפני הצומת ממש או בתוך הצומת והנהג שומר החוק בד"כ מוותר לו למה?. בצמתים מועדים לפורענות יש למקם שוטרים שיעשו בי"ס לעבריינים. נכון פה ושם ישנם נהגים שטועים כיוון שכפי שאמרתי השילוט אולי מבלבל. אך נהג צייתן שטועה רואים עליו שהוא "יורם" כי הוא מבקש יפה להשתלב ואנו נשמח לעזור לו.

18. בריון "אנגלי" -  זהו הנהג/ת שחזרו מטיול באנגליה והם נוהגים כמו שם במסלול השמאלי. הנהג/ת אינם מבינים מדוע מאותתים להם, ברוב המקרים הם מסתכלים במראה רק כדי לראות אם הם יפים. הטיפוס האנגלי שחייב לפנות שמאלה בעוד שלושה ק"מ נכנס לנתיב השמאלי ונוהג לאט ע"מ לא לפספס את הפנייה. שופטי התעבורה חייבים להעניש נהגים אלו במעבר טסט מחדש!!!

19. בריון אורות - סוג זה של נהגים/ות יסנוורו אתכם בכביש, הם תמיד נוהגים באורות  גבוהים. למיטב הערכתי או שהם סובלים מבעיית ראיית לילה (בריון חולני) או שאין לו מושג איך מתפעלים את המכונית. בין אם הוא ממולך ובין אם הוא מאחוריך אורות גבוהים הם לעיתים גורמים לתאונה.

20. בריון טייקון - הכביש שייך לאבא שלו והוא עושה לכם טובה שנותן לכם להשתמש בו. הוא מרשה לעצמו לחנות בחנייה כפולה ותורם את חלקו בחסימת התנועה. הוא מוצא חנייה בצומת גם אם היא עמוסה. "אני חוזר עוד דקה אז מה קרה?" לעיתים קרובות הוא גם נוהג בנתיב השמאלי 60 קמ"ש כי הוא עסוק בסלולר, בגילוח ועוד. כאן גם נכלול את בריוני החנייה, הוא תופס שתי חניות כי ככה לימדו אותו או שאינו יודע לנהוג ולחנות בקוים התוחמים.

21. בריון חוסם - הוא נכנס לצומת שהיא חסומה ואם ישנם עוד כמה "תלמידים" תוך שנייה הצומת פקוקה.

22. בריון נת"צ - הנת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) מיועד לעזור לכל הנהגים ולדחוק את הרכב הציבורי למסלול מיוחד, אך כיוון שהוא עמוס פחות מיתר המסלולים מיד מתעורר הבריון ומנצל הזדמנות. אך משטרת התנועה כדי להביא תפוקה ביחוד בסוף החודש זורעת מלכודות. אז נכנס גיבורנו לפעולה. הוא נוהג בנת"צ ומאותת כל הזמן שמאלה כביכול הוא צריך להשתלב בתנועה. אך הוא חותך בפתאומיות לתוך רכבכם כיוון שהבחין במלכודת המשטרה.

23. בריון שוטר - שוטרי משטרת התנועה מסכנים את עצמם אך בעיקר את הנהגים כאשר הם מזנקים בפתאומיות לתוך הכביש כדי לדוג את הנהג העבריין. מישהו חזק כנראה יושב להם על הראש ולוחץ להביא תפוקה מה זה מלחמה?  אך השוטר הבריון הוא זה שמניח מלכודת בתוך הערים ביחוד בימי השישי ויוצר עומס מלאכותי ברגע שהוא תפס את הדג הראשון כולם משקשקים ועוצרים בעצור כמו שכתוב בספרים וטור המכוניות הממתינות מתארך.

24. בריון הולך רגל - קופץ לכביש בשטח מת, לא מסתכל לימין או לשמאל שהנהג יעצור. כמו כן יש את הולכי הרגל שחוצים את הכביש באיטיות מכוונת כי בא להם. ואחרונים הם הילדים והנערים שמשחקים בכביש רולטת מוות. וכן מחליקי הגלגיליות שמסכנים את עצמם בין המכוניות. לו הבריונים הקטנים היו נענשים בידי השוטרים היו נגמרים המשחקים.

25 . בריון קבצן - כן אני מניח שכולכם מבינים למה כוונתי, אלו אותם קבצני צמתים חלקם אומללים ומנוצלים, אך חלקם גס ואלים. הם מתרוצצים באזור הצמתים בין המכוניות ומסכנים את עצמם ואותכם. משום מה המשטרה אינה רואה בהם עברייני תנועה. דומים להם גם הרוכלים שמוכרים לכם דגלים, שלגונים וספרים קדושים. משטרת ישראל חייבת לסלקם מהכבישים והצמתים.

26. בריון חסידי - כן ישנה תופעה של חסידי ברסלב (נ.נח.נחחח נחמן מאומן) שמשתוללים בכבישים בעיקר בערים, עולים על גג המכונית רוקדים מסביבה ועוצרים את התנועה. המשטרה כמובן מתייחסת בסלחנות לתופעה.

  אני קורא לכם ידידי הקוראים נא הפיצו זאת בין החברים, תקדישו לנושא הנהיגה הנכונה זמן בשיחות הכיתה, החוג החברתי אך השורה התחתונה ביחוד לנהגים הצעירים. תפסיקו להתגאות בנצחונות קטנים בכביש. האמינו לי בסוף השנה אין נצחונות יש רק קורבנות. וביחוד לרוכבים הדו גלגלים. הכביש הינו מקום מסוכן, אך עבורכם הינו מסוכן עשרות מונים.

שינוי שיטת הבחירות

  הרעיון לשדרוג כוחם של האזרחים בהצבעה לכנסת ולבחירת ראש הממשלה, נדרש בכדי לתת מענה לבעיותיה של ישראל. את הרעיון הגאוני, לקחתי מאוטו פון ביסמרק "קאנצלר הברזל" הראשון של גרמניה המאוחדת. ביסמרק הנהיג בגרמניה בסוף המאה ה19 את זכות בחירה דיפרנציאלית לאזרחי המדינה.

  אני קורא בזאת לחברי הכנסת לחוקק את חוק זכות הבחירה הדיפרנציאלי כבר בכנסת הבאה. מחאת האזרחים שתורמים למדינה בשרות צבאי בסדיר ובמילואים, משלמים את המיסים שהושתו עליהם מצריכה שינוי רדיקלי בבחירת נציגיהם בכנסת ובשלטון. הקריאה לצדק חברתי, כוונתה ארגון מחדש של תקציב המדינה תוך מענה אמיתי לצרכים ולא לקבוצות לחץ.

  בהתאם לחוק זכות בחירה דיפרנציאלית (מדורג) כל אזרח ישראל השוהה בגבולות המדינה, יזכה לזכות בחירה של 1-10 קולות בהתאם לתשלומיו למס הכנסה, כמכפלות של השכר הממוצע במשק. כך שאלו המשתכרים ומשלמים מס על פעמיים השכר הממוצע יזכו בשני קולות להצביע ואלו המשלמים מס על הכנסות שהן פי עשר מהשכר הממוצע יזכו בעשר קולות הצבעה.
פרמטר נוסף שמן הראוי להוסיף לחוק זכות בחירה דיפרנציאלית, הוא שרות קרבי בסדיר (חובה או קבע) ובמילואים. חייל קרבי בשרות סדיר, יזכה במספר קולות נוסף, חייל קרבי במילואים גם הוא יזכה לתוספת קולות. 

   מבנה זה של זכות בחירה דיפרנציאלי יאפשר לאזרחים לבחור את נציגיהם בצורה הגונה, כנגד התארגנויות של קבלני קולות אשר סוגרים דילים עם קבוצות שונות, דבר המוביל לשחיתות שלטונית ולסחטנות פוליטית. כמו כן מתן כח הצבעה מוגבר לאוכלוסיה שנושאת בנטל של תשלומי המס והשרות הצבאי, יגרום לעלייה בשעור ההצבעה שהלך וירד ברבות השנים, כתוצאה מהאדישות בציבור.
חוק זה ימנע מקבוצות אוכלוסיה מסוימות לזכות בהטבות ע"ח הקבוצות האחרות וכן יקזז את הפחד מפני שינוי דמוגרפי בשנים הבאות.

האמא של הסטייקים

   ככה סתם בא לי להפעיל אצלכם את בלוטות הרוק ולהביא לכם את ספורם של הסטייקים הנפלאים שעדיין מותר לכם לאכול. סטייקים שלא הספיגו אותם בכימיקלים ובתבלינים בכדי לעבוד על חוש הטעם שלכם. האמת שבארה"ב בכל מסעדה אם תשלמו 25 דולר ומעלה תקבלו מנת סטייק משובח. בארגנטינה בכל מסעדה תקבלו סטייקים משובחים ועשוים טוב, למעט במסעדות אכול כפי יכולתך כמאמר האימרה "יו גייט וואט יו פיי" ( you get what you pay ) . הבאתי לכם כאן את דעתי על ארבעת הסטייקים שהכרתי במשך שנות דור. בשורה התחתונה בשבילי האמא של הסטייקים הם הסטייקים המבושלים בציר והסטייק של ל'אנטרקוט הפריסאי עומד במקום הראשון, הן מבחינת הטעם והן מבחינת האוירה.

1. סטייק בנוסח ל'אנטרקוט - בצרפת אוכלים סטייקים מצוינים אך המלצרים כועסים על הלקוחות שמזמינים מנת עשייה מעבר למדיום-רייר. כמובן שיש מביניכם שיעירו לי ומה עם סטייק - טרטר, או סטייק ליון ואולי עוד כמה וריאנטים. בשבילי הסטייק הטוב עליו אני ממליץ לידידי בכל הזדמנות, כשאני שומע שהם בדרכם לפריס, הוא הסטייק שמוגש בסגנון ל'אנטרקוט. על מסעדת ל'אנטרקוט שמעתי לראשונה בשנת 1978 מפי החובש הפלוגתי מישל שלימד אותנו פרק קולינרי מהמטבח הצרפתי. מסעדת ל'אנטרקוט הגישה אז באותן שנים תפריט אחיד מעין ארוחה עסקית. סטייק עשוי ברוטב מיוחד, סה טו, לא צ'יפסים לא מנות ראשונות ולא מנות אחרונות. נתון נוסף היה שהיא מארחת את הלקוחות בשעה 19:00 לסעודה ראשונה וב 20:30 לסעודה שנייה ואחרונה וכי יש תורים בכניסה. אוקיי כשהגעתי לפריס בפעם הראשונה הלכתי לאכול במסעדה ל'אנטרקוט, אז לא היה עדיין גוגל ודפי הזהב של פריז היו בשלושה כרכים שרק מסעדות נרשמו על פני כרך וחצי כך ששאלתי את פקיד הקבלה בצרפתית רצוצה "שורשה לה רסטורנט ל'אנטרקוט" הפקיד או שלא קיבל ממני שטר מתאים או שהיה אנטישמי נפנף אותי. את הטלפון של מישל לא ידעתי אז יצאתי לסיור אלים בקרבת שער הנצחון שם זכרתי ממוקמת המסעדה. אוקצור הגעתי עד המים וסורי הדלת נעולה. בפעמים הבאות שהגעתי לפריס העדפתי לאכול אסקרגוטים ומרק בצל בברסריס. איך אמר המשורר, בפריס אין סכוי שתיפול במסעדה. השנים עברו וטעמו של סטייק ל'אנטרקוט טרם נוסה על ידי ואז באה ההזדמנות בסוף המאה ה20 בקרתי בפריס בראש השנה הלועזי, ידיד מקומי הזמין מקום ונכנסנו למסעדה כאשר כמו תמיד בחוץ ממתינים לקוחות מאוכזבים.






בשני הסניפים הפריזאים של המסעדה, התור תמיד משתרך. תזמינו מקום מראש ותוכנסו בלא המתנה. בתמונה הימנית תראו את בעלת המסעדה שידידי הבמאי, שהעניק לה את שם התואר "המכשפה" האם בגלל שהיא מכשפת את הסטייקים או את הסועדים. תראו כיצד היא משגיחה על האורחים ומניעה אליהם את המלצרים. כמה טוב להנות משרות VIP אמיתי, זהו חלק חשוב בחווית הבילוי במסעדות.

 

 
    אותנו שרתה בעלת המסעדה שהינה בתו של השף שפיתח את המתכון המיוחד לרוטב. את חווית האכילה במסעדה קשה לשכוח גם אחרי שנים רבות. החוויה נוצרת משילוב של האוירה הפריסאית, של טיב השרות ואופי השרות. הסטייקים מגיעים לשולחן במחבת אישי, אשר המלצר חותך ללקוח שליש מהסטייק והיתר נשאר במחבת ע"מ לשמור את הסטייק חם. אין שמות על המחבתות, אך המלצר יודע בדיוק מה שייך למי. אין צורך לקרוא למלצר בכדי שיביא לך עוד נתח מהסטייק, פתאום הוא ניצב בשקט מאחוריך ומניח בצלחתך את השליש השני ואח"כ את הנותר.  טיפ קטן לגבי יינות במסעדות בצרפת. למדתי מידידי רמי חוק שאני תמיד נוהג לפיו "בצרפת הכי מומלץ לבקש במסעדות קרף (קנקן) של יין הבית." התמונות מאלבומו של ידידי גידי שהינו בר סמכא למסעדות אירופיות. המלצה, כקינוח תזמינו פרופיטרול. נכון שזה נשמע כמו מצאפאנעס?, אתם תודו לי על הביקור במסעדה הנפלאה הזו. לדעתי אתם תאכלו שם פעמיים. תוך הכנת הרשומה הסתבר לי כי רשת המסעדות הגיעה גם לניו יורק.

ברשותכם כיוון שאנו נמצאים כבר בפריס, אתן לכם טיפ על מעדנים צרפתים. בפריס חובה לאכול קרפ אותו תמצאו בכל דוכן רחוב, הכי טובים הם בקרפרייה ליד העלייה לפוניקולר שיעלה אתכם לכנסיית סאקר-קר במונמרטר. אחרי אכילת הקרפים הנפלאים של פריס, חובה לטעום מקרון, מומלץ באחד מבתי הקפה של PAUL אך בכל בית קפה תצליחו לקבל מקרונים נפלאים. למתקדמים כעת אמליץ על קרוק-מאדם, כמובן שגם בארצנו תמצאו את הטוסטים הנפלאים הללו, אך כשאוכלים אותם בפריס, אתם תרחפו מרוב עונג.

דוכן קרפים כמוהו תמצאו בכל רחבי צרפת.

הקרפ הבסיסי - קרפ סוכר.                  

                                 

מקרון

 

קרוק מאדם.

                                     


ישנם לטוסט הנפלא הזה וריאנטים עם שרימפס ועם קוויאר ועוד, בתאבון. אפשר גם קרוק מסייה (ללא ביצת העין מלמעלה) אך תלכו על קרוק מאדם. הסוד הוא באיכות החומרים, שם החמאה והגבינות ויתר חומרי הגלם הינם שופרא דשופרא.


2. סטייק טרטר - פעם כל המי ומי היו מתגאים כאנשי העולם הגדול והיו מספרים על נפלאות סטייק הטרטר. זהו סטייק נא שעשוי כהמבורגר קצוץ גס ש"מתבשל" במיץ של עצמו ועליו מורידים ביצה טרייה. השם מקסים, הסיפור מענין, אך מעטים הישראלים שיוכלו לעמוד במשימת האכילה של סטייק זה. ספורו של הסטייק הוא חדש יחסית, אם כי בשר נא טחון אוכלים במדינות רבות במרכז ומזרח אירופה. סטייק טרטר כיום אבד את מקומו כמנה מומלצת במסעדות הצרפתיות והאיטלקיות, בגלל אזהרות הבריאות. שילוב של בשר נא וביצה טריה הינו גן עדן לחיידקים. אני וסטייק טרטר לא התחברנו, אמנם פעם במסעדה פריסאית הזמנתי אך כשהגיעה המנה לשולחן נרתעתי. המלצר הצרפתי הסכים להחליף את המנה וחייך, הוא ישר החליקה לסועד אחר שישב בשולחן הסמוך לנו.

הנה המתכון להכנת סטייק טרטר רק למי שמוכרח.

3. הסטייק של פיטר לוגר - רו"ח וגם העו"ד שלי המליצו לי לנסות את הסטייקים של פיטר לוגר Peter Luger המסעדות נמצאות בברוקלין ובלונג איילנד, אנו אכלנו במסעדה בברוקלין, חובה להזמין שולחן מראש. אנו הגענו ללא הזמנה ובזכות תעודת העיתונאי שלי, החליק אותי מנהל המקום בין המוזמנים הממתינים. מזלנו שלא התפתינו להזמין מנות ראשונות, מנת הדגל שכמעט כל האורחים שישבו מסביבנו הזמינו היתה סטייק טי-בון Porterhouse מבושל בציר, כאשר לצידו תקבלו את הרוטב המיוחד של פיטר לוגר. מנת הסטייק הממוצעת, היא במשקל של כ 700 גר', לא האמנתי שאצליח להתגבר עליה. מנת הסטייק שקבלנו היתה בעובי שכמוהו מזמן לא ראיתי, זוהי מנה שמספיקה לשניים ועדיף היה לו התחכמנו והיינו מזמינים מגוון מנות. אך אני אוהב מידת עשייה מדיום וזוגתי וואל דאן, שיהיה. מנת הוואל דאן היתה מעולה. המנות האחרות, כגון המבורגר שעשוי מאותם נתחים של הסטייק, נראה מעולה וכך גם צלעות ברוטב בסגנון פיטר לוגר. שוב אומר מילה טובה על המלצרים במסעדות שכאלו, רובם מבוגרים בעלי נסיון שקולטים את הלקוח ומגישים לו את המנות והתוספות בצורה אינטליגנטית. האמת איני מבין היכן לומדים הבחורים הצעירים את המקצוע האם הם לומדים במקדונלד?


 
  ליד המסעדה יש רחוב עם חנויות של יהודים, בעל החנות למד עברית ב"חיידר" שם למד לכתוב סייל בעברית, יתכן וכתב זאת בכוונה עבורנו הישראלים.

 

 

 טיפ תזמינו מקומות, תביאו מזומנים, אינם מקבלים כרטיסי אשראי ואין להם צורך בשוטפי כלים.
אם אינכם נוסעים לניו יורק בשנה הקרובה תצפו בסרטון ותאכלו פיתה עם חומוס עד שתגיע המנה שלכם.

סרטון על מסעדת פיטר לוגר בברוקלין.    Peter Luger

 

4. הסטייק של בוננזה - זהו ספורו של הסטייק האמיתי הראשון שלי שאכלתי. הרי בישראל האכילו אותנו הסטייקיות בסוליות לבנות שעינו אותן והפכום לסטייקים. מעולם לא אכלתי סטייק בעובי של חמישה סנטימטר ובמשקל של קילו. בקרתי לפני 40 שנה בטורונטו ושם בסטקייה עממית של כוכב הסדרה בוננזה מי זוכר? אכלתי לראשונה סטייק כפי שראינו בסרטים, נו טוב הייתי צעיר והניבים והטוחנות שלי היו כמעט כמו של אכלן סטייקים אמריקאי התגברתי על הסטייק הענק. המזללה היתה ענקית מעוצבת כמו חדר אוכל של פועלי חווה עם שולחנות עץ גסים, הרצפה היתה מכוסה נסורת ובוננזה עבר רכוב על סוסו בין האורחים. אני שלא הכרתי אז את הסדרה שמעתי ממארחי את הסיפור על הסדרה הרגשנו אז כולנו כמי שנוגעים בכוכבים.

 

הסדרה בוננזה למי שזוכר.

בצפר לנהגי מרוצים

כידוע לכם לפחות אחת לשבוע מתקיימים על כבישי ארצנו תחרויות בין מכוניות המשולבות בהימורים גבוהים. על מקום התחרות ועל המשתתפים יודע רק קומץ יודעי דבר. ישנם כמה קבוצות אלו בעלי המכוניות ה"פושטיות" דוגמת סוברו אימפרזה טורבוריקו ששודרגו באמצעות מגדשי על, סעפות פליטה מיוחדות, ושמוש בדלק מיוחד המגיע בחביות. כל אלו מעלים את ההספק כמעט במאה אחוז, כמו כן ישנם את רכבי היוקרה דוגמת אאודי A6 ו A8 ומכוניות הב.מ.וו ואחרות שנהוגות בידי שועי הארץ ובניהם. אך נהגי ישראל חובבי המרוצים האמיתים, נוסעים לאיטליה לבית הספר לנהגי מרוץ של חברת אלפא רומיאו או לבתי הספר לנהגי מרוץ בקורסיקה, שם נמצא אחד ממסלולי המרוצים המהנים שמספק אדרנלין לנהגים.
   משטרת ישראל מנסה ללא הצלחה לעלות על נהגי המרוץ החובבים המתחרים בסופ"ש במספר כבישים נידחים בעיקר באזור הדרום. אך הגיע הזמן שיפתחו חלק מכבישי ישראל לטובת הנהגים שמחפשים ריגושים. אחד המסלולים המוצעים הוא ערד - ים המלח (צמת זהר) כביש 31 כביש זה אפשר לסגור לתנועה בסופי השבוע בין השעות 04:00 עד ל 8:00 ולאפשר לנהגים קיום מרוצים ואימונים. אין ספק שניתן לסמן בצורה זו עוד כבישים להנאת שוחרי הנהיגה. למתעניינים ראו כבישי נהיגה בישראל - קישור
    לפני ימבה שנים היינו ידידי ואני נוסעים מדי שנה לגרמניה בכדי להנות מהאוטובאנים הגרמנים, ידידי היה שוכר פורשה או מזרטי היה יקר אבל היה שווה כל מרק. אני לא העזתי לעבור 290 קמ"ש למרות שידידי אומר לי תראה אתה נוהג ברוורס, חלפו על פנינו מכוניות במהירויות של330 קמ"ש ומעלה. במהירות של 240 קמ"ש שהיא המהירות הממוצעת בה נהגנו עוברים ב15 שניות קילומטר ואתה חולף על פני רכבים שנוסעים 180 קמ"ש ברייס של קילומטר לדקה. נכון כל ילד יכול לנהוג באוטובאן הוא ישר והראות היא מצוינת, הנהגים הגרמנים הינם אדיבים ומפנים את הדרך לאלו שממהרים, נהג גרמני בניגוד לישראלי לא יעבור דווקא למסלול השמאלי בכדי שלא לאפשר לך לעוקפו. פעם הגענו לגרמניה בתקופת ספטמבר ובמרבית האוטובאנים התנהלו עבודות תחזוקה. הם סגרו מסלול אחד ולעיתים שניים וכך נסעו שלושה טורים של כלי רכב בשני מסלולים. מה אומר זו היתה חוויה לנהוג באותם ימים.
בינתיים ע"מ לצנן את התלהבותכם תראו את הסרטון הבא ותורידו מהלך, אני ממליץ לכם לנהוג במהירות 80 קמ"ש מכס' מחוץ לעיר או לאט יותר בהתאם לתנאי הדרך. למי שממהר שיכוון את השעון לשבע דקות מוקדם יותר בבקר ויגיע ליעדו חמש דקות לפני. אמנם אחד המנהלים שלי בעבר הרחוק, שהיה גם המג"ד שלי נהג לאמר "הכביש הינו מקום מסוכן, לכן חייבים לנהוג הכי מהר בכדי להמנע מהסכנות"

 

אני מודה למשה רבנו שלא הביאנו לקקקקק.....נדה, אלא לכנען. עדיף להזהר מנהג מתאבד מאשר מהחלקה על הקרח, מה דעתכם? ספרו לי את חוויותיכם בנהיגה על הקרח, בארץ ובחו"ל.

ולסיום צרפתי אנקדוטה ליום המעשים הטובים, ספור אמיתי על שוטרים ונהגים עבריינים. זהו ספורו של השוטר הטוב והסלחן אשר אינו ממהר לרשום דוחות תנועה לעבריינים. וזהו ספור המעשה ידידי עו"ד אמריקאי המתגורר בשיקגו עשה את עסקת חייו ופינק את עצמו במכונית פורשה. ביום ראשון בבקר הוא החליט לפרוק את כל תסכוליו מהשבוע החולף ונסע טיסה נמוכה במהירות של 130 מייל לשעה, אושר עילאי הציפו, כך ספר לי והוא לא הרגיש שמשדר גילוי המכ"מ המשטרתי צפצף והבהב. כששמע את הסירנה מאחוריו הגביר את מהירותו וחשב להמלט מהשוטר, הפורשה הגיעה ל 160 מייל והשוטר הצליח לעוקפו ולהורידו לצד הדרך. ידידי העו"ד השלים עם גורלו והמתין בשלווה לשוטר.

השוטר התקרב ברכו לשלום ומסיבה כלשהי אפילו לא ביקש ממנו רשיונות. השוטר אמר לו "אדוני כידוע לך נהגת 90 מייל מעל המותר, ספר לי תרוץ שישכנע אותי ואני אוותר לך הפעם. אני נוהג לסלוח לנהג האחרון שאני תופש בסוף המשמרת". ידידי גחך לעברו של השוטר ואמר "אשתי זנחה אותי בשבוע שעבר לטובת שוטר, הייתי בטוח שאתה מנסה להחזיר לי אותה". השוטר צחק לשמע הספור המקורי ואמר לידידי, "זכית, אבל בפעם הבאה, תצטרך לספר לי ספור חדש" כמובן שאף אני זוכר לטוב את שוטר התנועה שתפש אותי נוהג על שולי הכביש ע"מ לעקוף את הפקק. הייתי אז נהג צעיר והוא יכול היה בקלי קלות לשלול את רשיוני. אך השוטר החכם נתן לי אזהרה אותה אני נושא בלבי מזה ארבעים שנה. לו הייתי חוטף אז דוח הייתי כנראה הופך לעברין תנועה מועד. מאז אני מקפיד מאד, מאד לשמור על חוקי התנועה.

פגישה עם נשיא רומניה

בשבוע שעבר יצאנו לבילוי בערב שישי, במסעדה רומנית אותנטית בבוקרשט. כיוון שהמסעדה מאפשרת לאורחיה לעשן בחופשיות הסכמנו להתמכר לעישון הפסיבי וזאת בתמורה למקום המצוין שקבלנו, מול מרכז הבמה. רב המלצרים לחש באזנינו שהערב מופיעה זמרת מצוינת המלווה בזמרת נוספת  וכן תופיע להקת מחול מקומית אחת הידועות בבוקרשט. התזמורת הורכבה מנגן סימבלום (נקרא גם צימבל) שהיה מסמר הערב אותו ליווה נגן נאי (עוגב רועים, מעין מפוחית חלילית) מקומי ושתי זמרות מצוינות  ששרו שירי עמים.

Cimbalom

A traditional naï

                                                                             

 

 

התזמורת נגנה שירי עם רומנים ואנו התחלנו לבדוק את המנות הראשונות שהוגשו לשולחננו בלווית סלסלות לחמים אוורירים עטופים בקרום קשה שמתנפץ בין שיניך, בדיוק הסוג האהוב עלי. פתאום קלטנו שהזמרת שרה עבורנו בעברית. היא החלה לשיר, את השיר רעיה, שירו של אביהו מדינה http://youtu.be/kaW-tpv2zxE  הזמרת שמאוחר יותר הפגינה רפרטואר עשיר בשירים עבריים שרה ממש כזמרת ישראלית. אנו הישראלים הצטרפנו לשירתה והיא שרה שניים שלושה שירים נוספים בעברית כאשר השיא היה כששרה את השיר "ירושלים של זהב" בעברית ואנו הצטרפנו לשירתה. בין לבין היא גם שרה ברוסית לשולחן של תיירים רוסים שכמוהם מעולם לא ראיתי, הם לא שתו כוסית אחת של וודקה או בירה, יתכן והם נמצאים בתקופת גמילה. הזמרת והתזמורת המשיכו לשיר שירי אהבה צוענים להנאת האורחים. ידידנו אפי קם לעבר התזמורת והודה להם על שירתם.

 

כשחזר לשולחננו, הוא שבר לכוון השולחן הסמוך שם ישב זוג בודד בשולחן המיועד לששה סועדים. אפי רכן לעברו של הגבר לחץ את ידו ושוחח עמו מספר דקות. כשהתישב חזרה לשולחן אמר לנו "אתם יודעים מיהו הגבר עמו שוחחתי?, זהו נשיא רומניה טריאן בססקו, הכרתי אותו משדורי הטלביזיה"

    המשכנו לדון ולהתפלסף אודות הנשיא הרומני היושב במסעדה, בלי טררם של עדת לקקנים וחנפנים וכמו כן בלי טבעת של אנשי בטחון שיהפכו את מקום מושבו לסטרילי. יצאנו אפי ואני מחוץ למסעדה להתרשם כיצד נראים סדורי הבטחון ברומניה. ליד הכניסה למסעדה חנה מיניבוס תיירים ולידו מספר גברים שנראו כאנשי אבטחה, בלי הפוזה של הרמבואים השושואיסטים כמו אצלנו.

ננדי ואפי בחברת הזוג הנשיאותי

 

אזרחית מקומית שתפשה פוזה עם הנשיא

                                                                 

 

 

התזמורת הרומנית מנגנת ליד שולחננו, הם לא התקרבו לשולחנו של הנשיא, אלא נגנו ליד שולחננו.          

כעת זיהו את הנשיא הרומני עוד שני זוגות שאזרו עוז ונגשו אל נשיא מדינתם ובקשו את רשותו להצטלם עמהם למזכרת, נשיא רומניה הצטייר בעינינו כאדם חם ולבבי, בלא פוזות מיותרות, הוא ישב לשולחן בלבוש ספורטיבי. פתאום הוא קם עם רעיתו וניגש לשולחננו ושוחח עם אפי ורעיתו הוא ספר אודות ביקורו בישראל לפני כשנה ופגישותיו עם נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה שהוא כינה אותו בטבעיות ביבי. כמובן שצלמתי אותו במספר תמונות. הוא נפרד מאיתנו וחזר לשבת ליד שולחנו.

להקת פולקלור של רקדנים ורקדניות רומנים הנעימו את זמננו ברקודי עם רומנים, תוך החלפת תלבושות מסורתיות. גם אותם צלמתי והסרטתי לתפארת מדינת הרומנים. כעת הגיעו המנות העקריות להן נתן להתחמם מעט בתנור עד שיוגשו לכם בפוסט הבא שלי. לקראת סוף הארוחה ראיתי את כבוד הנשיא שולף מכיסו כסף ומשלם תמורת הארוחה, אם כי אני משוכנע שאצלנו בישראל הפוליטיקאים הבכירים זוכים לארוחות חינם.

עדיף להיות חלק מהעדר

  אם תתבוננו בעולם הטבע, תסכימו לכלל שבכדי לשרוד צריך לאגד כוחות ולהשתייך ללהקה שעוצמתה גדולה מאשר היצור הבודד. בד"כ אצל בני האדם מרביתם מחפשים להשתייך למשפחה, לשבט, לעם, למדינה. ישנם גם בני אדם שנמלטים מההמון להרים, ליערות ולמדבריות. אך עובדות החיים הם כאלו, שהקונפורמיסטים הטמבלים שורדים ואילו הנון קונפורמיסטים לרוב נטרפים.
  קחו למשל את כל הפקידים שמגלים שחיתויות בארגונם. חלקם עוצם את עיניו, או מבקש חלק מהעוגה. אך ישנם בכל ארגון את הצדיקים שרצים ומספרים לבוסם שלוחש להם "מוטק'ה שב בשקט אל תעשה גלים" ולצערנו זה נכון, כל אלו שעשו גלים טבעו בגלי הביורוקרטיה. כך שרשומה זו מיועדת לכל הנון קונפורמיסטים. תתבוננו בשלושת הסרטונים ותאמרו לי איזה סרטון שכנע אתכם לדבוק בתופעת העדר.

קהילת הנמלים

 

סרטני החול יכסחו לך ת'צורה

 

הנזירות מאנטרקטיקה

  

נו מה אתם אומרים לאיזה כוון לפנות ימינה, עם הקונפורמיסטים, או שמאלה עם הנון קונפורמיסטים. כמובן שלא התכוונתי לשמאל וימין פוליטים, אלא בחירת אורח החיים שבו נלך.
פעם לבחינות הבגרות באנגלית, למדנו שיר נפלא מאת רוברט פרוסט על מזלג דרכים שבו אנו חייבים לבחור באחת הדרכים.ניתן לקרוא את התרגומים לעברית -   קישור

The Road Not Taken - Robert Frost

Two roads diverged in a yellow wood,
And sorry I could not travel both
And be one traveler, long I stood
And looked down one as far as I could
To where it bent in the undergrowth;

Then took the other, as just as fair,
And having perhaps the better claim
Because it was grassy and wanted wear;
Though as for that the passing there
Had worn them really about the same,

And both that morning equally lay
In leaves no step had trodden black.
Oh, I kept the first for another day!
Yet knowing how way leads on to way,
I doubted if I should ever come back.

I shall be telling this with a sigh
Somewhere ages and ages hence:
Two roads diverged in a wood, and I
I took the one less traveled by,
And that has made all the difference.

הדרך האחרת - רוברט פרוסט
מאנגלית: אוריבל

ביער צהוב שתי דרכים נפתחו
לפני, בשתיהן לא יכולתי ללכת.
רק אחד שם הייתי, הרגעים חלפו,
לאורכה של אחת מבטי נשלחו
עד שפנתה ונעלמה בשלכת.

לאחרת פניתי, כמותה מפתה
ואולי אף מעט מצודדת ממנה,
כי צמחה לאורכה עשבייה עבותה
כמבקשת דריכה למרות שעתה,
שתיהן כה דומות תיראנה.

בשמש הן נחו ללא שום הבדל
תחת עלים בלי כל צעד שחור,
ללכת המשכתי, עד רדת ליל
אך דרכן של דרכים - להתפצל
וידעתי, ספק אם אוכל לחזור.

דורות ויובלות לאחר כל זאת
באנחה אומר, לא אתהלל
שתי דרכים נפרדו ביער עבות,
בחרתי בזאת שהלכו בה פחות
וזה היה כל ההבדל.