בצפר לנהגי מרוצים

כידוע לכם לפחות אחת לשבוע מתקיימים על כבישי ארצנו תחרויות בין מכוניות המשולבות בהימורים גבוהים. על מקום התחרות ועל המשתתפים יודע רק קומץ יודעי דבר. ישנם כמה קבוצות אלו בעלי המכוניות ה"פושטיות" דוגמת סוברו אימפרזה טורבוריקו ששודרגו באמצעות מגדשי על, סעפות פליטה מיוחדות, ושמוש בדלק מיוחד המגיע בחביות. כל אלו מעלים את ההספק כמעט במאה אחוז, כמו כן ישנם את רכבי היוקרה דוגמת אאודי A6 ו A8 ומכוניות הב.מ.וו ואחרות שנהוגות בידי שועי הארץ ובניהם. אך נהגי ישראל חובבי המרוצים האמיתים, נוסעים לאיטליה לבית הספר לנהגי מרוץ של חברת אלפא רומיאו או לבתי הספר לנהגי מרוץ בקורסיקה, שם נמצא אחד ממסלולי המרוצים המהנים שמספק אדרנלין לנהגים.
   משטרת ישראל מנסה ללא הצלחה לעלות על נהגי המרוץ החובבים המתחרים בסופ"ש במספר כבישים נידחים בעיקר באזור הדרום. אך הגיע הזמן שיפתחו חלק מכבישי ישראל לטובת הנהגים שמחפשים ריגושים. אחד המסלולים המוצעים הוא ערד - ים המלח (צמת זהר) כביש 31 כביש זה אפשר לסגור לתנועה בסופי השבוע בין השעות 04:00 עד ל 8:00 ולאפשר לנהגים קיום מרוצים ואימונים. אין ספק שניתן לסמן בצורה זו עוד כבישים להנאת שוחרי הנהיגה. למתעניינים ראו כבישי נהיגה בישראל - קישור
    לפני ימבה שנים היינו ידידי ואני נוסעים מדי שנה לגרמניה בכדי להנות מהאוטובאנים הגרמנים, ידידי היה שוכר פורשה או מזרטי היה יקר אבל היה שווה כל מרק. אני לא העזתי לעבור 290 קמ"ש למרות שידידי אומר לי תראה אתה נוהג ברוורס, חלפו על פנינו מכוניות במהירויות של330 קמ"ש ומעלה. במהירות של 240 קמ"ש שהיא המהירות הממוצעת בה נהגנו עוברים ב15 שניות קילומטר ואתה חולף על פני רכבים שנוסעים 180 קמ"ש ברייס של קילומטר לדקה. נכון כל ילד יכול לנהוג באוטובאן הוא ישר והראות היא מצוינת, הנהגים הגרמנים הינם אדיבים ומפנים את הדרך לאלו שממהרים, נהג גרמני בניגוד לישראלי לא יעבור דווקא למסלול השמאלי בכדי שלא לאפשר לך לעוקפו. פעם הגענו לגרמניה בתקופת ספטמבר ובמרבית האוטובאנים התנהלו עבודות תחזוקה. הם סגרו מסלול אחד ולעיתים שניים וכך נסעו שלושה טורים של כלי רכב בשני מסלולים. מה אומר זו היתה חוויה לנהוג באותם ימים.
בינתיים ע"מ לצנן את התלהבותכם תראו את הסרטון הבא ותורידו מהלך, אני ממליץ לכם לנהוג במהירות 80 קמ"ש מכס' מחוץ לעיר או לאט יותר בהתאם לתנאי הדרך. למי שממהר שיכוון את השעון לשבע דקות מוקדם יותר בבקר ויגיע ליעדו חמש דקות לפני. אמנם אחד המנהלים שלי בעבר הרחוק, שהיה גם המג"ד שלי נהג לאמר "הכביש הינו מקום מסוכן, לכן חייבים לנהוג הכי מהר בכדי להמנע מהסכנות"

 

אני מודה למשה רבנו שלא הביאנו לקקקקק.....נדה, אלא לכנען. עדיף להזהר מנהג מתאבד מאשר מהחלקה על הקרח, מה דעתכם? ספרו לי את חוויותיכם בנהיגה על הקרח, בארץ ובחו"ל.

ולסיום צרפתי אנקדוטה ליום המעשים הטובים, ספור אמיתי על שוטרים ונהגים עבריינים. זהו ספורו של השוטר הטוב והסלחן אשר אינו ממהר לרשום דוחות תנועה לעבריינים. וזהו ספור המעשה ידידי עו"ד אמריקאי המתגורר בשיקגו עשה את עסקת חייו ופינק את עצמו במכונית פורשה. ביום ראשון בבקר הוא החליט לפרוק את כל תסכוליו מהשבוע החולף ונסע טיסה נמוכה במהירות של 130 מייל לשעה, אושר עילאי הציפו, כך ספר לי והוא לא הרגיש שמשדר גילוי המכ"מ המשטרתי צפצף והבהב. כששמע את הסירנה מאחוריו הגביר את מהירותו וחשב להמלט מהשוטר, הפורשה הגיעה ל 160 מייל והשוטר הצליח לעוקפו ולהורידו לצד הדרך. ידידי העו"ד השלים עם גורלו והמתין בשלווה לשוטר.

השוטר התקרב ברכו לשלום ומסיבה כלשהי אפילו לא ביקש ממנו רשיונות. השוטר אמר לו "אדוני כידוע לך נהגת 90 מייל מעל המותר, ספר לי תרוץ שישכנע אותי ואני אוותר לך הפעם. אני נוהג לסלוח לנהג האחרון שאני תופש בסוף המשמרת". ידידי גחך לעברו של השוטר ואמר "אשתי זנחה אותי בשבוע שעבר לטובת שוטר, הייתי בטוח שאתה מנסה להחזיר לי אותה". השוטר צחק לשמע הספור המקורי ואמר לידידי, "זכית, אבל בפעם הבאה, תצטרך לספר לי ספור חדש" כמובן שאף אני זוכר לטוב את שוטר התנועה שתפש אותי נוהג על שולי הכביש ע"מ לעקוף את הפקק. הייתי אז נהג צעיר והוא יכול היה בקלי קלות לשלול את רשיוני. אך השוטר החכם נתן לי אזהרה אותה אני נושא בלבי מזה ארבעים שנה. לו הייתי חוטף אז דוח הייתי כנראה הופך לעברין תנועה מועד. מאז אני מקפיד מאד, מאד לשמור על חוקי התנועה.