‏הצגת רשומות עם תוויות הומור. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות הומור. הצג את כל הרשומות

2/19/2012

עדיף להיות חלק מהעדר

  אם תתבוננו בעולם הטבע, תסכימו לכלל שבכדי לשרוד צריך לאגד כוחות ולהשתייך ללהקה שעוצמתה גדולה מאשר היצור הבודד. בד"כ אצל בני האדם מרביתם מחפשים להשתייך למשפחה, לשבט, לעם, למדינה. ישנם גם בני אדם שנמלטים מההמון להרים, ליערות ולמדבריות. אך עובדות החיים הם כאלו, שהקונפורמיסטים הטמבלים שורדים ואילו הנון קונפורמיסטים לרוב נטרפים.
  קחו למשל את כל הפקידים שמגלים שחיתויות בארגונם. חלקם עוצם את עיניו, או מבקש חלק מהעוגה. אך ישנם בכל ארגון את הצדיקים שרצים ומספרים לבוסם שלוחש להם "מוטק'ה שב בשקט אל תעשה גלים" ולצערנו זה נכון, כל אלו שעשו גלים טבעו בגלי הביורוקרטיה. כך שרשומה זו מיועדת לכל הנון קונפורמיסטים. תתבוננו בשלושת הסרטונים ותאמרו לי איזה סרטון שכנע אתכם לדבוק בתופעת העדר.
קהילת הנמלים
 
סרטני החול יכסחו לך ת'צורה
 
הנזירות מאנטרקטיקה
  
נו מה אתם אומרים לאיזה כוון לפנות ימינה, עם הקונפורמיסטים, או שמאלה עם הנון קונפורמיסטים. כמובן שלא התכוונתי לשמאל וימין פוליטים, אלא בחירת אורח החיים שבו נלך.
פעם לבחינות הבגרות באנגלית, למדנו שיר נפלא מאת רוברט פרוסט על מזלג דרכים שבו אנו חייבים לבחור באחת הדרכים.ניתן לקרוא את התרגומים לעברית -   קישור

The Road Not Taken - Robert Frost
Two roads diverged in a yellow wood,
And sorry I could not travel both
And be one traveler, long I stood
And looked down one as far as I could
To where it bent in the undergrowth;

Then took the other, as just as fair,
And having perhaps the better claim
Because it was grassy and wanted wear;
Though as for that the passing there
Had worn them really about the same,

And both that morning equally lay
In leaves no step had trodden black.
Oh, I kept the first for another day!
Yet knowing how way leads on to way,
I doubted if I should ever come back.

I shall be telling this with a sigh
Somewhere ages and ages hence:
Two roads diverged in a wood, and I
I took the one less traveled by,
And that has made all the difference.

הדרך האחרת - רוברט פרוסט
מאנגלית: אוריבל


ביער צהוב שתי דרכים נפתחו
לפני, בשתיהן לא יכולתי ללכת.
רק אחד שם הייתי, הרגעים חלפו,
לאורכה של אחת מבטי נשלחו
עד שפנתה ונעלמה בשלכת.

לאחרת פניתי, כמותה מפתה
ואולי אף מעט מצודדת ממנה,
כי צמחה לאורכה עשבייה עבותה
כמבקשת דריכה למרות שעתה,
שתיהן כה דומות תיראנה.

בשמש הן נחו ללא שום הבדל
תחת עלים בלי כל צעד שחור,
ללכת המשכתי, עד רדת ליל
אך דרכן של דרכים - להתפצל
וידעתי, ספק אם אוכל לחזור.

דורות ויובלות לאחר כל זאת
באנחה אומר, לא אתהלל
שתי דרכים נפרדו ביער עבות,
בחרתי בזאת שהלכו בה פחות
וזה היה כל ההבדל.

12/01/2011

סיפור עם מוסר השכל

אינני בטוח לחלוטין לגבי איזו עדה ניתן להדביק לאנשיה את שם התואר קמצנים. האם לפרסים?, לתימנים או שמא לפולנים. מדוע יהודי תימן פרס הינם חסכנים ומסתפקים במועט קל להסביר מדינות אלו לפני גילוי הזהב השחור היו עניות וכך גם מרבית היהודים נמנו על דלת העם. גם יהודי אירופה שעלו כפליטים בתום מלה"ע השנייה חוו שנים קשות של רעב ומחסור שטבעו אותותיהן בדי.אן.איי.
אפשר גם לשחד מלאכים, בתנאי שאינכם קמצנים
מומי ורמי חברו התימני/הפרסי/הפולני (מחק את המיותר) נסעו בג'יפ החדש של מומי, 120, 140, 160, ב 180 איבד מומי את השליטה בג'יפ, שהתהפך ושני החברים עפו לתוך התעלה שבצד הדרך. שתי נשמות החברים עברו מיד למסדרון המוביל לחדר הקבלה והמיון, גן עדן או ג'יהנום. למלאך בקבלה הם סיפרו שהם מתו בתאונה ומבקשים שיכניסם לגן העדן.
המלאך עונה להם "אין מצב שתכנסו מיד, תצטרכו להמתין חודש במיון"
מומי שולף שטר של 200 שקל ומחליק אותו למלאך - "זה יעזור?" אומר וקורץ לו.
המלאך עונה לו "בשביל סכום כזה אתה יכול לחזור לכדור הארץ!"
לאחר כשעה מתעורר מומי ורואה ניידות משטרה ואמבולנסים מכל עבר. הפרמדיקים והשוטרים נכנסו להלם ושואלים אותו "איך התעוררת??הרופא קבע את מותכם כבר לפני שעה!!"
אז הוא סיפר להם על גן העדן, המלאך ו- 200 השקלים...
"רגע, אז מה עם החבר שלך התימני?" שאלו בפליאה.
"הוא עוד למעלה עם המלאך מנסה להוריד אותו ל-50 !

4/23/2011

אקסטרה לארג'

  פדרו נכנס לבית המרקחת השכונתי, ניגש לרוקח ואומר "אני זקוק לקונדומים" הרוקח מפנה אותו לדלפק הצדדי שם עומדת הרוקחת. פדרו אומר לה "תני לי קונדומים בבקשה". "איזו מידה אתה צריך? " שואלת הרוקחת. פדרו משיב לה "אין לי מושג, זו הפעם הראשונה שלי". הרוקחת אומרת לו "בוא ניקח לך מידה" ורומזת לפדרו להכנס עמה לחדר האחורי. הרוקחת הפשילה את שמלתה ופדרו התחיל להזדעזע עמה. לאחר שסיימו הרוקחת אמרה לו "אקסטרה אקסטרה לארג', כמה חבילות תקח?" פדרו שכפתר את מכנסיו השיב לה "תני לי שתי חפיסות".
   פדרו נפגש בערב עם פנצ'ו וסיפר לו את הסיפור המוזר שקרה לו היום. למחרת בשעת צהריים נכנס פנצ'ו לבית המרקחת, נגש לרוקחת ואמר לה "תני לי קונדומים בבקשה" "איזו מידה אתה צריך? " שואלת הרוקחת. פנצ'ו משיב לה "אין לי מושג, זו הפעם הראשונה שלי". הרוקחת אומרת לו "בוא ניקח לך מידה" ורומזת לפנצ'ו להכנס עמה לחדר האחורי. הרוקחת הפשילה את שמלתה ופנצ'ו התחיל להזדעזע עמה. לאחר שסיימו הרוקחת אמרה לו "אקסטרה לארג', כמה חבילות תקח?" פנצ'ו שכפתר את מכנסיו השיב לה "תודה, באתי רק לקחת מידה".
  בערב נפגש פדרו עם חואניטה חברתו ואת ההמשך תוכלו לראות בקליפ.

פיני ידידי עדכן אותי שהוא מכיר את אשת הרוקח, ביום היא מוכרת תרופות ולוקחת מידות.
ופעמיים בשבוע היא מופיעה, כנגנת הקסטנייטות מאנדלוסיה.
שלוש פעמים בראבו לגברת ולמי שאינו יודע לשאול, האקדמיה ללשון גיירה את הקסטנייטות לערמוניות!!
ויוה אספניה,
בשוק של סביליה ראיתי פעם חמשיר:
ששה מיליארד זבובים,
אינם טועים,
גם הם אוכלים,
גללי סוסים,
ריקוד הסביליאנה

קסילופון יפני

  את הסיפור הזה אני חייב לחברי גד רפאלי המומחה ללוגיסטיקה. לפני שלוש שנים הוא סיפר לי על היפנים שהזמינו אצלו מליון כפיסי עץ מיוחדים. הזמנה זו מוטטה את מערכת ה"סאפ" של מפעלו. גדי טוען שהיפנים השתגעו. אולי זה בגלל הישראלים שמוכרים להם זיופים במחירים מופקעים, רעידות האדמה, הצונאמי, הכורים האטומים שנחרבו, הין שמתחזק התשואה האפסית שהם מקבלים בבנקים. אז עד שלא ימציאו ביפן משהו חדש הם משתגעים. יפנים רבים התחילו לספור גרגרי אורז אך חצי יפן יצאו ליער חטבו כפיסי עצים ובדייקנות יפנית טיפוסית בנו קסילופון מקורי שאצלנו בישראל יכול היה לשמש כגשר מעל לים כינרת.
 
  כיוון שאנו עוסקים ביפן נזכרתי בבדיחה של כמעט יובל שנים. זוכרים את סכיני הגילוח של ג'ילט? אז בישראל של שנת 1960 הצליחו מדעני מכון וויצמן לקדוח חור בקוטר של שערה לאורכו של סכין גילוח.

המוצר נשלח לועדת פרס הגינס. שמעו השוויצרים על ההשג הישראלי והם קדחו חור בסכין ובנוסף הצליחו לייצר תבריג ולהבריג בורג בקוטר שערה. ועדת גינס כמעט רשמה זאת כשיא אז במפעל טויוטה הצליחו לרשום בתוך הקדח "מייד אין ג'פאן  Made in Japan " אז בואו נריע לאנשים החרוצים והדייקנים שבזכותם אנו נהנים מכל הגאדג'טים.
 "גוד בלייס ג'פאן"
                           קסילופון עץ
  
זו הנגריה שבה מנסרים את הכפיסים לקסילופונים