איך גומרים את החודש

  ביום ראשון אתם מגיעים לעבודה עייפים בלי חשק לעשות כלום. דבר ראשון, מכינים לעצמכם כוס קפה ומדליקים את המחשב. בתיבת האימייל ממתינות לכם כ 180 הודעות חדשות. ראשית אתם עוברים על המיילים של טליק. ששולח לכם מצגות של מקומות נפלאים בעולם. לאחר המצגת השלישית, הגיע הזמן לנגוס בפלפל ובגזר. לפתע צלצול טלפון ובעברו השני של הקו חיים, שמבקש בנימוס שתחתמו לו על הדו"ח הרבעוני. אתם חוזרים ועונים לשניים שלושה פונים ואז נכנס לחדרכם הבוס ומפיל עליכם, להכין את המצגת עבור ישיבת הדירקטוריון שתתקיים בשבוע הבא. מיד עם צאתו אתם מרימים כמה טלפונים למנהלי האגפים שיעבירו לכם את הנתונים הדרושים לכם להכנת המצגת. כעת אתם פנויים לצפות בסדרת הטלוויזיה תמונות יפואיות המבוססת על סיפורי מנחם תלמי אותם קראתם לפני כארבעים שנה כשפורסמו מדי שבוע בגיליון שישבת בעיתון מעריב. את ההפנייה לסדרה קבלתם משמעון. 
תמונות יפואיות פרק 1 - הפרוטקשן הגדול

תמונות יפואיות פרק 2 - איך הפסיק לוי להיות סורנבול

תמונות יפואיות פרק 3 - המלאך המוות של יפו

בא לכם להמשיך לצפות בפרק 4, אמממה השעה כבר שתיים והגיע הזמן לסגור את המשרד וללכת הביתה.
  למחרת יום שני, אתם מגיעים לעבודה ומתכוונים לצפות בפרק 4 אך בדיוק נכנס למשרדכם שלמה וחופר לכם על הטיול האחרון שלו. כשסופסוף הוא עוזב אתכם לבד, בעוד אתם מחפשים את פרק 4 מצלצל אליכם שמעון ורוגז על כך שלא טפלתם בנושאים שלו. טוב אתם מבטיחים לו, עוד יומיים שלושה נסגור. וכעת קדימה לפרק 4

תמונות יפואיות פרק 4 - חיים פצע

תמונות יפואיות פרק 5 - תעלומת שני היהלומים א'

תמונות יפואיות פרק 5 - תעלומת שני היהלומים ב'

תמונות יפואיות פרק 6 - תעלומת שני היהלומים ג'

תמונות יפואיות פרק 6 - תעלומת שני היהלומים ד'

תמונות יפואיות פרק 7 - למה אין מפתח בבית של חצ'ורה

אחר ארוחת הצהריים, אתם בודקים בתיבת האימיילים ומגלים שאף אחד ממנהלי האגפים טרם שלח לכם את הנתונים. ומיד אתם מוציאים אימייל תזכורת בתפוצה נרחבת, המפרט את הסעיפים שנדרשים לכם לצורך הכנת המצגת לישיבת הדירקטוריון. הארוחה הכבדה שאכלתם, מפילה עליכם תנומה קלה, שאחריה אתם מסדרים את שולחן העבודה ויוצאים הביתה. 

   למחרת יום שלישי, אתם פותחים את היום בפתירת שני התשבצים שבעיתון וטופחים לעצמכם על השכם כיון שפתרתם את התשבצים מבלי להעזר בגוגל למעט הערך של 7 מאונך. כעת אתם מוציאים צלחת חד פעמית מקלפים את המלפפון והגזר ונוגסים בהם לסירוגין ביסים קטנים ומקפידים לספור עד 36 בין ביס אחד למשנהו. בסיומה של ארוחת עשר, כעת סופסוף אתם מתחילים לעבוד על המצגת. אתם מושכים את המצגת הקודמת, מתקנים את התאריכים, מסמנים לעצמכם אילו שקפים דורשים עדכון ואתם חשים הקלה. כמו בכל רבעון המצגת שלכם תהיה מוכנה בזמן. לאחר שעשיתם את היומית שלכם, כלומר הרווחתם את הקופון של ארוחת הצהריים. אתם ממשיכים לבלות בצפייה בסדרה פרק 8

תמונות יפואיות פרק 8 - היאכטה של פאפויו

תמונות יפואיות פרק 9 - המכונית הממולכדת של חזוקה

תמונות יפואיות פרק 10 - הנקמה המתוקה של חצ'ורה

אחרי ארוחת הצהריים כל המחלקה יוצאת ליום כייף בפארק המים.

  למחרת יום רביעי ואתם נאלצים לשבת עד הצהריים, בחדר ההדרכה שם אתם אמורים ללמוד לתפעל את התוכנה החדשה שמוטמעת בארגון. אחר הצהריים אתם סובלים מכאב ראש נוראי ואתם יוצאים הביתה לנוח.
סופסוף מגיע יום חמישי שהוא המלך של השבוע. בכל יום חמישי בהגיע השעה שתיים, אתם חשים התרוממות רוח כמי שיוצאים מעבדות לחירות. לאחר הקפה של הבקר, אתם ניגשים לנוחיות אך כל התאים תפוסים. בתא הימני אתם שומעים רשרוש של דפי עיתון ואתם יודעים שזהו שמעון שקורא את עיתון הארץ מדי יום עד השעה תשע. אתם חוזרים למשרדכם ומתחילים לכתוב את הפוסט לקפה דה מרקר, אך מעיכם משדרים לכם תזכורת כואבת ואתם מוצאים תא פנוי ונאנחים בהקלה. אתם שבים למשרדכם, מוחקים את כל 80 המיילים הישנים מבלי לפתוח אותם. את הכלל של זריקת כל הדואר הנערם במגש "דואר נכנס" לפח הזבל, הרי למדתם מהבוס הראשון שלכם. מי ששלח לכם מכתב חשוב שאינו זוכה לתגובתכם, יצלצל אליכם ויברר מדוע לא טפלתם בנושא. אך אם אף אחד אינו מתעניין, כנראה שהמכתב מיותר ולמה לבזבז זמן יקר על שטויות. עוד מעט מחכה לכם ארוחת צהריים מחלקתית שאותה ארגן שמוליק שידוע במנות הדליקטסים והבירות שהוא מגיש. בינתיים נותרה לכם כשעה פנויה אותה כדאי לנצל בכדי לצפות בפרקים 11 ו12 של הסדרה.

תמונות יפואיות פרק 11 - הכיסא הריק של פרוספר

תמונות יפואיות פרק 12 - עסקת חליפין

נ.ב את הפוסט הזה אני מקדיש למר משה כחלון שאולי היטיב עם העם, בהורדת הברונים השודדים (חברות הסלולר) מהוורידים שלנו. אך יחד עם זאת גרם לכל העם להתמכר לצפייה בסמארטפון שהגלישה בו כמעט בחינם.

המזל הטוב מסתתר מאחורי כל דלת שנסגרת

   את סיפורו של ברוס השרת  המסור מחברת מייקרוסופט, שמעתי מידידי עמירם שעבד באותם שנים בעמק הסיליקון שם הסיפור הפך מהר מאד לאגדה אורבנית.
  
   ברוס הועסק כשרת, בחברת מייקרוסופט מימיה הראשונים. יום אחד הורה ביל גייטס להעביר את כל עובדיו מבחן פסיכוטכני וכל מי שהשיג ציון נמוך מ 120 פוטר מיידית. ביניהם היה כמובן גם ברוס השרת שנזקק נואשות למשרתו. ברוס נכנס למשרדו של ביל והתחנן בפניו שיאפשר לו להמשיך להחזיק במשרתו, למרות הציון הנמוך. ברוס טען לזכותו שהמשרדים תמיד מצוחצחים ונקיים וכך חדרי הישיבות. אך ביל הסביר לו שאינו מוכן להעסיק עובד שאינו יודע קרוא וכתוב והורה לו לקחת את צ'ק הפיצויים ולעוף החוצה. 
  
   ברוס עזב את מייקרוסופט ובכספי הפיצויים פתח חנות קפה שהעניקה וואי.פאי חינם לאורחים. העסק תפש תאוצה ותוך שנה היו בבעלותו מאה סניפי קפה ברחבי ארה"ב לאחר שלוש שנים הרשת שלו מנתה 3000 סניפים ברחבי ארה"ב. יועציו העסקיים יעצו לו להתרחב ולעבור לאירופה. הוא הגיש בקשה להלוואה של מיליארד יורו לדויטשה בנק ששמחו לקבלו בתור לקוח. פריץ מנכ"ל הבנק הגיע לניו יורק ונפגש עם ברוס לחתימה על חוזה ההלוואה. לאחר סמול טוק ושתיית שנאפס רימונים הציג פריץ את מסמכי החוזה והחל לחתום על דפי החוזה בסיימו הוא העביר לברוס לחתימתו, אך הנ"ל מסרב לחתום. פריץ הרים את עיניו ולכשפגש את עיני ברוס הוא שאלו מדוע אינך מוכן לחתום? לאחר רגע ארוך נכנע פריץ והסכים לשנות את גובה הריבית ולהפחיתה בעוד רבע אחוז ועדיין ברוס מסרב לחתום. 
ברוס ביקש מכל אנשי החוזים והיועצים לצאת מחדר הישיבות ואז רכן אל עבר אוזנו של פריץ והודה במבוכה שמעולם לא חתם על מסמך כלשהו כיוון שהוא אינו יודע קרוא וכתוב. כעת הרשה לעצמו פריץ לשחרר אנחת רווחה ושאלו "ומה היה לו ידעת קרוא וכתוב?". ברוס ענה מניה וביה "אז הייתי עובד כשרת במייקרוסופט תמורת כ 20K $ לשנה.

סתיו

  היום בבבקר יצאתי לצעידת הבקר. אחרי כעשר דקות נשברו שני עננים מעל לראשי וואו איזה דוש טבעי חטפתי ונרטבתי כהוגן. אך אותי הרי אי אפשר להפחיד עם מים, המשכתי לצעוד בעוז, נהנה מהיורה שירה בקצב של תריסר טיפות לשנייה. איני נוהג להסתתר תחת מטריות ואף הפעם המשכתי לצעוד ולהמהם מרשים. האמינו לי שבתי הביתה בשלום. מכל ארבעת עונות השנה אני אוהב את הסתיו והאביב, חבל רק שבארצנו אין לנו באמת סתיו אמיתי. אני מעריך שכמו בכל שנה החמסינים ימשיכו עד דצמבר.
תוך כדי הליכה נזכרתי בשיר אני אוהב את מה שיש אותו נהגנו לשיר בתנועת הנוער בסיום כל פעולה. במשך שנים חיפשתי את השיר ביוטיוב אך הפעם מצאתי אותו. תודה לאספני הזמר העברי שטורחים ומעלים את החומרים.

אומר לכם ביושר

מילים: נתן אלתרמן
לחן: עממי
 

אֹמַר לָכֶם בְּיֹשֶׁר, בְּצֶדֶק וּבְאֹשֶׁר
כִּי כֶּסֶף בִּשְׁעַת כֹּשֶׁר אֲנִי אוֹהֵב בִּכְלָל
וּמְכוֹנִית מֻנְהֶגֶת, שֶׁלִּי וְלֹא שֶׁל "אֶגֶד"
וְדַוְקָא עִם נַהֶגֶת אֲנִי אוֹהֵב, אֲבָל -

אִם אֵין לִי אֶת מַה שֶּׁאֲנִי אוֹהֵב
אֲנִי אוֹהֵב אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ
אָמְנָם זֶה קְצָת לֹא נוֹחַ כָּךְ בַּלֵּב
אַךְ מַה יוֹעִיל אִם אֶתְעַקֵּשׁ
כִּי מַה שֶּׁאֵין לִי
מֵעוֹלָם לֹא בָּא לִי
וּמַה שֶׁיֵּשׁ לִי הַלְוַאי וְלֹא הָיָה לִי
כִּי מַה שֶּׁאֵין זֶה מָלֵא חֵן
אֲבָל זֶה אֵין

וּכְשֶׁעוֹבְרוֹת בֵּינְתַיִם בָּנוֹת יְפוֹת עֵינַיִם
כּוֹשְׁלוֹת לִי הַבִּרְכַּיִם הַשֵּׁד אוֹתָן יִקַּח
וּכְשֶׁאִשְׁתִּי זֶהָבָה שׁוֹאֶלֶת שׁוּב וְשָׁבָה
הַאִם אוֹתָהּ אֹהָבָה אֲנִי עוֹנֶה לָהּ כָּךְ:

אִם אֵין לִי אֶת מַה שֶּׁאֲנִי אוֹהֵב
אֲנִי אוֹהֵב אֶת מַה שֶּׁיֵּשׁ
אָמְנָם זֶה קְצָת לֹא נוֹחַ כָּךְ בַּלֵּב
אַךְ מַה יוֹעִיל אִם אֶתְעַקֵּשׁ
כִּי מַה שֶּׁאֵין לִי
מֵעוֹלָם לֹא בָּא לִי
וּמַה שֶׁיֵּשׁ לִי הַלְוַאי וְלֹא הָיָה לִי
כִּי מַה שֶּׁאֵין זֶה מָלֵא חֵן
אֲבָל זֶה אֵין

אולג ואולגה נשואים 69 שנה.

מצאתי את ביצועו הנפלא של רן אלירן לשיר אני אוהב את מה שיש - נופת צופים.  

רוח סתיו אף הוא היה אצלנו שיר חובה ברפרטואר בתנועה בתקופת הסתיו.
יאללה אריק תן לנו סול

שיר אשירה בגשם

ולסיום אחד השירים האהובים עלי שמדי שנה אני מפזם בסוף ספטמבר.

Try To Remember

אנרכיה

1. הולכי רגל - מדוע לדעתכם ישנם הולכי רגל אנרכיסטים שנהנים לחצות באדום במעבר חצייה מרומזר. בכל עיר בישראל ישנם לפחות עשרה צמתים אדומים אשר מעבר הולכי רגל באדום משבש את תנועת כלי הרכב ולמרות זאת מזה כשלושים שנה* לא נתקלתי בשוטר עברי שירשום דו"ח לעבריינים. לעיתים נמצא שוטר מעבר לפינה ורושם דוחות לנהגים על "אי מתן זכות להולכי רגל". אך מעולם לא ראיתי שוטר שירשום דו"ח להולכי רגל "על הפרעה לתנועה". מדי פעם אני פונה לשוטר המתנדב (בן 70 +) ומעיר את תשומת ליבו למעבר החצייה במרחק 50 מ'. תגובתו "תפנה למפקד התחנה".

2. קורקינטים - אם אתם מגיעים לתל אביב בשעות הערב אלפי קורקינטים דוהרים בפראות על הכבישים, מילא. אך מדוע מרביתם דוהרים מולכם ברחובות חד-סטריים ועוד בלי אורות. אני נוהג ברחובות אלו במהירות של 20 קמ"ש בכדי שלא לפגוע באחד האנרכיסטים. מדוע שוטרי העיר ללא הפסקה אינם מסוגלים לחנך את אותם אנרכיסטים.

3. ברזי כיבוי אש - תאמרו לי ראיתם פעם ברז כיבוי שאינו סתום עם בדלי סיגריות ופסולת. מדוע האנרכיסטים שבקרבנו אינם מתחשבים בלוחמי האש?

4. מלווי כלבים - למרות המצלמות והדו"חות מפוזרים ברחבי העיר יותר מוקשים מאשר לאורך גבולות ישראל.

5. דיירים - איני מצליח להבין מה גורם לדיירים מסוימים לטנף את המעלית והשטחים הציבוריים בבנין מגוריהם. עפ"י החוק אסור להתקין מצלמות במעלית כך שקשה ללמד את האנרכיסט לקח.

6. רעש - ישנם כמה אנרכיסטים בעלי אופנועים והם נהנים לומר את אשר על ליבם באמצעות צינור הפליטה. בזאת אני פונה לכל המעסיקים שעובדיהם בעלי אופנוע, בבקשה אל תעצבנו אותם. כמו כן בזאת אני פונה גם לכל בנות הזוג האנרכיסטיות של רוכבי האופנועים אל תעצבנו אותם. אז אולי הם יפסיקו לקרוע לנו את עור התוף.

בטוחני שישנם עוד כמה עשרות אלפי אנרכיסטים שנהנים מעצלנותם של האחראים לשמירת הסדר הציבורי.

*ידידי זכריה כמדומני היה האחרון שחטף דו"ח על חצייה באור אדום. הנה סיפור המעשה.
זכריה חצה את רח' גרצל פינת לילנבלום באור אדום. מאחורי ערימת קרטונים הסתתר שוטר טירון בוגר האקדמיה לשוטרים מתחילים (בנוסח לואי דה פינס). השוטר בקש ת.ז אך לזכריה לא היה ארנק וכמובן שלא תעודת זהות. השוטר שאל לשמו והוא ענה ז' (ז*ן) השוטר התעצבן אך זכריה הרגיעו בהסבר שאביו הוליד י' בנים ולכל בן קרא לפי אותיות האלפבית. השוטר החליט להביאו לתחנת המשטרה אך זכריה שכנעו שארנקו נמצא אצל החייט ממול שם הוא עובד. "טייב" אמר השוטר בוא נלך לחייט. בעוד השוטר חוצה את לילנבלום נמלט זכריה באחת החצרות. השוטר נכנס לקיטונו של החייט ושאל "ז*ן עובד אצלך?" החייט השיב לו "לפעמים עם הגהצנית".

שירו של מאיר אריאל גומרים על אופנוען.
לאחר שאחד המגיבים הפנה את תשומת ליבי לשירו של מאיר אריאל, העלתי רק את הבית השני.

גומרים על אופנוען

מאיר אריאל
מילים ולחן: מאיר אריאל רק דבר אחד אמר מי שאמר
אחרי שכבר די הרבה זמן עבר
רק דבר אחד אולי יכול לספק
אם את האופנוען ההוא הייתי דופק
זה שעם כניסת השבת מקפיד
את השקט הקצר שלי להחריד
נותן את כל הגאז וכל כך מרעיש
עד שבא לי למרוח אותו על הכביש
אם נמשיך כך לשתוק נקבל סרטן
בואו חברים, נגמור על אופנוען
מבטים נפגשו, ראשים נראו נדים
במשיכות שפם חולקו תפקידים...
https://www.youtube.com/watch?v=qta2ufddOYs

קוו ואדיס יא נחש

  שלשום דרסתי נחש שחור גדול, שניסה לחצות כביש עירוני בלב שכונת וילות. הטמפ' בחוץ כ 40 מעלות, האספלט בטח רתח בטמפ' של 60 מעלות. הבטתי בראי והשד השחור מתפתל כאילו כלום לא קרה. וואו אמרתי לעצמי זהו בטח שליחו של השטן שמיהר למלא את המשימה שהוטלה עליו ולא המתין ללילה. מזלי שהשד השחור לא מצא מסתור במכוניתי.

בעקבות קריאת שירי בוקובסקי החלטתי שאף אני רוצה לכתוב שירה. אז לידיעתכם זהו שיר הביכורים שלי, בחיים לא חיברתי חמשיר או מכתם למגירה או לפרסום בציבור. כל מי שמבין בשירה מוזמן לסייע בידי להשלימו כך שיהיה ראוי לספר השירה שלי.

שלשום נהגתי לאטי באזור עירוני,

בעיר אני מגביל את מהירותי,

לעולם איני חורג מ  40 קמ"ש,

לפתע על הכביש מתפתל נחש,

נחש שחור מחליק ומתפתל,

הטמפ' בסביבות 40 צלזיוס בצל,

ליבי נכמר על היצור הזוחל,

הכביש צר, מכוניות חונות מימין,

מכוניות חונות משמאל,

האטתי בתקווה שהנחש יקפא על מקומו,

נו צ'אנס האספלט רותח

הנחש חייב לרקוד על שלוש נקודות,

הבטתי בראי פלטתי אנחת רווחה,

מזלי שהנחש לא השתחל לי לקבינה,

הנחש ממשיך להתפתל כאילו כלום,

כן זהו נחש שחור ואולי אינו מסוכן,

אך פעם אצלנו בבנין,

לאחד הדיירים השתחרר נחש צפע,

סיפור מהמוסך

הבקר הכנסתי את מכוניתי למוסך לטיפול מונע. בעודי ממתין לתום הטיפול, שמעתי כמה צ'יזבאטים טיפוסיים של נהגי המוניות. ואז שמעתי אולי בפעם המאה את סיפורו של החסכן שניסה לתקן את מכוניתו בעצמו. הוא רכש חלפים ב 400 ש"ח התלכלך, הזיע  וגילה שהוא זקוק לחלפים נוספים. למחרת הפסיד חצי יום עבודה נסע למחסן החלפים רכש עוד חלק ב 200 ש"ח המשיך לעבוד ומה לעשות, לא הצליח לתקן. בלית ברירה הגיע עם מכוניתו למוסך. בן שיחו המנוסה אמר לו "מניסיון אישי קמצן משלם תמיד כפול אך לעיתים גם פי שלוש". אחד הנהגים רוסי במוצאו, הצטחק ותרם לי סיפור לשבת.

  מטוס רוסי התרסק בים בקרבת אי. שלושת הניצולים היחידים היו: יהודי, רוסי ופולני שהצליחו לעלות לחוף. באי הזעיר שלטה כנופיית עבריינים שמיד אסרו את הניצולים והביאו אותם למנהיגם. המנהיג הציע להם שלוש אפשרויות:

שלמו 100 דולר או תאכלו קילו מלח או סקס עם אנשיו.

היהודי שלף 100 דולר שילם, קיבל סירה והפליג מהאי. הרוסי אמר שאין לו כסף והוא מוכן לאכול את המלח. איכשהו הצליח במשימה, קיבל סירה והפליג מהאי. כעת הפולני טען שאין לו כסף והתחיל לאכול את המלח. לאחר שאכל מספר כפות, הוא נשבר והסכים לסקס עם אנשי החבורה. לאחר הפעם הרביעית, הוא שלף את המאה דולר ועזב את האי.

בגירסת חז"ל הסיפור נשמע "אכל את הדגים הבאושים, הולקה וגורש מהעיר".

אזהרה חמורה - נא לא לנסות להמר על אכילת מלח!!!. 
גם אכילת כף מלח אחת מסכנת את בריאותכם. 

ארוחת חג השבועות

   שנים רבות חגגנו את חג השבועות בארוחת ערב צנועה על בסיס מוצרי חלב. איני יודע מי ומתי הכניסו לישראלים לראש, שארוחת ערב חג השבועות חייבת להיות חלבית. התפריט אצלנו תמיד הורכב משלושה סוגי בלינצ'ס: מילוי תפו"א, מילוי בצל ופטריות, מילוי גבינה וצימוקים. בנוסף הוגשו לסועדים מבחר גבינות קשות וחצי קשות וכמובן קערות מטבלים על בסיס שמנת ויוגורט. כי כידוע הבלינצ'ס חייבים לצלול בתוך מטבל בכדי לקררם.

  השנה קיבלה אשתי כמה חוברות כרומו שחולקו חינם ע"י המחלבות שאת שמן כמובן לא אסגיר. החוברות יש להודות הכילו עשרות מרשמים מצולמים ומעוררי תיאבון לחג השבועות. אך דא עקא בכדי להכינם יש צורך לרכוש עשרות סוגי ירקות ועשבי תיבול בנוסף למוצרי החלב שהמחלבות דחפו לפתיים. הגענו למרכול עם רשימת ירקות, עשבי תיבול ורשימת החומרים החלביים. מסביבנו כל הקונים אחזו ברשימות ארוכות כמו שלנו משמע גם הם נלכדו בפיתיונות שפזרו המחלבות. עובדי המרכול הובילו עגלות מלאות בשמנת להקצפה ושמנת לבישול שתכולתן נבלעה בתוך דקות בעגלותיהן של הקונים. "משה, תביא לי שמונה שמנת לבישול" אוקצור טרחנו ללקט את כל נתחי הגבינה שהומלצו, לקטנו את כל מיכלי השמנת, היוגורט, על הביצים הודבקו פתקים "תוצרת ספרד" (לדעתי הן יובאו מתורכיה). מעניין התור* בקופות היה קצר ומהיר. אוף הכנת כל מנה גוזלת זמן ולבסוף 20 שעות עבודה שהושקעו בליקוט, בחיתוך, בתיבול ובהגשה מסתיימים ב 20 שניות של מחמאות לאשת החיל שטרחה והכינה מנות לא שגרתיות, נו מור וואר!!!.

  לקינוח התנפלנו על עוגת גבינה הונגרית משודרגת. זוהי עוגת גבינה קרה שאינה מצריכה אפייה.

את בסיס העוגה הכי מומלץ לקנות מוכן, אך אפשר להכינו מביסקוויטים או לאפותו מבצק על בסיס חמאה.

את גג העוגה, מכסים עם ביסקוויטים מרוסקים או מבסיס נוסף על בסיס חמאה.

חומרים למילוי:

4 קופסאות גבינת מסקרפונה 40%

2 מיכלי שמנת להקצפה 38%

1 מיכל שמנת של פעם.

1/2 כוס חלב 3%.

2/3 כוס סוכר.

1 חב' אינסטנט פודינג.

1 שקית סוכר וניל.

1 צנצנת קונפיטורת אוכמניות.

עדיף לקרר את העוגה לפחות שש שעות לפני ההגשה.

   בשנה הבאה יאכלו אצלי בלינצ'ס ממולאים בכבד קצוץ, בנקניק ופלטות של בשרים קרים ונקניקים מעובדים. צריך לפרנס גם את ארגון יצרני מעדני הבשר לא כן.

*אנקדוטה על תורת התורים - לפני למעלה משלושים שנה עמדנו בתור באחד המרכולים לפני חג השבועות ולפנינו כ 8-10 עגלות עמוסות. לאחר המתנה של כמחצית השעה וקיצור התור בעגלה אחת או מכס' שתיים עשיתי חושבים ומצאתי שאם כעת השעה 22:33 אזי אנו נצא מעבר לדלת רק בשעה 00:56 הבטתי מסביבי וכל התורים התקדמו בעצלתיים. עזבתי את העגלה המלאה ושבתי למחרת בבקר והפעם הייתי הראשון בקופה.
**אנקדוטה על תיקון ליל שבועות - בנו של שכני חזר בתשובה, התחתן עם צדיקה ומאז לא הגיע לבקר את הוריו. שנים חלפו והנה לפני שנה הילד מגיע בחג שבועות לבקר את הוריו סולו יענו בלי הצדיקה והצדיקונים. שאלתיו "מדוע אינך נשאר ולאן אתה ממהר?" ענה לי הצדיק (שהינו טכנאי מזגנים מדופלם) "אני ממהר לתיקון" גילגלתי את עיני בתימהון "מותר לך לתקן מזגן בחג?"