את סיפורו של ברוס השרת המסור מחברת מייקרוסופט, שמעתי מידידי עמירם שעבד באותם שנים בעמק הסיליקון שם הסיפור הפך מהר מאד לאגדה אורבנית.
ברוס הועסק כשרת, בחברת מייקרוסופט מימיה הראשונים. יום אחד הורה ביל גייטס להעביר את כל עובדיו מבחן פסיכוטכני וכל מי שהשיג ציון נמוך מ 120 פוטר מיידית. ביניהם היה כמובן גם ברוס השרת שנזקק נואשות למשרתו. ברוס נכנס למשרדו של ביל והתחנן בפניו שיאפשר לו להמשיך להחזיק במשרתו, למרות הציון הנמוך. ברוס טען לזכותו שהמשרדים תמיד מצוחצחים ונקיים וכך חדרי הישיבות. אך ביל הסביר לו שאינו מוכן להעסיק עובד שאינו יודע קרוא וכתוב והורה לו לקחת את צ'ק הפיצויים ולעוף החוצה.
ברוס עזב את מייקרוסופט ובכספי הפיצויים פתח חנות קפה שהעניקה וואי.פאי חינם לאורחים. העסק תפש תאוצה ותוך שנה היו בבעלותו מאה סניפי קפה ברחבי ארה"ב לאחר שלוש שנים הרשת שלו מנתה 3000 סניפים ברחבי ארה"ב. יועציו העסקיים יעצו לו להתרחב ולעבור לאירופה. הוא הגיש בקשה להלוואה של מיליארד יורו לדויטשה בנק ששמחו לקבלו בתור לקוח. פריץ מנכ"ל הבנק הגיע לניו יורק ונפגש עם ברוס לחתימה על חוזה ההלוואה. לאחר סמול טוק ושתיית שנאפס רימונים הציג פריץ את מסמכי החוזה והחל לחתום על דפי החוזה בסיימו הוא העביר לברוס לחתימתו, אך הנ"ל מסרב לחתום. פריץ הרים את עיניו ולכשפגש את עיני ברוס הוא שאלו מדוע אינך מוכן לחתום? לאחר רגע ארוך נכנע פריץ והסכים לשנות את גובה הריבית ולהפחיתה בעוד רבע אחוז ועדיין ברוס מסרב לחתום.
ברוס ביקש מכל אנשי החוזים והיועצים לצאת מחדר הישיבות ואז רכן אל עבר אוזנו של פריץ והודה במבוכה שמעולם לא חתם על מסמך כלשהו כיוון שהוא אינו יודע קרוא וכתוב. כעת הרשה לעצמו פריץ לשחרר אנחת רווחה ושאלו "ומה היה לו ידעת קרוא וכתוב?". ברוס ענה מניה וביה "אז הייתי עובד כשרת במייקרוסופט תמורת כ 20K $ לשנה.
ברוס הועסק כשרת, בחברת מייקרוסופט מימיה הראשונים. יום אחד הורה ביל גייטס להעביר את כל עובדיו מבחן פסיכוטכני וכל מי שהשיג ציון נמוך מ 120 פוטר מיידית. ביניהם היה כמובן גם ברוס השרת שנזקק נואשות למשרתו. ברוס נכנס למשרדו של ביל והתחנן בפניו שיאפשר לו להמשיך להחזיק במשרתו, למרות הציון הנמוך. ברוס טען לזכותו שהמשרדים תמיד מצוחצחים ונקיים וכך חדרי הישיבות. אך ביל הסביר לו שאינו מוכן להעסיק עובד שאינו יודע קרוא וכתוב והורה לו לקחת את צ'ק הפיצויים ולעוף החוצה.
ברוס עזב את מייקרוסופט ובכספי הפיצויים פתח חנות קפה שהעניקה וואי.פאי חינם לאורחים. העסק תפש תאוצה ותוך שנה היו בבעלותו מאה סניפי קפה ברחבי ארה"ב לאחר שלוש שנים הרשת שלו מנתה 3000 סניפים ברחבי ארה"ב. יועציו העסקיים יעצו לו להתרחב ולעבור לאירופה. הוא הגיש בקשה להלוואה של מיליארד יורו לדויטשה בנק ששמחו לקבלו בתור לקוח. פריץ מנכ"ל הבנק הגיע לניו יורק ונפגש עם ברוס לחתימה על חוזה ההלוואה. לאחר סמול טוק ושתיית שנאפס רימונים הציג פריץ את מסמכי החוזה והחל לחתום על דפי החוזה בסיימו הוא העביר לברוס לחתימתו, אך הנ"ל מסרב לחתום. פריץ הרים את עיניו ולכשפגש את עיני ברוס הוא שאלו מדוע אינך מוכן לחתום? לאחר רגע ארוך נכנע פריץ והסכים לשנות את גובה הריבית ולהפחיתה בעוד רבע אחוז ועדיין ברוס מסרב לחתום.
ברוס ביקש מכל אנשי החוזים והיועצים לצאת מחדר הישיבות ואז רכן אל עבר אוזנו של פריץ והודה במבוכה שמעולם לא חתם על מסמך כלשהו כיוון שהוא אינו יודע קרוא וכתוב. כעת הרשה לעצמו פריץ לשחרר אנחת רווחה ושאלו "ומה היה לו ידעת קרוא וכתוב?". ברוס ענה מניה וביה "אז הייתי עובד כשרת במייקרוסופט תמורת כ 20K $ לשנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה