איך גומרים את החודש

  ביום ראשון אתם מגיעים לעבודה עייפים בלי חשק לעשות כלום. דבר ראשון, מכינים לעצמכם כוס קפה ומדליקים את המחשב. בתיבת האימייל ממתינות לכם כ 180 הודעות חדשות. ראשית אתם עוברים על המיילים של טליק. ששולח לכם מצגות של מקומות נפלאים בעולם. לאחר המצגת השלישית, הגיע הזמן לנגוס בפלפל ובגזר. לפתע צלצול טלפון ובעברו השני של הקו חיים, שמבקש בנימוס שתחתמו לו על הדו"ח הרבעוני. אתם חוזרים ועונים לשניים שלושה פונים ואז נכנס לחדרכם הבוס ומפיל עליכם, להכין את המצגת עבור ישיבת הדירקטוריון שתתקיים בשבוע הבא. מיד עם צאתו אתם מרימים כמה טלפונים למנהלי האגפים שיעבירו לכם את הנתונים הדרושים לכם להכנת המצגת. כעת אתם פנויים לצפות בסדרת הטלוויזיה תמונות יפואיות המבוססת על סיפורי מנחם תלמי אותם קראתם לפני כארבעים שנה כשפורסמו מדי שבוע בגיליון שישבת בעיתון מעריב. את ההפנייה לסדרה קבלתם משמעון. 
תמונות יפואיות פרק 1 - הפרוטקשן הגדול

תמונות יפואיות פרק 2 - איך הפסיק לוי להיות סורנבול

תמונות יפואיות פרק 3 - המלאך המוות של יפו

בא לכם להמשיך לצפות בפרק 4, אמממה השעה כבר שתיים והגיע הזמן לסגור את המשרד וללכת הביתה.
  למחרת יום שני, אתם מגיעים לעבודה ומתכוונים לצפות בפרק 4 אך בדיוק נכנס למשרדכם שלמה וחופר לכם על הטיול האחרון שלו. כשסופסוף הוא עוזב אתכם לבד, בעוד אתם מחפשים את פרק 4 מצלצל אליכם שמעון ורוגז על כך שלא טפלתם בנושאים שלו. טוב אתם מבטיחים לו, עוד יומיים שלושה נסגור. וכעת קדימה לפרק 4

תמונות יפואיות פרק 4 - חיים פצע

תמונות יפואיות פרק 5 - תעלומת שני היהלומים א'

תמונות יפואיות פרק 5 - תעלומת שני היהלומים ב'

תמונות יפואיות פרק 6 - תעלומת שני היהלומים ג'

תמונות יפואיות פרק 6 - תעלומת שני היהלומים ד'

תמונות יפואיות פרק 7 - למה אין מפתח בבית של חצ'ורה

אחר ארוחת הצהריים, אתם בודקים בתיבת האימיילים ומגלים שאף אחד ממנהלי האגפים טרם שלח לכם את הנתונים. ומיד אתם מוציאים אימייל תזכורת בתפוצה נרחבת, המפרט את הסעיפים שנדרשים לכם לצורך הכנת המצגת לישיבת הדירקטוריון. הארוחה הכבדה שאכלתם, מפילה עליכם תנומה קלה, שאחריה אתם מסדרים את שולחן העבודה ויוצאים הביתה. 

   למחרת יום שלישי, אתם פותחים את היום בפתירת שני התשבצים שבעיתון וטופחים לעצמכם על השכם כיון שפתרתם את התשבצים מבלי להעזר בגוגל למעט הערך של 7 מאונך. כעת אתם מוציאים צלחת חד פעמית מקלפים את המלפפון והגזר ונוגסים בהם לסירוגין ביסים קטנים ומקפידים לספור עד 36 בין ביס אחד למשנהו. בסיומה של ארוחת עשר, כעת סופסוף אתם מתחילים לעבוד על המצגת. אתם מושכים את המצגת הקודמת, מתקנים את התאריכים, מסמנים לעצמכם אילו שקפים דורשים עדכון ואתם חשים הקלה. כמו בכל רבעון המצגת שלכם תהיה מוכנה בזמן. לאחר שעשיתם את היומית שלכם, כלומר הרווחתם את הקופון של ארוחת הצהריים. אתם ממשיכים לבלות בצפייה בסדרה פרק 8

תמונות יפואיות פרק 8 - היאכטה של פאפויו

תמונות יפואיות פרק 9 - המכונית הממולכדת של חזוקה

תמונות יפואיות פרק 10 - הנקמה המתוקה של חצ'ורה

אחרי ארוחת הצהריים כל המחלקה יוצאת ליום כייף בפארק המים.

  למחרת יום רביעי ואתם נאלצים לשבת עד הצהריים, בחדר ההדרכה שם אתם אמורים ללמוד לתפעל את התוכנה החדשה שמוטמעת בארגון. אחר הצהריים אתם סובלים מכאב ראש נוראי ואתם יוצאים הביתה לנוח.
סופסוף מגיע יום חמישי שהוא המלך של השבוע. בכל יום חמישי בהגיע השעה שתיים, אתם חשים התרוממות רוח כמי שיוצאים מעבדות לחירות. לאחר הקפה של הבקר, אתם ניגשים לנוחיות אך כל התאים תפוסים. בתא הימני אתם שומעים רשרוש של דפי עיתון ואתם יודעים שזהו שמעון שקורא את עיתון הארץ מדי יום עד השעה תשע. אתם חוזרים למשרדכם ומתחילים לכתוב את הפוסט לקפה דה מרקר, אך מעיכם משדרים לכם תזכורת כואבת ואתם מוצאים תא פנוי ונאנחים בהקלה. אתם שבים למשרדכם, מוחקים את כל 80 המיילים הישנים מבלי לפתוח אותם. את הכלל של זריקת כל הדואר הנערם במגש "דואר נכנס" לפח הזבל, הרי למדתם מהבוס הראשון שלכם. מי ששלח לכם מכתב חשוב שאינו זוכה לתגובתכם, יצלצל אליכם ויברר מדוע לא טפלתם בנושא. אך אם אף אחד אינו מתעניין, כנראה שהמכתב מיותר ולמה לבזבז זמן יקר על שטויות. עוד מעט מחכה לכם ארוחת צהריים מחלקתית שאותה ארגן שמוליק שידוע במנות הדליקטסים והבירות שהוא מגיש. בינתיים נותרה לכם כשעה פנויה אותה כדאי לנצל בכדי לצפות בפרקים 11 ו12 של הסדרה.

תמונות יפואיות פרק 11 - הכיסא הריק של פרוספר

תמונות יפואיות פרק 12 - עסקת חליפין

נ.ב את הפוסט הזה אני מקדיש למר משה כחלון שאולי היטיב עם העם, בהורדת הברונים השודדים (חברות הסלולר) מהוורידים שלנו. אך יחד עם זאת גרם לכל העם להתמכר לצפייה בסמארטפון שהגלישה בו כמעט בחינם.

איך לבחור במקצוע או בעיסוק

   מעניין לשמוע מכם מדוע וכיצד בחרתם את המקצוע שאמור יהיה לפרנס אתכם ואולי אף לגרום לכם סיפוק והכרה מצד הסובבים אתכם. אם תשאלו מה גרם לי לכתוב את הפוסט הזה?, פשוט בגלל משאית התובלה שחנתה היום בקרבת ביתי וארבעה סבלים התרוצצו עם רהיטים וחבילות בין דירת השכנים למשאית הענקית. הבטתי על ארבעת הסבלים שכולם נראו לי קוזקים חסונים בעלי שיער בלונדי, עיניים כחולות, בריאים וחסונים. וחשבתי מדוע לכל הרוחות, החבר'ה האלה בחרו בעיסוק פיזי, שובר גב שלמעט הבוס, כל היתר מקבלים תמורה זעומה לפוטנציאל שלהם. יכולים היו לפנות אל פאינה קירשנבאום, או לסטס מיסז'ניקוב ולבקש מהם טובה מרוסי לרוסי. שיסדרו להם ג'וב עם סיכויי קידום.
  נו טוב חשבתי לעצמי, פעם אם האב והסב היו חייטים או סנדלרים, אזי גם הבנים והנכדים המשיכו בדרכם. אך מזה כשלושים שנה אין כמעט צורך בבעלי מקצוע מסורתים, כיוון שזול יותר לקנות מוצר חדש מאשר לתקן או להתחרות בייצור הזול של סין ושכנותיה. אך כמובן שאמא יהודיה לא תסכים שצאצאיה יעסקו במלאכת כפיים, מינ' מנהלי תוכן או מפתחי אפליקציות. עיסוקים מועדפים על האם היהודית רצוי שיהיו רופאים, עו"ד או בנקאים.
   כיצד נוצרה ההילה סביב מקצוע עריכת הדין? לדעתי בזכות מדיום הקולנוע שתרם כמה סרטי דרמה על משפטים מפורסמים בהם הוצגו הסניגורים כגיבורי על, אשר מסוגלים לחלץ את לקוחותיהם למרות שלכאורה סיכוייהם אפסיים. אח"כ הדרמה עברה לסדרות הטלוויזיה שאף בהן קל למכור את דמותם של הפרקליטים השנונים והמצליחנים. נו מקצוע הרפואה מסייע לכולנו להלחם במלאך המוות ואכן בסדרות הטלוויזיה הרבות מציגים את הרופאים גם כן כגיבורי על.
מזה כעשרים שנה כולנו חולמים להפוך לטבחים (שפים) שוב בגלל תוכניות האוכל שמציפות אותנו מכל העברים. גם רופאים ומהנדסים החליטו לעשות הסבה מקצועית ועברו למטבח.
  טרנד חם נוסף הוא תחום הנדל"ן, שם רבים חולמים לקנות בית בזול, למכור ביוקר. לקנות שני בתים בזול למכור ביוקר וכן הלאה עד ליום בו תהפכו לילד הפלא מטבריה עלית שהגיע לארה"ב עם אלף דולר וכיום אתם שווים עשרה בליון דולר.

  אך אם תשמעו לי אני ממליץ לכם לבחור באחת מהערים בין נהריה לאשקלון ולהתקבל למחלקת הפיקוח. עדיף שתבחרו בעיר או מועצה שבראשה עומדת פיגורה שמרננים עליה שהיא מושחתת. תתקרבו לראש העיר או במסלול של הועד, או במסלול של האופוזיציה. אם ראש העיר ירמוז לכם שהוא זקוק לעזרתכם, נכנסתם למאיון העליון לפני מרבית העורכי דינים, הרופאים ומנהלי ההשקעות.

 אפשרות נוספת עליה כתבתי בעבר (כאן) הינו מעבר דרך המסלול הבטחוני. תתגייסו לצבא הקבע בצה"ל או לאחד מגופי הביון. תטחנו עשרים שנה, כל הזמן תלקקו לבוסים ותגרמו להם לגרור אתכם במעלה ההר. לשכת התעסוקה של משוחררי מערכת הביטחון תצניח אתכם לתפקיד שבו תוכלו לגרוף ימבה כסף, מבלי להתאמץ.

   אם אתם מעונינים להסב את עיסוקכם, בקרוב תפתח מכללת שלמוני ישראל. המרצים יהיו דמויות מוכרות עם ניסיון עשיר שיעבירו לתלמידים סמינרים בזלילת עוגות ציבוריות. המסיימים בהצלחה יתרה את מסלול הלימודים יזכו בתואר דוקטור לשלמונים.

בחינות מיון

מבוא 
  בתקופת תרפפ"ו בכדי להתקבל לעבודה מכובדת, הייתם חייבים להיות בוגרי שתי שנות גימנסיה(בוגרי שישית) עם תעודת בגרות "מוקדמות". עם תעודת בגרות לאחר ארבע שנות גימנסיה (שמינית) היו ממנים אתכם למנהלי סניף בנק.  כמובן שהיו גם אז כמה חריגים. כמו סיפורו של דודי תומש, שעלה ארצה בשנת 1938 עם תואר מהנדס חשמל זרם חזק וניסה להתקבל לעבודה בחברת החשמל כמהנדס. דודי תומש נדחה מהסיבה שחברת החשמל לא העסיקה אז מהנדסים אלא רק מפא"יניקים ודודי תומש היה חבר בית"ר באוניברסיטת וילנה. הלך תומש וניסה להתקבל למפעל האשלג בים המלח. הציג את תעודותיו מבלי להזכיר את סניף בית"ר בוילנה, אמרו לו שהוא יותר מדי חכמולוג יענו יו אר אובר קואוליפייט. תומש נאלץ להתחיל לעבוד כעוזר חשמלאי וכך עבד שם מספר שנים.
  לאחר קום המדינה העובדים התחלקו לבעלי צווארון לבן ולבעלי צווארון כחול. כאשר עבודות צווארון לבן אפשר היה לקבל רק ע"י המלצה אישית בצורת צאטעלה (פתק) מחבר מפלגת מפא"י ששלח את המוכ"ז להיות מנהל חשבונות/פקיד/עוזר מנהל ב"משביר", בתנובה, בהסתדרות וכיו"ב.
   מלחמת ששת הימים יצרה כאן בום כלכלי שהגיע בעקבות השתלטות צה"ל על שטחי סיני ויו"ש. התעשייה הישראלית התעוררה ויצרה מקומות עבודה בעיקר עקב תחילת עליית יהדות ברה"מ שהחלו להגיע בשנות ה 70. המעסיק הגדול במשק באותה תקופה היו המפעלים הביטחוניים והמפעלים ההסתדרותים. כל עובד נשלח לתהליך מיון בחברת השמה שם עברו העובדים יום מבחנים עמוס ובסופו כנראה מרבית הנבחנים התקבלו לעבודה.

הקדמה.
   לפני כעשרים וחמש שנה החל תחום ההייטק לקלוט עובדים. כעת השתנו כללי המשחק. מרבית העובדים גויסו בשיטת "חבר מביא חבר". כאשר בכירי העובדים היו יוצאי צה"ל ששרתו ביחידות המחשוב והמודיעין שם הם למדו להתגלח ע"ח צה"ל ועל חשיפתם לטכנולוגיות אמריקענריות.

כתב החידה.  

  בשנה האחרונה החלו הארגונים לנקוט בגישה של מיקרוסופט וגוגל. רק מועמדים שהצליחו לפצח את כתבי החידה הקשים שפירסמו החברות הצליחו להגיע לשלב הראיון האישי עם מנהל המחלקה שאמור להעסיקם. אני מניח שהליך זה יצור ביקוש למכונים שיכינו את המועמדים ללמוד לפצח את החידות או אפילו למכור להם שירותי פיצוח חידות.
דוגמאות בבקשה:
1. חידת שב"כ: 60 אלף ניסו לפתור, רק 6 הצליחו
מאז יום חמישי ניסו רבבות ישראלים לפתור את החידה שפרסם שירות הביטחון הכללי במסגרת קמפיין לגיוס גאוני סייבר מקור
2. חידת המוסד: אחרי השב"כ: גם למוסד יש חידה עבורכם
ארגון הביון פרסם מודעה ובה כתב חידה למעוניינים לעבוד באגף הסייבר. גם ערב יום העצמאות בשנה שעברה פורסמה חידה ששברה את שיא הגיוס לארגון. נסו את מזלכם. מקור

3. חברת צ'ק פוינט.
  גיל שויד מייסד ענקית אבטחת המידע הישראלית צ'ק פויינט הקים מכללה חדשה ובמסגרתה הוא מחפש יורש. הטריק הוא שכדי להתקבל עליכם לפתור מספר חידות כמעט בלתי אפשריות מקור
אתמול צפיתי בכתבה על גיל שוויד וחברת צ'ק פוינט שמחפשים את מחליפו של גיל שוויד.
חברת צ'ק פוינט פרסמה כתב חידה אשר רק יחידי סגולה יצליחו לפצחו והם יתקבלו לאקדמיית צ'ק פוינט ומשם הדרך לפסגה תהיה מטאורית לגאונים.

חלום ליל קיץ - התקבלתי לחברת החשמל.
   חברת החשמל נהגה להעסיק במשך שנים עובדים בשיטת הנאפוטיזם. דהיינו האב/האם או החותן/נת היו מבקשים ממנהל משאבי אנוש שיעסיק את בנם/בתם/חתנם/כלתם ובהתאם לדרג היו מצליחים לסדר את הויטמינים בהמשך הדרך. לאחר שיו"ר הועד יורם אוברקוביץ' ז"ל הוחלף, אפשרו גם קבלת עובדים חדשים, למשרות צווארון לבן אפילו לאלו שאינם מקורבים לקליקה.

הבקר הקצתי משינה מתוקה, התקבלתי לתפקיד המשנה למנכ"ל בחברת החשמל. דעו לכם זה לא הולך ברגל להתקבל לחברת החשמל לתפקיד ניהולי בכיר. בבחינות היו יחד עמי, שני תתי אלופים, חבר מרכז הליכוד וחבר הסתדרות ממקורביו של המזכ"ל המיתולוגי ישראל קיסר ז"ל.
הבחינה התחלקה לשלוש משימות:
1. משימה א' - נדרשנו לתקוע תריסר תקעים בתריסר שקעים בחדר חושך מצרים, תוך שלוש דקות.
2. משימה ב' - לתקוע תקע USB בשקע בניסיון אחד, החדר היה חשוך.
3. משימה ג' - הורדת השאלטר הראשי של תחנת הכח שנמצא בגובה 2.5 מטר בלי להשתמש בסולם.

מה אתם אומרים על כך שהתקבלתי?

אלא מה, מחר יש לי גם בחינה בנמל אשדוד ושם הן השכר והן התנאים הינם טובים יותר מאשר בחברת החשמל. השכן של חמותי עובד בנמל במשאבי אנוש. הוא העניק לי רמזים לגבי סוג כתבי החידות. כך שאני מתאמן בפתרון חידות "צוללות" ובפתרון חידות לוגיסטיות. בעיקר חידות של פריקה וסידור אוניות ומכולות סוקובן SOKOBAN



נספח א' - שאלון עלי בבא
1. סוחר תפוחים נוסע מבוסטון לסיאטל, עם שלושה שקים המכילים 30 תפוחים כ"א. בדרכו הוא חוצה 30 מדינות והשריף בכל מדינה, מקבל תפוח אחד מכל שק. כמה תפוחים יצליח הסוחר להעביר לסיאטל.

2. בתמונה הרצ"ב מצא את ערכו של ?





נספח ב' - שאלון אפל
1. בחרו שלושה כדורים כך שסכומם ישווה ל 30



2. מנשה ואפרים הינם תאומים. אפרים נפטר בגיל 69 בשנת 2006 ואילו למנשה מלאו 64 בשנת 2011 כיצד זה יתכן?

יועץ השמה

תומר נכדו של דודי נאג'י בקש את עצתי באיזו קריירה לבחור לאחר שחרורו מצה"ל.
בלי להסס בכלל, הצעתי לו לבחור בין שתי אפשרויות: השב"כ או צבא קבע.
תומר:"מעניין, מדוע אלו הקריירות המועדפות עבורי?"
אני: "תראה תומר אני מכיר אותך מגיל שמונה, אתה בריון ולקקן"
תומר (נעלב!?): "בריון על בטוח, אך לקקן? למה אתה חושב כך?"
אני: "פשוט מפני שאני מכירך כמחסל עוגות קרמשניט ו'גגות' של עוגות"
אני: "בשני האירגונים הללו, קודם כל ארוחות החינם הן ברמת מלון חמישה כוכבים. השכר והתנאים הנלווים האמן לי, הינם הטובים במשק. אתה זוכה לביטחון תעסוקתי. והכי חשוב, אתה זוכה לפנסיה מכובדת בגיל 45 עם פרישתך יצניחו אותך לג'וב המשך עם פוטנציאל לאקזיט. - קפיש?"
תומר: "אבל בצבא הקבע ובשב"כ הדרגים הנמוכים, אוכלים שנים רבות הרבה חול ועשן וכמעט לא רואים את הבית".
אני: "לכן חשוב לזהות את ה'סוס' שידהיר אותך עד לפיסגה, מה שנחוץ זה רק כושר ליקוק. מאידך להיעדרויות הרבות מהבית הרבה יתרונות, אפח'ד לא ידרוש ממך לגהץ, לכבס, לבשל ולשטוף את הבית. כמו כן זה יאפשר לך למצוא 'סידור' בין החגים."
תומר: "אבל רק מעטים זוכים להגיע לדרגות הבכירות, הרוב פורשים בדרך"
אני: "תראה למשל את הרמטכ"ל והמפכ"ל, אם שני 'קיטבגים' שכמותם הצליחו לעלות ב'מדרגות' הנעות, אין לי ספק ביכולתך ללכת באותה דרך. רק אל תתבייש ללקק למי שיוכל לדאוג לקידומך - גש מחר תחתום קבע לשלוש שנים ותצא לקורס מם-פאים שהוא השלב הראשון בקריירה שלך"
תומר: "ומה לגבי השב"כ?"
אני: "בגלל השו-שו איני מורשה לכתוב על איזו דלת לדפוק. יאללה דבר מחר עם המח"ט שיסדר לך את הקריירה".


*גילוי נאות - איני עוסק בהפניות לעבודה.
**פוסט זה נכתב בעקבות דברי תמיר פרדו
***הכתובת על הקיר "ביטחון האזרחים נתון בידי 'בחורים טובים' (שזקוקים למכנסיים עם גומי)"


הוצאה שנייה 3/9/16 - ציטוט קטע ממאמר של סימה קדמון בידיעות 2/9/16

הקונדיטוריה שלי

מישהו מכם יודע היכן מצויה הקונדיטוריה הכי הטובה בארץ? האמת היא שיש הרבה, כמעט בכל מקום בארץ. אך איני מתכוון להמליץ לכם על קונדיטוריות המגישות עוגות, עוגיות ושאר מאפים, כי אם לקונדיטוריות המאפשרות לכם לקבל עוגות חינם. נו והיכן מצויות הקונדיטוריות הללו תשאלו?. אגלה לכם שהן נמצאות כמעט בכל משרד ממשלתי, חברה ממשלתית, עיריות, חברות עירוניות ובגופי הסמך של ממשלת ישראל. בקונדיטוריות הללו מכינים את העוגות מחומרי הגלם המשובחים ביותר, אף אחד לא חוסך כשמדובר בעוגות שיתדלקו וימלאו את תאוותיהם של יקירי העם.

   הפעם נסקר שלושה סוגי עוגות שהן הבסיסיות וניתן לקשטן עם מעט פירות אקזוטים, עם אגוזים ובעיקר עם קצפת והרבה קצפת. האם יש מישהו שאינו אוהב קצפת.

עוגת השכר - איני יודע למי ליחס את המצאת העוגה הזו. אך מרכיביה העיקרים הם ביצים וקצפת. הקונדיטור הראשי עסוק כל היום, בניהול העסק והוא מבקש מאחד השוליות לערוך את הקניות עבורו ולשלם עבור הקוניאקים, הסיגרים וסיורי הקונדיטוריות בחו"ל. השוליה משלם, אבל הקונדיטור הרי לא אוהב לשלם את חובותיו, אז כיצד יאכיל השוליה את משפחתו? תסמכו על הקונדיטור. הוא מבקש ממנהל כ"א של הקונדיטוריה להעלות את השוליה בדרגה וכך הוא משלם לו את חובו. השוליה הפך לשוליה בכיר, מנהל כ"א הפך באותה הזדמנות למנהל משאבי אנוש והוא יודע שסגנו שמונה למנהל כ"א גם יקודם בדרגה ובשכר. והקונדיטור כבר מתכנן את העוגה הבאה.

עוגת הסקס - אייחס את המצאת עוגה זו לדוד המלך שהעניק את העוגה הזו לכל הגיבורים של עם ישראל. הקונדיטור הסקסי אוהב נשים ומעניק להן את הקרואסון שלו ברגע שהוא יוצא מהתנור חמים וטעים. אבל הנשים כידוע שומרות דיאטה. אז קונדיטורנו משכנע אותן שהוא יקדמן ממעמד מלצריות מהשורה למעמד מארחות כמובן שאת השכר מאשר שוב מנהל כ"א שהקונדיטור מקדם אותו למנהל משאבי אנוש ואת ההמשך אתם מבינים.

עוגה משפחתית* - כאן אשתף אתכם באחת הקומבינות בקונדיטוריות הציבוריות. בקונדיטוריות גדולות ניתן להעסיק את כל בני משפחתם של מנהלי כ"א, חברי ועד המלצריות, חברי ועד עוזרי הקונדיטור ולפעמים גם את בני משפחתם של בני משפחתם. לעוגה הזו קוראים נפוטיזם. והיא אחת העוגות הנפוצות בארץ.

*עוגה משפחתית ערבית - עוגה זו הינה שדרוג של העוגה המשפחתית הידועה בשם נפוטיזם. בקונדיטוריות הערביות הקונדיטור מעסיק את כל החמולה שלו והם מעניקים לו משוב מעולה ביום הבוחר. הקונדיטוריות הערביות אינן מתענינות בכבישים המוליכים אליהן, אינן מאירות את הרחובות באזור ואינם מתחזקים את הסביבה העיקר שכל החמולה תשוב הביתה עם נתח מהעוגה המשפחתית. לעיתים מכיוון שאין לקונדיטוריה הכנסות. הקונדיטור מורה למנהל משאבי אנוש להלין את שכרם של מקורביו. העובדים המסכנים פונים לבית הדין לעבודה שפוסק לשלם להם את שכרם בתוספת קנס (עוד דובדבן לנתח העוגה) מאין יביא הגזבר את הכסף? הוא נוסע לירושולים מדבר עם אחד משרי האופים מבטיח לו שיעזור לו ביום הבוחר והשר מורה לעוזרו להעביר לקונדיטוריה שקים של מזומנים.

איני יודע כיצד מתנהלים עסקי הקונדיטוריות ובתי הקפה בארצות אחרות, אך דבר אחד אוכל לאמר לזכותן, שם המלצרים מנומסים יותר.

גנבתי מריצות

  אחד מידידי שלח לי סדרת תמונות, המראה את עליבותם של תושבי יבשת אפריקה, בעיקר אם הם צאצאיו של חם. נשאלת השאלה מדוע צאצאיהם של שם ויפת בורכו והקימו ציויליזציות משגשגות ואילו תושבי אפריקה ברובם סובלים מעוני, רעב ומחלות. האם זוהי מכת טבע או אצבע אלוהים? האם השחיתות בשלטון הגוררת מלחמות אזרחים שאינן פוסקות. האם אלו התאגידים הגדולים המעונינים לחמוס לעצמם את חומרי הגלם של היבשת.יתכן והיתה זו טעות להעניק להם עצמאות בשנות השישים של המאה שעברה.

   כשחפשתי את מקורה של התמונה מצאתי כתבה המתארת על קצה המזלג את העוני שבו שרויה היבשת ממצריים בצפון ועד לדרא"פ בדרום. הבאתי ציטוט מהמאמר

"Many wheelbarrows are modified, outfitted with a car wheel, reinforced with welded steel braces and repeatedly repaired. Anybody can rent one for 20 or 25 Liberian dollars per day (16–20 pence), depending on the size, although the operators make a lot more from making deliveries. On a good day, they can rake in as much as £2.50."

בתרגום חופשי "השכרת מריצה כולל הסבל תמורת 2.5 ליש"ט ליום" ויש פרנסה לכולם. אז מדוע אתם מתפלאים שעשרות אלפי אפריקענרים הגיעו לישראל ולכולם ב"ה יש כאן סמרטפונים ואופניים חשמליות.

  "הסיפור" בכתבה לעיל הינו אודות ליבריה, שעבדים שחורים משוחררים, קיבלו מנדט על המדינה. כידוע האמריקענרים הטובים העניקו את ליבריה לעבדים המשוחררים בשנת 1847 כעשרים שנה לפני תום מלחמת האזרחים וכמאה שנה לפני ביטול האפרטהייד בארה"ב (קיים לדעתי עד היום). אך למרות האפרטהייד, מצבם של השחורים בארה"ב הינו מצוין לעומת מצבם של השחורים ביבשת אפריקה. וכשאני מדמיין כיצד היינו נראים כיום באוגנדה, אותה הציעו הבריטים לבנימין זאב הרצל, חולפת בי צמרמורת ולא בגלל זבובי הצה צה ולא בגלל מחלת האבולה, אלא בגלל דגי נסיכת הנילוס אותם היינו אוכלים פעם בשנה בראש השנה.

  אסיים בסיפור על מכרות היהלומים של חברת דה בירס ביוהניסבורג. הדוד טום עבד במכרה היהלומים ומדי ערב יצא עם מריצה מלאה בבוץ. השומרים בשער שחשדו בו כי הוא גונב יהלומים, דרשו ממנו לפרוק את המריצה ולשטח את הבוץ על הנפה המכאנית. כמובן ששום יהלום לא היה בערימה. הדוד טום נאנח אסף את הבוץ והלך לדרכו. הסיפור נמשך מדי ערב במשך שלושים שנה. יום אחד פוטרו הדוד טום ועוד כמה אלפי שחורים זקנים שהוחלפו בשחורים צעירים.

לאחר שנה הושלמה בניית ביתו המפואר של הדוד תום. הקב"טים של חברת דה בירס הופיעו בביתו של הדוד תום וחקרו אותו כיצד זה כושון עלוב שכמותו הצליח להקים ארמון שכזה. "אנו הרי בדקנו אותך ערב ערב ולא נמצאת גונב יהלומים" אמר הקב"ט הראשי, "אז אולי תסביר לנו מאיפה הכסף?"

הדוד תום השיב "יהלומים כמובן שלא גנבתי, אני גנבתי את המריצות"