8/31/2016

יועץ השמה


תומר נכדו של דודי נאג'י בקש את עצתי באיזו קריירה לבחור לאחר שחרורו מצה"ל.
בלי להסס בכלל, הצעתי לו לבחור בין שתי אפשרויות: השב"כ או צבא קבע.
תומר:"מעניין, מדוע אלו הקריירות המועדפות עבורי?"
אני: "תראה תומר אני מכיר אותך מגיל שמונה, אתה בריון ולקקן"
תומר (נעלב!?): "בריון על בטוח, אך לקקן? למה אתה חושב כך?"
אני: "פשוט מפני שאני מכירך כמחסל עוגות קרמשניט ו'גגות' של עוגות"
אני: "בשני האירגונים הללו, קודם כל ארוחות החינם הן ברמת מלון חמישה כוכבים. השכר והתנאים הנלווים האמן לי, הינם הטובים במשק. אתה זוכה לביטחון תעסוקתי. והכי חשוב, אתה זוכה לפנסיה מכובדת בגיל 45 עם פרישתך יצניחו אותך לג'וב המשך עם פוטנציאל לאקזיט. - קפיש?"
תומר: "אבל בצבא הקבע ובשב"כ הדרגים הנמוכים, אוכלים שנים רבות הרבה חול ועשן וכמעט לא רואים את הבית".
אני: "לכן חשוב לזהות את ה'סוס' שידהיר אותך עד לפיסגה, מה שנחוץ זה רק כושר ליקוק. מאידך להיעדרויות הרבות מהבית הרבה יתרונות, אפח'ד לא ידרוש ממך לגהץ, לכבס, לבשל ולשטוף את הבית. כמו כן זה יאפשר לך למצוא 'סידור' בין החגים."
תומר: "אבל רק מעטים זוכים להגיע לדרגות הבכירות, הרוב פורשים בדרך"
אני: "תראה למשל את הרמטכ"ל והמפכ"ל, אם שני 'קיטבגים' שכמותם הצליחו לעלות ב'מדרגות' הנעות, אין לי ספק ביכולתך ללכת באותה דרך. רק אל תתבייש ללקק למי שיוכל לדאוג לקידומך - גש מחר תחתום קבע לשלוש שנים ותצא לקורס מם-פאים שהוא השלב הראשון בקריירה שלך"
תומר: "ומה לגבי השב"כ?"
אני: "בגלל השו-שו איני מורשה לכתוב על איזו דלת לדפוק. יאללה דבר מחר עם המח"ט שיסדר לך את הקריירה".


*גילוי נאות - איני עוסק בהפניות לעבודה.
**פוסט זה נכתב בעקבות דברי תמיר פרדו
***הכתובת על הקיר "ביטחון האזרחים נתון בידי 'בחורים טובים' (שזקוקים למכנסיים עם גומי)"


הוצאה שנייה 3/9/16 - ציטוט קטע ממאמר של סימה קדמון בידיעות 2/9/16

8/28/2016

מוזמנים להצטרף לקבוצת הוואטסאפ

מיד עם צאת השבת שמעתי את צליל הפינג המשכר מכוון הסלולרי ואחריו עוד שני פינגים. פתחתי את ההודעות ועברתי לדום. רה"מ ירום הודו מזמינני להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלו ומבטיח לי וכמובן גם לכולכם לחלוק עמנו סירטונים ותמונות מהרחפנים שמלווים אותו י"ח שעות ביממה. רה"מ גם יאפשר לי לשלוח לו רעיונות ובקשות והוא ואנשיו ידאגו לטפל בהם בנוהל מזורז.

 עברתי להודעה הבאה והנה גם ביז'ו שלח אלי הצעה דומה, אבל ביז'ו הינו כולה ראש האופוזיציה. ורק לעיתים רחוקות הוא עשוי לעניין אותי.

  תאמינו לי, שלא הייתי מביא זאת לידיעתכם. לולא קיבלתי הודעה נוספת והפעם משר הביטחון שמזמין אותי להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלו בשפה העברית. גם הוא מוכן יהיה לקבל את עזרתי ותמיכתי תמורת רישום כחבר למפלגת הבית.

  לאיזו קבוצת וואטסאפ אתם ממליצים לי להצטרף? תמתינו בסבלנות אוטוטו עד לראשון לספטמברה גם אתם עשויים לקבל הצעות להצטרף ולהתפקד למפלגות.

שימו לב: 
*   על המעונינים להתקבל לקבוצת הוואטסאפ של רה"מ, חייבים להציג אישור חברות במפלגת הליכוד (עלות 64 ש"ח לשנה, בתקופת המבצע עד החגים 14 ש"ח)להצטרפות כאן
**  על המעונינים להתקבל לקבוצת הוואטסאפ של המחנה הציוני (שם זמני), חייבים להציג אישור חברות ב"מחנה" (עלות 55 ש"ח לשנה).  להרשמה
*** על המעונינים  להתקבל לקבוצת הוואטסאפ של ליברמן, חייבים להציג אישור חברות במפלגת "ביתי" (עלות 72 ש"ח לשנה, הנחות לסטודנטים ועולים חדשים מבצע 24 ש"ח לשנה) להרשמה

@ - גילוי נאות, לכשתקום מפלגת מפא"י כמו בימי ד.בן גוריון אתפקד בה כחבר.

אולי כדאי לכם לברוח מהוואטסאפ ? לפני שכל הפוליטיקאים ישלחו לכם פינגים.

איך לעקוף את הפרסומות של וואטסאפ - או שאולי כדאי למצוא לה מחליפה? קישור

8/26/2016

קלנועיות בכביש

מדי יום עד אני לעשרות אם לא מאות עבירות תנועה, בעיקר בכבישים העירונים. הנהגים חסרי האחריות שגונבים רמזורים אדומים. הנהגים ובעיקר הנהגות שמתעסקים בסמרטפון ומעכבים את התנועה וחלקם מסכנים את הולכי הרגל ואת הנהגים בסביבתם. הולכי הרגל שחוצים כבישים בהפגנתיות באור אדום או עשרה מטר ממעבר החצייה ואינם מתחשבים בתנועת הרכבים שנאלצים להאט ואפילו לעצור. אך פוסט זה מוקדש למפעילי הקלנועיות שישתלטו לאט לאט על הכבישים.
  בסביבתי הקרובה, ישנם כמה ביריוני כבישים שאינם נראים לי קשישים או נכים המפעילים קלנועיות שחלקן נראות משופצרות וחלקן נראות שהורכבו במסגריות פיראטיות מבלי לקבל אישור בטיחותי. נהגי הקלנועיות מתנהלים בכבישים  ומצפצפים ומתעלמים מהחוק שנראה שאינו שש להתעסק עמם.
  השבוע נמאס לי, ודווחתי על כך למוקד 100. להפתעתי נעניתי במהירות שיא, תוך כעשר שניות. דווחתי למוקדנית על הקלנוען תוך ציון פרטים מזהים ובקשתי לדאוג שמשטרת ישראל תראה מעט נוכחות ותוריד את מטרד הקלנועיות מהכבישים. השוטרת במוקד ענתה לי, שלדעתה מותר להם לנסוע בכבישים העירונים. הוכחתי אותה שאסור להם לעלות ולנהוג בכבישים. היא המליצה לי להתקשר למוקד 110 לברר מה אומר החוק. במוקד 110 יושבים שוטרים שמכירים את חוקי התעבורה וכמובן גם את כל האסורים וההיתרים.

  מיד חייגתי 110 ואף שם ענו לי מיידית. השוטרת שענתה לי, אישרה שלקלנועיות מותר לנסוע בכבישים רק בתוך קיבוצים ומושבים או במקומות שאין בהם מדרכות לצידי הכבישים. בקשתי ממנה לדווח לממונים ולדרוש ממשטרת ישראל להפגין נוכחות ולהוריד את העגלות החשמליות מהכבישים.
לסיום מילת הערכה למשטרת ישראל שמתפעלת את מוקד החירום הארצי 100 בזמן תגובה מעולה, שאפו למוקדנים/ות.
'' מקור

נ.ב נזכרתי בסרט סיפור פשוט על הזקן שחצה את אמריקה על מכסחת דשא, ביג דיל נסע במערב התיכון. מעניין מה היה קורה לו היה נוהג בניו יורק או שיקגו?
'' ''

הוצאה שנייה 18/9/16 סבתא מחדרה עבריינית תנועה
הבקר קראתי את הידיעה הזו בעיתון "ידיעות" "עמ' 27 למטה), אז מה דעתכם? 



המשטרה פתחה בחקירה בראבו כפיים! אבל טוב תעשה משטרת ישראל אם תצא במסע פרסום בטלוויזיה ותזהיר את כל נהגי הקלנועיות והעגלות שאסור להם לעלות על הכביש.
מאידך תמה אני כיצד הדודה מחדרה שמתוארת כמוגבלת ונאלצת להשתמש בקלנועית, כיצד היא עובדת כמנקה?

הדודה מחדרה
אריק לביא
מילים: חיים חפר
לחן: אלכס וייס

היתה לו דודה בחדרה
לפני יומיים זה קרה
היתה לו דודה בחדרה
לפני יומיים נפטרה.
היו לה מאה דונם פרדסים
עשר פרות ושישה סוסים
מגרש מול בית הספר היסודי
והוא היה קרובה היחידי.

היתה היא אלמנה בגיל שישים
רבים חזרו אחריה חודשים
אך הוא לא נתן לה להשתדך
אמר לה: הם רוצים רק את כספך.

היתה לו דודה בחדרה...

הוא לשלומה דאג יומם וליל
לא רצה הוא את כספה לנצל
וכשחלתה לפני שלושה שבועות
הוא לא בזבז אף גרוש אחד על רפואות.

כשקמה מחליה, ראשו ברכה
אמרה: את כל הוני אוריש לך
נשק אותה וגם חבקה
וכך הדודה מתה מיתת נשיקה

נותרו לו מאה דונם פרדסים
עשר פרות ושישה סוסים
מגרש מול בית הספר היסודי
כי הוא היה קרובה היחידי.

היתה לו דודה בחדרה...

5/25/2016

הקונדיטוריה שלי

מישהו מכם יודע היכן מצויה הקונדיטוריה הכי הטובה בארץ? האמת היא שיש הרבה, כמעט בכל מקום בארץ. אך איני מתכוון להמליץ לכם על קונדיטוריות המגישות עוגות, עוגיות ושאר מאפים, כי אם לקונדיטוריות המאפשרות לכם לקבל עוגות חינם. נו והיכן מצויות הקונדיטוריות הללו תשאלו?. אגלה לכם שהן נמצאות כמעט בכל משרד ממשלתי, חברה ממשלתית, עיריות, חברות עירוניות ובגופי הסמך של ממשלת ישראל. בקונדיטוריות הללו מכינים את העוגות מחומרי הגלם המשובחים ביותר, אף אחד לא חוסך כשמדובר בעוגות שיתדלקו וימלאו את תאוותיהם של יקירי העם.

   הפעם נסקר שלושה סוגי עוגות שהן הבסיסיות וניתן לקשטן עם מעט פירות אקזוטים, עם אגוזים ובעיקר עם קצפת והרבה קצפת. האם יש מישהו שאינו אוהב קצפת.

עוגת השכר - איני יודע למי ליחס את המצאת העוגה הזו. אך מרכיביה העיקרים הם ביצים וקצפת. הקונדיטור הראשי עסוק כל היום, בניהול העסק והוא מבקש מאחד השוליות לערוך את הקניות עבורו ולשלם עבור הקוניאקים, הסיגרים וסיורי הקונדיטוריות בחו"ל. השוליה משלם, אבל הקונדיטור הרי לא אוהב לשלם את חובותיו, אז כיצד יאכיל השוליה את משפחתו? תסמכו על הקונדיטור. הוא מבקש ממנהל כ"א של הקונדיטוריה להעלות את השוליה בדרגה וכך הוא משלם לו את חובו. השוליה הפך לשוליה בכיר, מנהל כ"א הפך באותה הזדמנות למנהל משאבי אנוש והוא יודע שסגנו שמונה למנהל כ"א גם יקודם בדרגה ובשכר. והקונדיטור כבר מתכנן את העוגה הבאה.

עוגת הסקס - אייחס את המצאת עוגה זו לדוד המלך שהעניק את העוגה הזו לכל הגיבורים של עם ישראל. הקונדיטור הסקסי אוהב נשים ומעניק להן את הקרואסון שלו ברגע שהוא יוצא מהתנור חמים וטעים. אבל הנשים כידוע שומרות דיאטה. אז קונדיטורנו משכנע אותן שהוא יקדמן ממעמד מלצריות מהשורה למעמד מארחות כמובן שאת השכר מאשר שוב מנהל כ"א שהקונדיטור מקדם אותו למנהל משאבי אנוש ואת ההמשך אתם מבינים.

עוגה משפחתית* - כאן אשתף אתכם באחת הקומבינות בקונדיטוריות הציבוריות. בקונדיטוריות גדולות ניתן להעסיק את כל בני משפחתם של מנהלי כ"א, חברי ועד המלצריות, חברי ועד עוזרי הקונדיטור ולפעמים גם את בני משפחתם של בני משפחתם. לעוגה הזו קוראים נפוטיזם. והיא אחת העוגות הנפוצות בארץ.

*עוגה משפחתית ערבית - עוגה זו הינה שדרוג של העוגה המשפחתית הידועה בשם נפוטיזם. בקונדיטוריות הערביות הקונדיטור מעסיק את כל החמולה שלו והם מעניקים לו משוב מעולה ביום הבוחר. הקונדיטוריות הערביות אינן מתענינות בכבישים המוליכים אליהן, אינן מאירות את הרחובות באזור ואינם מתחזקים את הסביבה העיקר שכל החמולה תשוב הביתה עם נתח מהעוגה המשפחתית. לעיתים מכיוון שאין לקונדיטוריה הכנסות. הקונדיטור מורה למנהל משאבי אנוש להלין את שכרם של מקורביו. העובדים המסכנים פונים לבית הדין לעבודה שפוסק לשלם להם את שכרם בתוספת קנס (עוד דובדבן לנתח העוגה) מאין יביא הגזבר את הכסף? הוא נוסע לירושולים מדבר עם אחד משרי האופים מבטיח לו שיעזור לו ביום הבוחר והשר מורה לעוזרו להעביר לקונדיטוריה שקים של מזומנים.

איני יודע כיצד מתנהלים עסקי הקונדיטוריות ובתי הקפה בארצות אחרות, אך דבר אחד אוכל לאמר לזכותן, שם המלצרים מנומסים יותר.

5/22/2016

אשת הדייג - הגירסה הירושלמית

כולנו מכירים את האגדה הדייג ואשתו סיפור עממי לילדים שמהווה חלק מאסופת אגדות האחים גרים. במקרה נתקלתי בעיבוד למבוגרים של  הדייג ודג הזהב מאת אלכסנדר פושקין. לנו כיום יש דוגמא מצוינת של נתניהו ואשתו שדגו את קולותיכם ודגי הזהב הפכו אותם למלכים. קחו את סיפורו של פושקין ותחליפו את הדייג בביבי ואת אשת הדייג בשרה והרי לכם אגדת עם שתוכלו לספר לנכדיכם. 
 
לפני שנים רבות גרו בבקתה דלה, על חופו של ים המים, דייג עני עם אשתו הענייה. כל בוקר היה הדייג יורד אל חוף הים, פורש את הרשת ונפשו מבקשת:
מה קשים הם חיי הדייג; יום ולילה רק ידאג. מי ייתן ויזרח לי יום חג ואצליח לדוג סוף סוף דג.
והנה, יום אחד נתמלאה תפילתו של הדייג. כאשר העלה הדייג את הרשת והציץ אל תוכה, ראה  דג זהב!  ביקש הדייג לקחת את דג הזהב לביתו, אך פתאום פתח הדג את פיו ואמר:
אנא, דייג טוב עיניים,
החזר נא אותי אל המים.
אם זאת תעשה וחסדך תגלה
כל אשר תבקש אמלא!
הקשיב הדייג לבקשתו של הדג ולא ידע מה לעשות: דג זהב נפלא כל כך! חבל לוותר עליו. אך מאחר שהיה אדם טוב לב, הוציא לבסוף את הדג מתוך הרשת, החזירו למים ולא ביקש דבר.
ובפתח הבקתה ישבה אשת הדייג וחיכתה לבעלה, כי ישוב מן הים.  
והנה הופיע הדייג, הרשת ריקה, ובפיו הסיפור:
דג זהב העליתי, אך הוא ביקש כי אחזירו למים, והבטיח כי ימלא כל אשר אבקש ממנו.
ומה ביקשת ממנו?
דבר לא ביקשתי, אמר הדייג.
למשמע הדברים האלה נתמלא לבה של האישה זעם והיא קראה:
אבוי, איזה בעל תמים. התבונן ותראה איך אנחנו גרים בבקתה עלובה, המלאה עכברים.
''
''

שוב לים ואמור לדג בזה הלשון: אשתי מבקשת לגור בארמון".
מה נבהל הדייג, אבל
הרם רגליך! צוותה האישה על בעלה בקול צעקה.
מה יכול היה הדייג המסכן לעשות? הסתובב וחזר אל החוף. הגיע לים וקרא בקול:
דג זהב, דג פלאים אנא בואה אלי, ידידי הנעים.
לא עבר רגע והנה נראה ראשו של הדג מציץ מן המים ופונה אל הדייג בקול פעמונים:
הנני, דייג טוב עיניים, שמעתי קולך על המים. אם תרצה משהו לי גלה: כל אשר תבקש אמלא.
אני איני מבקש דבר, אמר הדייג, אבל אשתי היא כועסת עלי ורותחת. אותי מגרשת, הימה שולחת. אנא סלח לה. אך בפיה כזה מין פזמון היא מבקשת לגור בארמון.
רגע קט שררה דממה על החוף ואחר כך נשמע קולו של הדג:
לך לשלום, ידידי הדייג. בקשת אשתך תתמלא במהרה!
שב הדייג לביתו, ולפתע נעצר במקומו. במקום אשר בו עמדה הבקתה העלובה ראה ארמון רב פאר ונוצץ בשמש. ובפתח הארמון ישבה אשתו לבושה שמלה הדורה.
ובכן, רעיתי, האם עכשיו מרוצה את? פנה אליה הדייג.
מרוצה? לא ולא! אם בקשת ארמון באותה הדקה גם יכולת לדרוש את שרביט המלכה. לך לדג ובקש שייתן לי גם כתר, שרביט מלכות, משרתים וכל היתר.
מה יכול היה הדייג לעשות? הסתובב לאחור ועלה על השביל המוליך אל הים. בא הדייג לחוף, נכנס לים, עלה על סלע וקרא:
דג זהב, דג פלאים, אנא, בואה אלי!
לא עבר רגע והנה נראה ראשו של הדג מציץ מעל המים. והדייג פתח ואמר בקול, שיש בו בושה ותחינה:
אשתי אנא סלח לה אבל דעתה נסתלקה: מבקשת היא להיות ל מ ל כ ה.
אחר כך נשמע קולו של דג הזהב:
שמעתי, הבנתי ואל תתפלא: בקשת אשתך חיש מהר תתמלא.
עלה הדייג בשביל, ובהיכנסו לארמון ראה את אשתו יושבת על כיסא מלכות, כתר לראשה ומשרתים מימינה ומשמאלה.
ובכן, רעיתי, האם עכשיו את מרוצה? אמר לה הדייג.
אך אשתו ענתה בקול נרגז:
עד מתי תרוץ כל פעם לבקש? לך, תפוס את הדג, תשים אותו בכד – וכל דבר שנבקש – הוא יעשה מייד!
עד כאן הסיפור תואם את האגדה, את המערכה השישית אנו טרם חווינו אז אולי הפעם אשת הדייג תנצח אותנו?
אשת הדייג בקשה מטוס עם חדר שינה מלכותי עם מזרון מים שיזכיר לה את הים.
'' 
"לך לדג תבקש ממנו מטוס מפנק, לא ישנתי טוב בלילה, כולי שבורה"
הלך הדייג לשפת הים, כמו שצוותה אשתו, אבל הדג לא בא כלל. פשוט צלל ונעלם.
חזר הדייג אל ביתו ומה ראה? במקום ארמון – רק בית דל וגג דולף. הכל כבתחילה. ובפתח עומדת אשתו בשמלה ישנה, והיא בוכייה. והדמעות מעיניה זולגות טיף-טוף טיף-טוף... וזה הסוף.
''

האם ארמון שכזה יספק את אשת הדייג?

5/05/2016

תודה לקורבנות השואה

   עמדתי היום דקת דומיה בעת השמע הצפירה וחשבתי שיתכן ולו הגרמנים והמשת"פים האירופאים לא היו מחסלים את 5.8 מיליון הילדים, הנשים והגברים היהודים, לא היתה קמה מדינת ישראל. בשבוע הבא נעמוד שוב בהשמע הצפירה לזכרם של לוחמי צה"ל שנהרגו במשמרתם, כרבע מלוחמי צה"ל נהרגו במלחמת העצמאות ושלושת הרבעים האחרים נהרגו במלחמות מיותרות שמנהיגינו הוליכו אותנו אליהם.
טראומת השואה היא שמלכדת את העם, שחושש מפני גלות ציון נומר שלוש. מזלנו שהחדרנו לדי.אן.איי של הנוער שאין בכוונתנו ללכת שוב כצאן לטבח.
''  ''

גילוי נאות - הנני דור ראשון להורים ניצולי שואה.

4/12/2016

שלא יטגנו אתכם

אני שוחה ח"י שנים בשבעת האוקיינוסים של האינטרנט ומחפש את הדייגים שמניחים מלכודות פתאים בכדי להתפרנס. הדייגים משתמשים בשלל אמצעים, החל מדחיפת תוכנות חינמיות עם רוגלות ושכנוע לרכישת תוכנות שיחיו את מחשבכם הגוסס. עבור להונאות נוסח "העוקץ הניגרי". עבור לשיטות מכירה מפתות בשיטת המכרז שבהם המוכר משתתף במכרז ומעלה את המחיר עד שעברתם את מחיר השוק. אך בחמש שנים האחרונות אתם הדגים חייבים להשמר משתי סוגי מלכודות. האחת היא מלכודות החכה שמשתמשות בפיתיון לנגוס אלפי דולרים לחודש בשוק ההון בעיקר עסקות מט"ח ואופציות. והאחרת מלכודת רשת ביתית, המבטיחה לכם להרוויח אלפי דולרים לחודש בעבודה מהבית. המלכודת כאן היא עלות הקורס שאמור להכשירכם למקצוענים בשוק ההון, בשוק היעוץ, הגישור, הפרסום, בשוק המכירות וכיו"ב. בד"כ הדייגים ימשיכו לשכנע אתכם לעבור קורס נוסף ואולי שניים בכדי שתוכלו לטפס לראש שרשרת המזון. אך מה לעשות ישנם דגים וישנם דייגים.
דעו לכם רק הדייגים מגיעים במרצדסים לכיתות הלימוד, אתם תמשיכו במקרה הטוב לרכב על האופניים החשמליות. האמינו לי, גם הם אינם מסוגלים להרוויח גרוש בעיסוקים אותם הם משווקים לכם. אז דיר באלעק אל תתנו לאף פיתיון לפתות אתכם.
'' מקור

  יש לי בטוויטר מעל חצי מיליון עוקבים, 95% מהם הינם מומחי שיווק באינטרנט, למעלה מ 95% מהרשומים ברשתות החברתיות מנסים למכור 10,000 לייקים ב 29 דולר 20,000 עוקבים בטוויטר ב 19 דולר אתם הבנתם כיצד כל סלב צובר לעצמו מיליון עוקבים ומיליוני לייקים. אז ברור לכם שלאחר הקורסים שתעברו גם אתם תתמודדו מול אותם סינים, הודים, אוקראינים, סלובקים ואמריקענרים שמנסים להרוויח סנט וחצי מקליק וחצי. 

*ריכוז ההונאות והמלכודות מתוך אתר הFBI