נהגי המוניות משתייכים לשבט השקרנים, בעוד שנוסעיהם משתייכים לשבט
דוברי האמת. הפעם ליקטתי כמה סיפורים על נהגי מוניות ונוסעיהם אשר נשמעים
דימיונים, אך כנוסע מונית הגון אספר את הצד של הנוסע.
מה דעתכם על הטיפ שקיבל נהג מונית מנוסע עבור נסיעה של 30 דקות. זהו הרישום שהעניק האמן הבריטי Damien Hirst לנהג המונית את הרישום בו השקיע 30 שניות ואשר נמכר תמורת כ 4700לי"ש.
מקור
במקרה נוסף העניק אותו אמן בתור טיפ, גם כן רישום בסגנון דומה ואף הוא הכניס כ 5000 לי"ש לחשבונו של נהג מונית אחר.
מקור
1. מוניות ניו-יורק.
בפעם הראשונה שלי בניו-יורק, צד אותי נהג מונית בשדה התעופה, בזכות מחיר הנסיעה. ניגש אלי בחור מכסיקני התחיל לדבר עמי בספרדית, כיוון שנראיתי לו ספרדי/איטלקי. הוא יקח אותי למלון בחצי מחיר משאר המוניות, יאללה אמרתי לו בעברית. הוא לקח את המזוודה ביד אחת ואת התיק בידו השנייה והופ אנו בחוץ. הוא מעלה אותי לאוטובוס שהמתין ברציף ולפני שהספקתי להבין מה קורה האוטובוס נוסע. אני שואל אותו מה זה? והוא עונה לי בגלל העומס הוא מעדיף שניסע באוטובוס ובתחתית. מה יכולתי לעשות? המזוודה והתיק תחת השגחתו, אמרתי בליבי לט איט בי. באחת התחנות ירדנו מהאוטובוס ונכנסנו לתחתית שדהרה במהירות בין התחנות והופ הגענו לתחנה בה אנו יורדים ומחליפים רכבת. כמובן ש"נהג המונית" שלי שומר לי על המזוודה והתיק וכמובן משלם מכיסו את כרטיסי האוטובוס והתחתית. הגענו לתחנת הטיימס סקוור, אנו יורדים וצועדים מרחק כמה עשרות מטרים עד למלון. כאן מושיט לי הנהג את ידו ע"מ לקבל את דמי הנסיעה, שילמתי כפי שסוכם והחצוף דרש גם טיפ. הוא מיהר חזרה לשדה התעופה בכדי לדוג את הלקוח הבא.
חלפו שנים והגעתי פעם נוספת לניו יורק, הפעם בדרכי חזרה לשדה התעופה, הזמנתי מונית ובקשתי מהנהג להגיע לשדה במהירות כי אני באיחור. נהג המונית היה שחור גדול ומפחיד, "אני רגיל שכולכם לחוצים בזמן" אמר לי והבטיח שיביא אותי בזמן למרות שכעת זוהי שעת שיא העומס. הכבישים במנהטן תמיד עמוסים אך כעת כל התנועה עמדה. פתאום ראיתי שאנו נכנסים לסנטרל פארק, גם כאן המכונית הזדחלו אחת אחר השנייה. הנהג עלה מהכביש אל כרי הדשא ואנו נתונים במרוץ מכשולים, עולים ויורדים בין הדשאים למדרכות ולכבישים. באמת שנלחצתי התחלתי להריץ סרטים שהוא מכניס אותי להרלם ושם אגמור בתור המבורגר בצלחותיהם של משפחת קניבלים. אך סוף טוב, יצאנו מהחשיכה לרחובות המוארים ואני כבר רואה את השילוט לשדה התעופה. הגענו בזמן לטרמינל, כל הלחצים השתחררו, הודיתי לנהג על החוויה ופינקתי אותו בטיפ משולש.
2. מונית לונדונית.
לונדון היא אחת הערים היקרות עבור נוסעי המוניות. הגעתי ללונדון מאוחר בלילה לשדה גטוויק והייתי אמור לנסוע לאיזו עיר במרחק של כ 40 מייל מהיתרו. נהגי המוניות בדקו באטלס שלהם ואפח'ד לא היה מעונין להסיע אותי. שקלתי כבר להכנס לחברת השכרה ולשכור רכב ולנווט את דרכי ליעד. אחד הנהגים שסרב להסיעני, ניגש אלי ויעץ לי לנסוע בתחתית (בגלל השעה המאוחרת לא פעל השאטל) להיתרו ומשם לשכור מונית. אוקצור הטלטלתי בתחתית למרכז לונדון והחלפתי רכבת להיתרו וגם כאן אף נהג מונית לא היה מוכן להסיע אותי. לבסוף תפסתי איזה נהג זקן שלדעתי היה חצי עיוור והוא הסכים להסיעני. אנו נוסעים בגשם שוטף בערפל כבד ואני מודה לאלוהים שנמנעתי משכירת רכב ונהיגה עצמית. גם הנהג הלונדוני טעה בנווט מספר פעמים, איני בטוח אם הצליח לשוב באותו לילה ללונדון סביר להניח שנכנס לפאב הקרוב והעביר את הזמן עד הבקר.
3. מונית קנדית.
הייתם ברוקי'ס הקנדים? ממליץ לנסוע רק בתנאי שאינכם לחוצים בזמן, אחרת ותרו על הטיול לשם. אוקצור שכרתי רכב והתחלתי מהעיירה ג'ספר אול דה וויי דאון לכוון הילוסטון. בבקר התארגנו ליציאה ועצרנו בסניף הסטארבאקס לקפה. בני הניח את תרמילו האדום על גג הרכב האדום ושכח ממנו. אנו בדרך ואז בני אומר עצור אין לי את התרמיל. בתרמיל היו בנוסף למצלמות גם דרכונו וארנקו. חוזרים לבית הקפה, אין תרמיל ואפח'ד לא מצא תרמיל. נגשנו לתחנת המשטרה המקומית. שבת בבקר, התחנה סגורה. אמרו לנו שיש רק שוטר אחד בתחנה והוא בסיור שטח. אוקצור נהג מונית שנסע אחרי ראה את התרמיל שנשמט מגג הרכב, עצר הרים את התרמיל אפילו ניסה לרדוף אחרינו וצפר לי, אך אני התעלמתי ממנו ושילמתי על כך בזמן. סופסוף השוטר שב לתחנה, סיפרנו לו את הסיפור הזדהינו, הוא בדק את התרמיל ומסר לנו אותו. איך אמר לנו השוטר "אצלנו בבריטיש קולומביה כולם הגונים".
4. מונית תאילנדית.
בפעם הראשונה שהגעתי לתאילנד הזהירו אותי שלא לקחת נהג מונית חאפר, אלא להזמין מונית מוסדרת. ברגע שיצאנו מהשדה החל הנהג לסרסר את אחותו ואת חברותיה, אמרתי לו שאיני מעונין ושיקח אותי למלון. נראה לכם שהצלחתי לשכנעו? הוא בכל זאת נכנס לאיזו שכונה בפרבר של בנגקוק ומציג לי את "אחיותיו" איימתי עליו שאני עומד להתלונן עליו אם לא יפסיק את מלאכת הסרסרות. אממה הנהג נהג בצורה מקצועית ומאופקת. בדרך חזרה מהמלון לשדה נסעתי במונית של מלאך המוות. גם הפעם הזמנתי מונית מוסדרת, אך הנהג גרם לי בדרך להתפלל נון סטופ. האוטוסטרדה לשדה כמדומני היתה בת ארבעה מסלולים והנהג שלי אהב להדחף בין המסלולים וליצור מסלול חמישי או שישי. בקשתי ממנו לא למהר, כיוון שלא מהרתי. אך הוא ממשיך להתפרע בנהיגה חסרת אחריות תוך סיכון. הצעתי לו טיפ שמן אם יחדל מהפראות והנהג נרגע באחת ונסע בניחותא עד לשדה.
5. מונית תל אביבית.
בארה"ב יש ערך לכסף אם יבקשו מכם 8.98 דולר ויחסר לכם סנט אפח'ד לא יתרום לכם את הסנט שחסר לכם.
מקרה שארע לאשתי שנסעה במונית שירות. הנהג נקב בתעריף ואשתי רצתה לשלם לו בשטר של 200 אך לנהג לא היה עודף. אשתי חטטה בארנקה ושלמה לנהג שקל אחד במטבעות של 10 ו 5 אגורות. קבל הנהג את ערימת המטבעות ובקש מאשתי שתשלם לו בשקל ולא במטבעות. "אבל אמרתי לך שאין לי" הנהג התרגז והשליך מבעד לחלון את השקל שהכיל כ 20 מטבעות. מאז אכן הוציאו את מטבעות 5 האגורות מהמחזור (סנט ונוס) ונותרו רק מטבעות של 10 אגורות. תנסו לשלם לנהג מונית את דמי הנסיעה במטבעות של 10 אגורות.
6. מונית לאילת.
שבתי פעם מחו"ל ביום שישי בשעות אחה"צ המאוחרות, ממתין בתור למונית ולפני עמדו זוג ישראלים תושבי אילת. הסדרן התרוצץ בין המוניות ואף נהג לא הסכים להסיע אותם לפי התעריף שקבע משרד התחבורה. לו אני נהג מונית גם אני לא הייתי מסיע אותם לאילת. אלו מביניכם שגרים מעל כ 50 ק"מ מנתב"ג כיצד אתם נוהגים בנסיעותיכם לחו"ל. הרי אין אצלנו תחבורה ציבורית בסופ"ש או בשעות הלילה המאוחרות.
7. מונית בפראג - שבורית זכוכה.
בצ'כיה בקרתי לראשונה לפני כחצי יובל, בפראג התניידתי באמצעות מוניות, מחיריהן היו במונחים ישראלים כמעט בחינם. אממה כ 80% מהמוניות למרות שהיו חדישות סבלו מפגיעה בשמשה הקדמית שהיתה סדוקה. בתחילה סרבתי להכנס ולנסוע במוניות עם "שבורית זכוכה", אלא מה לא היתה ברירה. מופע המוניות היה ש.ז., ש.ז., ש.ז., אולי רק המונית ה 20 תגיע עם חלון שלם. מה גם שנהגי המוניות איתם שוחחתי הסבירו לי שאין כל סכנה לשבירת החלון תוך כדי נסיעה. "מה גורם לשבר בחלונות?" שאלתי. סופות הברד ענו הנהגים. מכיוון שהיינו באמצע הקיץ הסיכוי לברד שישלים את שבירת החלון היה זניח. בפעם הבאה שהגעתי לפראג כעשר שנים אח"כ כבר לא נתקלתי בתופעת החלונות הסדוקים. אולי בזכות התעריפים המפולפלים שגבו נהגי המוניות שניצלו את הפיכתה של פראג לסצינה של שנות האלפיים.
8. מוניות סטמבול.
אני הייתי בסטמבול פעמיים, נהנתי כ"כ אלא מה הפעם האחרונה היתה לפני כעשרים שנה.
נסעתי בסטמבול מס' פעמים עם מוניות והנהגים נסעו סולידי ולא התפרעו. אך פעמיים עצר אותנו שוטר מייד בתחילת הנסיעה כשהנהג עושה פניית פרסה שלי נראתה בסדר (יש מצב שהשוטר התורכי הוא שותפו של הנהג) והנהג ניסה להפיל עלי את הקנס. אמרתי לו שהוא יחטוף קנס נוסף אם אתלונן עליו.
9. מוניות בואנוס איירס.
ידידי אלברטו כתב לי אנקדוטה על נהגי המוניות בעירו. בבואנוס איירס חם ולח למרות שמה (אוויר טוב) אך מרבית המוניות אינן מצוידות במזגנים ונוסעים מפונקים טוב אם יבדקו האם למונית יש מזגן. נהגי המוניות נוסעים עם חלונות פתוחים. גם נהגי המוניות הממוזגות נוסעים עם חלונות פתוחים. אם תבקשו מהנהג להפעיל את המזגן הוא יגבה מכם עוד 2-3 דולר.
10. נהגי מונית חסכנים.
סיפורו של אלברטו הזכיר לי שנהגי מוניות רבים מתייסרים בחום אפריל-אוקטובר ונוהגים גם בשעות החמות עם חלונות פתוחים. כמה שניסיתי לשכנע את נהגי המוניות שהפעלת המזגן אינה משפיעה על צריכת הדלק ועדיף להפעילו נון סטופ, הם ממשיכים להתנהג בקמצנות.
יום אחד נכנסנו למונית בנתב"ג כמובן שחלונותיה היו פתוחים. השעה אמנם היתה שעת בקר מוקדמת אך אשתי בקשה מהנהג להפעיל את המיזוג. הנהג טען שהמנוע שלו קר והוא יפעיל את המזגן בתחנת ביקורת המוניות ביציאה מהשדה (כיום הפונקציה הזו נעלמה). הגענו לנקודת הביקורת והנהג לא הפעיל את המזגן. אשתי פנתה אליו שוב והוא החל למרוח אותנו שהמזגן מקולקל. בקשתי ממנו להסתובב ולשוב לשדה כי איני מעונין לנסוע עמו. פתאום נדלק המזגן והמשכנו בדרכנו. כמובן שלא הענקתי לו טיפ ויתר על כן התלוננתי עליו בפני ארגון נהגי המוניות. להפתעתי התיחסותם לתלונה היתה מהירה ונחרצת. שללו לנהג את זכות הכניסה להסיע נוסעים מנתב"ג למשך שנה ובנוסף שילם קנס.
*סיפורו של נהג מונית בתוכנית זהבי עצבני רדיו 103FM
מה דעתכם על הטיפ שקיבל נהג מונית מנוסע עבור נסיעה של 30 דקות. זהו הרישום שהעניק האמן הבריטי Damien Hirst לנהג המונית את הרישום בו השקיע 30 שניות ואשר נמכר תמורת כ 4700לי"ש.
במקרה נוסף העניק אותו אמן בתור טיפ, גם כן רישום בסגנון דומה ואף הוא הכניס כ 5000 לי"ש לחשבונו של נהג מונית אחר.
מקור
1. מוניות ניו-יורק.
בפעם הראשונה שלי בניו-יורק, צד אותי נהג מונית בשדה התעופה, בזכות מחיר הנסיעה. ניגש אלי בחור מכסיקני התחיל לדבר עמי בספרדית, כיוון שנראיתי לו ספרדי/איטלקי. הוא יקח אותי למלון בחצי מחיר משאר המוניות, יאללה אמרתי לו בעברית. הוא לקח את המזוודה ביד אחת ואת התיק בידו השנייה והופ אנו בחוץ. הוא מעלה אותי לאוטובוס שהמתין ברציף ולפני שהספקתי להבין מה קורה האוטובוס נוסע. אני שואל אותו מה זה? והוא עונה לי בגלל העומס הוא מעדיף שניסע באוטובוס ובתחתית. מה יכולתי לעשות? המזוודה והתיק תחת השגחתו, אמרתי בליבי לט איט בי. באחת התחנות ירדנו מהאוטובוס ונכנסנו לתחתית שדהרה במהירות בין התחנות והופ הגענו לתחנה בה אנו יורדים ומחליפים רכבת. כמובן ש"נהג המונית" שלי שומר לי על המזוודה והתיק וכמובן משלם מכיסו את כרטיסי האוטובוס והתחתית. הגענו לתחנת הטיימס סקוור, אנו יורדים וצועדים מרחק כמה עשרות מטרים עד למלון. כאן מושיט לי הנהג את ידו ע"מ לקבל את דמי הנסיעה, שילמתי כפי שסוכם והחצוף דרש גם טיפ. הוא מיהר חזרה לשדה התעופה בכדי לדוג את הלקוח הבא.
חלפו שנים והגעתי פעם נוספת לניו יורק, הפעם בדרכי חזרה לשדה התעופה, הזמנתי מונית ובקשתי מהנהג להגיע לשדה במהירות כי אני באיחור. נהג המונית היה שחור גדול ומפחיד, "אני רגיל שכולכם לחוצים בזמן" אמר לי והבטיח שיביא אותי בזמן למרות שכעת זוהי שעת שיא העומס. הכבישים במנהטן תמיד עמוסים אך כעת כל התנועה עמדה. פתאום ראיתי שאנו נכנסים לסנטרל פארק, גם כאן המכונית הזדחלו אחת אחר השנייה. הנהג עלה מהכביש אל כרי הדשא ואנו נתונים במרוץ מכשולים, עולים ויורדים בין הדשאים למדרכות ולכבישים. באמת שנלחצתי התחלתי להריץ סרטים שהוא מכניס אותי להרלם ושם אגמור בתור המבורגר בצלחותיהם של משפחת קניבלים. אך סוף טוב, יצאנו מהחשיכה לרחובות המוארים ואני כבר רואה את השילוט לשדה התעופה. הגענו בזמן לטרמינל, כל הלחצים השתחררו, הודיתי לנהג על החוויה ופינקתי אותו בטיפ משולש.
2. מונית לונדונית.
לונדון היא אחת הערים היקרות עבור נוסעי המוניות. הגעתי ללונדון מאוחר בלילה לשדה גטוויק והייתי אמור לנסוע לאיזו עיר במרחק של כ 40 מייל מהיתרו. נהגי המוניות בדקו באטלס שלהם ואפח'ד לא היה מעונין להסיע אותי. שקלתי כבר להכנס לחברת השכרה ולשכור רכב ולנווט את דרכי ליעד. אחד הנהגים שסרב להסיעני, ניגש אלי ויעץ לי לנסוע בתחתית (בגלל השעה המאוחרת לא פעל השאטל) להיתרו ומשם לשכור מונית. אוקצור הטלטלתי בתחתית למרכז לונדון והחלפתי רכבת להיתרו וגם כאן אף נהג מונית לא היה מוכן להסיע אותי. לבסוף תפסתי איזה נהג זקן שלדעתי היה חצי עיוור והוא הסכים להסיעני. אנו נוסעים בגשם שוטף בערפל כבד ואני מודה לאלוהים שנמנעתי משכירת רכב ונהיגה עצמית. גם הנהג הלונדוני טעה בנווט מספר פעמים, איני בטוח אם הצליח לשוב באותו לילה ללונדון סביר להניח שנכנס לפאב הקרוב והעביר את הזמן עד הבקר.
3. מונית קנדית.
הייתם ברוקי'ס הקנדים? ממליץ לנסוע רק בתנאי שאינכם לחוצים בזמן, אחרת ותרו על הטיול לשם. אוקצור שכרתי רכב והתחלתי מהעיירה ג'ספר אול דה וויי דאון לכוון הילוסטון. בבקר התארגנו ליציאה ועצרנו בסניף הסטארבאקס לקפה. בני הניח את תרמילו האדום על גג הרכב האדום ושכח ממנו. אנו בדרך ואז בני אומר עצור אין לי את התרמיל. בתרמיל היו בנוסף למצלמות גם דרכונו וארנקו. חוזרים לבית הקפה, אין תרמיל ואפח'ד לא מצא תרמיל. נגשנו לתחנת המשטרה המקומית. שבת בבקר, התחנה סגורה. אמרו לנו שיש רק שוטר אחד בתחנה והוא בסיור שטח. אוקצור נהג מונית שנסע אחרי ראה את התרמיל שנשמט מגג הרכב, עצר הרים את התרמיל אפילו ניסה לרדוף אחרינו וצפר לי, אך אני התעלמתי ממנו ושילמתי על כך בזמן. סופסוף השוטר שב לתחנה, סיפרנו לו את הסיפור הזדהינו, הוא בדק את התרמיל ומסר לנו אותו. איך אמר לנו השוטר "אצלנו בבריטיש קולומביה כולם הגונים".
4. מונית תאילנדית.
בפעם הראשונה שהגעתי לתאילנד הזהירו אותי שלא לקחת נהג מונית חאפר, אלא להזמין מונית מוסדרת. ברגע שיצאנו מהשדה החל הנהג לסרסר את אחותו ואת חברותיה, אמרתי לו שאיני מעונין ושיקח אותי למלון. נראה לכם שהצלחתי לשכנעו? הוא בכל זאת נכנס לאיזו שכונה בפרבר של בנגקוק ומציג לי את "אחיותיו" איימתי עליו שאני עומד להתלונן עליו אם לא יפסיק את מלאכת הסרסרות. אממה הנהג נהג בצורה מקצועית ומאופקת. בדרך חזרה מהמלון לשדה נסעתי במונית של מלאך המוות. גם הפעם הזמנתי מונית מוסדרת, אך הנהג גרם לי בדרך להתפלל נון סטופ. האוטוסטרדה לשדה כמדומני היתה בת ארבעה מסלולים והנהג שלי אהב להדחף בין המסלולים וליצור מסלול חמישי או שישי. בקשתי ממנו לא למהר, כיוון שלא מהרתי. אך הוא ממשיך להתפרע בנהיגה חסרת אחריות תוך סיכון. הצעתי לו טיפ שמן אם יחדל מהפראות והנהג נרגע באחת ונסע בניחותא עד לשדה.
5. מונית תל אביבית.
בארה"ב יש ערך לכסף אם יבקשו מכם 8.98 דולר ויחסר לכם סנט אפח'ד לא יתרום לכם את הסנט שחסר לכם.
מקרה שארע לאשתי שנסעה במונית שירות. הנהג נקב בתעריף ואשתי רצתה לשלם לו בשטר של 200 אך לנהג לא היה עודף. אשתי חטטה בארנקה ושלמה לנהג שקל אחד במטבעות של 10 ו 5 אגורות. קבל הנהג את ערימת המטבעות ובקש מאשתי שתשלם לו בשקל ולא במטבעות. "אבל אמרתי לך שאין לי" הנהג התרגז והשליך מבעד לחלון את השקל שהכיל כ 20 מטבעות. מאז אכן הוציאו את מטבעות 5 האגורות מהמחזור (סנט ונוס) ונותרו רק מטבעות של 10 אגורות. תנסו לשלם לנהג מונית את דמי הנסיעה במטבעות של 10 אגורות.
6. מונית לאילת.
שבתי פעם מחו"ל ביום שישי בשעות אחה"צ המאוחרות, ממתין בתור למונית ולפני עמדו זוג ישראלים תושבי אילת. הסדרן התרוצץ בין המוניות ואף נהג לא הסכים להסיע אותם לפי התעריף שקבע משרד התחבורה. לו אני נהג מונית גם אני לא הייתי מסיע אותם לאילת. אלו מביניכם שגרים מעל כ 50 ק"מ מנתב"ג כיצד אתם נוהגים בנסיעותיכם לחו"ל. הרי אין אצלנו תחבורה ציבורית בסופ"ש או בשעות הלילה המאוחרות.
7. מונית בפראג - שבורית זכוכה.
בצ'כיה בקרתי לראשונה לפני כחצי יובל, בפראג התניידתי באמצעות מוניות, מחיריהן היו במונחים ישראלים כמעט בחינם. אממה כ 80% מהמוניות למרות שהיו חדישות סבלו מפגיעה בשמשה הקדמית שהיתה סדוקה. בתחילה סרבתי להכנס ולנסוע במוניות עם "שבורית זכוכה", אלא מה לא היתה ברירה. מופע המוניות היה ש.ז., ש.ז., ש.ז., אולי רק המונית ה 20 תגיע עם חלון שלם. מה גם שנהגי המוניות איתם שוחחתי הסבירו לי שאין כל סכנה לשבירת החלון תוך כדי נסיעה. "מה גורם לשבר בחלונות?" שאלתי. סופות הברד ענו הנהגים. מכיוון שהיינו באמצע הקיץ הסיכוי לברד שישלים את שבירת החלון היה זניח. בפעם הבאה שהגעתי לפראג כעשר שנים אח"כ כבר לא נתקלתי בתופעת החלונות הסדוקים. אולי בזכות התעריפים המפולפלים שגבו נהגי המוניות שניצלו את הפיכתה של פראג לסצינה של שנות האלפיים.
8. מוניות סטמבול.
אני הייתי בסטמבול פעמיים, נהנתי כ"כ אלא מה הפעם האחרונה היתה לפני כעשרים שנה.
נסעתי בסטמבול מס' פעמים עם מוניות והנהגים נסעו סולידי ולא התפרעו. אך פעמיים עצר אותנו שוטר מייד בתחילת הנסיעה כשהנהג עושה פניית פרסה שלי נראתה בסדר (יש מצב שהשוטר התורכי הוא שותפו של הנהג) והנהג ניסה להפיל עלי את הקנס. אמרתי לו שהוא יחטוף קנס נוסף אם אתלונן עליו.
9. מוניות בואנוס איירס.
ידידי אלברטו כתב לי אנקדוטה על נהגי המוניות בעירו. בבואנוס איירס חם ולח למרות שמה (אוויר טוב) אך מרבית המוניות אינן מצוידות במזגנים ונוסעים מפונקים טוב אם יבדקו האם למונית יש מזגן. נהגי המוניות נוסעים עם חלונות פתוחים. גם נהגי המוניות הממוזגות נוסעים עם חלונות פתוחים. אם תבקשו מהנהג להפעיל את המזגן הוא יגבה מכם עוד 2-3 דולר.
10. נהגי מונית חסכנים.
סיפורו של אלברטו הזכיר לי שנהגי מוניות רבים מתייסרים בחום אפריל-אוקטובר ונוהגים גם בשעות החמות עם חלונות פתוחים. כמה שניסיתי לשכנע את נהגי המוניות שהפעלת המזגן אינה משפיעה על צריכת הדלק ועדיף להפעילו נון סטופ, הם ממשיכים להתנהג בקמצנות.
יום אחד נכנסנו למונית בנתב"ג כמובן שחלונותיה היו פתוחים. השעה אמנם היתה שעת בקר מוקדמת אך אשתי בקשה מהנהג להפעיל את המיזוג. הנהג טען שהמנוע שלו קר והוא יפעיל את המזגן בתחנת ביקורת המוניות ביציאה מהשדה (כיום הפונקציה הזו נעלמה). הגענו לנקודת הביקורת והנהג לא הפעיל את המזגן. אשתי פנתה אליו שוב והוא החל למרוח אותנו שהמזגן מקולקל. בקשתי ממנו להסתובב ולשוב לשדה כי איני מעונין לנסוע עמו. פתאום נדלק המזגן והמשכנו בדרכנו. כמובן שלא הענקתי לו טיפ ויתר על כן התלוננתי עליו בפני ארגון נהגי המוניות. להפתעתי התיחסותם לתלונה היתה מהירה ונחרצת. שללו לנהג את זכות הכניסה להסיע נוסעים מנתב"ג למשך שנה ובנוסף שילם קנס.
*סיפורו של נהג מונית בתוכנית זהבי עצבני רדיו 103FM
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה