אינני אשם - ראשומון 2011

   את הפוסט הזה פרסמתי בדיוק לפני חמש שנים בשיאה של פרשת קצב. בימים אלו מתחולל האפילוג של המחזה אישור החנינה של הנשיא ריבלין. איני יודע כיצד יסתיים המחזה אך כרגע הניחו אקדח מעשן על שולחן הנשיא והלוביסטים מתרוצצים מסביב ומנסים לשכנע את התקשורת, את הציבור (בעיקר הנשים הפמיניסטיות) לאפשר לנשיא לחון את משה קצב.
   פוליטיקאים דוגמת משה דיין, עייזר וייצמן, משה קצב,איציק מרדכי ורבים אחרים נהנים מעמדת כח שמקנה להם, מחזרים רבים, המחזרים והמחזרות נוקטים בכל השיטות והאמצעים בכדי לנגוס ביס גדול מהעוגה הציבורית. משפטו של משה קצב שנגזר דינו "אנס סדרתי" יתכן והיה מסתיים אחרת לולא הגלגל החמישי בעגלה ששמו התקשורת. מנהל שרומז לעובדת שלו רמיזות מיניות, מטריד אותה, מחזר אחריה עד שהיא נעתרת לו צפוי כיום, לתביעה על הטרדה מינית. אך מעטות העובדות שיגישו תלונה מהסיבות השמורות עימן. המנהל לאחר שהצליח בסיפוק האגו שלו, מתחיל לתור אחרי אובייקט חדש ורענן. נכון זה מנהגו של העולם ולא קצב ולא כל נאשם אחר ישנו את תאוות היצר. אך כפי שנאמר בפתגם העתיק "יותר משהעגל רוצה לינוק - הפרה רוצה להניק". הנשים העובדות רוצות גם הן להתקדם ולצערנו חלק מהן מתקדם גם בזכות כישורי הפיתוי שלהן.  לאחר קריאת הרשומה ע"י הפמיניסטיות הלוחמניות, כפי הנראה עוד אחטוף מטר של ביצים סרוחות. אך המציאות שסובבת אותנו הינה מורכבת ומעניינת. המנהלים מוקפים גם בנשים שמסובבות להם את הראש הקטן. הם מנצלים את מעמדם וקונים מין בלחצים, באיומים, בפיתויים אך לעיתים גם ביושר. ישנן גם נשים שרואות בבוס שלהן, את דמות האב ומעניקות להם את עצמן בלא תמורה אם כי כולן נהנות מתשומת הלב שמוענקית להן הרי זה חלק מהמשחק. אין מה לעשות, גם פרויד הגדול פישל בהבנת תובנות המין הנשי "איני מצליח להבין מה הנשים באמת רוצות". מאידך ישנן נשים שמנצלות את חולשת המין הגברי ומוכרות את עצמן תמורת קידום בארגון, כיבודים, דרגות וחלק אף טיפסו בזכות יופין לפסגת השלטון (קליאופטרה זוכרים? כן ליז טיילור נפטרה לכן הוספתי את קליאופטרה).
    אז כל הדיבורים מסוג "כשאת אומרת לא" אז מה הנשים מצפות שהגברים ימתינו עד שהנשים יקחו את היוזמה? אבל אשה  שיוצאת עם גבר לבילוי שמסתיים במיטה האם יכולה היא להתלונן נאנסתי? מבחינתי במקרים מסוג זה האשה התאכזבה מהתמורה שקיבלה במפגש או שגורם אחר הניעה להתלונן, זה לא אונס!!  זה מזכיר לי את האנקדוטה הידועה שמסופרת על המחזאי האירי ברנארד שו שפנה בהצעה מגונה ליפהפיה מהממת (היום היה ודאי מצטרף לנאשם ק.) "גבירתי אני מוכן לשלם לך מליון תמורת לילה עמך במלון, התסכימי?" ודאי השיבה לו היפיופה. לאחר שבוע הוא הושיט לה עשר ליש"ט ואמר לה בואי כעת עמי. היפיופה צרחה עליו "למה אתה חושב אותי? לפרוצה?" שו השיב לה בניחותא "גבירתי מה שאת כולנו יודעים, כעת נותר רק להתמקח על המחיר". אז כפי שלזמר המפורסם ו"היפיוף" מייקל ג'קסון היו נשים, שנאותו בכלל לעמוד במרחק של משקפת תאטרון ממנו, כך ישנן נשים שנישאות תמורת החפץ הכי חשוב לנשים, זהו האבר הפלסטי שהוא דק וארוך, נו איך לא חשבתם, זהו כרטיס האשראי. בעיתונים מככבים עלילות סיפורי גרושין עסיסים של ידוענים ועשירים שהשאירו לאקסיות שלהן יותר כסף מאשר לו היו זוללים מין כפי שהם אוכלים.
   אסיים את ההקדמה עם ציטוט דבריו של הסופר - ויליאם סומרסט מוהם 

"הייתי צעיר וטרם למדתי לומר לא לאישה (מעטים הגברים, יורשה לי להעיר, הלומדים לומר זאת עד שהם נהיים זקנים מכדי שיהא אכפת לנשים מה בכלל אמרו)".

 

    הענין הציבורי בהטרדות מין במקומות העבודה, הפך לפרקים לבלתי נסבל. איני מכיר את פרטי המקרה של פרשת קצב מעבר לסיפורי הסנסציות ששוכתבו בידי העיתונים שקיבלו חומר לעוס (קומוניקטים) משלושת הצדדים. אני כותב על מחזה שמתרחש סביר להניח בכל מקום עבודה או ארגון. את הבעיתיות של הוצאת הצדק לאור כאשר העבירה אינה נעשית מתחת לפנס הרחוב הכרנו בסיפור ראשומון שגם שם הפשע הינו אונס ורצח. האם זה אינו מזכיר גם את המוטיב של הסיפור התנכ"י אודות "דוד ובת שבע" מי פיתה? ומי הטריד, האם זהו אונס? ולמה נרצח בעצם אוריה החיתי? אז כיום "טמבלים כללי המשחק השתנו ואתם לא ידעתם?"

ראשומון הוא שמו של סרט יפני שהועלה אח"כ לתיאטרון והפך לאחת הקלסיקות של עולם התיאטרון. הבאתי בזאת את תקציר העלילה הסרט מתרחש ביפן של המאה ה-12. מסאקו ובעלה הסמוראי טקהירו נעים על דרך ראשית העוברת בין שני מקומות ישוב (האישה יושבת על סוס המובל על ידי בעלה) וחולפים על פני הפושע הנודע טג'ומרו. הלה, עקב רצונו במסאקו, חוזר על עקבותיו ופוגש בזוג שנית, טוען בפני הבעל כי מצא טובין עזובים (חרבות ומראות) והחביאם, ומשכנע אותו לסטות מהדרך (יחד עם אשתו) ולבוא בעקבותיו כדי לקנותם ממנו בזול. במעבה היער תוקף טג'ומרו את הבעל ומצליח לכפות אותו, ואז אונס את האישה. בסופו של דבר הבעל נמצא מת. טג'ומרו עומד לדין, ובעדותו הוא מכחיש את האונס וטוען שהמעשה נעשה בהסכמה הדדית, אך מאשר שלאחר מכן הרג את הבעל בדו-קרב. האישה מעידה שטג'ומרו אנס אותה, בעלה הביט בה במבט מאשים וקר באופן בלתי פוסק שגרם לה להתעלף, וכשהתעוררה מעלפונה מצאה את הפגיון שלה נעוץ בבעלה המת. הסתירה בין עדויותיהם של טג'ומרו ומסאקו גורמת לזימונו של טקהירו לעדות באמצעות מעלה באוב. טקהירו מעלה גרסה שלישית, לפיה טג'ומרו שכנע את האישה להצטרף אליו לאחר האונס וזו דרשה ממנו להרוג את בעלה כדי לאפשר את נישואיהם. טקהירו טוען שלא יכול לעמוד בהשפלה זו ודקר את עצמו בחזהו באמצעות פגיון שנשמט מידי אשתו. חוטב העצים שהיה עד לאירוע, טוען שכל השלושה משקרים, והוא מספר את גרסתו לכומר ולאיכר המסתתרים מפני סערת הגשם יחד אתו בשער ראשומון של העיר קיוטו. לפי גרסה זו, המשלבת קטעים מעדויות שלושת העדים, טג'ומרו רצח את הבעל לפי בקשת אשתו.
אלא שלבסוף עולה תהייה גם באשר למהימנות עדות חוטב העצים: קול בכיו של תינוק נטוש נשמע לפתע, והאיכר ממהר לקחת מהתינוק את המעיל בו הוא עטוף. חוטב העצים גוער באיכר אך הלה משיב כי לא יאזין להטפות מוסר מחוטב העצים אשר בעצמו גנב את פגיון האישה היקר, לאחר שננעץ בגופת בעלה הסמוראי.
"ראשומון" הפך כיום למושג המתאר סיטואציה שבה אי אפשר לרדת לחקר האמת עקב עדויות סותרות הניתנות על ידי עדים המדברים מנקודות מבט שונות.


   בעקבות סיום החלק הראשון של הדרמה במשפטו של הנשיא לשעבר משה קצב, אני מבטיח לכם שההמשך יהיה צבעוני ומרתק גם כן. הבאתי לכם עלילה דמיונית שכל הדמויות המופיעות בה הן דמיוניות וכל קשר בין העלילה, הדמויות והמציאות הינו מקרי בהחלט. "האנס הבכיר" זהו סיפור ראשומון מודרני שאנו נפגשים עמו מדי יום. שימו לב במקום העבודה שלכם, תקשיבו לעלילות שנרקמות בפרוזדורים ובחדרי חדרים. כדי לאפשר למנהל זוטר או בכיר לדרוך על הסולמות האנושים בדרכו מעלה. לא תמיד העלילות הינן מיניות, לפעמים מדובר בעיסקאות לא כשרות, שלמונים ועוד חטאים.
משפטו של מ. שנאשם באונס סדרתי - גירסת הבמאי

    ק. היה פוליטיקאי שטיפס מעלה הפך לראש עיר. בלשכתו עבדו ארבע נשים אותן ירש מראש העיר הקודם. לאחר שהתמקם בתפקידו והבין מה קורה. החליט לסלק את נון מתפקידה כמנהלת לשכתו. נון בכתה, התחננה, הביאה את נציג הוועד אך ק. היה נחוש בדעתו אני איני רוצה בה. ואז הכל החל, הלחישות החלו (לא היה אז דוא"ל) ק. בוגד באשתו עם א. וגם עם ב. ועוד סיפורים עסיסים.
    חלפו להם מספר שנים ק. הפך לשר פופולרי, שמשרדו שולט על תקציבים ומכרזים. הלוביסטים זמזמו סביבו כמו דבורים שעטות על צוף הפרחים. הלחישות התחזקו, הציעו לו שוחד כספי, שוחד מיני, אך השר הנאמן עמד נחוש בהבטחתו "יושרה אמיתית היא המוטו שלי". אהה נון שלפני שנים סולקה, פתאום חזרה לבמה הפעם היא אשתו של הלוביסט ר. שניסה לקדם כמה פרוייקטים, רובם על גבול הפלילים. כבוד השר ק. דחה את כל חיזוריו של ר. וגם של היזם הנדבן פטרונו.  נון רקחה מזימה להחלפת השר הן על מנת לנקום את עלבונה והן לאפשר את השלמת העיסקה. נון פנתה לחברותיה ולנשים שעבדו בקרבת השר ויחדו ארגו רשת סבוכה, בתוכה ילכד כבוד השר  ק.
משפטו של מ. שנאשם באונס סדרתי - גירסת הנאשם
   הנני יהודי שומר מצוות, נאמן לאשתי ומשפחתי ונאמן למדינתי. מאז ומעולם נלחמתי בריקבון ובשחיתות. תמיד הצלחתי בכל אשר פניתי. כן אני זוכר את תקופתי כראש העיר. העובדת נון נכנסה ללשכתי והחלה להפעיל עלי את קסמיה הנשיים. אני מאשר גם כיום לאחר שנים, נון הינה אישה מצודדת, שנהנית מתשומת לבם של הגברים. כשנכנסה לראשונה ללשכתי מיד החלה להחליק על רעמת ראשי ורמזה רמיזות בוטות שמשמעותן, אנחנו יכולים להנות ביחד. בו ברגע החלטתי שלא להעמיד את יצרי למבחן והחלטתי להעביר את נון מתפקידה. אני עוד זוכר את הסצינה שנון עשתה, בכתה הביאה ללשכה את חבריה שאיימו עלי. חשבתי שבזאת הסתיימה הפרשה, אך מאז החלו שמועות מרושעות להגיע לאוזני בדבר היותי רודף שמלות, שבוגד באשתו עם כל מה שזז. בעצת עורך הדין של העיריה נמנעתי לחקור את מקור השמועות וזו כנראה היתה המעידה הראשונה.
משפטו של מ. שנאשם באונס סדרתי - גירסת המתלוננת ש.

   שמי שין. אני עובדת בלשכת השר ק. שהוא גבר דוחה, שכל מה שהעסיק אותו כל היום זה סקס, סקס וסקס. מיד בהכנסו לתפקידו הוא קרא לי ללשכתו והבטיח לי שיהפוך אותי מפקידה בדרגה ז' לדוברת המשרד בדרגה יז'. כבר למחרת יצאנו ליום עבודה במלון המפואר בו היתה לו סוויטה. כן טוב שזה נגמר מהר, מעולם לא חשתי מושפלת כל כך. מאז אחת לשבוע לפחות יצאנו ל"יום סיורים בשטח" הענקתי לו את גופי, אך הוא לא עמד בהבטחתו ורק קידם אותי בשתי דרגות לדרגה ט'. יום אחד הטחתי בפניו שהבטיח לי להיות דוברת בדרגה יז' ואז הוא לעג לי ואמר"יש לך שתי ברירות להשאר או לעזוב" נכון נון הינה גיסתי, אך מעולם לא דיברתי עימה על ענינים אינטימים שכאלו.
משפט של מ. שנאשם באונס סדרתי - גירסת העיתונאי ל.

   אני עיתונאי מדיני שכותב על עניני הביצה הפוליטית שלנו, כאשר הגיעו אלי השמועות על ראש העיר ק. רודף השמלות, ערכתי הכרות עם נון. שסיפרה לי את פרשת ההתעללות שעברה לאחר כניסתו לתפקיד של ק. הצעתי לה לפנות ולהתלונן במשטרה, אך היא סרבה בטענה שהיא זקוקה לעבודתה וחבריו רבי הכח וההשפעה של מ. יתנכלו לה ולא תוכל למצוא עבודה. המשכתי לשמור עמה על קשר והיא עדכנה אותי ברכילויות עסיסיות על הפוליטיקאי מ. שהפך מראש עיר לשר בכיר. נון הציעה לי שנכין לו מלכודת אליה יפול. היא טוותה את הרשת ויחד נפגשנו עם אחת העובדות במשרדו שאמורה היתה להפלילו. החוקר הפרטי שנשלח על ידי התקין את ציוד המעקב בלשכתו ובסוויטה שלו בבית המלון. אך לצערנו התברר שהאיש לא נפל בפח. בינתיים העיתון המתחרה שלנו החל לגלגל את כדור השלג על סמך השמועות כשפורסם הסקופ על השר הנואף העורך שלי הצטרף גם הוא לחגיגה. מבחינתי האיש לבן כמו שלג, הכל עלילה.