כסף זרוק על הרצפה

   "באמריקה הכסף זרוק על הרצפה, צריך רק להתכופף ולהרימו". זו היתה אחת התובנות שדודי נאג'י העביר לי חינם אין כסף. אבל הוא מיהר להוסיף "אבל בד"כ שוברים את הגב כשמזדקפים חזרה". "יא איבני" אמר דודי נאג'י "צריך להזיע הרבה בשביל הכסף, גם באמריקה".  דודי אדי מכר את דירת השיכון שלו בפרדס כץ ונסע לארה"ב. היה זה מיד לאחר מבצע סיני ולאחר שניצל בנס ממתקפת מטוסי מיסטר שתקפו בטעות את מחלקת הטנקים שלו. אדי החל את עבודתו כעוזר חשמלאי זוטר בעיריית ניו יורק ולאחר כמה שנות עבודה פרש והפך למתווך נדל"ן.
   כמובן שלאחר השחרור מצה"ל נסעתי אליו לניו יורק לבדוק אפשרויות בארץ שבה הכסף זרוק על הקרקע. מיד לאחר הנחיתה בדרכי לאסוף את תרמילי ראיתי על הרצפה סטיפה ששמי היה רשום עליה. דרכתי על הסטיפה, התכופפתי חפנתי ושלשלתי לכיסי. מהרתי לשירותים לבדוק את השלל לא להאמין 300 דולר בשטרות של חמישיות ועשיריות. בשנות השבעים גם בארה"ב זו היתה בוחטה מכובדת אם כי גם כיום לא הייתי מתנגד להתכופף ולהרים סטיפות בנמלי התעופה. כשהגעתי סופסוף לביתו של אדי ספרתי לו על מזלי הטוב והזכרתי לו שאחיו נאג'י כנראה פתח לי את המזל. למחרת אדי לקח אותי לזירת מירוצי הסוסים ביונקרס ושם בעצתו של אדי שלשתי את כספי. התאהבתי מיד באמריקה שהציעה לאזרחיה ותייריה שפע מוצרים טובים וזולים. אדי סידר לי עבודה מצוינת בכמה בתי כנסת שם התנהלו משחקי בינגו בימות השבוע ובימי שישי ערבי פוקר ובלק ג'ק. לשאלתי ענה אדי שאמנם ההימורים אסורים בארה"ב אך אלו נחשבים לערבי התרמה למוסדות דת.
   הכל היה נפלא, עד שבסוף אוקטובר החל השלג הראשון והקור שאליו לא הייתי מורגל, נפרדתי לשלום מאדי ומשפחתו ושבתי לארץ. אין ספק שבארה"ב הכסף זרוק על הקרקע וביחוד בענף הנדלן. אך דא עקא אשתו של אדי חלתה במחלה קשה ובאותם ימים ביטוחי הבריאות כנראה היו גרועים ואדי הפסיד את כל רכושו בהימור על חיי אשתו. כעת הבנתי למה התכוון דודי נאג'י בחלקו השני של האיזם שלו "אבל בד"כ שוברים את הגב כשמזדקפים חזרה". 

    בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, היזמים החלו לפתח את רעננה וכ"ס וניסו למשוך זוגות צעירים לשם תוך פיתוי של 'דירה במרחק סיגריה מת"א' ו'קנו דירה ברעננה ותקבלו מכונית פיאט 600'. החל משנות השמונים הנדל"ן הפך לבוננזה. עקרו פרדסים וחממות, חיסלו לולים ורפתות ובנו שכונות 'סביון לתפרנים'. ידידי שוקי הציע לי יום אחד, להשתתף עמו ברכישת אדמה חקלאית במרכז הארץ. שוקי שהיה חבר במפלגת שינוי כנראה היה בסוד הענינים והסביר לי שזהו הימור בטוח, אך אני פקפקתי ושמטתי את כרטיס הזכייה. שוקי רמז לי "הכסף זרוק על הקרקע, צריך רק להרימו" המקורבים שיש להם מידע עשו לביתם מבלי להזיע הם פשוט לקחו הלוואות ורכשו קרקע או תפסו את חברם יוסי קבלן הבנין וקיבלו ממנו דירה בהנחה ואולי גם בחינם.

    כנגד חלק מראשי הערים בישראל נפתחו חקירות בחשד של שחיתות בד"כ על רקע של סחר נדל"ן. איני יודע מדוע החקירות לא הניבו תוצאות של 100% כיוון שהפיתוי גדול וכך גם הכסף הסיכוי שאיש ציבור ישליך הזדמנות של "לעשות לביתי" קטנה ביותר. על אנשי הציבור ומקורביהם להציג מדי שלוש שנים, הצהרות הון ולספק הסברים על הגידול ברכוש. את הצהרות ההון הללו יש לדרוש מהעסקנים במשך עשור שנים לאחר שפרשו מהשרות הציבורי. קרקעות חקלאיות או קרקעות לתעשייה ומלאכה שעוברות שינוי יעוד מניבות עשרות מיליוני דולרים לבעליהן או לרוכשים בעלי המידע מבפנים. עובדי הציבור שתורמים להשבחה זו מן הסתם תובעים "מעשר". אז נשאלת השאלה האם בגלל "המעשר" מגיע להם "מאסר". בישראל 99% מהנובורישים היו עובדי ציבור שחתכו לעצמם חתיכה מכובדת מהעוגה ובכך תרמו לייקור הנדל"ן. 

   לסיום כהרגלי אעניק לקוראי הנאמנים, טיפ שיעזור לכם להרים את הכסף מהקרקע. כנסו לחנות אופטיקה מובחרת ובקשו מבעל העסק למכור לכם "משקפיים ורודות" אלו הם משקפיים שבאמצעותן תראו את מיליוני הדולרים שמתגלגלים על הקרקע. אבל המשקפיים לא יספיקו לכם. בכדי לאסוף את הכסף שמתגלגל על הקרקע, אתם זקוקים לחבר שיעניק לכם רמז. כמובן שזה לא סתם חבר אלא חבר באחת המועצות העירוניות שמצוי בתחום המקרקעין.

הדת משתלטת לנו על השבת

המשק המודרני חייב לתפקד שבעה ימים בשבוע בתעשייה התהליכית, בחקלאות, ביטחון, בריאות, חשמל, מים ותקשורת. העובדים במקומות אלו באם הינם שומרי שבת, הרי הם פטורים מהמשמרות בסופ"ש, אלא אם הרבי נתן להם התר עם הסטמפלה 'פיקוח נפש'.
   אבל כידוע הישראלים אלופי העולם בקומבינות וכך במקומות רבים, מסדרים לעצמם העובדים משמרת בשבת ששכרה בצידה 250% מהשכר בתוספת יום חופשה. אז עובדי חברת החשמל מארגנים לעצמם עבודות בשבת, בנמלים מסדרים משמרות לשבת וכמובן באל על שם הטכנאים תמיד נאלצים לסיים את אחזקות המטוסים בשבתות בכדי שימריאו בזמן ביום ראשון. המנגנון שמתיר עבודות בשבת במשרד העבודה/הכלכלה/הרווחה/האוצר הינו למעשה חותמת גומי שמעניק לאותם ועדים חזקים את ההתר לאפשר לכמה ישראלים לעשות עוד כמה ג'ובות לחודש.
  לעומת זאת המסחר בשבת התפתח וכולם עוצמים עיניים, אז בהתחלה הסוו זאת בהעסקת עובדים לא יהודים, אך עם הזמן בעלי העסקים מצפצפים ואולי גם משלמים קנסות אך עובדים רבים נאלצים לעבוד בשבת ובד"כ אינם זוכים לתוספת משמעותית למשכורתם.

  בברוקלין ניו יורק, בשיקגו, בעיר המלאכים גרים מיליוני יהודים, שמסביבם הגויים מפעילים רכבות, חנויות ומה לא בשבת. אך שם מעולם, הרבי מגור או הרבי מלובביץ או הרבי מבויבריק לא העזו לפנות לראש עיריית ניו יורק או שיקגו ולאיים עליו. היהודים משתתפים במוסדות השלטון אך אינם מעזים לתקוע מקלות בגלגלים. אז מה ההבדל בין ברוקלין לת"א? הכל בראש שלנו.רה"מ יכול היה להקים קואליציה בלי ש"ס ואגודה אך הוא מפחד מקללת הבבאות והרבנים. 

  בתורה כתוב ששה ימים תעבוד וביום השביעי תשבות מכל מלאכה, אז אפשר לעשות שבת ביום ראשון וביום שני וביום רביעי וחמישי. קצת גמישות בחיים רק מועילה.

  ולסיום אני רואה בעבודת האלוהים עבודה לכל דבר. מגיעים היהודים המאמינים לבית הכנסת מתפללים ומתנועעים לקול שירת החזן איזה שעתיים שלוש ולפעמים גם ארבע, נכון הם לא מחתימים כרטיס נוכחות אך הם בטוחים כי האל מצלם אותם והוא עשוי לפטר אותם. אחרת איני מבין מדוע הדוסים מגיעים לבתי הכנסת שהם בעצם משרדים בהם עובדים עבור אלוהים. אח"כ מתחיל השוק הפרסי מוישל'ה עולה לתורה וקורץ לגבאי (הטלר) והנ"ל מוכר לו 'עליה לתורה'. ואחריו מגיע יענק'ל וקורץ לגבאיי פעמיים והוא מוכר לו 'עליה לתורה' וגם 'מישביירעך' (מי שברך) וכך הלאה ב"ה יש הרבה קונים עם כיסים תפוחים. שעושים עסקים בשבת לכאורה, אך את הזוזים הם משלמים ביום ראשון, לפעמים לכיסיו העמוקים של הגבאי. כשהקופה הרושמת של הגבאי מתמלאת, אפשר לסמן להמון העייף והרעב שהמשמרת הסתיימה (לפעמים תוקעים בשופר) וכולם יוצאים לארוחת צהריים עם שלאפשטאנדה. כולם יודעים שאוי להם אם יבריזו מתפילת ערבית אליה הם מגיעים שבעים ורעננים בכדי להמשיך ולעשות את עצמם עובדים עבור האלוהים.

  אולי הישראלים החופשים (שאינם עבדי האל) במקום לילל, יפעילו כנגד החרדים מלחמת נגד. אני מצפה מעובדי חברת חשמל להוריד את השאלטרים התלת פאזיים בכדי שעובדי האל יתפללו בלי מיזוג. אני מצפה מעובדי התחזוקה של המעליות לשבש את הפונקציה מעלית של שבת.
אך בעיקר אני מצפה מכם הבוחרים, שלא תצביעו עבור מפלגת הליכוד בשתי מערכות הבחירות הבאות. מפלגת הליכוד היא היא הגורם העיקרי לכך שבעוד עשור נצטרך כולנו לעבוד בשבתות ובחגים עבור אלוהים מבלי לקבל תמורה על עמלנו.
שנה טובה.

ושושן צהלה ושמחה

תושבי פרס קבלו בשמחה וצהלות קרב, את שידורי הטלוויזיה ואת מאמרי העיתונים, שרמזו כי האקרים פרסים השתלטו על טיל הפאלקון 9 וגרמו לפיצוץ שהשמיד את לווין העל עמוס 6. התקשורת הפרסית הזכירה לציבור כי גם הלווין עמוס 5 חובל ע"י מחלקת הסייבר של פרס.
  כעת יושבים כמה יהודים יקרים בניו יורק ובת"א ומטכסים עיצה כיצד ממשיכים הלאה. כרגע ברור לכולם, כי לוחמי הסייבר הפרסים, מסוגלים לחבל בכל שיגור של לווין גיבוי שיבנה בתוך שלושה חודשים במקום הלווין עמוס 6.

  הקונצרן הסיני שאמור לרכוש את חברת חלל תקשורת כנראה לא ירתע ובסופו של יום ירכוש את החברה. במידה וכן, השיגור של עמוס 6* יתבצע הפעם מן הסתם מטריטוריה סינית. כמובן שעם העברת הבעלות, לפרסים לא יהיה מניע לחבל בהמשך הפרוייקט.

  אין ספק שאצלנו 'נרדמו בשמירה', אם לאחר החבלה בלווין עמוס 5 המשכנו בחשיפת הפרוייקט של הלווין עמוס 6.
למרות שלכאורה הלווינים נחשבים אזרחיים, הרי ברור לכולם כי הם משמשים כנשק אסטרטגי ליום פקודה. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להשען על לווינים זרים.
  את ההפסד הכספי בעין תכסינה חברות הביטוח, אך ההפסדים הסמויים, הינם הרבה יותר מעבר לכסף ומניות והמבין יבין. בכל פעם שאצל הפרסים פוצצה צנטריפוגה או חוסל מדען גרעין אצלנו השתן עלה לגובה ששה רגל, כעת הגיע הזמן שחטיבת הסייבר שלנו תשנה פוזיציה ותגלה יוזמה כיצד מטפלים בהאקרים העוינים.

הוצאה שנייה 13/9/16 - שיגור הלוויין אופק 11; חשש מתקלה במערכותיו 
ציטוט: לאחר שיגור לווין התצפית הוא נכנס למסלולו, אך בעת חליפתו באזור ישראל, אז נוצר הקשר עמו ונבדקו המערכות, התגלו מספר התראות שיכולות לסמן בעיות בלווין. עופר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, הוסיף כי "יש כמה דברים שלא נראים שגרתיים, אך התהליך של פענוח מצבו של הלויין מתמשך". המשך

שליחנו בפרס מדווח כי קולונל שמועתי, זוקף את כישלון אופק 11 ליכולתם של לוחמי הסייבר הפרסים שהגישו את הלווין אופק 11 כקורבן לאללה לרגל חג הקורבן. כרגע מתרחשת מלחמת סייבר על תיקון מערכות הלווין, בין איתי וחבריו כנגד אחמד וחבריו.
אני קורא למערכת הביטחון לעשות בדיקה מקיפה ע"מ לגלות את החפרפרת, שמסייעת לפרסים לכסח לנו את הצורה.

הוצאה שלישית 15/9/16 - הפרסים דוחים את השמועות של פגיעה בפרס.
למרות הציוצים ממקור פלסטינאי, שהאקרים מוסלמים פגעו בקוצב הלב שהושתל לפני ששה חודשים בגופו של פרס. גנרל עומר דובר משמרות המהפכה אמר למאזיניו כי המשטר הפרסי, מכבד את כל מנהיגי העולם וכפוף לאמנת לונדון שאין לפגוע במנהיגים ובבני משפחותיהם, גם לאחר פרישתם מהפוליטיקה.

*פוסט זה הינו פרי הדימיון, אך אין לי ספק כי הפגיעות בעמוס 5 , בעמוס 6 ובאופק 11 אינם ארועים סטטיסטים, או מזל ביש.

יועץ השמה

תומר נכדו של דודי נאג'י בקש את עצתי באיזו קריירה לבחור לאחר שחרורו מצה"ל.
בלי להסס בכלל, הצעתי לו לבחור בין שתי אפשרויות: השב"כ או צבא קבע.
תומר:"מעניין, מדוע אלו הקריירות המועדפות עבורי?"
אני: "תראה תומר אני מכיר אותך מגיל שמונה, אתה בריון ולקקן"
תומר (נעלב!?): "בריון על בטוח, אך לקקן? למה אתה חושב כך?"
אני: "פשוט מפני שאני מכירך כמחסל עוגות קרמשניט ו'גגות' של עוגות"
אני: "בשני האירגונים הללו, קודם כל ארוחות החינם הן ברמת מלון חמישה כוכבים. השכר והתנאים הנלווים האמן לי, הינם הטובים במשק. אתה זוכה לביטחון תעסוקתי. והכי חשוב, אתה זוכה לפנסיה מכובדת בגיל 45 עם פרישתך יצניחו אותך לג'וב המשך עם פוטנציאל לאקזיט. - קפיש?"
תומר: "אבל בצבא הקבע ובשב"כ הדרגים הנמוכים, אוכלים שנים רבות הרבה חול ועשן וכמעט לא רואים את הבית".
אני: "לכן חשוב לזהות את ה'סוס' שידהיר אותך עד לפיסגה, מה שנחוץ זה רק כושר ליקוק. מאידך להיעדרויות הרבות מהבית הרבה יתרונות, אפח'ד לא ידרוש ממך לגהץ, לכבס, לבשל ולשטוף את הבית. כמו כן זה יאפשר לך למצוא 'סידור' בין החגים."
תומר: "אבל רק מעטים זוכים להגיע לדרגות הבכירות, הרוב פורשים בדרך"
אני: "תראה למשל את הרמטכ"ל והמפכ"ל, אם שני 'קיטבגים' שכמותם הצליחו לעלות ב'מדרגות' הנעות, אין לי ספק ביכולתך ללכת באותה דרך. רק אל תתבייש ללקק למי שיוכל לדאוג לקידומך - גש מחר תחתום קבע לשלוש שנים ותצא לקורס מם-פאים שהוא השלב הראשון בקריירה שלך"
תומר: "ומה לגבי השב"כ?"
אני: "בגלל השו-שו איני מורשה לכתוב על איזו דלת לדפוק. יאללה דבר מחר עם המח"ט שיסדר לך את הקריירה".


*גילוי נאות - איני עוסק בהפניות לעבודה.
**פוסט זה נכתב בעקבות דברי תמיר פרדו
***הכתובת על הקיר "ביטחון האזרחים נתון בידי 'בחורים טובים' (שזקוקים למכנסיים עם גומי)"


הוצאה שנייה 3/9/16 - ציטוט קטע ממאמר של סימה קדמון בידיעות 2/9/16

מוזמנים להצטרף לקבוצת הוואטסאפ

מיד עם צאת השבת שמעתי את צליל הפינג המשכר מכוון הסלולרי ואחריו עוד שני פינגים. פתחתי את ההודעות ועברתי לדום. רה"מ ירום הודו מזמינני להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלו ומבטיח לי וכמובן גם לכולכם לחלוק עמנו סירטונים ותמונות מהרחפנים שמלווים אותו י"ח שעות ביממה. רה"מ גם יאפשר לי לשלוח לו רעיונות ובקשות והוא ואנשיו ידאגו לטפל בהם בנוהל מזורז.

 עברתי להודעה הבאה והנה גם ביז'ו שלח אלי הצעה דומה, אבל ביז'ו הינו כולה ראש האופוזיציה. ורק לעיתים רחוקות הוא עשוי לעניין אותי.

  תאמינו לי, שלא הייתי מביא זאת לידיעתכם. לולא קיבלתי הודעה נוספת והפעם משר הביטחון שמזמין אותי להצטרף לקבוצת הוואטסאפ שלו בשפה העברית. גם הוא מוכן יהיה לקבל את עזרתי ותמיכתי תמורת רישום כחבר למפלגת הבית.

  לאיזו קבוצת וואטסאפ אתם ממליצים לי להצטרף? תמתינו בסבלנות אוטוטו עד לראשון לספטמברה גם אתם עשויים לקבל הצעות להצטרף ולהתפקד למפלגות.

שימו לב: 
*   על המעונינים להתקבל לקבוצת הוואטסאפ של רה"מ, חייבים להציג אישור חברות במפלגת הליכוד (עלות 64 ש"ח לשנה, בתקופת המבצע עד החגים 14 ש"ח)להצטרפות כאן
**  על המעונינים להתקבל לקבוצת הוואטסאפ של המחנה הציוני (שם זמני), חייבים להציג אישור חברות ב"מחנה" (עלות 55 ש"ח לשנה).  להרשמה
*** על המעונינים  להתקבל לקבוצת הוואטסאפ של ליברמן, חייבים להציג אישור חברות במפלגת "ביתי" (עלות 72 ש"ח לשנה, הנחות לסטודנטים ועולים חדשים מבצע 24 ש"ח לשנה) להרשמה

@ - גילוי נאות, לכשתקום מפלגת מפא"י כמו בימי ד.בן גוריון אתפקד בה כחבר.

אולי כדאי לכם לברוח מהוואטסאפ ? לפני שכל הפוליטיקאים ישלחו לכם פינגים.

איך לעקוף את הפרסומות של וואטסאפ - או שאולי כדאי למצוא לה מחליפה? קישור

קלנועיות בכביש

מדי יום עד אני לעשרות אם לא מאות עבירות תנועה, בעיקר בכבישים העירונים. הנהגים חסרי האחריות שגונבים רמזורים אדומים. הנהגים ובעיקר הנהגות שמתעסקים בסמרטפון ומעכבים את התנועה וחלקם מסכנים את הולכי הרגל ואת הנהגים בסביבתם. הולכי הרגל שחוצים כבישים בהפגנתיות באור אדום או עשרה מטר ממעבר החצייה ואינם מתחשבים בתנועת הרכבים שנאלצים להאט ואפילו לעצור. אך פוסט זה מוקדש למפעילי הקלנועיות שישתלטו לאט לאט על הכבישים.
  בסביבתי הקרובה, ישנם כמה ביריוני כבישים שאינם נראים לי קשישים או נכים המפעילים קלנועיות שחלקן נראות משופצרות וחלקן נראות שהורכבו במסגריות פיראטיות מבלי לקבל אישור בטיחותי. נהגי הקלנועיות מתנהלים בכבישים  ומצפצפים ומתעלמים מהחוק שנראה שאינו שש להתעסק עמם.
  השבוע נמאס לי, ודווחתי על כך למוקד 100. להפתעתי נעניתי במהירות שיא, תוך כעשר שניות. דווחתי למוקדנית על הקלנוען תוך ציון פרטים מזהים ובקשתי לדאוג שמשטרת ישראל תראה מעט נוכחות ותוריד את מטרד הקלנועיות מהכבישים. השוטרת במוקד ענתה לי, שלדעתה מותר להם לנסוע בכבישים העירונים. הוכחתי אותה שאסור להם לעלות ולנהוג בכבישים. היא המליצה לי להתקשר למוקד 110 לברר מה אומר החוק. במוקד 110 יושבים שוטרים שמכירים את חוקי התעבורה וכמובן גם את כל האסורים וההיתרים.

  מיד חייגתי 110 ואף שם ענו לי מיידית. השוטרת שענתה לי, אישרה שלקלנועיות מותר לנסוע בכבישים רק בתוך קיבוצים ומושבים או במקומות שאין בהם מדרכות לצידי הכבישים. בקשתי ממנה לדווח לממונים ולדרוש ממשטרת ישראל להפגין נוכחות ולהוריד את העגלות החשמליות מהכבישים.
לסיום מילת הערכה למשטרת ישראל שמתפעלת את מוקד החירום הארצי 100 בזמן תגובה מעולה, שאפו למוקדנים/ות.
מקור

נ.ב נזכרתי בסרט סיפור פשוט על הזקן שחצה את אמריקה על מכסחת דשא, ביג דיל נסע במערב התיכון. מעניין מה היה קורה לו היה נוהג בניו יורק או שיקגו?

 

הוצאה שנייה 18/9/16 סבתא מחדרה עבריינית תנועה
הבקר קראתי את הידיעה הזו בעיתון "ידיעות" "עמ' 27 למטה), אז מה דעתכם? 

המשטרה פתחה בחקירה בראבו כפיים! אבל טוב תעשה משטרת ישראל אם תצא במסע פרסום בטלוויזיה ותזהיר את כל נהגי הקלנועיות והעגלות שאסור להם לעלות על הכביש.
מאידך תמה אני כיצד הדודה מחדרה שמתוארת כמוגבלת ונאלצת להשתמש בקלנועית, כיצד היא עובדת כמנקה?

הדודה מחדרה
אריק לביא
מילים: חיים חפר
לחן: אלכס וייס

היתה לו דודה בחדרה
לפני יומיים זה קרה
היתה לו דודה בחדרה
לפני יומיים נפטרה.
היו לה מאה דונם פרדסים
עשר פרות ושישה סוסים
מגרש מול בית הספר היסודי
והוא היה קרובה היחידי.

היתה היא אלמנה בגיל שישים
רבים חזרו אחריה חודשים
אך הוא לא נתן לה להשתדך
אמר לה: הם רוצים רק את כספך.

היתה לו דודה בחדרה...

הוא לשלומה דאג יומם וליל
לא רצה הוא את כספה לנצל
וכשחלתה לפני שלושה שבועות
הוא לא בזבז אף גרוש אחד על רפואות.

כשקמה מחליה, ראשו ברכה
אמרה: את כל הוני אוריש לך
נשק אותה וגם חבקה
וכך הדודה מתה מיתת נשיקה

נותרו לו מאה דונם פרדסים
עשר פרות ושישה סוסים
מגרש מול בית הספר היסודי
כי הוא היה קרובה היחידי.

היתה לו דודה בחדרה...

הקונדיטוריה שלי

מישהו מכם יודע היכן מצויה הקונדיטוריה הכי הטובה בארץ? האמת היא שיש הרבה, כמעט בכל מקום בארץ. אך איני מתכוון להמליץ לכם על קונדיטוריות המגישות עוגות, עוגיות ושאר מאפים, כי אם לקונדיטוריות המאפשרות לכם לקבל עוגות חינם. נו והיכן מצויות הקונדיטוריות הללו תשאלו?. אגלה לכם שהן נמצאות כמעט בכל משרד ממשלתי, חברה ממשלתית, עיריות, חברות עירוניות ובגופי הסמך של ממשלת ישראל. בקונדיטוריות הללו מכינים את העוגות מחומרי הגלם המשובחים ביותר, אף אחד לא חוסך כשמדובר בעוגות שיתדלקו וימלאו את תאוותיהם של יקירי העם.

   הפעם נסקר שלושה סוגי עוגות שהן הבסיסיות וניתן לקשטן עם מעט פירות אקזוטים, עם אגוזים ובעיקר עם קצפת והרבה קצפת. האם יש מישהו שאינו אוהב קצפת.

עוגת השכר - איני יודע למי ליחס את המצאת העוגה הזו. אך מרכיביה העיקרים הם ביצים וקצפת. הקונדיטור הראשי עסוק כל היום, בניהול העסק והוא מבקש מאחד השוליות לערוך את הקניות עבורו ולשלם עבור הקוניאקים, הסיגרים וסיורי הקונדיטוריות בחו"ל. השוליה משלם, אבל הקונדיטור הרי לא אוהב לשלם את חובותיו, אז כיצד יאכיל השוליה את משפחתו? תסמכו על הקונדיטור. הוא מבקש ממנהל כ"א של הקונדיטוריה להעלות את השוליה בדרגה וכך הוא משלם לו את חובו. השוליה הפך לשוליה בכיר, מנהל כ"א הפך באותה הזדמנות למנהל משאבי אנוש והוא יודע שסגנו שמונה למנהל כ"א גם יקודם בדרגה ובשכר. והקונדיטור כבר מתכנן את העוגה הבאה.

עוגת הסקס - אייחס את המצאת עוגה זו לדוד המלך שהעניק את העוגה הזו לכל הגיבורים של עם ישראל. הקונדיטור הסקסי אוהב נשים ומעניק להן את הקרואסון שלו ברגע שהוא יוצא מהתנור חמים וטעים. אבל הנשים כידוע שומרות דיאטה. אז קונדיטורנו משכנע אותן שהוא יקדמן ממעמד מלצריות מהשורה למעמד מארחות כמובן שאת השכר מאשר שוב מנהל כ"א שהקונדיטור מקדם אותו למנהל משאבי אנוש ואת ההמשך אתם מבינים.

עוגה משפחתית* - כאן אשתף אתכם באחת הקומבינות בקונדיטוריות הציבוריות. בקונדיטוריות גדולות ניתן להעסיק את כל בני משפחתם של מנהלי כ"א, חברי ועד המלצריות, חברי ועד עוזרי הקונדיטור ולפעמים גם את בני משפחתם של בני משפחתם. לעוגה הזו קוראים נפוטיזם. והיא אחת העוגות הנפוצות בארץ.

*עוגה משפחתית ערבית - עוגה זו הינה שדרוג של העוגה המשפחתית הידועה בשם נפוטיזם. בקונדיטוריות הערביות הקונדיטור מעסיק את כל החמולה שלו והם מעניקים לו משוב מעולה ביום הבוחר. הקונדיטוריות הערביות אינן מתענינות בכבישים המוליכים אליהן, אינן מאירות את הרחובות באזור ואינם מתחזקים את הסביבה העיקר שכל החמולה תשוב הביתה עם נתח מהעוגה המשפחתית. לעיתים מכיוון שאין לקונדיטוריה הכנסות. הקונדיטור מורה למנהל משאבי אנוש להלין את שכרם של מקורביו. העובדים המסכנים פונים לבית הדין לעבודה שפוסק לשלם להם את שכרם בתוספת קנס (עוד דובדבן לנתח העוגה) מאין יביא הגזבר את הכסף? הוא נוסע לירושולים מדבר עם אחד משרי האופים מבטיח לו שיעזור לו ביום הבוחר והשר מורה לעוזרו להעביר לקונדיטוריה שקים של מזומנים.

איני יודע כיצד מתנהלים עסקי הקונדיטוריות ובתי הקפה בארצות אחרות, אך דבר אחד אוכל לאמר לזכותן, שם המלצרים מנומסים יותר.