פגישה עם נשיא רומניה

בשבוע שעבר יצאנו לבילוי בערב שישי, במסעדה רומנית אותנטית בבוקרשט. כיוון שהמסעדה מאפשרת לאורחיה לעשן בחופשיות הסכמנו להתמכר לעישון הפסיבי וזאת בתמורה למקום המצוין שקבלנו, מול מרכז הבמה. רב המלצרים לחש באזנינו שהערב מופיעה זמרת מצוינת המלווה בזמרת נוספת  וכן תופיע להקת מחול מקומית אחת הידועות בבוקרשט. התזמורת הורכבה מנגן סימבלום (נקרא גם צימבל) שהיה מסמר הערב אותו ליווה נגן נאי (עוגב רועים, מעין מפוחית חלילית) מקומי ושתי זמרות מצוינות  ששרו שירי עמים.

Cimbalom

A traditional naï

                                                                             

 

 

התזמורת נגנה שירי עם רומנים ואנו התחלנו לבדוק את המנות הראשונות שהוגשו לשולחננו בלווית סלסלות לחמים אוורירים עטופים בקרום קשה שמתנפץ בין שיניך, בדיוק הסוג האהוב עלי. פתאום קלטנו שהזמרת שרה עבורנו בעברית. היא החלה לשיר, את השיר רעיה, שירו של אביהו מדינה http://youtu.be/kaW-tpv2zxE  הזמרת שמאוחר יותר הפגינה רפרטואר עשיר בשירים עבריים שרה ממש כזמרת ישראלית. אנו הישראלים הצטרפנו לשירתה והיא שרה שניים שלושה שירים נוספים בעברית כאשר השיא היה כששרה את השיר "ירושלים של זהב" בעברית ואנו הצטרפנו לשירתה. בין לבין היא גם שרה ברוסית לשולחן של תיירים רוסים שכמוהם מעולם לא ראיתי, הם לא שתו כוסית אחת של וודקה או בירה, יתכן והם נמצאים בתקופת גמילה. הזמרת והתזמורת המשיכו לשיר שירי אהבה צוענים להנאת האורחים. ידידנו אפי קם לעבר התזמורת והודה להם על שירתם.

 

כשחזר לשולחננו, הוא שבר לכוון השולחן הסמוך שם ישב זוג בודד בשולחן המיועד לששה סועדים. אפי רכן לעברו של הגבר לחץ את ידו ושוחח עמו מספר דקות. כשהתישב חזרה לשולחן אמר לנו "אתם יודעים מיהו הגבר עמו שוחחתי?, זהו נשיא רומניה טריאן בססקו, הכרתי אותו משדורי הטלביזיה"

    המשכנו לדון ולהתפלסף אודות הנשיא הרומני היושב במסעדה, בלי טררם של עדת לקקנים וחנפנים וכמו כן בלי טבעת של אנשי בטחון שיהפכו את מקום מושבו לסטרילי. יצאנו אפי ואני מחוץ למסעדה להתרשם כיצד נראים סדורי הבטחון ברומניה. ליד הכניסה למסעדה חנה מיניבוס תיירים ולידו מספר גברים שנראו כאנשי אבטחה, בלי הפוזה של הרמבואים השושואיסטים כמו אצלנו.

ננדי ואפי בחברת הזוג הנשיאותי

 

אזרחית מקומית שתפשה פוזה עם הנשיא

                                                                 

 

 

התזמורת הרומנית מנגנת ליד שולחננו, הם לא התקרבו לשולחנו של הנשיא, אלא נגנו ליד שולחננו.          

כעת זיהו את הנשיא הרומני עוד שני זוגות שאזרו עוז ונגשו אל נשיא מדינתם ובקשו את רשותו להצטלם עמהם למזכרת, נשיא רומניה הצטייר בעינינו כאדם חם ולבבי, בלא פוזות מיותרות, הוא ישב לשולחן בלבוש ספורטיבי. פתאום הוא קם עם רעיתו וניגש לשולחננו ושוחח עם אפי ורעיתו הוא ספר אודות ביקורו בישראל לפני כשנה ופגישותיו עם נשיא המדינה שמעון פרס וראש הממשלה שהוא כינה אותו בטבעיות ביבי. כמובן שצלמתי אותו במספר תמונות. הוא נפרד מאיתנו וחזר לשבת ליד שולחנו.

להקת פולקלור של רקדנים ורקדניות רומנים הנעימו את זמננו ברקודי עם רומנים, תוך החלפת תלבושות מסורתיות. גם אותם צלמתי והסרטתי לתפארת מדינת הרומנים. כעת הגיעו המנות העקריות להן נתן להתחמם מעט בתנור עד שיוגשו לכם בפוסט הבא שלי. לקראת סוף הארוחה ראיתי את כבוד הנשיא שולף מכיסו כסף ומשלם תמורת הארוחה, אם כי אני משוכנע שאצלנו בישראל הפוליטיקאים הבכירים זוכים לארוחות חינם.

עדיף להיות חלק מהעדר

  אם תתבוננו בעולם הטבע, תסכימו לכלל שבכדי לשרוד צריך לאגד כוחות ולהשתייך ללהקה שעוצמתה גדולה מאשר היצור הבודד. בד"כ אצל בני האדם מרביתם מחפשים להשתייך למשפחה, לשבט, לעם, למדינה. ישנם גם בני אדם שנמלטים מההמון להרים, ליערות ולמדבריות. אך עובדות החיים הם כאלו, שהקונפורמיסטים הטמבלים שורדים ואילו הנון קונפורמיסטים לרוב נטרפים.
  קחו למשל את כל הפקידים שמגלים שחיתויות בארגונם. חלקם עוצם את עיניו, או מבקש חלק מהעוגה. אך ישנם בכל ארגון את הצדיקים שרצים ומספרים לבוסם שלוחש להם "מוטק'ה שב בשקט אל תעשה גלים" ולצערנו זה נכון, כל אלו שעשו גלים טבעו בגלי הביורוקרטיה. כך שרשומה זו מיועדת לכל הנון קונפורמיסטים. תתבוננו בשלושת הסרטונים ותאמרו לי איזה סרטון שכנע אתכם לדבוק בתופעת העדר.

קהילת הנמלים

 

סרטני החול יכסחו לך ת'צורה

 

הנזירות מאנטרקטיקה

  

נו מה אתם אומרים לאיזה כוון לפנות ימינה, עם הקונפורמיסטים, או שמאלה עם הנון קונפורמיסטים. כמובן שלא התכוונתי לשמאל וימין פוליטים, אלא בחירת אורח החיים שבו נלך.
פעם לבחינות הבגרות באנגלית, למדנו שיר נפלא מאת רוברט פרוסט על מזלג דרכים שבו אנו חייבים לבחור באחת הדרכים.ניתן לקרוא את התרגומים לעברית -   קישור

The Road Not Taken - Robert Frost

Two roads diverged in a yellow wood,
And sorry I could not travel both
And be one traveler, long I stood
And looked down one as far as I could
To where it bent in the undergrowth;

Then took the other, as just as fair,
And having perhaps the better claim
Because it was grassy and wanted wear;
Though as for that the passing there
Had worn them really about the same,

And both that morning equally lay
In leaves no step had trodden black.
Oh, I kept the first for another day!
Yet knowing how way leads on to way,
I doubted if I should ever come back.

I shall be telling this with a sigh
Somewhere ages and ages hence:
Two roads diverged in a wood, and I
I took the one less traveled by,
And that has made all the difference.

הדרך האחרת - רוברט פרוסט
מאנגלית: אוריבל

ביער צהוב שתי דרכים נפתחו
לפני, בשתיהן לא יכולתי ללכת.
רק אחד שם הייתי, הרגעים חלפו,
לאורכה של אחת מבטי נשלחו
עד שפנתה ונעלמה בשלכת.

לאחרת פניתי, כמותה מפתה
ואולי אף מעט מצודדת ממנה,
כי צמחה לאורכה עשבייה עבותה
כמבקשת דריכה למרות שעתה,
שתיהן כה דומות תיראנה.

בשמש הן נחו ללא שום הבדל
תחת עלים בלי כל צעד שחור,
ללכת המשכתי, עד רדת ליל
אך דרכן של דרכים - להתפצל
וידעתי, ספק אם אוכל לחזור.

דורות ויובלות לאחר כל זאת
באנחה אומר, לא אתהלל
שתי דרכים נפרדו ביער עבות,
בחרתי בזאת שהלכו בה פחות
וזה היה כל ההבדל.

היכן עובדות הקדשות

  קראתי הבקר על הדתה של שירת נשים. הפעם היה זה סגן שר הבריאות מר יעקב ליצמן שנטש טכס שבו מקהלת ילדות בנות שמונה עלו לשיר. האמת שמה אכפת לנו אם החרדים או/ו המזרוחניקים מאזינים לשירת נשים או לא. העיקר הוא  לתקשורת ולעיתונאים שרואים את עצמם פוליטיקאים יש קייס לפמפם לנו ת'שכל. ומענין השירה לענין התשמיש. החרדים אולי עושים הצגה של הפרדת נשים וגברים שמא יגבר עליהם יצרם.  אך לפרוצות, כאמור במקורות מותר להם ללכת כפי שנאמר במדריכי המין לאברכי הישיבות.
  בגמרא במסכת חגיגה עמ' ט"ז (וכן במועד קטן ובקידושין דף מ'): "אם רואה אדם שיצרו מתגבר עליו, ילך למקום שאין מכירים אותו וילבש שחורים ויתעטף בשחורים ויעשה מה שליבו חפץ ואל יחלל שם שמיים בפרהסיה"  זהו האישור לכל גבר יהודי ללכת לפרוצה כאשר גובר עליו יצרו. כפי שנאמר מה מקשר בין מחזור, סידור ות'נך? אמר על זאת אונקלוס "אם אשתך במחזור ואין לך סידור אז אתה נח"
    החרדים הינם בשר ודם ככל האדם וכל האיסורים נמחלים להם בצומות בתפילות ובעיקר במעשר (אינדולגנציה). הם אולי מכסים את עיניהם בראותם חתיכות, אך מבטיחכם אני שהם מציצים עליהן מבין לאצבעות. מרוב נענועים בישיבה, הם זקוקים לפרוק את יצרם. והיכן יעשו זאת, אם לא בבורדלים.

  כעת כאשר "חוק הדרת הפרוצות" או "חוק היובש של הגבר" יכנס לתוקף. משטרת ישראל תקח פנס גדול כדי לחפש את הלקוחות כפי שמחפשים את החמץ בערב פסח. השוטרים החרוצים יתפסו את הלקוחות שישלמו כסף רב הן לקופת המדינה והן לגרושותיהן ובדרך עורכי הדין שלנו יגזרו קופון. אך תוך כדי כתיבה עלה במוחי רעיון כביר לסטרט-אפ "פורקן בבית המדרש". הפרוצות תתחפשנה לבחורי ישיבה, הרי אצל האברכים והחרדים חג פורים הינו כל השנה, מה נפקא מינה. הפרוצות תגענה בחבורות ויעברו בין הישיבות ושם הן תקבלנה את הלקוחות. כמובן שלישיבות אין כניסה לשוטרים וכך תהפוכנה הישיבות לערי מקלט ללקוחות החרדים. הגברים החילונים ומהמגזר הערבי יתקבלו בברכה בישיבות וחלקם אולי יחזור בתשובה. כמובן שחיש מהר גם במסגדים ובכנסיות יקבלו הקדשות את לקוחותיהן.

שאבאבניקים

 הצילום לאילוסטרציה בלבד, למצולמים אין קשר לאמור לעיל.

  הבאתי כאן כמה קליפים מגניבים על האידישע מיידלע. שירים שגם מי שאינו שולט בשפה האידית יהנה מהם. הקליפ הראשון מספר את סיפורה של הזונה היהודיה שעושה הכל בכדי לפרנס את סרסורה. היא מרמה, גונבת, מוכרת בשוק השחור, מחליפה כספים, מוכרת יהלומים וכל זאת במשטר הסובייטי אשר על עבירות כלכליות הוציאו להורג. מענין כי למרות רדיפות המשטר הקומוניסטי נשתמרה השפה האידיש ותרבות האידיש שלא כמו בישראל. איפה הרבנים שיעזו להתנגד לשירת הנשים שלנו.
קישור לקליפ

איין אידישע מיידלע איז אזוי שיין.Song My Jevish girl

בחירת מלכת המכוניות

הרשומה הזו דנה באופנת העדר של הצרכן הישראלי,הפעם נתבונן בתופעה הקרויה מלכת המכוניות שלדעתי החלה בראשית שנות השבעים כאשר שר התחבורה שמעון פרס הבטיח מכונית לכל פועל. המכוניות הפופולריות עד אז היו פולקסוואגן חיפושית ודופין רנו תוצרת הארץ. בראשית שנות השישים בעקבות כינון היחסים עם גרמניה הגיעו המכוניות הגרמניות החסכוניות NSU ו BMW איזטה ו BMW700 מכונית משפחתית שהיתה אמורה לפרוץ את ההצלחה של מכוניות פולקסוואגן חיפושית, אך חברת פולקסוואגן סגרה את הקו של BMW ב 1965 ומאז חברת BMW זנחה את שוק מכוניות המיני ועברה למכוניות אימתניות שהחלו לדהור על האוטוסטרדות הגרמניות.

רנו דופין הורכבה ע"י א. אילין עד החרם של רנו ב 59  כ 2200 מכוניות הורכבו ונעו על כבישי הארץ.

רנו דופין מודל 1957

חברת אוטוקרס בבעלותו של יצחק שובינסקי החלה לפתח מכוניות פיברגלאס והראשונה שבהן היתה הסוסיתא קוביה, 8700 מכוניות מדגמי סוסיתא הורכבו כאן במשך השנים.

סוסיתא קוביה דגם סטיישן

 מכונית פולקסוואגן חיפושית הגיעה לארץ לאחר הסדר השילומים עם גרמניה באמצע שנות החמישים. רבים מהישראלים סרבו באותה תקופה לרכוש תוצרת גרמניה, אך מה לעשות המכוניות הגרמניות היו עממיות, זולות ואמינות מאד. החיפושית הפכה עד מהרה למכונית של רופאים. היו לה שתי מגרעות עיקריות. שתי דלתות ורעש בלתי נסבל ביחוד אם ישבתם במושב האחורי. אחת הבדיחות הידועות שעצבנו את בעלי הרכב היתה השאלה:"למה יש לחיפושית שני אגזוזים?" והתשובה המעצבנת "בכדי לדחוף אותה כמו מריצה כשהיא מתקלקלת". אך האמת שהחיפושיות היו אמינות עפ"י רוח הפרסומת "פולקסוואגן נוסעת ונוסעת ונוסעת".

חיפושית

בתחילת שנות השישים הפכה מכונית הפיאט 600 למלכת המכוניות בישראל. בעיקר בשל מחיר הקנייה הזול ב30% מהחיפושית אך בעיקר בשל מחירי החלפים הנמוכים ועלות האחזקה.

פיאט 600

בתחילת שנות השישים החליפו בצה"ל את רכבם הצמוד של קציני צה"ל בדרגות רס"ן וסא"ל מג'יפ ויליס לסיטרואן דה שבו. כך נהגו גם במינהל הרכב הממשלתי. הרכבים הבלויים נמכרו לאזרחי ישראל שהכירו את הרכב משרותם הצבאי.

דה שבו צה"לי במוזיאון חה"א בחצרים.

לואי דה פינה בסיטרואן נהוגה בידי אם המנזר סרטון עתיר פעלולים.

מכונית הפרינץ 4 NSU הגיעה יום אחד בתחילת שנות ה-60 והפכה מהר מאד ללהיט בקרב נהגי ישראל, מלכת המכוניות של עמ'ך. היא היתה מרווחת יחסית ושדה ראייה לנוהג בה. היה לה מנוע שהשמיע זמזום אופייני. אח"כ הביאו את הדגמים 1000 ו 1200 אך הפופולריות שלהם היתה נמוכה בגלל מחירן הגבוה.

פרינץ 4

מכונית הפרינץ 4 החלה את עידן האוטובנק, כלומר יכולת להפוך אותה למעטפת מזומנים בכל רמזור! הנהגים מסביבך היו שואלים בעלי מכוניות מבוקשות "אתה מוכר?".

  המכוניות הראשונות מבית ב.מ.וו BMW  שנבנו בשנות ה 60 היו מבוססות על מנועי האופנוע המפורסם שלהם. המכוניות מהדגמים הראשונים היו בעלות 700 סמ"ק והן נקראו BMW700S ו BMW700LS . מכוניות הסדאן שהוארכו ב 16 ס"מ היו אמורות לקבל יחידת כח של פולקסווגן 1200 סמ"ק, אך התעשיינים הגרמנים סגרו את קו מכוניות הסופר מיני בBMW ועברו לייצור מכוניות פאר. נעשו נסיונות להרכבת המכונית בארץ הן בא.אילין והן באוטוקרס, אך התעשייה הישראלית עברה לקונטסה.

ב.מ.וו 700 קופה מודל 1964

 מפעלי א.אילין החלו להרכיב מכוניות יפניות שנקראו קונטסה 900 למרות החרם הערבי חברת הינו HINO היפנית שלחה מכלולים שהורכבו בישראל. כ 2300 מכוניות עלו לכבישי ישראל.

קונטסה 900

קונטסה 1300 עלתה לכביש בשנת 1965 וכ 4300 מכוניות עלו לכביש.

קונטסה 1300

אוטוקרס עברה לייצר את דגם הכרמל דוכס שבעיקר סופק לצה"ל ולמינהל הרכב הממשלתי. אך הרכבים המשומשים נחטפו ע"י הנהגים בישראל, כ 6500 כלי רכב עלו לכבישי הארץ בין השנים 1965-1975
הרכבת מכוניות הטריומף בארץ נחלה כישלון, הנהג הישראלי התרחק מהן בגלל אמינותן הנמוכה.

כרמל דוכס צה"לית

כרמל סטיישן

מפעלי אוטוקרס החלו להרכיב את מכוניות פורד אסקורט בארץ. המכוניות יועדו בעיקרן לשוק הממשלתי ולצה"ל. אך מהר מאד העדר גילה את המכונית. למרות המנועים החלשים 1100 סמ"ק וחוסר הנוחות של מכונית שתי דלתות הנהגים הישראלים אהבו את המכונית שהיתה פופולרית אולי בשל הפרסומת "סע כמו לורד - סע בפורד" או אולי בשל האמונה באנשי הרכש של מערכת הביטחון, אם זה טוב לצה"ל זה טוב גם לעמ'ך. על עצמי יכול אני להעיד שהייתי בעליה של מכונית אסקורט משומשת, במשך כשנתיים והיא נסעה ונסעה בלי להזדקק למוסכים.

פורד אסקורט דור 1 מודל 1974

   בתחילת שנות השבעים הפכה מכונית פיאט 124 לפופולרית בישראל. היא היתה מכונית משפחתית מרוווחת ונוחה עם מנועים חזקים 1200סמ"ק ו 1400 סמ"ק. אחד הגימיקים של מהנדסי פיאט היה הרעש המיוחד מהאגזוז שגרם לנהג, לנוסעים ולהולכי הרגל שבסביבה להאמין שמדובר במכונית ספורט עם עוצמת מנוע אין סופית. עקב כל הסיבות הללו והאמונה שהמכונית זולה לתחזוקה עקב מחירי החלפים, מהר מאד היא הפכה לאוטובנק, עד שנדחקה ע"י מכונית הסוברו. הביקוש למשומשות היה גבוה ואנשים שילמו עבורה מעל מחיר המחירון. מכירת המשומשות באותה תקופה נעשתה באמצעות מודעה בעיתונים. הקונים הרצינים היו מצלצלים אל המוכרים בשעות הבקר המוקדמות לעיתים בשעה שבע בבקר מכוניות מבוקשות נמכרו והבעלים נאלצו לנתק את הטלפון בביתם.

מכונית סאלון פיאט 124

   מכוניות סובארו היפניות החלו להמכר בישראל בשנת 1969 הן היו זולות בכ 30% ממחירן של מכוניות אירופאיות, אך הנהג הישראלי אינו פראייר ואינו ממהר לחטוף. הדגמים הראשונים סבלו אכן מבעיות. בשנת 1972 הגיע דגם הליאונה הראשון שכונה "צוללת" אך רק לאחר המהפך הפוליטי החלו הישראלים לרכוש מכוניות מ"הניילונים" שנת 1978 הפכה את סובארו למלכת המכוניות.

סובארו די.אל 1400

   בשנת 1980 סובארו החליפה את הדגם לתצורה מעוגלת שהזכירה את עיצובם של מכוניות הב.מ.וו. אך רק ב 1981 בעקבות הוזלת המכסים (ימי ארידור העליזים) נהרו בני ישראל בהמוניהם והחלו לרכוש מכוניות מהניילונים.  הנהג הישראלי הפך למפונק והחל להתקין מזגן ברכב. יצרני המזגנים המקומיים צחקו כל הדרך אל הבנק. בגלל תקנות המכס, כדאי היה ליבואן ולצרכן להסתפק במזגן ישראלי, שלעיתים עבודת ההרכבה פגעה בחלק ממערכות הרכב, בעיקר ברכבים האירופאים.

סובארו די.אל 1300

תקנות המכס החדשות אפשרו לייבא בהוזלה מכוניות עד 1300 סמ"ק וכך המשפחתית של סובארו נמכרה בכמויות הולכות וגדלות. בשנת 1985 שוב הוחלף הדגם שהיה מעוצב עם קוים מרובעים וכונה סובארו "מזוודה" (עיצובו דמה לזה של הוולוו השמרנית).

סובארו ליאונה די.אל

בשנת 1987 שוב ירדו המכסים ואז העדר עבר לנהוג בסובארו 1600 סמ"ק עם תיבת הילוכים אוטומטית. תוספת המחיר לאוטומט בסובארו היתה כ 10% בעוד שבאירופאיות התוספת היתה כ 30% ושוב העדר אינו פראייר, הוא קנה סובארו. מכוניות הסובארו נשאו את הכתר "מלכת המכוניות" עד שנת 1993 עת נאלצו להעביר את הכתר למכונית המיצובישי לאנסר וסופר לאנסר  שהביאה כסטנדרט חלונות חשמלים ונעילה מרכזית ללא תוספת מחיר.

מכוניות המיצובישי היו מלכות הכביש בין השנים 1993- 1998 עד להופעתה של המאזדה לאנטיס
  

מכונית המאזדה לאנטיס הפכה למלכת המכוניות ב 1999 בעקר עקב צמיחת חברות הליסינג שהחכירו עשרות אלפי מכוניות לעובדי משרדי ההייטק בשנת 2003 החליפה אותה המאזדה 3 שכונתה גם רכב השטח הנמכר ביותר בישראל בזכות מנוע ה 2000 סמ"ק וההנעה הקדמית המצוינת שהתגברה על סלעים וחולות.
אופנת הג'יפונים דחקה את המכוניות המשפחתיות ואת מכוניות הסופר מיני, כך שכיום המכונית העממית הינו ג'יפון עממי שמכסימום עולה בקלות על המדרכות בכדי לחנות.  

   החל משנת 2011 החלה חברת יונדאי לטפס לצמרת המכירות של הרכב העממי, כיום בעל הרכב הפרטי העממי מפסיד עשרות אחוזים משווי הרכב מדי שנה עקב מכירות רכבים משומשים ע"י חברות הליסינג שרוכשות את הרכבים מהיבואנים בהנחות ניכרות תוך רכישת רכבים במפרט שונה מאשר לשוק הפרטי.
כיום גם אין משמעות מיהי מלכת המכוניות. המושג אוטובנק נשכח, כיום בעלי רכב פרטי המעונינים להחליפו בדגם חדיש נאלצים להוריד חזק ממחיר המחירון שאף הוא התעדכן ברוח הזמן.

  בחו"ל הנוסטלגיה לרכבים משנות החמישים והשישים הפכה לטרנד, הלהיט הינן מכוניות כגון שברולט קורבט ודומיהן. היאפים מוציאים כיום, עשרות אלפי דולרים לרכישת מכוניות ענתיקות שמחזירות אותנו לעידן הרומנטיקה של המכוניות.
העשור בין תום מלה"ע 2 עד לשנת 1955 היה קשה מבחינה כלכלית בכל אירופה. וכך המכוניות היו חסכוניות בדלק, ספרטניות מבחינת העיצוב והביצועים. כמובן שהאלפיון העליון נהג ברולסרויס ובמרצדסים.   חברת ב.מ.וו החלה את המעבר מייצור אופנועים למכוניות בשנות החמישים עם פיתוח מכונית האיזטה בעלת מנוע 300 סמ"ק עם עיצוב מעניין שבו הדלת נפתחה מקדימה. אח"כ עברה למכוניות סופר מיני תוך שימוש במנועי האופנוע שיצרה. רק בסוף שנות השישים היא החלה ביצור סדרות המכוניות המשפחתיות ואח"כ עברה גם למכוניות סופר סאלון ונכנסה לליגה של מרצדס. גם חברת אנ.אס.יו יצרנית מכוניות המיני סאלון שהיתה הראשונה להרכיב מנועי וואנקל במכוניותיה NSU ro80 נבלעה בחברת אאודי ורק בסוף שנות השישים יצאה אאודי עם מכונית הסופר סאלון אאודי 100. יצרנית המטוסים מסרשמיט החלה בתום מלה"ע 2 לייצר מכוניות מיקרו. אחד הדגמים יובא לארץ וניתן היה לראותו בעיקר ברחובות ת"א עד סוף שנות השישים. בארץ הוא כונה "צפרדע" הבאתי מספר סרטונים המציגים את מיטב תוצרת אירופה של שנות החמישים והשישים.
קישור למוזיאון וירטואלי של מכוניות מיקרו - כאן

Messerschmitt KR200 bubble car

 BMW ISETTA 300 1957

FIAT 600

NSU Prinz 4 

BMW 700LS 1965

Ford Escort 1100 1973

 Subaru 1981

מה עושים באמת בישיבות

   בהמשך למחאה הציבורית שהתחוללה אצלנו בחודשי הקיץ "העם דורש צדק חברתי" הוקמה ועדת טרכטנברג. חברי הועדה "התגרדו" כמה שבועות ורשמו כמה דפי עבודה שהכילו מסקנות שכמובן מטפלות בטפל ולא בעיקר. העיקר שהשליטים המתוחכמים הרדימו את הציבור. במקביל משרד הבטחון הרעבתן בולע עוד תקציבים כיצד? פשוט מאד, יורים שני טילים מעזה ומפחידים את נערי האוצר שצפויה להם ועדת חקירה ואולי חלקם יאלץ לחלוק תא בכלא עם שר האוצר לשעבר. אבל שר האוצר דרש בקריצה שמשרד הביטחון יתייעל. מה עושים מבזבזים 25 מיליון ש"ח עבור שכירת שירותיהם של חברת יועצים שכמו תמיד מציעה מחיר זול במכרז ומבטיחה עבודה בחצי חינם אך מה שמתחיל בזול תמיד נגמר ביוקר.
  אך במקום לטפל במשרד הבטחון , שהוא חור שחור שבולע הכל בלי לעשות חשבון. בואו ונעבור לחור שחור אחר ששותה ואוכל ונהנה מהחיים, כמובן שלא ע"ח הציבור, הרי הקב"ה מפרנס כל דוס. נערי האוצר בקוראם את מסקנות ועדת טרכטנברג, החליטו שהציבור דורש בראש וראשונה לטפל בסקטור בחורי הישיבה החרדים. סקטור בחורי הישיבה מקבל מילגות קיום וקצבאות מיוחדות וקצת הסדרים וגם קצבת ילדים. הם יושבים לציבור כריחיים על הצוואר. הם אינם משרתים בצה"ל וחלק מהקהילות הינן בכלל גם אנטי ציוניות. טענות הציבור שמלובות ע"י התקשורת הן בעיקר על חוסר רצונם להצטרף למעגל העבודה, זו הסיסמא המובילה.
  הועדה המכובדת המליצה לטפל בציבור החרדי. כולם מגלגלים את עיניהם וגוערים ברבני הקהילות שמונעים מצאן מרעיתם ללמוד "לימודי ליבה" אם נלמד את הסקטור החרדי ונכשירו לעבודה יצרנית נוכל להגדיל את הצמיחה. את הסיסמא הנלוזה הזו מפמפמים לנו השכם והערב. כל חכמי ציון מצביעים על החינוך המיוחד של החרדים שמשאיר אותם מאות שנים מאחור. שם לכאורה אין לומדים לימודי ליבה, אלא בעיקר לימודי קדושה. סקטור זה שלכאורה אינו עובד (מרביתם כנראה עובדים בשחור) ואינו תורם לסטאטיסטיקת הצמיחה. כמובן שהדלפות ממסקנות הביניים של הועדה הגיעו לחרדים. הם פתחו במלחמת עולם בכדי להסיט את האש מהיעד המבוצר, הלא הם הישיבות. הם עברו לאוטובוסים ולרחובות, יש להם כמה משתפ"ים בתקשורת שיש להם אינטרס זהה לזה של החרדים, כלומר לעשות בוקה ומבולקה. אנשי התקשורת בשיתוף הקופירייטרים המציאו את הסלוגן הדרת נשים.
   נערי ראש הממשלה החליטו להראות לעם מהו ביצועיזם, הם רצו לשכור את שרותיה של חברת היעוץ מקנזי. אך חברת מקנזי בגלל נפח העבודה, מול משרד הבטחון היו עסוקים מעל הראש. והם המליצו על קבלן מישנה שלהם, אחד מגאוני הדור בוגר בהצטיינות מאוניברסיטת פרינסטון שמיועד לקבלת פרס נובל בכלכלה מר לארי ג'וניור קרצ'מר. בלית ברירה בחרו מנהלי המדינה במר קרצ'מר להציג את מסקנותיו.
   מר קרצ'מר בחר בחמישה עוזרים עם רקע חרדי, שיתורו את הקהילות והחצרות וינסו להבין מי נגד מי וכיצד הסקטור החרדי אכן מתקיים. הלא הם פרים ורבים ומתעצמים. כל משפחה מגדלת מהעריסה עד לחופה ולדירה בין שמונה עד 18 ילדים. מיהו הדואג להם לבתים ומחתן אח"כ את עשרות הנכדים והנינים. מהו הנס, האם יש אלוהים שבמקום מן מוריד משמים זהובים?. דרישה וחקירה בחוצות בני ברק ירושלים הראתה שלבני ברק קשה יהיה לחדור, זהו יעד מבוצר בלי שטינקערים. אך בירושולים יש כמה 'מוסרים' וכך הגענו ונספר את סיפור הישיבה הכי גדולה בירושולים של ה"שחורים".
מר קרצ'מר אסף את תלמידי הישיבה ושאלם: "ספרו לי כיצד אתם מתקיימים בלי לעבוד, כמה כסף אתם מרויחים חודשית? "
האברך אליעזר דוברם של האברכים משיב: יש לנו מילגת לימוד 1250 ש"ח מהישיבה, (ישנם כמה תחמנים שרשומים בשתי ישיבות ויותר) אנו גם מתפללים כל יום ואומרים קדיש לזכרם של הנפטרים ומקבלים על כך עוד 300 ש"ח לחודש. מקיצבת ילדים יש לנו עוד 2650 ש"ח ומהעיריה ושרותי הרווחה מקבלים עוד 450 ש"ח לחודש נשותינו עובדות כמורות וגננות, בחצי משרה ומרויחות  1700 ש"ח מכל זה אנו משלמים מעשר לרבני הקהילה ונשאר לנו בממוצע 5700 ש"ח.
מר קרצ'מר המשיך להקשות וכיצד אתם מאכילים ומלבישים ומחממים את הבתים בסכום כזה? ישתבח שמו זן אותנו ודואג לנו השיב האברך.
ובר מצווה וחתונה והכנסת כלה כיצד אתם מסתדרים? המשיך היועץ. "נו אנחנו גם עובדים קצת מהצד, בשנור, בהלבנות ובברילנטים" השיב האברך הג'ינג'י נחמן.
היועץ קרצ'מר בדק בטבלט שלו ושאל "כמה שעות אתם בישיבה?" נחמן המשיך "השכמה בשמונה בבוקר קצת לומדים דף או שניים ומנמנמים עד ארוחת הצהרים, בצהריים אנחנו מבלים בחברותה, שותים את בקבוקי הברנדי שנשארו משבת. ישנים עד שעה שש, שומעים עוד דרשה ותפילת ערבית ולעת ערב אנו חוזרים לביתנו"
"מדוע אתם לא עוזבים את הישיבה, יוצאים החוצה עוברים הסבה מקצועית לענף הבנין ומתחילים להרויח בגדול?" שאל היועץ קרצ'מר.
האברך יעקב תפש את הפיקוד "בשביל מה לנו לעבוד? אנו מעדיפים להתגרד"
קרצ'מר השיב לו "תעלו את רמת חייכם מעבודתכם ואם תתארגנו כחברה תוכלו להשקיע את כספיכם בנדל"ן לשפץ דירות ולהרוויח יותר"
"ואז?" – שאלו כל האברכים שהפסיקו לרגע להתגרד "מה יקרה?" כאן קפץ זליג האברך שתפש את הענין "מהדירה הראשונה שתמכרו תוכלו לקנות שתי דירות לשפצן ולמכור ברווח גדול, בדיוק כמו שרוטשילד התעשר"
"כל הכבוד לזליג הוא הראשון מכם שמבין ענין" המשיך היועץ קרצ'מר "הפרינציפ שמעבודה קשה ויוזמה תהפכו לברוני נדל"ן"
"וכמה זמן יארך עד שנהיה ברוני נדל"ן ?" – שאלו האברכים. מר קרצ'מר חשב רגע והשיב כשלושים שנה.
"ואז?" – שאלו האברכים – "מה נעשה?"
"אוהו", השיב מר קרצ'מר "לאחר מכן תוכלו ללתרום תרומות ליהודים חרדים לשלם למישהו שיתפלל עבורכם ומשפחתכם ותוכלו לאכול ולשתות ולהתגרד כל היום"
האברך יעקב השיב בשם כולם "עם כל הכבוד, אדוני היועץ, אבל למה לנו כל הבוג'ראס, בשביל להתגרד אנו לא זקוקים ליועץ, את זאת אנו יודעים לעשות גם היום"

סיפור עם מוסר השכל

אינני בטוח לחלוטין לגבי איזו עדה ניתן להדביק לאנשיה את שם התואר קמצנים. האם לפרסים?, לתימנים או שמא לפולנים. מדוע יהודי תימן פרס הינם חסכנים ומסתפקים במועט קל להסביר מדינות אלו לפני גילוי הזהב השחור היו עניות וכך גם מרבית היהודים נמנו על דלת העם. גם יהודי אירופה שעלו כפליטים בתום מלה"ע השנייה חוו שנים קשות של רעב ומחסור שטבעו אותותיהן בדי.אן.איי.

אפשר גם לשחד מלאכים, בתנאי שאינכם קמצנים

מומי ורמי חברו התימני/הפרסי/הפולני (מחק את המיותר) נסעו בג'יפ החדש של מומי, 120, 140, 160, ב 180 איבד מומי את השליטה בג'יפ, שהתהפך ושני החברים עפו לתוך התעלה שבצד הדרך. שתי נשמות החברים עברו מיד למסדרון המוביל לחדר הקבלה והמיון, גן עדן או ג'יהנום. למלאך בקבלה הם סיפרו שהם מתו בתאונה ומבקשים שיכניסם לגן העדן.
המלאך עונה להם "אין מצב שתכנסו מיד, תצטרכו להמתין חודש במיון"
מומי שולף שטר של 200 שקל ומחליק אותו למלאך - "זה יעזור?" אומר וקורץ לו.
המלאך עונה לו "בשביל סכום כזה אתה יכול לחזור לכדור הארץ!"
לאחר כשעה מתעורר מומי ורואה ניידות משטרה ואמבולנסים מכל עבר. הפרמדיקים והשוטרים נכנסו להלם ושואלים אותו "איך התעוררת??הרופא קבע את מותכם כבר לפני שעה!!"
אז הוא סיפר להם על גן העדן, המלאך ו- 200 השקלים...

"רגע, אז מה עם החבר שלך התימני?" שאלו בפליאה.
"הוא עוד למעלה עם המלאך מנסה להוריד אותו ל-50 !

להתגלגל בסן פרנציסקו

  ידידי שלח לי מייל מענין אודות פסל קינטי מיוחד במינו יצירתו של האמן Scott Weaver סקוט ויבר (האורג) יוצר שהקים את כל מבני סן פרנציסקו מקיסמי שיניים. בניית היצירה ארכה 35 שנה והוא נזקק לשם כך למאה אלף קיסמי שינים. תראו כיצד כדורי הפינג פונג מתנהלים במורד הרחובות בין המבנים. זכורני את ביקורי הראשון בסן פרנציסקו. המקום הראשון אליו נסעתי היה רח' לומברד המפורסם. רח' לומברד הינו הרחוב הכי מפותל והתלול בעולם. מרוב התלהבות חזרתי על הנהיגה במורד הרחוב שבע פעמים.
   ממליץ לכל מי שמתכנן טיול לחוף המערבי לבקר בסן פרנציסקו ולהכנס לגלריה שפרטיה נמצאים בקישור הרצוף. תכנסו לקישור ותהנו מגלריית התמונות שמייצגות פסלים קינטים. קישור

  Rolling through the Bay