רק לאחרונה, התוודעתי לספריו של סטיבן גולד, המספרים את סיפורם של היצורים בעולמנו. התחלתי לקרוא את "בוהן הפנדה"
בחשש מסוים, שמא אשתעמם ואניח את הספר לאחר קריאת מספר עמודים. אך הופתעתי
מגישתו של גולד המדען שאינו מייצר את הסיפור, אלא אוסף אנקדוטות המצויות
בשפע בטבע שמסביבינו ומציג אותן בפני הקורא שימשיך ללעוס אותן בעצמו.
בזמנו קראתי את ספריו של ריצ'רד דוקינס "הגן האנוכי" ו"השען העיוור" אינני ממליץ לכם לבזבז עליו את זמנכם היקר, אלא אם אתם ממש ממש מוכרחים. דוקינס מנסה לבסס את התזה שלו שהגנים, הזמן והסטטיסטיקה הם האחראים להתפתחות ולשינויים של היצורים. שמחתי לקרוא שסטיבן גולד הינו בר פלוגתא של דוקינס ומבטל את התזה שלו. כאמור "קנאת סופרים תרבה חוכמה".
כמובן שאיני מתכוון למכור לכם את הספר ע"י תמצותו, אומר רק כי הספר קל להבנה, אינו מצריך ידע כלשהו בניגוד לדוקינס הטרחני שמעמיס את הקורא בחישובים סטאטיסטים שאמורים לבסס את תורתו.
אביא כאן רק את האנקדוטה על צ'רלס דרווין שנחשב אבי תורת האבולוציה, שנאלץ לקנות את פרסומו העולמי ע"ח אלפרד ראסל וולאס חוקר טבע שפיתח את תורת הברירה הטבעית במקביל לדרווין. וכך כולנו מכירים את דרווין ווולאס נשכח.
כעת התחלתי לקרוא את "יד מלאה" אני מניח שיתרום כמשקלו לאינטליגנציה שלי. במהדורה הבאה אחלוק עמכם את התרשמותי מהספר. אם קראתם את ספריו של סטיבן גולד, אשמח לשמוע מכם האם תמליצו לי על ספרים נוספים של סטיבן גולד או שמא ספריו האחרים ממחזרים את רעיונותיו.
מהדורה שנייה 25/6/17 - חוות דעת על ה"יד מלאה"
סיימתי לקרוא את הספר רק היום, זנחתי קצת את הקריאה בכדי לצפות בשתי הסדרות "פארגו עונה 3" ו"סמוך על סול עונה 3". את הספר "יד מלאה" קראתי לסירוגין, פשוט כי הינו טרחני לטעמי, בניגוד להתלהבות שהתלוותה לקריאת הספר הקודם. בספר זה נדבק כנראה המדען סטיבן גולד מדוקינס וזיבל את השכל עם המון נתונים וסטטיסטיקות הלקוחים מעולם הבייזבול. שכנראה מדבר אחרת אל האמריקענרים, מאשר אלי שאיני מצליח להבין מדוע רק אמריקענרים מצליחים להנות מהמשחק. או שמא הצצופים נהנים מאכילת נקניקיות ולגימת פחיות באד. כאן מנסה כנראה גולד להתקרב לקורא האמריקענר השמרן באמצעות דוגמאות המדברות אל ליבו.
אחלוק עמכם שתי אנקדוטות מתוך הספר שבכל זאת נוספו למגירת האנקדוטות שלי.
1. "הוצא מהקשרו" - בצי ישנה מעשייה שעוברת בין הקאדטים אודות הקפטן שהתכסח עם הקצין הראשון וגמל לו בכך שרשם ביומן האוניה "הקצין הראשון היה שיכור היום". הקצין הראשון בקש מהקפטן למחוק את ההערה אך הקפטן סרב. למחרת הקצין הראשון רשם ביומן "הקפטן היה פיכח היום"
2. ממוצע החבטות של שחקני כדור בסיס אינו חוצה את הערך של 0.400 ועל כך הוא מתפייט לאורך כמה עשרות עמודים.
איני ממליץ לכם לקרוא את הספר, הציון שלי 2, אך למרות זאת, שאלתי בספריה העירונית ספר נוסף של גולד.
לגבי שתי הסדרות פארגו 3 וסמוך על סול 3, איני ממליץ לכם לצפות בהן. שתי הסדרות הגיעו לרוויה לאחר העונה הראשונה כל עונה נוספת הינה פיהוק, לכו לישון במקום לסבול. ציון 2
לקטילת סדרות נוספות אתם מוזמנים לקרוא את הביקורת http://cafe.themarker.com/review/3363982/
בזמנו קראתי את ספריו של ריצ'רד דוקינס "הגן האנוכי" ו"השען העיוור" אינני ממליץ לכם לבזבז עליו את זמנכם היקר, אלא אם אתם ממש ממש מוכרחים. דוקינס מנסה לבסס את התזה שלו שהגנים, הזמן והסטטיסטיקה הם האחראים להתפתחות ולשינויים של היצורים. שמחתי לקרוא שסטיבן גולד הינו בר פלוגתא של דוקינס ומבטל את התזה שלו. כאמור "קנאת סופרים תרבה חוכמה".
כמובן שאיני מתכוון למכור לכם את הספר ע"י תמצותו, אומר רק כי הספר קל להבנה, אינו מצריך ידע כלשהו בניגוד לדוקינס הטרחני שמעמיס את הקורא בחישובים סטאטיסטים שאמורים לבסס את תורתו.
אביא כאן רק את האנקדוטה על צ'רלס דרווין שנחשב אבי תורת האבולוציה, שנאלץ לקנות את פרסומו העולמי ע"ח אלפרד ראסל וולאס חוקר טבע שפיתח את תורת הברירה הטבעית במקביל לדרווין. וכך כולנו מכירים את דרווין ווולאס נשכח.
כעת התחלתי לקרוא את "יד מלאה" אני מניח שיתרום כמשקלו לאינטליגנציה שלי. במהדורה הבאה אחלוק עמכם את התרשמותי מהספר. אם קראתם את ספריו של סטיבן גולד, אשמח לשמוע מכם האם תמליצו לי על ספרים נוספים של סטיבן גולד או שמא ספריו האחרים ממחזרים את רעיונותיו.
מהדורה שנייה 25/6/17 - חוות דעת על ה"יד מלאה"
סיימתי לקרוא את הספר רק היום, זנחתי קצת את הקריאה בכדי לצפות בשתי הסדרות "פארגו עונה 3" ו"סמוך על סול עונה 3". את הספר "יד מלאה" קראתי לסירוגין, פשוט כי הינו טרחני לטעמי, בניגוד להתלהבות שהתלוותה לקריאת הספר הקודם. בספר זה נדבק כנראה המדען סטיבן גולד מדוקינס וזיבל את השכל עם המון נתונים וסטטיסטיקות הלקוחים מעולם הבייזבול. שכנראה מדבר אחרת אל האמריקענרים, מאשר אלי שאיני מצליח להבין מדוע רק אמריקענרים מצליחים להנות מהמשחק. או שמא הצצופים נהנים מאכילת נקניקיות ולגימת פחיות באד. כאן מנסה כנראה גולד להתקרב לקורא האמריקענר השמרן באמצעות דוגמאות המדברות אל ליבו.
אחלוק עמכם שתי אנקדוטות מתוך הספר שבכל זאת נוספו למגירת האנקדוטות שלי.
1. "הוצא מהקשרו" - בצי ישנה מעשייה שעוברת בין הקאדטים אודות הקפטן שהתכסח עם הקצין הראשון וגמל לו בכך שרשם ביומן האוניה "הקצין הראשון היה שיכור היום". הקצין הראשון בקש מהקפטן למחוק את ההערה אך הקפטן סרב. למחרת הקצין הראשון רשם ביומן "הקפטן היה פיכח היום"
2. ממוצע החבטות של שחקני כדור בסיס אינו חוצה את הערך של 0.400 ועל כך הוא מתפייט לאורך כמה עשרות עמודים.
איני ממליץ לכם לקרוא את הספר, הציון שלי 2, אך למרות זאת, שאלתי בספריה העירונית ספר נוסף של גולד.
לגבי שתי הסדרות פארגו 3 וסמוך על סול 3, איני ממליץ לכם לצפות בהן. שתי הסדרות הגיעו לרוויה לאחר העונה הראשונה כל עונה נוספת הינה פיהוק, לכו לישון במקום לסבול. ציון 2
לקטילת סדרות נוספות אתם מוזמנים לקרוא את הביקורת http://cafe.themarker.com/review/3363982/
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה