כך ביליתי בסוף השנה

  השנה את הסילבסטר חגגנו בצורה מקורית. מדי שנה אנו מעבירים את הערב במשחק פוקר עממי. קצת אחרי חצות לאחר החלפת התאריך אנו עוברים לשחק ב- 21 עממי, בכדי לאפשר למפסידים להשיב את הפסדיהם. אך השנה לשם שינוי, שחקנו מונופול בכסף אמיתי! בן דודו של פיני הגיע לחופשת מולדת מניו יורק. הוא הציע לנו לשחק במונופול עם שטרות כסף. לדבריו הסצינה החמה כיום בניו יורק בקרב הבנקאים ובקרב סוחרי הבורסה היא משחקי מונופול אונליין בכסף גדול מינ' עשרת ת'לפים דולר כניסה למשחק. ישנם כמובן חברי האלפיון העליון שאצלהם מקובל לשחק בסכומים של פי עשר למשחק.
  פיני הציע דמי כניסה עממיים של 300 ש"ח לשחקן וכך העברנו כשעה וחצי עד לכניסתה של שנת 2018 המנצח גרף את כל הכסף שבקופה.

את 2018 התחלנו כמנהגנו במשחק 21. מחיר הבילוי שכלל משקאות ומיני תרגימא שנתרמו מכיסם של המשתתפים היה יקר יותר מאשר ישיבה בבר או במסעדה עממית, אך הרעש וההמולה במקומות אלו גורמים לי להעדיף בילוי ביתי.
אלוף המונופול - להקת טיפקס

אלוף המונופול

טיפקס
מילים ולחן: קובי אוז

אתה באת
ממקום רחוק נשכח,
אמך הנעלבת ואביך המקופח
העבירו בך גנים של רצון לנקמה,
עם מוטיב של פטריוטיות טיפשית ומדומה,
די מהר גילית את משחק המונופול
ורצית לנצח ולקחת את הכל,
שם ידעת
אם לכלא נכנסים,
מחכים שני סיבובים ומיד יוצאים.

מאז אתה זורק קוביות ושחקנים
קונה בתים, אנשים, מלונות ומפעלים.
אתה מרמה, ואף פעם לא נתפס
תוציא אותי, פיון טיפש, אשים עליך פס!
אבל אתה תחזיק אותי בתור מפסיד קטן,
ולא תתן לי לצאת מהמשחק בזמן,
העיקר שאתה תישאר לבד למעלה
וכל השחקנים עם התחתונים למטה...

אלוף המונופול
כדי לנצח תעשה הכל
מתי תלמד שהחיים הם קצת יותר מסתם משחק.
אלוף המונופול
בגללך כולנו ניפול
מתי תדע גם להבחין באנשים שמסביבך.

את תשמע, עלוקה, אלוף המונופול
אני כבר לא צריך אותך, אני מספיק גדול!
אתה משחק עם החיים שלנו כמו ילדון קטן,
המונופול כבר בקופסה בתוך מחסן בגן,
תצא מהמשחק הזה שלך המטומטם
ותן לנו לחיות לפי חוקים של בני אדם.

אלוף המונופול...

גם רה"מ נתניהו נוהג לשחק מונופול פעם בשבוע עם חבריו המיליונרים. יש לציין שהוא מזלניק הוא תמיד מרוויח. את רווחיו הוא תורם למשפחות נצרכות.

  בחזרה לחגיגות הסילבסטר, (אבי נהג לומר סילבסטר מיט מלאך המוו'תס שוויסטר -סילבסטר התחתן עם אחותו של מלאך המוות) הפעם הראשונה והיחידה שביליתי את הסילבסטר בחו"ל היתה בפריז. כמובן שהרחובות והחנויות מוארים ומקושטים לקראת חג המולד, דבר שמוסיף לאוירה. אך החגיגה האמיתית היא העממיות של החוגגים. מרבית הפריזאים יוצאים לראות ולהראות ברחובות, כל חבורה מסתובבת עם בר משקאות נייד ומשתפת בשמחה את העוברים ושבים. ממש אונסים אותך לשתות יחד עמם ולחוג את החג. כיום הייתי נמנע מביקור בפריז או בלונדון ואפילו בניו יורק בסילבסטר מטעמי ביטחון.

נ.ב בילדותנו שיחקנו במשחק ריכוז שהיה גירסה עברית, זכורני שיכולנו לבנות בתי מלון בעזה ובחברון.
כל המחירים היו נקובים אז בפרוטות (1000 פרוטות היו בלירה, 10 פרוטות היו אז גרוש ומאה גרוש היו לירה).

ריכוז - הגירסה הישראלית למונופול.

Monopoly Millionaires Club - Winner #1

זהו שעשועון טלוויזיה מבוסס על משחק המונופול, מה דעתכם הוא מתאים גם לישראלים? בקרוב גם אצלנו.

כל שתבקש לו יהי שנת 2018

   כמדי שנה הנהלת הקפה הטילה עלי משימה להביא לידיעת הקוראים מה מאחלים לעצמם אזרחי ישראל לשנה הבאה 2018. 
הגשש החיוור לו יהי

  התלבטתי במי להתחיל ביאיר לפיד או במשה כחלון. לכן זמנתי את שניהם לקפה וכך תוך ניגוב שאריות אבקת הסוכר מזווית פיהם. אמרו השניים כאיש אחד "לגרוף 23 מנדטים בבחירות שתתקיימנה במאי". "מי יבחר בכם?" שאלתי "הבטחתם דירות בחצי חינם ונכשלתם".

משה כחלון:"צוות הפרסומאים שלי יפזר שלטים בכל תחנות האוטובוסים ועל כל דוכני מפעל הפיס. בבחירות הקודמות הצביעו עבורי העשירים, בבחירות הבאות יצביעו עבורי העניים וגם הערבים"

יאיר לפיד:"כל הבוחרות הפעם יצביעו עבורי, אני נראה כמו כוכב קולנוע מזדקן".

  בפגישה הבאה ראיינתי את פאינה קירשנבאום, את אריה דרעי, את חביתן, כמה ראשי ערים ועוד חבורת חתולי צמרת שהכניסו את כפותיהם לשמנת. הזמנתי את כולם לכוס תה פושר וביציות עין קרות ולאחר שקינחו בלחמניה מרוחה בריבת תות שאלתי "מה תבקשו לשנת 2018".

מקהלת חתולי הצמרת: "אנו סומכים על חוקרי להב 804 (צ"ל 433) שיפתחו את השנה בגילויים חדשים, כמה יותר פרשיות שחיתות הרי זה משובח". כולם הראו לי את כפותיהם הנקיות ושכנעו אותי שזה לא מענינו של הציבור לדעת מי ליקק את השמנת.


את האופוזיציונר הכי מוכר במדינת ישראל מר יצחק הרצוג ראיינתי בשיחה טלפונית. "מה המשאלה שלך לשנת 2018" הרצוג ג'וניור השיב "להתמנות לנשיא המדינה". אבל מר ריבלין יכהן בתפקיד עד שנת 2021, "אז אולי אציע לו הצעה שלא יוכל לסרב לה" השיב לי הרצוג. כאן נדלקתי על הרעיון וברשותכם אחלוק אותו עמכם.

הרצוג:"אציע לו לרוץ לראשות ממשלת ישראל בראש הליכוד". "אבל בליכוד וברחוב אוהבים את מר נתניהו ואין צ'אנס שהוא יפרוש או ידיח את עצמו".


לבסוף ראיינתי את מארגן ההפגנות נגד השחיתות מר אלדד יניב ושאלתי מה הוא מבקש לעצמו לשנת 2018 "אני אוהב לראות את עצמי בטלוויזיה, אז די לי אם ימשיכו להזמין אותי לאולפנים פעמיים שלוש בשבוע"
סקופ - השר לביטחון פנים ידרוש ממשטרת ישראל לפתוח בחקירת "החמוצים". משטרת ישראל תבדוק ב 2018 כמה פעמים נסעו משתתפי ההפגנות הסמולנים לחו"ל בשנתיים האחרונות.


כמובן שאתם סקרנים לדעת מה אני מאחל לעצמי לשנת 2018

My wish for this year is

a big fat bank account

                                                       and a slim figure.

      Please write it in your lists.

Please don't mix these two up           

  like you did last year !!!!

נ.ב פעם לפני כעשר שנים שאלתי את ברונקה (גיסתה של חמותי) מה היא מבקשת לשנת 2008
ברונקה:"הלוואי שיורק (יורם) בנה של זושה אחותי, יכשל בבחינת לשכת עורכי הדין".

אין כניסה

מה ההבדל בין מותר לאסור בכפר הגלובלי שלנו? הבוס הראשון שלי שהיה "יקה פוץ" מכר לי לפני כמה עשרות שנים את התיאוריה על ההבדלים בין מותר לאסור.
בגרמניה מה שאינו מותר בפירוש - אסור!

באנגליה מה שאינו אסור בפירוש - מותר!

בישראל מה שאסור בפירוש - מותר! 

אין לי ספק שהזלזול בחוק מתקיים בגלל ה DNA היהודי, שאינו מפנים עדיין שזוהי מדינתנו מזה שבעים שנה וכבר לא צריך לרמות את הפריץ. "בימים ההם אין מלך בישראל איש הישר בעיניו יעשה" (שופטים כ"א, כ"ה).
אתמול יצאתי לדוג דגים לשבת הגעתי לכאן ונתקלתי בשטח מגודר עם שלטים מאירי עיניים.

מבט מרפרף על דייגי המרינה הכחולה - אשדוד

שאלתי עובר אורח, שהגיע עם תיק חכות והתאכזב למראה הגדר שמנעה ממנו יום דיג. ומיהם הדייגים שבכל זאת דגים כאן, פרט לשני המצולמים היו מפוזרים עוד כחמישה דייגים, "אלה, מאפיונרים".

דייגים במרינה - אשדוד

איני מבין לשם מה בכלל תולים שלטים האוסרים משהו כמו "אל תדרוך על הדשא" אם אין כוונה לפקח עליהם? אוקצור עזבתי את המקום מאוכזב, שלא הצלחתי להוכיח לעצמי שאצליח לדוג שלושה דגים לשבת. נכנסתי למרכול קניתי לי שלושה דגים ושבתי הביתה לצפות בערוץ נשיונל גיאוגרפיק, על דייגים אמיתים שדגים דגי ענק.

לסיום הבאתי את אחת הסצינות הנפלאות עם לואי ד'פינה ששזוכה בתחרות דיג של יום א' - אל תחמיצו.

לואי ד'פינה ובורביל  באזור אסור לדיג......

טוב לדעת שישנן גם נשים דייגות

זושה יצאה לדוג הטילה את החכה והתיישבה לקרוא ספר.
עד מהרה הופיע במקום שוטר ממשמר החופים, "בוקר טוב גברת. מה את עושה?"
"קוראת", אמרה זושה, "אתה לא רואה?"
השוטר: "את נמצאת באזור אסור לדיג".
זושה:, "אני לא דגה אני קוראת ספר?"
שוטר: "כן, אבל יש איתך את כל הציוד הדרוש לדיג, אאלץ לקחת אותך לתחנה ולקנוס אותך."
זושה: "אם תעשה זאת, אתבע אותך על ניסיון לאונס!"
"אבל אפילו לא נגעתי בך!", ענה השוטר בתדהמה.
זושה:"את זה תספר לשופט, יש לך את כל הציוד הדרוש…"

אישה שעולה לאוטובוס עם כלבה והנהג אומר לה: "מותר אסור, אסור מותר".

איך לבחור במקצוע או בעיסוק

   מעניין לשמוע מכם מדוע וכיצד בחרתם את המקצוע שאמור יהיה לפרנס אתכם ואולי אף לגרום לכם סיפוק והכרה מצד הסובבים אתכם. אם תשאלו מה גרם לי לכתוב את הפוסט הזה?, פשוט בגלל משאית התובלה שחנתה היום בקרבת ביתי וארבעה סבלים התרוצצו עם רהיטים וחבילות בין דירת השכנים למשאית הענקית. הבטתי על ארבעת הסבלים שכולם נראו לי קוזקים חסונים בעלי שיער בלונדי, עיניים כחולות, בריאים וחסונים. וחשבתי מדוע לכל הרוחות, החבר'ה האלה בחרו בעיסוק פיזי, שובר גב שלמעט הבוס, כל היתר מקבלים תמורה זעומה לפוטנציאל שלהם. יכולים היו לפנות אל פאינה קירשנבאום, או לסטס מיסז'ניקוב ולבקש מהם טובה מרוסי לרוסי. שיסדרו להם ג'וב עם סיכויי קידום.
  נו טוב חשבתי לעצמי, פעם אם האב והסב היו חייטים או סנדלרים, אזי גם הבנים והנכדים המשיכו בדרכם. אך מזה כשלושים שנה אין כמעט צורך בבעלי מקצוע מסורתים, כיוון שזול יותר לקנות מוצר חדש מאשר לתקן או להתחרות בייצור הזול של סין ושכנותיה. אך כמובן שאמא יהודיה לא תסכים שצאצאיה יעסקו במלאכת כפיים, מינ' מנהלי תוכן או מפתחי אפליקציות. עיסוקים מועדפים על האם היהודית רצוי שיהיו רופאים, עו"ד או בנקאים.
   כיצד נוצרה ההילה סביב מקצוע עריכת הדין? לדעתי בזכות מדיום הקולנוע שתרם כמה סרטי דרמה על משפטים מפורסמים בהם הוצגו הסניגורים כגיבורי על, אשר מסוגלים לחלץ את לקוחותיהם למרות שלכאורה סיכוייהם אפסיים. אח"כ הדרמה עברה לסדרות הטלוויזיה שאף בהן קל למכור את דמותם של הפרקליטים השנונים והמצליחנים. נו מקצוע הרפואה מסייע לכולנו להלחם במלאך המוות ואכן בסדרות הטלוויזיה הרבות מציגים את הרופאים גם כן כגיבורי על.
מזה כעשרים שנה כולנו חולמים להפוך לטבחים (שפים) שוב בגלל תוכניות האוכל שמציפות אותנו מכל העברים. גם רופאים ומהנדסים החליטו לעשות הסבה מקצועית ועברו למטבח.
  טרנד חם נוסף הוא תחום הנדל"ן, שם רבים חולמים לקנות בית בזול, למכור ביוקר. לקנות שני בתים בזול למכור ביוקר וכן הלאה עד ליום בו תהפכו לילד הפלא מטבריה עלית שהגיע לארה"ב עם אלף דולר וכיום אתם שווים עשרה בליון דולר.

  אך אם תשמעו לי אני ממליץ לכם לבחור באחת מהערים בין נהריה לאשקלון ולהתקבל למחלקת הפיקוח. עדיף שתבחרו בעיר או מועצה שבראשה עומדת פיגורה שמרננים עליה שהיא מושחתת. תתקרבו לראש העיר או במסלול של הועד, או במסלול של האופוזיציה. אם ראש העיר ירמוז לכם שהוא זקוק לעזרתכם, נכנסתם למאיון העליון לפני מרבית העורכי דינים, הרופאים ומנהלי ההשקעות.

 אפשרות נוספת עליה כתבתי בעבר (כאן) הינו מעבר דרך המסלול הבטחוני. תתגייסו לצבא הקבע בצה"ל או לאחד מגופי הביון. תטחנו עשרים שנה, כל הזמן תלקקו לבוסים ותגרמו להם לגרור אתכם במעלה ההר. לשכת התעסוקה של משוחררי מערכת הביטחון תצניח אתכם לתפקיד שבו תוכלו לגרוף ימבה כסף, מבלי להתאמץ.

   אם אתם מעונינים להסב את עיסוקכם, בקרוב תפתח מכללת שלמוני ישראל. המרצים יהיו דמויות מוכרות עם ניסיון עשיר שיעבירו לתלמידים סמינרים בזלילת עוגות ציבוריות. המסיימים בהצלחה יתרה את מסלול הלימודים יזכו בתואר דוקטור לשלמונים.

ישנם גם חרדים טובים

  מדוע החרדים זקוקים למשקפיים? ישנם שלושה הסברים לכך. תורשה - במקורות כתוב כי לאה היתה רכת עיניים וכך ליקויי הראייה עברו מדור לדור. ברומן ההיסטורי יוסף ואחיו תומאס מאן מתאר את ראובן הבן הבכור שירש מאמו את עיניה הרכות וסבל מעיניו, אחרת לא היה מרשה לאחיו להשליך את יוסף לבור. הסבר נוסף הינו, בגלל האובססיה של החרדים ותלמידי החכמים לקרוא בתורה יומם ולילה (והגית בו יומם וליל) וכך כבר מגיל צעיר הם נזקקים למשקפיים.
  הבקר שלח לי ידידי הארכיטקט, סרטון נפלא של אחד המסיונרים היהודים ר' יואל ראטה באמצעותו התוודעתי לזן של חרדים טובים. הרבי הזה מתקתק הרצאות לצאן מרעיתו בשפת היידיש. אך לטובת קהל הפרענקים יש כמעט לכל סרטון תרגום מצוין לעברית. מה גם שקל מאד להבין יידיש כיוון ששליש מאוצר המילים הוא עברית עם היגוי שונה (ומצחיק) למשל מלאכות הוגים מלוכ'ס וכיו"ב. אז תצפו בסרטון ועל בטוח תבינו מדוע החרדים נזקקים למשקפיים.

תשמרו טוב טוב על עיניכם - דברי הרבי יואל ראטה

הבנתם מדוע, יפה הא.
תצפו בסרטון הבא בו תראו את הרבי מטיף לצאן מרעיתו לצאת לעבוד, בחיי שהייתי מביא אותו לכאן וממנה אותו לשר הדתות אולי סופסוף הבטלנים יצאו מהישיבות ויתחילו לעבוד ולשלם מס הכנסה כפי שהם עושים זאת באמריקה (הרבי יואל ראטה מתגורר בברוקלין ק"ק ניורק)
חתמת על הכתובה תצא לעבוד! אומר הרבי לחסידיו.

מענין לענין באותו ענין, בתחילת השבוע התפרסם סיפורו של הז'מר יונתן רז-אל שחשש להתעוור מיופין של הנשים בקהל ולכן שמע למצוות רבו שהורה לו לכסות את עיניו במשקפי רתכים. במקום להרכיב את המשקפיים, הוא העדיף להדביק איזולירבאנד שחור בשביל הסצינה. כאן 

לסיום, מכיוון שאנו נמצאים בשבוע החנוכה בדקתי ומצאתי שערכה הקלורי של סופגנייה (450 קלוריות) הינו פי שניים מערכה בגימטריה 224, אז אכילת חצי סופגנייה מספיקה עפ"י הרבנים למלא את מצוות החג.
לעומת זאת ביידיש קוראים לסופגניות פונצ'קעס וערכה בגימטריה 456

כסף טוב אחרי כסף רע

  מזה כשלוש שנים כמעט יום ביומו אני קורא בעיתונות הכלכלית על הבעייתיות של הביטוח הסיעודי. הממונה על שוק ההון החיסכון והביטוח הגב' דורית סלינגר כנראה נהנת לראות את תמונתה בעיתונות כמה שיותר ועל כן מזה כשלוש שנים היא מפרסמת, מדליפה, אוסרת, מתירה את הסאמטוכה שנוצרה בשוק הביטוח הסיעודי. חברות הביטוח בשיתוף תריסר הועדים הגדולים של העובדים שנמצאים בעשירון העליון ביקשו להתנער ממחויבותן ללקוחותיהן. מהסלט החלמאי שעירבבה הגב' סלינגר הצלחתי להבין שהיא כנראה הצליחה במשימתה לעזור לחברות הביטוח להפטר מהגיבנת הסיעודית. כעת מצפה אני לראות היכן תוצנח וכמה תעשה לביתה.
(הצילום לאילוסטרציה בלבד)
למשפחתו של חולה סיעודי בישראל יש שלוש אפשרויות לדאוג לו:
1. לטפל בו בבית, כלומר בד"כ אחת הבנות תשכן את האב או האם בביתה או תעבור לבית ההורים ותדאג להם, במסירות. העלות הכספית אפסית, אך מעטים הישראלים שמסוגלים לעמוד בנטל הפיזי והנפשי. להערכתי בחברה הערבית והדרוזית כמעט 99% מהסיעודים מטופלים בחיק המשפחה.
2. לשכור עובד זר כמטפל צמוד 24/7 בד"כ מארצות המזרח הרחוק (פיליפינים, סרילנקה, הודו, בנגלה דש) אך ניתן גם ליבא מטפלים מרומניה, פולין ובולגריה. העלות החודשית כ 10,000 ש"ח לחודש.
3. לשכן את החולה הסיעודי, באחד מבתי הדיור המוגן הפרטיים או הממשלתים. העלות החודשית 18-30 אלפי ש"ח לחודש.

  כמו בסיפור הצרצר והנמלה, הנמלים אוגרות מזון ליום סגריר ותוך כדי צוברות כספים לשבע השנים הרעות. שנות הזיקנה בהן אולי יאלצו לבלות הם או בני זוגם במוסד סיעודי. הנמלים החרוצות שילמו כספים טובים לתוכניות ביטוח סיעודי גרועות, כך שכל הפרמיות ששולמו הולכות לטמיון (פח הזבל של חברות הביטוח - הלוואי עלי!) כיוון שמחודש מרץ 2018 אין יותר מחויבות של החברות למבוטחים. לעומת זאת הצרצרים בזבזו את כספי ההווה ולא חשבו לחסוך לזקנתם הם בטוחים שאלוהים או מדינת היהודים יהיו מוכרחים לדאוג להם. הם טסו לקזינו בבורגס ובאנטליה הפסידו עשרות אלפי דולרים ובבוא היום במידה והם יפסיקו לייצר כסף הם יצעקו לממשלת ישראל "הושיעונו, יהודים רחמנים תתרמו לנו נדבות מגיע לנו".
ישנה עוד קבוצה, אלו הם הברונים הטפילים, שמקבלים הכל חינם ע"ח האזרחים. הלא הם חברי הכנסת, השופטים, הרבנים, הפוליטיקאים וחבריהם. בלשון משרד הבריאות קוראים לזאת "לקבל קוד". מי שיש לו חברים במקומות הנכונים יצליח לקבל קוד ממשרד הבריאות. מן הראוי להוסיף שקופות החולים בשיתוף חברות הביטוח מכרו ביטוחים סיעודים למעוניינים ובד"כ רק המבוגרים היו מוכנים לשלם ואילו הצעירים אולי בצדק דחו את רכישת הפוליסות הללו. אבל בכל מקרה הפוליסות הללו שוות מכס' 5,000 ש"ח לחודש אלא אם קניתם שתיים או שלוש פוליסות ואז במידה ותהפכו לסיעודים, תוכל משפחתכם לשכן אתכם במחלקה סיעודית ברמה נאותה. ברמות הגבוהות כאמור תזדקקו ל 30 אלף לחודש. (קצין בכיר בצה"ל שהפנסיה החודשית שלו כ 40 אלף ש"ח לא יזדקק לביטוחים סיעודים).

  לאחר שקלא וטריא מרובים, התפרסם השבוע כי שר האוצר הטוב והמייטיב אדון חלפון, בשיתוף עם שר הבריאות אדון ליצמן ואדון ניסנקורן נציג ההסתדרות החדשה (רק של תריסר הועדים הגדולים ואולי עוד כמה ארגונים מונופוליסטים) רקחו תוכנית נפלאה. הם מחלקים בועות סבון צבעוניות אשר תפקענה, ברגע שתנסו לתפוס אותן. האוצר פרסם השבוע בלווית תופים ומצילתיים "יש פתרון לבעייה הסיעודית, אנו מעלים לחולים הסיעודים את הסיוע מ 22 שעות לשבוע עד ל 30 שעות לשבוע מותנה במבחן הכנסה." כלומר אם הכנסתכם מעל 10,000 ש"ח לחודש מסופקני אם תקבלו 9 שעות סיוע שבועיות. לזאת אני קורא לזרות חול בעיני הציבור. בכלל לדעתי, כל התקציב שמשולם למטפלות באמצעות חברות כ"א הינו זריקת כסף טוב לפח זבל. ברוב המקרים בני משפחות החולים הסיעודים אינם מפיקים תמורה מהעובדת שמגיעה למספר שעות לבית החולה.

  לאלו מכם שהתמזל מזלם ואינם יודעים על מה אני מדבר, אסביר ברחל בתך הקטנה.
הביטוח הלאומי מעניק לאזרחי ישראל הסיעודים שעות עזרה בהתאם למצבם. כמובן שאף עובד ביטוח לאומי אינו יוצא ממשרדו ומגיע לרחוץ את אמכם הסיעודית. הביטוח הלאומי קשור עם מספר חברות באיזו קומבינה שהחברות שולחות אליכם הביתה מטפלות ששוהות עם החולים בין 9-22 שעות לשבוע שמתורגם לארבעה ימים X חמש שעות ליום או כל קומבינציה אחרת. המטפלות שהינן ישראליות אינן מתכוונות להפוך לפיליפיניות, כך שבד"כ הן יוצאות עם הקשיש היושב בכסא גלגלים להתאוורר בשמש ותוך כדי כך מנהלות פרלמנט יומי עם חברותיהן המטפלות.
אלא מאי, המטפלות בד"כ מוכנות לעבוד לפנות הצהריים ואולי גם עד הערב, אח"כ משפחת החולה הסיעודי צריכה למצוא פיתרון בתשלום. ישנן חברות שאת תמורת הטיפול השבועית יקמבנו ויעבירו לעובד הזר. לעומת זאת אם החולה הסיעודי נמצא במוסד, הב"ל אינו מעביר את הערך של שעות הסיעוד לחשבונכם ע"מ להקל עליכם לתחזק את בן משפחתכם הסיעודי.
אני פונה בשם אזרחי ישראל לנערי האוצר/קשישי הב"ל לאשר את המרת הערך של שעות הסיעוד (מכס' 5000ש"ח כפי שמתגאה אדון חלפון) למוסד הסיעודי, במידה והמשפחה בחרה לשכנו במוסד במקום לטפל בחולה בביתו.
הרי כל הקומבינה של שעות הסיעוד עוברות לחברות כ"א שמייבאות עובדים זרים ומוציאות מט"ח במקום לשכן את החולים הסיעודים במוסדות ציבוריים.
  אפשר לאלץ את המשתמטים משירות בצה"ל לתרום שנתיים של עבודה במוסדות סיעודים ממלכתים וע"י כך להוזיל את עלות אחזקתם של החולים. 

תהליך אישור שעות סיעוד מטעם הב"ל הינו פשוט אמנם, כאשר החולה הסיעודי הוא במצב קשה, אך כאשר החולה נמצא באזור האפור. בד"כ האחות הסוציאלית שממליצה האם לאשר שעות סיעוד וכמה פוטרת את המקרה באישור מינימלי של 9 שעות שבועיות. כיום בעקבות התהליך החדש, מבחן ההכנסה יגרום לכך שגם חולים במצב קשה לא יזכו בשקל מכספי המדינה. לאחר שאימי זצ"ל עברה ארוע מוחי שגרם לה שיתוק בצד ימין. היא דידתה בבית עם הליכון ונזקקה למטפלת להלבשה ורחצה, לאכול היתה מסוגלת. כשהגיעה האחות הסוציאלית מטעם הב"ל היא שוחחה עמה ואז אמרה לה "תכיני לי כוס תה". אמי קמה הלכה למטבח והדליקה את הכירים מתחת לקומקום (למלא את הקומקום במים, ספק אם היתה מסוגלת). כמובן שאושרו לנו רק תשע שעות שבועיות. אז מה יצא לנו מזה? בימי א' המטפלת היתה יוצאת ליום חופש והגיעה מטפלת מטעם חברת כ"א אשר היתה מתחפפת בד"כ (היא החתימה את אמי על כרטיס העבודה שלה) לדעתי אחרי שעתיים, כנראה דופקת כרטיס אצל עוד קשיש. ערערתי בפני הב"ל ולאחר כחצי שנה הגיעה עובדת מטעם הב"ל. הפעם הכנתי את אמי שלא להענות לדרישותיה של עובדת ב"ל. אך למרות ההכנות, אמי שוב "זינקה" לעבר המטבח כשהאחות בקשה ממנה כוס תה. הפעם היא לא הצליחה להדליק את הגז, פשוט מפני שסגרתי ת'ברז. אמרתי לאחות שאימי תלויה במטפלת ואינה נגשת לכירים ולתנור מחשש שריפה, נו אז אשרו לנו 13 שעות. אך מכיוון שהמטפלת היתה עצמאית שלא דרך חברת כ"א לא ניתן היה לקבל את ערכן של 18 השעות החודשיות הנוספות בשווה כסף. גם קבלת זיכוי ממס הכנסה על תמיכה בהורה קשיש לא ניתנה לי כיוון שלא היו בידי קבלות. תעשו אתם את החשבון. לדעתי האלטרנטיבה השלישית הינה הטובה ביותר.

נ.ב עד היום איני מצליח להבין מדוע רה"מ אריאל שרון זצ"ל אושפז במחלקה סיעודית ע"ח המדינה מבלי לקזז את העלות (כ 40 אלף ש"ח לחודש) משכרו כרה"מ ומקצבתו כאלוף בצה"ל. לעומת זאת יצחק שמיר שגם הוא היה רה"מ שילם למוסד הסיעודי מכיסו הפרטי.

גם נשים מטרידות מינית

גל הגילויים של ידועניות שמנסות לנכס לעצמן תריסר שניות של תהילה, ע"י חשיפת פרטים עסיסים מהעבר ME TOO# צובר מים ואט אט נהפך לצונאמי. אצלנו העיתונאית הדס שטייף סיפקה נתון על ארבעים (40) גברים שהטרידו אותה. כשקראתי את הידיעה חשבתי לעצמי איך היא עשתה זאת? מן הסתם הלכה לאיזה מהפנט שהכניס אותה לתוך מנהרת הזמן ושם היא נזכרה בכל אותם זכרים מזילי ריר שצבטו, ליטפו, חיבקו, ליקקו, שרקו, חיזרו והיא סימנה אותם כמטרידים. כמובן שהיו כנראה גם כמה שהיא הטרידה אותם אבל שמעתם פעם על גבר שהתלונן שאישה הטרידה אותו? תאמרו לי היא רצינית, או שמא עיגלה את המספר לארבעים כי רק 35 הטרידו אותה, או אולי 42 הטרידו אותה.
  (התמונה לאילוסטרציה בלבד.)
אבל אני כנון קונפורמיסט, חושב על כל אותן הנשים שכולכם מכירים שחלקן הן נשותיכם, אקסיות, אחיותיכן שרובן הטרידו גברים. כן, אף גבר* לא יתחתן עם אישה שלא הטרידה אותו מינית. כל הזוגות הנשואים שהינכם מכירים החליפו טבעות רק בגלל שההאישה היתה מספיק אסרטיבית בכדי לדוג לעצמה בן זוג. אבל אף גבר מעולם לא העז להתלונן. כיצד אתם חושבים הפכה שרה לאשת ראש הממשלה? נראה לכם שלא הטרידה את בנימין?

התופסת

שולמית לבנת
מילים ולחן: אמיתי נאמן

הבית האחרון
לסיפור הזה מוסר השכל ידוע
וברור לכל בודאי,
לא כדאי לרוץ תמיד בכל הכוח
לבורחת לא תמיד כדאי.
כי הזמן הן רץ גם כן
הוא לא יחכה לכן
וישאירכן לבד על המרפסת.
ראש נחוץ ידידותי,
זוג רגליים אין בו די
לצרכי משחק התופסת

גם שאול צירלין כנראה הוטרד ע"י אמזונה וכתב על כך בלדה.

אך לו איזו קוגרית כגון זו
  או זו 
היו מטרידות אותו, או אתכם מה הייתם עושים? בטח לא הייתם רצים לספר לרפי רשף או לעיתון ידיעות אחרונות, הא?

*יוצאי דופן הינם נישואי השידוך בחברות החרדיות, הערביות.