רטטוי על טורטיה

  בילדותי אכלנו בבית גיבטש (גיבץ') שהיה מבוסס על בסיס בצל מטוגן, פלפלים ירוקים (לא היו אז אדומים),גזר, קישואים, חציל ועגבניות. זה הלך מעולה עם לחם לבן חם מהמאפייה. בתום תקופת הצנע הוסיפה אמי גם ביצים. אלא מה הגיבץ' נשמע מאכל מעפן לעומת הרטטוי(איזו מלודיה נעימה רה-טה-טוי) הצרפתי ששכנתנו הטוניסאית בשלה. כולו שני הסירים הכילו את אותם המרכיבים, אך הטוניסאית הוסיפה אריסה ואולי גם שני פלפלי אש. כמובן שבאותם ימים בשלו הנשים על פתיליות נפט שאף הן הוסיפו מעט ארומה למנה.

  כשעדר הגברים החליט להשתלט על המטבח, והנשים החלו לצפות בערוצי הטלנובלות. אף אני התחלתי להכין מנות ראשונות שאינן מסובכות מדי. וכך הפכתי לאחד השפים המובילים בארץ להכנת אנטיפסטי ורטטוי.
מתכון רטטוי משודרג (שש מנות)
מצרכים
שני בצלים בינונים,
שני גזרים גדולים,
פלפל ירוק + פלפל אדום,
תפו"א גדול (או שניים בינונים),
שני זוקיני גדולים, אפשר קישואים (אך הטעם והמרקם, ידידי שונים לחלוטין),
חציל בלאדי גדול,
שלוש עגבניות,
פלפל אש (מומלץ חצי),
שמן זית, פלפל גרוס גס, מלח גרוס גס, שלושה עד ארבעה עלי בזיליקום.
הכנה (כולל קיצוץ וטיגון גג שעה עבודה).
קוצצים דק את הבצלים, והגזרים.
קוצצים לקוביות קטנות את שאר הירקות,
משחימים את הבצל, מכניסים את הגזר אח"כ את הפלפלים,אח"כ את תפו"א. בודקים אם הגזר ותפו"א רכים,
מוסיפים את הזוקיני רק לאחר שהוא מתרכך מוסיפים את החצילים ואת העגבניות לבסוף כשהחצילים משנים צבע.
מפלפלים וממליחים בהתאם. מוסיפים את עלי הבזיליקום.
הגשה
הגשה דיאטטית - בצלחת.
הגשה מומלצת - בתוך טורטיה, תנסו ותתמכרו.

מחממים מעט את הטורטיה במיקרו 15-20 שניות ומפזרים כמות אינטליגנטית של הרטטוי שחומם אף הוא מעט. מגלגלים סוגרים קצה אחד ובתאבון.

*אפשר להוסיף גם ארבע ביצים ולקבל שקשוקה נוסח מולדובה.
**הזוקיני עולה כמעט פי שניים מהקישוא בלי כל סיבה, אולי שר החקלאות יורה לחקלאינו להגדיל את מכסות הייצור של הזוקיני שהינו גידול אורגני לחלוטין ואינו זקוק לריסוסים.
& - מתכון לסנדביץ פולני קל להכנה - קישור
&& - מתכון לפשטידת הרינג רוסית - קישור


המלצה על הסרט רטטוי יש מי שלא ראה?

שימו לב שהרטטוי ------>הינו טורטיה בערבול אותיות, לכן הם מתאימים כמו הכפפה לכף היד.

זכרונות ממזנון ביה"ס

  בתקופת לימודי בביה"ס היסודי, כל התלמידים אכלו את הכריכים המצוינים , שאמהותיהם הכינו להם בכל בקר באהבה. יום אחד החלבן שלנו מוטק'ה עשה הסבה ופתח קיוסק ממול לשער ביה"ס. בעיקר קנינו ממנו מסטיק בזוקה, שקיות מצופים שהכילו דגלים, תמונות וכיוב'. בחורף קנינו גלידה חמה (השם התחלף לקרמבן) או רחת לוקום שהיה ארוז במין קופסת קרטון בגודל של קופסת גפרורים. הוצאתם את הקוביה ליקקתם את הממתק והדבקתם לקופסה וכך במשך השעה הבאה לקקתם בהחבא את הממתק שהעביר את השיעור המשעמם בחקלאות או בתנ"ך.

   יום אחד אחת התלמידות הגיעה לחצר עם מין מאפה שהריח טוב וכולנו הזלנו ריר. "מה זה" שאלנו אותה. "זהו סנדביץ' פולני, קניתי אצל מוטק'ה" השיבה הילדה. תוך שלוש שניות זנחנו את הכדורים, החבלים ויתר משחקי החצר ורצנו לעבר הקיוסק. שם כמו חיילים ממושמעים הסתדרנו בתור לפני הדלפק. אמרנו למוטק'ה פה אחד, תכין לנו סנדביץ' פולני.
סנדביץ פולני מתכון
פיתה עירקית,
כף מיונז, מותר גם שניים. אך מוטק'ה הסתדר עם כף אחת.
שלוש כפות כרוב כבוש חמוץ,
כף פרוסות מלפפונים חמוצים בחומץ (אפשר גם במלח)
הכנה - מורחים יפה את המיונז על הפיתה, מפזרים את הכרוב הכבוש ועליו את פרוסות המלפפונים. מגלגלים כמו לאפה.
  
  הסנדביץ הפולני הפך אצלנו בביה"ס ללהיט, מאפיית הפיתות של מוכתר כמעט קרסה, עד שעדינה אשתו של מוטק'ה לימדה אותנו לאכול פיתה עם חומוס (מרחו לנו אולי חצי כף) ומלפפון חמוץ וכמובן הסנדביץ הפולני נשכח. מעדינה וחברותיה כל האמהות של פעם למדו להכין את סנדביץ' הפיתה/חומוס לימי ההולדת של ילדיהן.

   נזכרתי בסיפורו של מזנון ביה"ס, כשעמדתי במרכול מול ערמת שקיות חמות שמכילות פיתות עירקיות. בלוטות הריר שלי החלו לשלוח קריאות אס.אמ.אס לכוון כף ידי השמאלית שחפנה את שקית הפיתות. כמובן שמהרתי וקניתי שתי קופסאות שימורים. האחת של מלפפונים בחומץ והשנייה של כרוב כבוש וכמובן צנצנת מיונז.

משפרי דיור

   בראש השנה אשתי הביעה משאלה להגשים חלום ילדות ולרכוש פסנתר כנף, אמרתי לה מילא הפסנתר לא בעייה, אבל הסלון שלנו קצת קטן. לכן החלטנו להצטרף לעדר משפרי הדיור. בסוכות שוטטנו לנו בין משרדי מכירות נדל"ן. מהר מאד הבנתי שבניגוד להצהרות הרשמיות, כל הפרוייקטים באזור המרכז מכרו בשנתיים האחרונות, אלפי דירות במחירים מופקעים. היכן שלא תניחו את האצבע על מפת אזור המרכז, כבר לא תמצאו דירת ארבעה חדרים בפחות מאשר שני מיליון ש"ח ועבור דירות גדולות יותר תצטרכו להביא שלושה מיליון ש"ח. נו אז כמובן פרוייקט פסנתר הכנף מאלץ אותנו לרכוש נדל"ן במינימום שלושה מיליון ש"ח.
  המורה שלי למתמטיקה לימד אותי לחשוב בגדול, כך שהבנתי שאזדקק למשכנתא נוספת בכדי למלא את דרישותיהם של שר האוצר חפלון ושר העל פטפטניהו. אז מס הרכישה יעלה לי 240 אלף ש"ח, מס השבח על החלפת דירתי הצנועה יעלה לי עוד 120 אלף ש"ח ואם אדחה את הקנייה לינואר 2018 ושני הגאונים הללו ישארו במקומם מס השבח שלי יעלה לי בעוד 130 אלף ש"ח פלוס מינוס 30 אלף ש"ח. כמובן שסך המע"מ על העיסקה כחצי מיליון ש"ח כמחירה של דירת ששה חדרים בבית"ר עילית.
  אמרתי לאשתי "שמעי איני מתכוון לשלם עוד 370 אלף ש"ח כמס מקרקעין" ועוד 500 אלף ש"ח כמע"מ, את מבינה שאני עומד לתרום לחרדים ולמתנחלים 870 אלף ש"ח. אם רק אלף משפרי דיור כמוני עושים עסקה מסוג כזה לשנה לממשלה יש עוד מיליארד ש"ח בקופה הקטנה לבזבוזים, איני מתכוון לתרום להם.

"נו ומה עם הפסנתר כנף שאני כ"כ צריכה?" היא שואלת. תוך שעה מצאתי בביי צ'יינה (רחוב הרצל של סין) שולחן אוכל ל30 סועדים שהינו דו תכליתי הוא משמש כפסנתר כנף והן כשולחן אוכל וכך פתרתי את הבעיה בשני מהלכים. הפסנתר כנף השולחני יגיע אלינו תוך 120 ימי עבודה בגלל שבחרתי צבע לבן מבריק עמיד נגד שריטות.

                              *מקור 
  את הפוסט כתבתי כמובן כאנקדוטה, מטרת הפוסט הינה להציג את דעתי, על גביית המיסים הדרקונית בישראל. האוצר מנסה כביכול להוזיל את מחירי הדירות ובכך לעזור לציבור. אך הטלת מיסים וגזירות שנעשות בשליפה, יגרמו לקריסת ענף הנדל"ן בארץ. אם אני כמשקיע צריך לשלם עוד 80 אלף ש"ח מס רכישה על דירה בשווי של מיליון ש"ח (דירה שנייה/שלישית/רביעית וכו'.....) אזי אני אסתלק משוק הדירות. בטוחני שעוד עשרות אלפי משקיעים או משפרי דיור ישקלו האם שווה להם להיות בשוק הנדל"ן. פטפטניהו את חפלון עומדים לגרום כאן מיתון כפי שהיה בשנת 1965 על כל המשתמע.

   מה שבאמת מרגיז בשוק הנדל"ן הוא שמדינת ישראל מספסרת במחירי הקרקע שבזמנו היוותה כ 33% ממחיר הדירה וכיום מחיר הקרקע והמיסים מהווים כ 70% ממחיר הדירה. הצעתי היא להפריד את מחיר הקרקע ממחיר הדירה, ואת המיסים לגבות רק על עלויות הבנייה.

אחת שתיים שלוש דג מלוח

  פעם בתקופת הילדות נהגנו לשחק בתופסת, לכשהתעייפנו עברנו לשחק באחת שתיים שלוש דג מלוח. למי שאינו מכיר אזכיר את חוקי המשחק. 
1. אחד המשתתפים מתנדב לתפקיד "דג מלוח".
2. הדג המלוח עומד צמוד לקיר או עץ. שאר המשתתפים עומדים במרחק כ-10 מטר ממנו, מאחורי קו קבוע מראש. ה"דג המלוח" מסתובב עם הגב למשתתפים, עוצם עיניים, קורא "אחת,שתיים,שלוש, דג מלוח".
3. בזמן שהוא קורא, יתר המשתתפים מתקדמים לעברו. כאשר הוא פוקח עיניים הם קופאים במקום. אם הדג המלוח רואה מישהו זז, הוא פוקד עליו לחזור לקו התחלה. מטרתם של המשתתפים להגיע אל הדג המלוח ולגעת בו, או, בגרסה אחרת של המשחק, לגעת בקיר לידו הוא עומד.
4. השחקן שנשאר אחרון נבחר בתור הבא להיות ה"דג מלוח"
הנה סרטון מצוין המדגים את המשחק אחת, שתיים,שלוש, דג מלוח

 בחו"ל המשחק נקרא רד לייט - גרין לייט RED LIGHT-GREEN LIGHT
הכללים זהים למעט הגירסא של ספירה עד עשר ולא עד שלוש.

   ממשחקי ילדות נעבור לאכילת דג מלוח או הרינג. יהודי מזרח אירופה האמינו שאכילת דג מלוח מפתחת את המח והמאכל הוא שגורם לחריפות השכל של אוכליו. פעם אחת לפני הרבה שנים נסעו כומר ורב ברכבת מיהופיץ (קייב, אוקראינה) לורשה. לאחר שעתיים שלף הרב מילקוטו זנב של הרינג וחתיכת לחם שחור קשה משלשום, פרס אותם על מפיתו והחל מברך את ברכת המזון. הכומר שבלוטות הריר החלו לפעול אצלו במרץ למראה ארוחתו הדלה של הרב, מיהר לשלוף מילקוטו את ארוחת הצהריים שלו. רבע לחם שחור, קופסת חמאה, שליש נקניק דם, נתח קדל חזיר מעושן, שתי לביבות תפו"א, שני בלינצ'ס גבינה ושני בלינצ'ס דובדבנים ובקבוק יין אדום. הכומר לעג לרב באומרו "אומרים שאתם היהודים עולים על הנוצרים בחוכמתם, האם תוכל להסביר לי את מקור החוכמה שלכם?" הרב השיב לו "הסתפקות במועט ואכילת זנבות של דג מלוח". הכומר הציע לו להחליף ביניהם את ארוחות הצהריים שלהם. הרב הסכים ללא היסוס ומיד ניגש למלאכת הלעיסה והבליעה מבלי להתפלל על המזון. הכומר נגס בהרינג ירק כמה עצמות כוסס את הלחם הקשה ואמר לרב "אוי אתה עבדת עלי" הרב השיב לו "נו אתה רואה איך אכילת ההרינג השפיעה כבר עליך לטובה".

  פעם בקרתי בהולנד באחד מכפרי הדייגים, על שפת המזח היה דוכן למכירת הרינגים ומאכלי ים אחרים כגון מנות צלופחים ועוד מיני דליקטסים שלא תמצאו גם במסעדות יוקרה. שני ה"דייגים" חתכו וניקו את ההרינגים והכינו מהם פילטים ארוכים, נקיים מעצמות והניחו אותם על מצע בצל מקוצץ מונח על פיסת קרטון. טור ארוך של הולנדים ואולי גם תיירים עמדו ובלעו את ההרינגים שלמים לתוך הלוע כמו שקנאים. עד אז הייתי משוכנע שרק היהודים אוכלים הרינגים ולכן אנו כ"כ חכמים ומסדרים את הגויים. אך בהולנד הבנתי שבכל צפון אירופה ההרינגים הינם אוכל הרחוב המקובל, המהדרים גם מסריחים למרחקים מהבצל הקצוץ שעליו הונחו פילטי ההרינג.
מה דעתכם על הזאטוט החכם?

היפני הזה מזכיר לי את המז"פניק מסוקה מהסדרה דקסטר, חמוד הא?

  קלינאית הניקיון שלנו הציעה לי אתמול להכין עבורנו כמה מעדנים מהמטבח האוקראיני והציעה לנו תפריט מעניין אבל הוא מתאים לימי החרף הקרים, אז בתור התחלה היא הציעה להכין סלט שובה שהוא אחד מכרטיסי הבקור של המטבח הרוסי/אוקראיני. "דאוואי" אמרתי לה, "מה המצרכים שאת זקוקה להם?"
סלט שובה אוקראיני
מצרכים - בצל בינוני, שני תפוחי אדמה, ארבעה גזרים, שני סלקים בינונים, שני הרינגים (עדיף שלמים, אפשר ארבעה פילטים) מיונז (עדיף מיונז רוסי אמיתי, אפשר אמריקנסקי ואפילו לייט). האוקראינים אינם משתמשים בתבלינים למעט מלח ופלפל ובמנה זו אין אפילו קורט מלח ואפילו לא גרגר פלפל.

סט-אפ - מבשלים את הסלק, תפו"א והגזר בסיר,  לאחר הבישול מגרדים על פומפיה גסה, לתוך שלוש קערות את הירקות. קוצצים את הבצל דק דק, מנקים את ההרינגים מהעצמות וקוצצים לקוביות קטנות, את נתח הביצים (קוויאר פולני) קוצצים גם כן.
הכנה - בתבנית מלבנית עדיף פיירקס, מניחים בשכבה התחתונה את הבצל הקצוץ, מעליו מורחים כף גדושה של מיונז. בשכבה השנייה מניחים את ההרינג הקצוץ ומעליו שוב כף גדושה של מיונז. כעת מגיע תורו של הגזר ומעליו כף גדושה של מיונז, כעת מגיע תורם של תפוחי האדמה ושוב כף מיונז שמחליקה את תפוחי האדמה. ובשכבה העליונה הסלק המגורד שמחליקים עליו  כף שטוחה של מיונז. נותנים למנה ל"התבשל" בטמפ' החדר מחצית השעה, לכסות בנייר כסף ולהכניס למקרר למשך שעתיים לפחות.
תוספות - ברוסיה נוהגים לגרד שני חלמוני ביצה לפני ההגשה ניתן גם לפזר בצל ירוק קצוץ גס על הגג.
                                      סלט שובה

תראו איזה יופי של מנה ראשונה או נשנוש בשביל להוריד קצת יי"ש.

  אין פלא שהרוסים/אוקראינים הינם אלופי העולם בשח-מט הרי הם אוכלים את המאכל היהודי הרינג. תתחילו לאכול הרינגים ומבטיחכם שתחושו שיפור משמעותי במח. תתבוננו בפוטין תראו את האינטליגנציה נשפכת לו מהפרצוף, לעומתו אובמה נראה כמו שוטה הכפר. בדף הפייסבוק של פוטין הוא מספר לעמו שהוא נוהג לאכול 30 גר' קאוויאר בלוגה ליום, זה מקנה לו יתרון על פני יריביו. אוליגרכים רוסים גם הם מורחים קאוויאר בלוגה על רסק חלמוני הביצים, תנסו לפחות פעם אחת (כסף זה לא הכל בחיים).

כסף זרוק על הרצפה

   "באמריקה הכסף זרוק על הרצפה, צריך רק להתכופף ולהרימו". זו היתה אחת התובנות שדודי נאג'י העביר לי חינם אין כסף. אבל הוא מיהר להוסיף "אבל בד"כ שוברים את הגב כשמזדקפים חזרה". "יא איבני" אמר דודי נאג'י "צריך להזיע הרבה בשביל הכסף, גם באמריקה".  דודי אדי מכר את דירת השיכון שלו בפרדס כץ ונסע לארה"ב. היה זה מיד לאחר מבצע סיני ולאחר שניצל בנס ממתקפת מטוסי מיסטר שתקפו בטעות את מחלקת הטנקים שלו. אדי החל את עבודתו כעוזר חשמלאי זוטר בעיריית ניו יורק ולאחר כמה שנות עבודה פרש והפך למתווך נדל"ן.
   כמובן שלאחר השחרור מצה"ל נסעתי אליו לניו יורק לבדוק אפשרויות בארץ שבה הכסף זרוק על הקרקע. מיד לאחר הנחיתה בדרכי לאסוף את תרמילי ראיתי על הרצפה סטיפה ששמי היה רשום עליה. דרכתי על הסטיפה, התכופפתי חפנתי ושלשלתי לכיסי. מהרתי לשירותים לבדוק את השלל לא להאמין 300 דולר בשטרות של חמישיות ועשיריות. בשנות השבעים גם בארה"ב זו היתה בוחטה מכובדת אם כי גם כיום לא הייתי מתנגד להתכופף ולהרים סטיפות בנמלי התעופה. כשהגעתי סופסוף לביתו של אדי ספרתי לו על מזלי הטוב והזכרתי לו שאחיו נאג'י כנראה פתח לי את המזל. למחרת אדי לקח אותי לזירת מירוצי הסוסים ביונקרס ושם בעצתו של אדי שלשתי את כספי. התאהבתי מיד באמריקה שהציעה לאזרחיה ותייריה שפע מוצרים טובים וזולים. אדי סידר לי עבודה מצוינת בכמה בתי כנסת שם התנהלו משחקי בינגו בימות השבוע ובימי שישי ערבי פוקר ובלק ג'ק. לשאלתי ענה אדי שאמנם ההימורים אסורים בארה"ב אך אלו נחשבים לערבי התרמה למוסדות דת.
   הכל היה נפלא, עד שבסוף אוקטובר החל השלג הראשון והקור שאליו לא הייתי מורגל, נפרדתי לשלום מאדי ומשפחתו ושבתי לארץ. אין ספק שבארה"ב הכסף זרוק על הקרקע וביחוד בענף הנדלן. אך דא עקא אשתו של אדי חלתה במחלה קשה ובאותם ימים ביטוחי הבריאות כנראה היו גרועים ואדי הפסיד את כל רכושו בהימור על חיי אשתו. כעת הבנתי למה התכוון דודי נאג'י בחלקו השני של האיזם שלו "אבל בד"כ שוברים את הגב כשמזדקפים חזרה". 

    בסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, היזמים החלו לפתח את רעננה וכ"ס וניסו למשוך זוגות צעירים לשם תוך פיתוי של 'דירה במרחק סיגריה מת"א' ו'קנו דירה ברעננה ותקבלו מכונית פיאט 600'. החל משנות השמונים הנדל"ן הפך לבוננזה. עקרו פרדסים וחממות, חיסלו לולים ורפתות ובנו שכונות 'סביון לתפרנים'. ידידי שוקי הציע לי יום אחד, להשתתף עמו ברכישת אדמה חקלאית במרכז הארץ. שוקי שהיה חבר במפלגת שינוי כנראה היה בסוד הענינים והסביר לי שזהו הימור בטוח, אך אני פקפקתי ושמטתי את כרטיס הזכייה. שוקי רמז לי "הכסף זרוק על הקרקע, צריך רק להרימו" המקורבים שיש להם מידע עשו לביתם מבלי להזיע הם פשוט לקחו הלוואות ורכשו קרקע או תפסו את חברם יוסי קבלן הבנין וקיבלו ממנו דירה בהנחה ואולי גם בחינם.

    כנגד חלק מראשי הערים בישראל נפתחו חקירות בחשד של שחיתות בד"כ על רקע של סחר נדל"ן. איני יודע מדוע החקירות לא הניבו תוצאות של 100% כיוון שהפיתוי גדול וכך גם הכסף הסיכוי שאיש ציבור ישליך הזדמנות של "לעשות לביתי" קטנה ביותר. על אנשי הציבור ומקורביהם להציג מדי שלוש שנים, הצהרות הון ולספק הסברים על הגידול ברכוש. את הצהרות ההון הללו יש לדרוש מהעסקנים במשך עשור שנים לאחר שפרשו מהשרות הציבורי. קרקעות חקלאיות או קרקעות לתעשייה ומלאכה שעוברות שינוי יעוד מניבות עשרות מיליוני דולרים לבעליהן או לרוכשים בעלי המידע מבפנים. עובדי הציבור שתורמים להשבחה זו מן הסתם תובעים "מעשר". אז נשאלת השאלה האם בגלל "המעשר" מגיע להם "מאסר". בישראל 99% מהנובורישים היו עובדי ציבור שחתכו לעצמם חתיכה מכובדת מהעוגה ובכך תרמו לייקור הנדל"ן. 

   לסיום כהרגלי אעניק לקוראי הנאמנים, טיפ שיעזור לכם להרים את הכסף מהקרקע. כנסו לחנות אופטיקה מובחרת ובקשו מבעל העסק למכור לכם "משקפיים ורודות" אלו הם משקפיים שבאמצעותן תראו את מיליוני הדולרים שמתגלגלים על הקרקע. אבל המשקפיים לא יספיקו לכם. בכדי לאסוף את הכסף שמתגלגל על הקרקע, אתם זקוקים לחבר שיעניק לכם רמז. כמובן שזה לא סתם חבר אלא חבר באחת המועצות העירוניות שמצוי בתחום המקרקעין.

הדת משתלטת לנו על השבת

המשק המודרני חייב לתפקד שבעה ימים בשבוע בתעשייה התהליכית, בחקלאות, ביטחון, בריאות, חשמל, מים ותקשורת. העובדים במקומות אלו באם הינם שומרי שבת, הרי הם פטורים מהמשמרות בסופ"ש, אלא אם הרבי נתן להם התר עם הסטמפלה 'פיקוח נפש'.
   אבל כידוע הישראלים אלופי העולם בקומבינות וכך במקומות רבים, מסדרים לעצמם העובדים משמרת בשבת ששכרה בצידה 250% מהשכר בתוספת יום חופשה. אז עובדי חברת החשמל מארגנים לעצמם עבודות בשבת, בנמלים מסדרים משמרות לשבת וכמובן באל על שם הטכנאים תמיד נאלצים לסיים את אחזקות המטוסים בשבתות בכדי שימריאו בזמן ביום ראשון. המנגנון שמתיר עבודות בשבת במשרד העבודה/הכלכלה/הרווחה/האוצר הינו למעשה חותמת גומי שמעניק לאותם ועדים חזקים את ההתר לאפשר לכמה ישראלים לעשות עוד כמה ג'ובות לחודש.
  לעומת זאת המסחר בשבת התפתח וכולם עוצמים עיניים, אז בהתחלה הסוו זאת בהעסקת עובדים לא יהודים, אך עם הזמן בעלי העסקים מצפצפים ואולי גם משלמים קנסות אך עובדים רבים נאלצים לעבוד בשבת ובד"כ אינם זוכים לתוספת משמעותית למשכורתם.

  בברוקלין ניו יורק, בשיקגו, בעיר המלאכים גרים מיליוני יהודים, שמסביבם הגויים מפעילים רכבות, חנויות ומה לא בשבת. אך שם מעולם, הרבי מגור או הרבי מלובביץ או הרבי מבויבריק לא העזו לפנות לראש עיריית ניו יורק או שיקגו ולאיים עליו. היהודים משתתפים במוסדות השלטון אך אינם מעזים לתקוע מקלות בגלגלים. אז מה ההבדל בין ברוקלין לת"א? הכל בראש שלנו.רה"מ יכול היה להקים קואליציה בלי ש"ס ואגודה אך הוא מפחד מקללת הבבאות והרבנים. 

  בתורה כתוב ששה ימים תעבוד וביום השביעי תשבות מכל מלאכה, אז אפשר לעשות שבת ביום ראשון וביום שני וביום רביעי וחמישי. קצת גמישות בחיים רק מועילה.

  ולסיום אני רואה בעבודת האלוהים עבודה לכל דבר. מגיעים היהודים המאמינים לבית הכנסת מתפללים ומתנועעים לקול שירת החזן איזה שעתיים שלוש ולפעמים גם ארבע, נכון הם לא מחתימים כרטיס נוכחות אך הם בטוחים כי האל מצלם אותם והוא עשוי לפטר אותם. אחרת איני מבין מדוע הדוסים מגיעים לבתי הכנסת שהם בעצם משרדים בהם עובדים עבור אלוהים. אח"כ מתחיל השוק הפרסי מוישל'ה עולה לתורה וקורץ לגבאי (הטלר) והנ"ל מוכר לו 'עליה לתורה'. ואחריו מגיע יענק'ל וקורץ לגבאיי פעמיים והוא מוכר לו 'עליה לתורה' וגם 'מישביירעך' (מי שברך) וכך הלאה ב"ה יש הרבה קונים עם כיסים תפוחים. שעושים עסקים בשבת לכאורה, אך את הזוזים הם משלמים ביום ראשון, לפעמים לכיסיו העמוקים של הגבאי. כשהקופה הרושמת של הגבאי מתמלאת, אפשר לסמן להמון העייף והרעב שהמשמרת הסתיימה (לפעמים תוקעים בשופר) וכולם יוצאים לארוחת צהריים עם שלאפשטאנדה. כולם יודעים שאוי להם אם יבריזו מתפילת ערבית אליה הם מגיעים שבעים ורעננים בכדי להמשיך ולעשות את עצמם עובדים עבור האלוהים.

  אולי הישראלים החופשים (שאינם עבדי האל) במקום לילל, יפעילו כנגד החרדים מלחמת נגד. אני מצפה מעובדי חברת חשמל להוריד את השאלטרים התלת פאזיים בכדי שעובדי האל יתפללו בלי מיזוג. אני מצפה מעובדי התחזוקה של המעליות לשבש את הפונקציה מעלית של שבת.
אך בעיקר אני מצפה מכם הבוחרים, שלא תצביעו עבור מפלגת הליכוד בשתי מערכות הבחירות הבאות. מפלגת הליכוד היא היא הגורם העיקרי לכך שבעוד עשור נצטרך כולנו לעבוד בשבתות ובחגים עבור אלוהים מבלי לקבל תמורה על עמלנו.
שנה טובה.

ושושן צהלה ושמחה

תושבי פרס קבלו בשמחה וצהלות קרב, את שידורי הטלוויזיה ואת מאמרי העיתונים, שרמזו כי האקרים פרסים השתלטו על טיל הפאלקון 9 וגרמו לפיצוץ שהשמיד את לווין העל עמוס 6. התקשורת הפרסית הזכירה לציבור כי גם הלווין עמוס 5 חובל ע"י מחלקת הסייבר של פרס.
  כעת יושבים כמה יהודים יקרים בניו יורק ובת"א ומטכסים עיצה כיצד ממשיכים הלאה. כרגע ברור לכולם, כי לוחמי הסייבר הפרסים, מסוגלים לחבל בכל שיגור של לווין גיבוי שיבנה בתוך שלושה חודשים במקום הלווין עמוס 6.

  הקונצרן הסיני שאמור לרכוש את חברת חלל תקשורת כנראה לא ירתע ובסופו של יום ירכוש את החברה. במידה וכן, השיגור של עמוס 6* יתבצע הפעם מן הסתם מטריטוריה סינית. כמובן שעם העברת הבעלות, לפרסים לא יהיה מניע לחבל בהמשך הפרוייקט.

  אין ספק שאצלנו 'נרדמו בשמירה', אם לאחר החבלה בלווין עמוס 5 המשכנו בחשיפת הפרוייקט של הלווין עמוס 6.
למרות שלכאורה הלווינים נחשבים אזרחיים, הרי ברור לכולם כי הם משמשים כנשק אסטרטגי ליום פקודה. מדינת ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה להשען על לווינים זרים.
  את ההפסד הכספי בעין תכסינה חברות הביטוח, אך ההפסדים הסמויים, הינם הרבה יותר מעבר לכסף ומניות והמבין יבין. בכל פעם שאצל הפרסים פוצצה צנטריפוגה או חוסל מדען גרעין אצלנו השתן עלה לגובה ששה רגל, כעת הגיע הזמן שחטיבת הסייבר שלנו תשנה פוזיציה ותגלה יוזמה כיצד מטפלים בהאקרים העוינים.

הוצאה שנייה 13/9/16 - שיגור הלוויין אופק 11; חשש מתקלה במערכותיו 
ציטוט: לאחר שיגור לווין התצפית הוא נכנס למסלולו, אך בעת חליפתו באזור ישראל, אז נוצר הקשר עמו ונבדקו המערכות, התגלו מספר התראות שיכולות לסמן בעיות בלווין. עופר דורון, מנהל מפעל חלל בתעשייה האווירית, הוסיף כי "יש כמה דברים שלא נראים שגרתיים, אך התהליך של פענוח מצבו של הלויין מתמשך". המשך

שליחנו בפרס מדווח כי קולונל שמועתי, זוקף את כישלון אופק 11 ליכולתם של לוחמי הסייבר הפרסים שהגישו את הלווין אופק 11 כקורבן לאללה לרגל חג הקורבן. כרגע מתרחשת מלחמת סייבר על תיקון מערכות הלווין, בין איתי וחבריו כנגד אחמד וחבריו.
אני קורא למערכת הביטחון לעשות בדיקה מקיפה ע"מ לגלות את החפרפרת, שמסייעת לפרסים לכסח לנו את הצורה.

הוצאה שלישית 15/9/16 - הפרסים דוחים את השמועות של פגיעה בפרס.
למרות הציוצים ממקור פלסטינאי, שהאקרים מוסלמים פגעו בקוצב הלב שהושתל לפני ששה חודשים בגופו של פרס. גנרל עומר דובר משמרות המהפכה אמר למאזיניו כי המשטר הפרסי, מכבד את כל מנהיגי העולם וכפוף לאמנת לונדון שאין לפגוע במנהיגים ובבני משפחותיהם, גם לאחר פרישתם מהפוליטיקה.

*פוסט זה הינו פרי הדימיון, אך אין לי ספק כי הפגיעות בעמוס 5 , בעמוס 6 ובאופק 11 אינם ארועים סטטיסטים, או מזל ביש.