מהמסטינג לצלחת

  פרולוג - כיון שחג הפסח אוטוטוטוטו קרב ובמרכולים על מרבית המוצרים  כבר תמצאו את החותמת כשר לפסח באותיות קידוש לבנה. אבל מדוע על חומרי הניקוי, חייבת להמצא החותמת כשר לפסח? 
   המסטינג או בשמו העברי פינכה שימש את חיילי השדה ככלי אוכל. הוא היה מורכב משתי פינכות עשויות אלומיניום שנכנסו האחת לתוך השניה והסכו"ם נכנס לתוכן. את המסטינג בצורה דומה הכרתי מסביבתי הקרובה בה פועלי הבנין העברים נהגו להביא את ארוחותיהם במסטינג רב שכבתי שנקרא 'מנשקה' וכונה גם בשם 'קונפייטר'.
   כשהתגייסתי לצה"ל בשנות השישים, קיבלתי את המסטינג בתוך שק החפצים (הקיטבג) ולא הבנתי את העומד לקרות. מהר מאד הגיעה שעת הצהריים ואנו הטירונים הורצנו לחדר האוכל. בכניסה לחדר האוכל היה כלי מעורר תיאבון, מתח שכל טירון נאלץ להניף את עצמו עשר הנפות אחרת לא היה נכנס לחדר האוכל. בפנים עמדו בשורה ששה עוזרי טבח  ולפניהם סירי ענק. בראשון פרוסות לחם, בשני מרק, בשלישי מנות בשריות, ברביעי תוספות, בחמישי ליפתן לקינוח או פרי ובשישי שתייה. החיילים נדחפו קדימה הושיטו את המסטינגים שמולאו בידי הטבחים.

   את הארוחה היינו מסיימים גג בשבע דקות, בכדי לפנות את השולחנות לחיילים רעבים מהפלוגה השלישית. סיימת לאכול, כעת התחיל הענין, אין יותר אמא שמנקה אחריכם את הכלים, הכל עליך. נגשים לברזיות המיועדות לניקוי בתקווה למצוא ליפה או צמר פלדה וסבון, אין מצב. אך חברי לאוהל שהכיר את סיפורי הצבא מאחיו הבכור הנחה אותי כיצד להסתדר. מחתיכת חוט קשירה שפורמים אותו לסיביו ומכדררים את הסיבים עד שמתקבלת ליפה לתפארת. במקום סבון משתמשים בחול שצה"ל מנפק בשפע. משפשפים ומקרצפים ולאחר מכן שוטפים  וממהרים לאימון, אוי למאחרים.
   אני זוכר את עצמי, שכבר למחרת הגעתי לחדר האוכל רק עם הסכו"ם, המם-כף (מ"כ) שקלט שאין לי מסטינג, פקד עלי "חייל, 20 שניות, רוץ תביא ת'מסטינג", עניתי לו שגנבו לי את המסטינג. אם כך, נתרצה הסמל ונבח על הטירון שעמד מאחורי להשאיל לי את המסטינג מרקיה שלו. לאחר שעברנו את הפתח החזרתי לחברי את המסטינג ונגשתי לעמדת החלוקה בידיים ריקות. אספתי שתי פרוסות לחם, על הראשונה בקשתי מעוזר הטבח להניח לי את מנת הפירה, על השניה הניחו לי שלוש חתיכות גולש והיידה אוכלים, על המרק והליפתן ויתרתי. עם סיום הארוחה, כמובן שהייתי פטור מהעונש לנקות את המסטינג. במשך שנים התרגלתי לאכול בצה"ל בצורה שכזו כולל בשרות המילואים.
מזכיר לי את השיר "טוב להם בצבא"

 

  כשבוע לפני חג הפסח הכשירו את המטבחים הצה"לים כולל את הברזיות שליד חדרי האוכל. כאמור החיילים ניקו את המסטינגים שלהם בחול או בבוץ בקרבת הברזיות. אך לפתע הופיעו סמל הדת ומשגיח הכשרות ואסרו על החיילים להשתמש בחול שליד הברזיות. לשאלתנו הם ענו "כי החול כאן אינו כשר לפסח!!!!" החיילים נאלצו לאסוף חול מאזור מרוחק ומגודר, שבו החול הוכשר ע"י משגיחי הכשרות.

מענין לענין באותו עניין בהודו הם קוראים ל'מנשקות'  דאבבוואלאס DABBAWALAS

כ 200,000 מעובדי מומבאי מקבלים את ארוחת הצהריים שמגיעה אליהם בהפסקת הצהריים שלהם בדייקנות שוויצרית (מדהים). הארוחות בנות 4-6 מנות מוכנסות למיכלי המסטינגים ע"י הנשים בבית, נמסרות לחברת שליחויות שמפעילה אלפי עובדים שמשנעים את הארוחות במגה כרך. מרבית עובדי חברת השליחויות אינם יודעים קרוא וכתוב אך הפלא ופלא כל הארוחות מגיעות להודים הרעבים בזמן עם אפס תקלות.

DabbaWalas - Amazing Meal Delivery in India (Dabbawalas)

 

 אפילוג - כמדומני לאחר מלחמת יום הכיפורים גם חיילי השדה החלו לאכול בצלחות פלסטיק שכמובן גם אותן היו החיילים צריכים לנקות. צה"ל המשיך לנפק מסטינגים במשך שנים רבות בעת החיול למרות שלא היה להם שימוש. כך היוו המסטינגים חלק מהציוד בקיטבגים שאופסנו בימ"חים ליום פקודה.

אינני אשם - ראשומון 2011

   את הפוסט הזה פרסמתי בדיוק לפני חמש שנים בשיאה של פרשת קצב. בימים אלו מתחולל האפילוג של המחזה אישור החנינה של הנשיא ריבלין. איני יודע כיצד יסתיים המחזה אך כרגע הניחו אקדח מעשן על שולחן הנשיא והלוביסטים מתרוצצים מסביב ומנסים לשכנע את התקשורת, את הציבור (בעיקר הנשים הפמיניסטיות) לאפשר לנשיא לחון את משה קצב.
   פוליטיקאים דוגמת משה דיין, עייזר וייצמן, משה קצב,איציק מרדכי ורבים אחרים נהנים מעמדת כח שמקנה להם, מחזרים רבים, המחזרים והמחזרות נוקטים בכל השיטות והאמצעים בכדי לנגוס ביס גדול מהעוגה הציבורית. משפטו של משה קצב שנגזר דינו "אנס סדרתי" יתכן והיה מסתיים אחרת לולא הגלגל החמישי בעגלה ששמו התקשורת. מנהל שרומז לעובדת שלו רמיזות מיניות, מטריד אותה, מחזר אחריה עד שהיא נעתרת לו צפוי כיום, לתביעה על הטרדה מינית. אך מעטות העובדות שיגישו תלונה מהסיבות השמורות עימן. המנהל לאחר שהצליח בסיפוק האגו שלו, מתחיל לתור אחרי אובייקט חדש ורענן. נכון זה מנהגו של העולם ולא קצב ולא כל נאשם אחר ישנו את תאוות היצר. אך כפי שנאמר בפתגם העתיק "יותר משהעגל רוצה לינוק - הפרה רוצה להניק". הנשים העובדות רוצות גם הן להתקדם ולצערנו חלק מהן מתקדם גם בזכות כישורי הפיתוי שלהן.  לאחר קריאת הרשומה ע"י הפמיניסטיות הלוחמניות, כפי הנראה עוד אחטוף מטר של ביצים סרוחות. אך המציאות שסובבת אותנו הינה מורכבת ומעניינת. המנהלים מוקפים גם בנשים שמסובבות להם את הראש הקטן. הם מנצלים את מעמדם וקונים מין בלחצים, באיומים, בפיתויים אך לעיתים גם ביושר. ישנן גם נשים שרואות בבוס שלהן, את דמות האב ומעניקות להם את עצמן בלא תמורה אם כי כולן נהנות מתשומת הלב שמוענקית להן הרי זה חלק מהמשחק. אין מה לעשות, גם פרויד הגדול פישל בהבנת תובנות המין הנשי "איני מצליח להבין מה הנשים באמת רוצות". מאידך ישנן נשים שמנצלות את חולשת המין הגברי ומוכרות את עצמן תמורת קידום בארגון, כיבודים, דרגות וחלק אף טיפסו בזכות יופין לפסגת השלטון (קליאופטרה זוכרים? כן ליז טיילור נפטרה לכן הוספתי את קליאופטרה).
    אז כל הדיבורים מסוג "כשאת אומרת לא" אז מה הנשים מצפות שהגברים ימתינו עד שהנשים יקחו את היוזמה? אבל אשה  שיוצאת עם גבר לבילוי שמסתיים במיטה האם יכולה היא להתלונן נאנסתי? מבחינתי במקרים מסוג זה האשה התאכזבה מהתמורה שקיבלה במפגש או שגורם אחר הניעה להתלונן, זה לא אונס!!  זה מזכיר לי את האנקדוטה הידועה שמסופרת על המחזאי האירי ברנארד שו שפנה בהצעה מגונה ליפהפיה מהממת (היום היה ודאי מצטרף לנאשם ק.) "גבירתי אני מוכן לשלם לך מליון תמורת לילה עמך במלון, התסכימי?" ודאי השיבה לו היפיופה. לאחר שבוע הוא הושיט לה עשר ליש"ט ואמר לה בואי כעת עמי. היפיופה צרחה עליו "למה אתה חושב אותי? לפרוצה?" שו השיב לה בניחותא "גבירתי מה שאת כולנו יודעים, כעת נותר רק להתמקח על המחיר". אז כפי שלזמר המפורסם ו"היפיוף" מייקל ג'קסון היו נשים, שנאותו בכלל לעמוד במרחק של משקפת תאטרון ממנו, כך ישנן נשים שנישאות תמורת החפץ הכי חשוב לנשים, זהו האבר הפלסטי שהוא דק וארוך, נו איך לא חשבתם, זהו כרטיס האשראי. בעיתונים מככבים עלילות סיפורי גרושין עסיסים של ידוענים ועשירים שהשאירו לאקסיות שלהן יותר כסף מאשר לו היו זוללים מין כפי שהם אוכלים.
   אסיים את ההקדמה עם ציטוט דבריו של הסופר - ויליאם סומרסט מוהם 

"הייתי צעיר וטרם למדתי לומר לא לאישה (מעטים הגברים, יורשה לי להעיר, הלומדים לומר זאת עד שהם נהיים זקנים מכדי שיהא אכפת לנשים מה בכלל אמרו)".

 

    הענין הציבורי בהטרדות מין במקומות העבודה, הפך לפרקים לבלתי נסבל. איני מכיר את פרטי המקרה של פרשת קצב מעבר לסיפורי הסנסציות ששוכתבו בידי העיתונים שקיבלו חומר לעוס (קומוניקטים) משלושת הצדדים. אני כותב על מחזה שמתרחש סביר להניח בכל מקום עבודה או ארגון. את הבעיתיות של הוצאת הצדק לאור כאשר העבירה אינה נעשית מתחת לפנס הרחוב הכרנו בסיפור ראשומון שגם שם הפשע הינו אונס ורצח. האם זה אינו מזכיר גם את המוטיב של הסיפור התנכ"י אודות "דוד ובת שבע" מי פיתה? ומי הטריד, האם זהו אונס? ולמה נרצח בעצם אוריה החיתי? אז כיום "טמבלים כללי המשחק השתנו ואתם לא ידעתם?"

ראשומון הוא שמו של סרט יפני שהועלה אח"כ לתיאטרון והפך לאחת הקלסיקות של עולם התיאטרון. הבאתי בזאת את תקציר העלילה הסרט מתרחש ביפן של המאה ה-12. מסאקו ובעלה הסמוראי טקהירו נעים על דרך ראשית העוברת בין שני מקומות ישוב (האישה יושבת על סוס המובל על ידי בעלה) וחולפים על פני הפושע הנודע טג'ומרו. הלה, עקב רצונו במסאקו, חוזר על עקבותיו ופוגש בזוג שנית, טוען בפני הבעל כי מצא טובין עזובים (חרבות ומראות) והחביאם, ומשכנע אותו לסטות מהדרך (יחד עם אשתו) ולבוא בעקבותיו כדי לקנותם ממנו בזול. במעבה היער תוקף טג'ומרו את הבעל ומצליח לכפות אותו, ואז אונס את האישה. בסופו של דבר הבעל נמצא מת. טג'ומרו עומד לדין, ובעדותו הוא מכחיש את האונס וטוען שהמעשה נעשה בהסכמה הדדית, אך מאשר שלאחר מכן הרג את הבעל בדו-קרב. האישה מעידה שטג'ומרו אנס אותה, בעלה הביט בה במבט מאשים וקר באופן בלתי פוסק שגרם לה להתעלף, וכשהתעוררה מעלפונה מצאה את הפגיון שלה נעוץ בבעלה המת. הסתירה בין עדויותיהם של טג'ומרו ומסאקו גורמת לזימונו של טקהירו לעדות באמצעות מעלה באוב. טקהירו מעלה גרסה שלישית, לפיה טג'ומרו שכנע את האישה להצטרף אליו לאחר האונס וזו דרשה ממנו להרוג את בעלה כדי לאפשר את נישואיהם. טקהירו טוען שלא יכול לעמוד בהשפלה זו ודקר את עצמו בחזהו באמצעות פגיון שנשמט מידי אשתו. חוטב העצים שהיה עד לאירוע, טוען שכל השלושה משקרים, והוא מספר את גרסתו לכומר ולאיכר המסתתרים מפני סערת הגשם יחד אתו בשער ראשומון של העיר קיוטו. לפי גרסה זו, המשלבת קטעים מעדויות שלושת העדים, טג'ומרו רצח את הבעל לפי בקשת אשתו.
אלא שלבסוף עולה תהייה גם באשר למהימנות עדות חוטב העצים: קול בכיו של תינוק נטוש נשמע לפתע, והאיכר ממהר לקחת מהתינוק את המעיל בו הוא עטוף. חוטב העצים גוער באיכר אך הלה משיב כי לא יאזין להטפות מוסר מחוטב העצים אשר בעצמו גנב את פגיון האישה היקר, לאחר שננעץ בגופת בעלה הסמוראי.
"ראשומון" הפך כיום למושג המתאר סיטואציה שבה אי אפשר לרדת לחקר האמת עקב עדויות סותרות הניתנות על ידי עדים המדברים מנקודות מבט שונות.


   בעקבות סיום החלק הראשון של הדרמה במשפטו של הנשיא לשעבר משה קצב, אני מבטיח לכם שההמשך יהיה צבעוני ומרתק גם כן. הבאתי לכם עלילה דמיונית שכל הדמויות המופיעות בה הן דמיוניות וכל קשר בין העלילה, הדמויות והמציאות הינו מקרי בהחלט. "האנס הבכיר" זהו סיפור ראשומון מודרני שאנו נפגשים עמו מדי יום. שימו לב במקום העבודה שלכם, תקשיבו לעלילות שנרקמות בפרוזדורים ובחדרי חדרים. כדי לאפשר למנהל זוטר או בכיר לדרוך על הסולמות האנושים בדרכו מעלה. לא תמיד העלילות הינן מיניות, לפעמים מדובר בעיסקאות לא כשרות, שלמונים ועוד חטאים.
משפטו של מ. שנאשם באונס סדרתי - גירסת הבמאי

    ק. היה פוליטיקאי שטיפס מעלה הפך לראש עיר. בלשכתו עבדו ארבע נשים אותן ירש מראש העיר הקודם. לאחר שהתמקם בתפקידו והבין מה קורה. החליט לסלק את נון מתפקידה כמנהלת לשכתו. נון בכתה, התחננה, הביאה את נציג הוועד אך ק. היה נחוש בדעתו אני איני רוצה בה. ואז הכל החל, הלחישות החלו (לא היה אז דוא"ל) ק. בוגד באשתו עם א. וגם עם ב. ועוד סיפורים עסיסים.
    חלפו להם מספר שנים ק. הפך לשר פופולרי, שמשרדו שולט על תקציבים ומכרזים. הלוביסטים זמזמו סביבו כמו דבורים שעטות על צוף הפרחים. הלחישות התחזקו, הציעו לו שוחד כספי, שוחד מיני, אך השר הנאמן עמד נחוש בהבטחתו "יושרה אמיתית היא המוטו שלי". אהה נון שלפני שנים סולקה, פתאום חזרה לבמה הפעם היא אשתו של הלוביסט ר. שניסה לקדם כמה פרוייקטים, רובם על גבול הפלילים. כבוד השר ק. דחה את כל חיזוריו של ר. וגם של היזם הנדבן פטרונו.  נון רקחה מזימה להחלפת השר הן על מנת לנקום את עלבונה והן לאפשר את השלמת העיסקה. נון פנתה לחברותיה ולנשים שעבדו בקרבת השר ויחדו ארגו רשת סבוכה, בתוכה ילכד כבוד השר  ק.
משפטו של מ. שנאשם באונס סדרתי - גירסת הנאשם
   הנני יהודי שומר מצוות, נאמן לאשתי ומשפחתי ונאמן למדינתי. מאז ומעולם נלחמתי בריקבון ובשחיתות. תמיד הצלחתי בכל אשר פניתי. כן אני זוכר את תקופתי כראש העיר. העובדת נון נכנסה ללשכתי והחלה להפעיל עלי את קסמיה הנשיים. אני מאשר גם כיום לאחר שנים, נון הינה אישה מצודדת, שנהנית מתשומת לבם של הגברים. כשנכנסה לראשונה ללשכתי מיד החלה להחליק על רעמת ראשי ורמזה רמיזות בוטות שמשמעותן, אנחנו יכולים להנות ביחד. בו ברגע החלטתי שלא להעמיד את יצרי למבחן והחלטתי להעביר את נון מתפקידה. אני עוד זוכר את הסצינה שנון עשתה, בכתה הביאה ללשכה את חבריה שאיימו עלי. חשבתי שבזאת הסתיימה הפרשה, אך מאז החלו שמועות מרושעות להגיע לאוזני בדבר היותי רודף שמלות, שבוגד באשתו עם כל מה שזז. בעצת עורך הדין של העיריה נמנעתי לחקור את מקור השמועות וזו כנראה היתה המעידה הראשונה.
משפטו של מ. שנאשם באונס סדרתי - גירסת המתלוננת ש.

   שמי שין. אני עובדת בלשכת השר ק. שהוא גבר דוחה, שכל מה שהעסיק אותו כל היום זה סקס, סקס וסקס. מיד בהכנסו לתפקידו הוא קרא לי ללשכתו והבטיח לי שיהפוך אותי מפקידה בדרגה ז' לדוברת המשרד בדרגה יז'. כבר למחרת יצאנו ליום עבודה במלון המפואר בו היתה לו סוויטה. כן טוב שזה נגמר מהר, מעולם לא חשתי מושפלת כל כך. מאז אחת לשבוע לפחות יצאנו ל"יום סיורים בשטח" הענקתי לו את גופי, אך הוא לא עמד בהבטחתו ורק קידם אותי בשתי דרגות לדרגה ט'. יום אחד הטחתי בפניו שהבטיח לי להיות דוברת בדרגה יז' ואז הוא לעג לי ואמר"יש לך שתי ברירות להשאר או לעזוב" נכון נון הינה גיסתי, אך מעולם לא דיברתי עימה על ענינים אינטימים שכאלו.
משפט של מ. שנאשם באונס סדרתי - גירסת העיתונאי ל.

   אני עיתונאי מדיני שכותב על עניני הביצה הפוליטית שלנו, כאשר הגיעו אלי השמועות על ראש העיר ק. רודף השמלות, ערכתי הכרות עם נון. שסיפרה לי את פרשת ההתעללות שעברה לאחר כניסתו לתפקיד של ק. הצעתי לה לפנות ולהתלונן במשטרה, אך היא סרבה בטענה שהיא זקוקה לעבודתה וחבריו רבי הכח וההשפעה של מ. יתנכלו לה ולא תוכל למצוא עבודה. המשכתי לשמור עמה על קשר והיא עדכנה אותי ברכילויות עסיסיות על הפוליטיקאי מ. שהפך מראש עיר לשר בכיר. נון הציעה לי שנכין לו מלכודת אליה יפול. היא טוותה את הרשת ויחד נפגשנו עם אחת העובדות במשרדו שאמורה היתה להפלילו. החוקר הפרטי שנשלח על ידי התקין את ציוד המעקב בלשכתו ובסוויטה שלו בבית המלון. אך לצערנו התברר שהאיש לא נפל בפח. בינתיים העיתון המתחרה שלנו החל לגלגל את כדור השלג על סמך השמועות כשפורסם הסקופ על השר הנואף העורך שלי הצטרף גם הוא לחגיגה. מבחינתי האיש לבן כמו שלג, הכל עלילה.

קנאת נשים

  מדי פעם הצהובונים בארץ ובעולם מביאים לנו סיפורי מין ומשפט על בכירים שמנצלים את מעמדם ומנצלים את הנשים הכפופות להם. כמובן שישנן גם עובדות שמשתמשות בנתוניהן ומפתות את המנהלים שמעניקים להן תוספות שכר, קצת סיפורי שושו ובעיקר קידום ותפקידים בכירים. זה קורה כמעט בכל מקום עבודה במימשל, בצבא, במשטרה, ברשויות המקומיות ובתעשיות. הענין לציבור מתפתח כאשר התקשורת מקבלת הנחייה ממישהו לחסל את המועמד שחינו סר בעיני המערכת.
   אדי ידידי הביא לידיעתי את סיפור המעשה שהתרחש במשרדו של שר בכיר בממשלת ישראל, שאת שמו כמובן איני יכול להסגיר. לכבוד השר היו שתי מזכירות בלשכתו, האחת יפהפיה בציון עשר (ירח מלא בטרמינולוגיה הסינית) נקרא לה א' והאחרת יפיופה בציון שלוש (ירח גמור בטרמינולוגיה הסינית) נקרא לה ג'. השר ההולל (לא זה לא מ. קצב) אהב להתעלס עם מזכירתו א' לפחות אחת לשבוע ובכדי לשמור על השקט במשרדו נהג להעניק פעם פעמיים ברבעון גם לג' בילוי של ארוחת צהריים עם שלאף שטאנדה. כמובן ששתי המזכירות ידעו הכל על מעללי השר והעסק התגלגל בשקט, ללא מתחים מיותרים. גם בנסיעות בתפקיד לחו"ל מיודענו השר העניק מדי פעם לשתי מזכירותיו הנאמנות בונוס וצרף את א' ללוות אותו בנסיעותיו וכך גם את ג'.
  הכל התפוצץ כאשר השר אבד את יומנו ושכח לצרף את ג' לנסיעה לקרנבל בריו שהבטיח לה. יתכן והכל היה מסתדר אילולא לקח במקומה את א'. ג' החליטה לטפל בו בדרך היחידה שתפגע בו. כאשר השר וא' יצאו לבית המלון. צלצלה ג' לאשת השר והזמינה אותה להגיע למלון. על הסצינה שהיא עשתה לשר אצל ראש הממשלה לא שמעתם. אשת השר דרשה מבעלה בנוכחות ראש הממשלה להעביר מתפקידה את א' ולהעסיק במקומה יפיופה אחרת בציון שלוש גג ארבע. (אשת השר היתה יפיופה בציון עשר).

 מאז מיודענו השר הפסיק את המפגשים עם עובדות משרדו, אחרת היה מואשם באונס ואולי מתגורר ברמלה שנה שנתיים.

ביבי הקוסם

   היום בצהרי יום, החלה בריזה לנשוב בדירתי ממסך הטלוויזיה בעת שידור מהדורת מבזק חדשות יומי. הצצתי במסך ומיד קלטתי מיהו הגורם לתנועת האויר בדירתי. רה"מ בנימין מהלך במהירות לאורך המסך בדרכו מהכא להתם ואחריו נשרכים כמה מלחכי פנכה ואנשי שושו. נגשתי להכין לעצמי כוס אייס קפה והנה פלאי פלאים ככה סתם הכפית שהנחתיה לרגע על המשטח התגברה על חוקי הפיסיקה והחלה להסתובב, ככה סתם. מהרתי לכוונן את מצלמת הסלולרי שלי ותקתקתי כמה שניות. אל תחשבו שהכפית הפסיקה להסתובב, בטוחני שגם במהדורת החדשות בערב היא המשיכה להסתובב. פשוט עשיתי לכפית יום כייף ולא מהרתי להכניסה למדיח. אני מרשה לכם לבצע את הניסוי הזה בביתכם ותקראו לילדים שילמדו שיעור מעבדה בפיסיקה תיכונית. 

תאמרו לי מדוע מדינת ישראל צריכה להתעסק בהפקת גז ממרכז כדור הארץ בלב הים התיכון. תנו לנתניהו להופיע על המרקע בביתכם (לא ניסיתי אותו בשידור מוקלט)והוא יאוורר לכם את הבית חינם, מי צריך מזגן מרכזי כשנתניהו עושה רוח מירושולים לת"א. פרט לקרור הדירה, ניתן לחבר את הכפית למחוללי מתח שיספקו לכם חשמל חינמי כמו הייתם משתייכים לאליטת עובדי חברת החשמל דור א'.

*מענין לענין באותו ענין - זוכרים את הליכודניק שבזכותו בגין עלה לשלטון? הוא הבטיח להאיר את רמת גן בגרוש וחצי ליום וחצי, הנורה שתאיר את כל רמת גן מאז עברו שנות דור. אבל ככה זה אצל ראשי הליכוד הם חולמים בגדול אבל מחזיקים את ידיהם עמוק בכיסים.

שיעור בערבית

לצערי איני שולט בשפה הערבית, אך סריקה מהירה בויקיפדיה החזירה אותי לשנות ה-60 של המאה שעברה עת הוקם ארגון הפת'ח. נהנתי לקרוא את ההסבר לשם פת'ח. 
שמו המלא של הארגון הוא حركة تحرير فلسطين ("חרכּת תחריר פלסטין" - התנועה לשחרור פלסטין). ראשי התיבות של השם הם حتف (חת"פ), אך הם יוצרים מילה בעלת משמעות שלילית בערבית: "חתף" פירושו "מוות מהיר" (ובערבית המודרנית: התקף לב). לפיכך, החליטו מקימי הארגון להפוך את ראשי התיבות, ולקרוא לו בקיצור: "פתח". אחת המשמעויות של המילה "פתח" בערבית היא "ניצחון מפואר". כל אחד מניצחונותיהם של מוחמד ושל הח'ליפים הראשונים במלחמותיהם מכונה בערבית "פתח". מקור
 בתום מלחמת העולם הראשונה, בראשית השלטון הבריטי בארץ ישראל, נקראו חברי אגודות מחתרתיות טרוריסטיות ערביות בשם הכולל אל פדאיה, שמשמעו "המוכנים למסור את נפשם". חברי האגודות נקראו "פדאיון" ולעתים כינו את עצמם בשמות כגון "אל-כף א-סודא" שמשמעו "היד השחורה". לאחר קום המדינה בשנות החמישים הפעילו מדינות ערב את הפידאיונים שלכאורה עסקו בגניבות חקלאיות אך תוך כדי רצחו על הדרך יהודים. מיליציות הטרור הופעלו כנגדנו בכדי לחמם את הגבול בעיקר לצרכים פוליטים. מבצע סיני ב1956 חיסל למעשה את הפידאיון המצרי וכנגד הפידאיון הירדני נאלצנו להמשיך ולהלחם עד למלחמת ששת הימים. פעולת התגמול בכפר סמוע בנובמבר 1966 היתה הגורם העיקרי, שדחף את חוסיין מלך ירדן להצטרף למלחמה כנגד ישראל ב 1967.
כאז כן היום אזור חברון הינו קן צרעות אנושי שמייצר טרוריסטים שמותם טוב על חייהם.
   
  להזכירכם הפת'ח החל בפעולות טרור כנגד ישראל בשנת 1965 לפני הכיבוש של הגדה המערבית. ארגון הפת'ח הוקם במטרה לכבוש ולהשתלט על מדינת ישראל בכח הנשק והטרור ולדחוף את הישראלים לים. במהלך השנים שלאחר מלחמת ששת הימים עת כולנו היינו שיכורי נצחון, החלו מפקדי הפת'ח להפעיל כנגדנו פעולות טרור ובעיקר טרור אוירי שגרם לשינוי במערך התעופה העולמי. הפוליטיקאים שלנו במשך השנים התרככו ובמקום לכנות את הטרוריסטים פת'ח הענקנו להם מעין לגיטימציה וקראנו להם אש"פ (ארגון לשחרור פלסטין), בל תטעו מטרתם אינה נסיגת ישראל לקווי 67 אלא מחיקת מדינת ישראל. איני מצליח להבין מדוע כשלנו בלבנון 1982 והענקנו חנינה לראשי הפת'ח (את דרום לבנון כינינו אז פת'חלנד). במהלך השנים מנהיגנו לחצו את ידיהם של רוצחנו למרות שאלו המשיכו לנאום בערבית לקהל מאזיניהם תוך קריצת עין שהם בדרך לניצחון המפואר על היאהודים. הגדלנו לעשות בשנות האופוריה של הסכם אוסלו, עת התחלנו לחמש אותם בתקווה שהם יעשו עבורנו את העבודה השחורה. במקביל התחזקו הקיצונים שבהם שהקימו את ארגון החמאס حماس, ראשי תיבות של حركة المقاومة الاسلاميةשהם ר"ת תנועת התנגדות איסלמית. למילה חמאס יש פירוש התלהבות גבורה....מקור וכך בתהליך של איסלמיזציה קמו במרחב האיסלמי תנועות אל-קעידה ודאעש, אשר ממתינות לשעת הכושר לקצור תהילה צבועה בדם אדם.

בני יהיה ראש הממשלה

  במשטרים מונרכים השלטון עובר מאב לבן במשך כמה דורות, כך גם בכמה דמוקרטיות. אצלנו במדינת ישראל רה"מ בנימין נתניהו מכין את עצמו לתקופת כהונה חמישית בבחירות שאמורות להתקיים בשנת 2019. אך בהחלט יתכן ומולו יתמודדו גם אחד הבנים של ראש ממשלה לשעבר. למי מהנסיכים בישראל יש סיכוי להבחר בבוא היום כראש הממשלה. מועמדים פוטנציאלים בסדר יורד יאיר שמיר בנו של יצחק שמיר, גלעד שרון הבן של אריאל שרון, יאיר נתניהו הבן של בנימין נתניהו ואולי מי יודע יובל רבין בנו של יצחק רבין.

  שלושה דורות ממשפחת נהרו כהנו כראשי ממשלה. הן אינדירה והן בנה רג'יב נרצחו רצח פוליטי, מה אפשר לעשות, זוהי הודו מדינה הידועה באלימותה.
      
ג'ווהרלל נהרו, 1947 - 1964    בתו אינדירה גנדי 1966-1984
 
נכדו רג'יב גנדי 1984-1989

כמובן שגם הדמוקרטיה העממית של צפון קוריאה מכבדת את קשרי המשפחה וכך כהנו בזה אחר זה הסב, הבן והנכד לבית משפחת קים.
קים איל-סונג 1948-1994

         

 בנו קים ג'ונג-איל 1994-2011

   
                                                         הנכד קים ג'ונג-און 2011-

אך גם במערב מתקיים הכלל דם סמיך ממים.
בארה"ב משפחת אדאמס האב והבן היו הנשיאים השני והשישי.
 
ג'והן אדאמס 1797-1801                   ג'והן.ק.אדאמס 1825-1829
משפחת האריסון סב ונכדו היו הנשיאים התשיעי וה 23
 
ויליאם הנרי האריסון 1841 שלט 32 יום   נכדו בנג'מין האריסון 1889-1893

משפחת בוש האב ובנו היו הנשיאים ה 41 וה 43
 
ג'ורג' בוש 1989-1993                      ג'ורג' בוש ג'וניור 2001-2009

משפחת טרודו האב פייר ובנו ג'סטין מקנדה, הצטרפו לקבוצת השליטים מסוג "הכל נשאר במשפחה".
 
  פייר טרודו 1969-1984                       ג'סטין טרודו 2015 -

במזרח התיכון נותרו מספר מונרכיות כגון ערב הסעודית, נסיכויות המפרץ וירדן בהן השלטון מועבר בתוך המשפחה.
בירדן שולטת עדיין משפחת חוסיין. משפחת המלוכה ההאשמית הצליחה לעבור עד כה את המשברים שאיימו להפיל את שלטונה. כתר השלטון הועבר בין סבא רבא עבדאללה הראשון לבנו טלאל, לנכד חוסיין ולנין עבדאללה השני. 

        
עבדאללה 1921-1951 בנו טלאל 1951-1952 בנו חוסיין 1952-1999

נכדו עבדאללה השני 1999-


בסוריה שכנתנו מצפון משפחת אל-אסד האב ובנו שולטת באופן רצוף מזה 45 שנה.
בחמש השנים האחרונות נלחם באשר אל-אסד על כסאו ותוך כדי כך מואשם בטבח עמו. מעניין מי ומתי הכשירו אותו להפוך לרודן צמא דם, הרי הוא רופא עיניים בהכשרתו.

חאפז אל-אסאד 1970-2000                                        באשר אל-אסד 2000- 

בלבנון בניהם של הנשיאים לשעבר קמיל שמעון וסולימאן פרנג'יה התמודדו בסוף שנות ה 70לתפקיד נשיא לבנון. טוני פרנג'יה נרצח, דני שמעון נרצח, בשיר ג'ומייל נבחר לנשיא לבנון בספטמבר 1982 אך לא הספיק לשלוט, גם הוא נרצח. אחיו אמין נבחר במקומו לכהו כנשיא.
 

בשיר ג'ומאייל 1982             אמין ג'ומאייל 1982-1988

ואצלנו אני מאמין שאחד מבניהם של ראשי ממשלות ישראל ינסה להמשיך את שלטון המשפחה. מי לדעתכם עשוי להבחר בבוא היום לראש ממשלת ישראל?

 
יצחק שמיר רה"מ 1983-1992                          יאיר שמיר כיהן כשר החקלאות.
       
שמעון פרס 1984-1986 1995-1996 נחמיה פרס

 
אריאל שרון 2001-2006                  גלעד ועומרי שרון


  מקור
בנימין נתניהו 1996-1999 2009 -  בניו יאיר ואבנר מי מהם יוכשר להיות רה"מ?

רגע של עברית

  כידוע כל רוצח הינו מעורער בנפשו, האם בשל כך צריך להמיר את עונש המאסר באשפוז במוסד רפואי. אתמול בצהריים הגיע תושב ערערה לת"א נכנס לחנות שלף תת מקלע מתיקו, יצא מהחנות והחל לרסס מחסנית מלאה לתוך פאב "הסימטא" שנמצא בסמוך לה. מהירי נרצחו שני צעירים אלון בקל הי"ד ושמעון רוימי הי"ד מקור

  בדקתי בגוגל מה מקור השם ערערה, זהו הכפר ממנו יצא המרצח. מצאתי כי שמו ניתן לו ע"ש עץ הערער (דפנה) שהיה נפוץ בואדי עארה, ששמו נגזר מהשפה הפרעונית עירון. זהו כעת נרגעתי, כי הייתי משוכנע ששם הכפר ניתן לו ע"ש תושביו המעורערים בנפשם. אסוסיאציה החזירה אותי לספר בראשית לפרשת יהודה ותמר.  שם הוזכר שמו של עֵר בנו של יהודה שנפטר בדמי ימיו, כעונש שהרגיז את הקב"ה, בהמשך מסופר על אחיו אונן שסרב להפרות את גיסתו תמר ואף הוא הלך בדרך כל הארץ. בערבית עֵרי הוא כינוי אחד מתוך אלף הכינויים לאבר המין הגברי. להערכתי הרוצח שהוגדר מעורער בנפשו היו לו בעיות עם העֵרי. לכן חפש דרכים להוכחת גבריותו. שימוש בנשק הוא אחד מהסממנים של בעיית עֵרי. מעניין שז'בוטינסקי קרא לבנו יחידו עֵרי, מן הסתם הוא לא התייחס למשמעות השם בערבית.
נשוב לכפר ערערה, שם האב הסגיר את שמו של בנו המרצח למשטרה. מיד החלו בני משפחתו ועורך דינו לשיר במקהלה "הוא מעורער בנפשו" בתקווה ששוב היאהודים הרחמנים יושיבו אותו מאחורי הסורגים לכמה שנים ומה יהיה לאחר שחרורו?

ערביי ארץ ישראל נוהגים להתחתן בתוך המשפחה, נישואי דודנים מקרבה ראשונה שכיחים אצלהם. כדאי שמנהיגי המגזר וראשי החמולות ימנעו את התופעה שגורמת לליקויים בריאותיים בקרב צאצאיהם. כיום במאה ה 21 אין סיבה ששיעור מעורערי הנפש, בקרב ערביי ישראל יהיה פי עשרה מאשר בקרב אוכלוסיית היאהודים. שלא לדבר על מחלות תורשתיות ומחלות לב בהם שיעור התחלואה בקרב ערביי ישראל הינו פי שניים ויותר.