כהרגלי אני נהנה לחבר אנקדוטות אמיתיות מחיי היום יום ואם ניתן לפלפל עם מעט נוסטלגיה הרי זה משובח. מספר
פעמים בשבוע, אני מכייף במועדון הספורט. בתום האימון היומי אני נכנס
למלתחה, מתקלח מתלבש והביתה. היום בצאתי מהמלתחה ראיתי את אחד החברים מוציא
מתיקו את הליפה (שיבוש של לופה) ומיד נזכרתי בליפה הראשונה שלי.
חובט זבובים של פעם ליד הליפה
בפעם הראשונה שבקרתי בשוק הכרמל ראיתי חבילת ליפות רחצה תלויה על מסמר. בחרתי בליפה הכי גדולה ובזאת סיימתי את יום השוק. באותו ערב חנכתי את הליפה שגרדה את גבי כמו היתה בלן תורכי. המרצתי את מחזור הדם באמצעות הליפה כאילו הייתי סיר חמין שיש לנקותו. שטפתי את הליפה והנחתיה לייבוש. למחרת אשתי מעירה לי שהליפה "חירבנה" גרעינים. שטפתי את הליפה היטב בתוך אמבטיה מלאה מים, חבטתי אותה על דופן האמבטיה כמו שחובטים ערבות בהושענה רבא. הליפה החבוטה פלטה עוד כמה גרעינים. זהו חשבתי לעצמי חסלתי את מחסן הגרעינים. למחרת שוב ישנם כמה גרעינים על רצפת המקלחון. שוב שטפתי, חבטתי, יבשתי. ולמחרת נחים שניים שלושה גרעינים על רצפת המקלחון. אוקצור ככל שהשתמשתי יותר בליפה כך היא גמלה לי במתן גרעינים. אשתי קבלה על הלכלוך שהליפה מותירה, אך אני הייתי מאוהב בליפה שהמשיכה ללכלך מדי יום. סופה של הליפה הסתיים בפח. שנים לא השתמשתי בליפה, אך השבוע כשחניתי במקרה ליד חנות חומרי בנין ראיתי ערימת ליפות על מסמר בחזית החנות. שוב בחרתי בליפה הכי מפחידה ונהנתי מגירוד גבי. כנראה שזו ליפה פולנית, או ליפה עקרה. הפעם אין אצלנו גרעינים על רצפת המקלחון.
את הצ'יפצ'קה (חובט זבובים) הוספתי לתמונה בכדי לספר על מתקפת היבחושים או/ו פשפשים שמנסה להשתלט על הנדל"ן שלנו. מטעמים אקולוגים איני משתמש בחומרי הדברה ואני נלחם בזבובונים הפולשים בד"כ עם עיתון מגולגל. את חובט הזבובים הסיני קניתי רק לשם הנוסטלגיה והצילום אך הוא אינו מתאים למלחמה מודרנית. הצ'יפצ'קות של פעם היו עשויות מגומי מלא בלי חורים שמאפשרים לטייסים מיומנים להתחמק מפגיעה.
לאחר שחיסלתי לחלוטין את מתקפת הנמלים עליה סיפרתי לפני כחודשיים. גוליבר שוב נאלץ להלחם בגמדים מעופפים. וכך לאחר כשבוע של מתקפת זבובונים שנשלחו אלינו ע"י הפרסים הצלחתי לנפנף את כולם מחוץ לבית. בשבוע שעבר היתה כתבה בה הוזהר הציבור שלא להשתמש בתרסיסי הדברה המכילים פרופוקסור וכך במקום להשתמש בנשק כימי כנגד האויב הפרסי השתמשתי בנשק ירוק.
גם לחובט השטיחים של פעם, קראו צ'יפצ'קה. הוא היה כלי נשק רב תכליתי. מעיר את ילדי השכונה כבר בשמונה בבוקר עת עקרות הבית של פעם ניערו את קרביהם של ריפודי הריהוט ואת השטיחים וכן כשוט לחבוט בישבניהם של ילדים סוררים.
בפעם הראשונה שבקרתי בשוק הכרמל ראיתי חבילת ליפות רחצה תלויה על מסמר. בחרתי בליפה הכי גדולה ובזאת סיימתי את יום השוק. באותו ערב חנכתי את הליפה שגרדה את גבי כמו היתה בלן תורכי. המרצתי את מחזור הדם באמצעות הליפה כאילו הייתי סיר חמין שיש לנקותו. שטפתי את הליפה והנחתיה לייבוש. למחרת אשתי מעירה לי שהליפה "חירבנה" גרעינים. שטפתי את הליפה היטב בתוך אמבטיה מלאה מים, חבטתי אותה על דופן האמבטיה כמו שחובטים ערבות בהושענה רבא. הליפה החבוטה פלטה עוד כמה גרעינים. זהו חשבתי לעצמי חסלתי את מחסן הגרעינים. למחרת שוב ישנם כמה גרעינים על רצפת המקלחון. שוב שטפתי, חבטתי, יבשתי. ולמחרת נחים שניים שלושה גרעינים על רצפת המקלחון. אוקצור ככל שהשתמשתי יותר בליפה כך היא גמלה לי במתן גרעינים. אשתי קבלה על הלכלוך שהליפה מותירה, אך אני הייתי מאוהב בליפה שהמשיכה ללכלך מדי יום. סופה של הליפה הסתיים בפח. שנים לא השתמשתי בליפה, אך השבוע כשחניתי במקרה ליד חנות חומרי בנין ראיתי ערימת ליפות על מסמר בחזית החנות. שוב בחרתי בליפה הכי מפחידה ונהנתי מגירוד גבי. כנראה שזו ליפה פולנית, או ליפה עקרה. הפעם אין אצלנו גרעינים על רצפת המקלחון.
את הצ'יפצ'קה (חובט זבובים) הוספתי לתמונה בכדי לספר על מתקפת היבחושים או/ו פשפשים שמנסה להשתלט על הנדל"ן שלנו. מטעמים אקולוגים איני משתמש בחומרי הדברה ואני נלחם בזבובונים הפולשים בד"כ עם עיתון מגולגל. את חובט הזבובים הסיני קניתי רק לשם הנוסטלגיה והצילום אך הוא אינו מתאים למלחמה מודרנית. הצ'יפצ'קות של פעם היו עשויות מגומי מלא בלי חורים שמאפשרים לטייסים מיומנים להתחמק מפגיעה.
לאחר שחיסלתי לחלוטין את מתקפת הנמלים עליה סיפרתי לפני כחודשיים. גוליבר שוב נאלץ להלחם בגמדים מעופפים. וכך לאחר כשבוע של מתקפת זבובונים שנשלחו אלינו ע"י הפרסים הצלחתי לנפנף את כולם מחוץ לבית. בשבוע שעבר היתה כתבה בה הוזהר הציבור שלא להשתמש בתרסיסי הדברה המכילים פרופוקסור וכך במקום להשתמש בנשק כימי כנגד האויב הפרסי השתמשתי בנשק ירוק.
גם לחובט השטיחים של פעם, קראו צ'יפצ'קה. הוא היה כלי נשק רב תכליתי. מעיר את ילדי השכונה כבר בשמונה בבוקר עת עקרות הבית של פעם ניערו את קרביהם של ריפודי הריהוט ואת השטיחים וכן כשוט לחבוט בישבניהם של ילדים סוררים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה